דלג לתוכן

סובלים מאוד מרעש? נמצא ההסבר הפיזיולוגי לכך

אם אתם מרגישים שיש לכם רגישות גבוהה לרעש שמייצרים אנשים אחרים, ושפעמים רבות הרעש מעורר בכם תחושת כעס וסבל, ייתכן שאתם סובלים ממיסופוניה. מה זה מיסופניה ומה גילה המחקר החדש בנוגע להפרעה זו? הפרטים בכתבה שלפניכם

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 31/05/2021
2 דקות קריאה


אם רעש לעיסות המסטיק של זה שנמצא במושב מולכם ברכבת ממש מרגיז אתכם, או שאתם מרגישים שאתם יכולים להתעצבן רק מלשמוע את הנשימות הכבדות של בן הזוג שלכם, ייתכן שאתם סובלים ממיסופוניה.

מחקר חדש ההעלה ממצאים חדשים שעשויים להסביר את הגורם להפרעה מבחינה פיזיולוגית, מה שבתורו עשוי לתרום בעתיד לטיפול בבעיה. הנה הפרטים.


אישה צעירה שסובלת ממיסופניה (אי סבילות לרעשים) שמה כרית על האוזניים בנסיון לחסום רעש
goffkein.pro | Shutterstock


מה זה מיסופוניה?

מיזופוניה (שנאת קול/רעש) היא הפרעה המתבטאת ברגישות שמיעתית לרעשים נפוצים - בדרך כלל רעשים שמייצרים אנשים אחרים, ולרוב אנשים אחרים לא שמים לב לרעשים אלו. הרעשים הם בעצם טריגר הגורם לתחושת זעם ואי נעימות קשה בקרב הסובלים מהפרעה זו. כדי להימנע מטריגרים של רעשים, חלק מהמיסופונים מוצאים את עצמם נמנעים מלצאת למקומות מסוימים ולעיתים הם אף מתבודדים מהעולם החיצוני (1).

אינה נחקרת ואינה מוכרת מספיק

במקרים רבים, אנשים הסובלים ממיסופוניה נבוכים מההפרעה ואינם מזכירים אותה בפני אנשי מקצוע, שפעמים רבות כלל לא שמעו על הפרעה זו, שלא נחקרה רבות במהלך השנים. אך אם היא לא מטופלת כראוי, מיזופוניה עלולה לפגוע בתפקוד, בחיי החברה ואף בבריאות הנפשית של אנשים הסובלים ממנה (1).

בשנת 2019, מחקר שבחן את התגובה הפיזיולוגית בקרב אנשים הסובלים ממיסופוניה לעומת אנשים ללא ההפרעה, מצא כי מיסופוניה גרמה לשינויים רגשיים שהובילו לעלייה בקצב הלב, כמו גם לשינויים בפעילות המוחית (2).

ההסבר הפיזיולוגי: תקשורת חריגה במוח

כעת, מחקר חדש (3) מצא ככל הנראה את ההסבר הפיזיולוגי להפרעה. במחקר, שפורסם בכתב העת Journal of Neuroscience, מצאו החוקרים כי בקרב אנשים הסובלים ממיסופוניה קיימת קישוריות מוגברת במוח בין הקורטקס האודיטורי (קליפת המוח השמיעתית) ובין אזור השליטה המוטורית במוח הקשור לפנים, לפה ולגרון. כלומר, בקרב אנשים עם מיסופוניה ישנה העברת תקשורת חריגה בין אזורי המוח השונים – בין האזור השמיעתי והאזור המוטורי. 


מיסופוניה ואיבוד שליטה

מה שעוד הפתיע את החוקרים היא העובדה שנמצא דפוס דומה של תקשורת גם בין האזור הוויזואלי והאזור המוטורי של המוח, מה שככל הנראה מעיד על כך שגם משהו ויזואלי עלול להוות טריגר למיסופוניה, ולא רק שמיעתי.

החוקרים סבורים כי ההפרעה ככל הנראה קשורה למה שמכונה "מערכת נוירוני המראה" של המוח – מערכת שעוזרת לנו לעבד תנועות שנעשות על-ידי אחרים באמצעות הפעלת המוח שלנו בצורה דומה – כאילו אנחנו מבצעים את התנועה בעצמנו. אצל אנשים עם מיסופוניה, מאמינים החוקרים, מתבצעת הפעלת יתר בלתי נשלטת של מערכת נוירוני המראה, המובילה לתחושה שצלילים חיצוניים של אנשים אחרים חודרים לגופם ללא שליטתם.

המעניין הוא שבמקרים מסוימים הסובלים ממיסופוניה מקלים על התסמינים באמצעות חיקוי הפעולה שמייצרת את רעש הטריגר, מה שאולי עשוי להצביע על החזרת תחושת השליטה.

לסיכום, ממצאים אלו נותנים לנו עוד מושג על ההפרעה, והדבר עשוי לתרום בעתיד לפיתוח טיפולים חדשים לאנשים הסובלים ממיזופוניה על-ידי התמקדות גם באזור המוטורי של המוח, ולא רק במרכזי הקול במוח.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

מקורות

(1) https://www.health.harvard.edu/blog/misophonia-sounds-really-make-crazy-2017042111534.
(2)  Scientific Reports | (2019) 9:7542 | https://doi.org/10.1038/s41598-019-44084-8.
(3)  The Journal of Neuroscience, 2021; JN-RM-0261-21 DOI: 10.1523/JNEUROSCI.0261-21.2021.


האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
ד"ר קירש צבי
ד"ר קירש צבי פסיכיאטריה
ד"ר אייל עשור
ד"ר אייל עשור פסיכיאטריה
ד"ר פאני בנימיני
ד"ר פאני בנימיני פסיכיאטריה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אולי יעניין אותך - מאמרים נוספים בתחום בריאות כללית

שאלות מתוך פורום פסיכיאטריה

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו