דלג לתוכן

סובלים מאוד מרעש? נמצא ההסבר הפיזיולוגי לכך

אם אתם מרגישים שיש לכם רגישות גבוהה לרעש שמייצרים אנשים אחרים, ושפעמים רבות הרעש מעורר בכם תחושת כעס וסבל, ייתכן שאתם סובלים ממיזופוניה. מה זה מיזופניה ומה גילה המחקר החדש בנוגע להפרעה זו? הפרטים בכתבה שלפניכם

מאת: מערכת אינפומד זמן קריאה: 2 דקות

המומחים הכי מבוקשים לפסיכיאטריה:

פרופ' ערד קודש פסיכיאטריה

פרופ' ערד קודש

מנהל מערך בריאות נפש ארצי, קופת חולים מאוחדת

ד"ר מיכאל בנימין פסיכיאטריה

ד"ר מיכאל בנימין

פסיכיאטר און ליין לשעת חירום

ד"ר מאשה קרני פסיכיאטריה

ד"ר מאשה קרני

פסיכיאטרית ילדים ונוער

ד"ר אינה מרנזון אבחון פסיכיאטרי

ד"ר אינה מרנזון

פסיכיאטרית מומחית שעובדת בשיטה אינטגרטיבית, מנהלת מרפאה פרטית לטיפול הוליסטי לגוף ונפש

ד"ר סבטלנה גרישין פסיכיאטריה

ד"ר סבטלנה גרישין

ד"ר אילן וולקוב פסיכיאטריה

ד"ר אילן וולקוב

פסיכיאטר מומחה, משמש כמנהל הרפואי של MindMe, המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם

ד"ר פבלו אריאל רויטמן פסיכיאטריה

ד"ר פבלו אריאל רויטמן

פסיכיאטר מבוגרים, אוטיזם במבוגרים - אבחון וטיפול, מגבלה שכלית ובעיות פסיכיאטריות, תורים פיזיים ובזום

ד"ר מיכאל קון ברטשניידר פסיכיאטריה

ד"ר מיכאל קון ברטשניידר

פסיכיאטר מומחה מטפל בקליניקה, בית המטופל, טיפול ומעקב מקוונים. בהפרעות מצב רוח, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות פסיכוטיות אקוטיות וכרוניות, הפרעות אישי...

ד"ר אורנית גלעדי פסיכיאטריה ילדים ונוער

ד"ר אורנית גלעדי

פסיכיאטרית מומחית לילדים ונוער

ד"ר סמואל זיתון פסיכיאטריה

ד"ר סמואל זיתון

פסיכיאטר מומחה

ד"ר יוליה וקאלו פסיכיאטריה

ד"ר יוליה וקאלו

פסיכיאטרית מומחית למבוגרים, עוסקת טיפול ומעקב במגוון רחב של מצבים והפרעות פסיכיאטריות, בעלת ניסיון רב בתחום הפרעות תקשורת במבוגרים כולל אבחון

ד"ר נעמה באומל פסיכיאטריה

ד"ר נעמה באומל

מומחית בפסיכיאטריה, העוסקת באבחונים ובטיפולים פסיכיאטריים בקליניקה FYM ברעננה.

ד"ר ילנה ויטנברג פסיכיאטריה

ד"ר ילנה ויטנברג

ד"ר ילנה ויטנברג היא מומחית בפסיכיאטריה ורופאה פסיכיאטרית בכירה, בעלת ניסיון קליני וניהולי של למעלה משני עשורים בתחום בריאות הנפש.

ד"ר אבלין שטיינר פסיכיאטריה

ד"ר אבלין שטיינר

פסיכיאטרית בכירה, מנהלת לשעבר של מרפאה לבריאות הנפש - הנוטרים של בית חולים פסיכיאטרי שלוותה

פרופ' אברהם ויצמן פסיכיאטריה

פרופ' אברהם ויצמן

פסיכיאטר ילדים ונוער, מנהל יח' המחקר במרכז גהה

ד"ר רוני שילה פסיכיאטריה

ד"ר רוני שילה

מומחה עולמי בהתאמת טיפול תרופתי למאפייניו הספציפים של המטופל. קשוב, רגיש, סבלני ואמפתי!

ד"ר דן מנשס פסיכיאטריה

ד"ר דן מנשס

פסיכוגריאטר ופסיכיאטר של הגיל המבוגר

ד"ר לימור גבעון פסיכיאטריה

ד"ר לימור גבעון

מנהלת מחלקה בבית חולים פסיכיאטרי שער מנשה

ד"ר מיכאל שפרינץ פסיכיאטריה

ד"ר מיכאל שפרינץ

פסיכיאטר מומחה בטיפול בהפרעות אפקטיביות (דיכאון ודו-קוטבי) ובהתמכרויות.

ד"ר איתן נחשוני פסיכיאטריה

ד"ר איתן נחשוני

ד"ר רננה איתן פסיכיאטריה

ד"ר רננה איתן

פסיכיאטרית מומחית, מנהלת יחידת מחקר ומרפאה בנוירופסיכיאטריה, המרכז הירושלמי לבריאות הנפש והאוניברסיטה העברית, יו"ר יוצאת האיגוד לפסיכיאטריה ביולו...

ד"ר טל שחר-מלאך פסיכיאטריה

ד"ר טל שחר-מלאך

רופאה מומחית בפסיכיאטריה ופסיכוגריאטריה

ד"ר עמיקם טל פסיכיאטריה

ד"ר עמיקם טל

פסיכיאטר מומחה בעל ניסיון מקצועי רב. מייעץ ומטפל במגוון הפרעות נפשיות.

ד"ר איגור ארונוב פסיכיאטריה

ד"ר איגור ארונוב

פסיכיאטר מבוגרים שמטפל מגיל 18 ומעלה

ד"ר מרים ברן פסיכיאטריה

ד"ר מרים ברן

רופאה בכירה פסיכיאטרית מבוגרים

המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא פסיכיאטריה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:


אם רעש לעיסות המסטיק של זה שנמצא במושב מולכם ברכבת ממש מרגיז אתכם, או שאתם מרגישים שאתם יכולים להתעצבן רק מלשמוע את הנשימות הכבדות של בן הזוג שלכם, ייתכן שאתם סובלים ממיזופוניה.

מחקר חדש ההעלה ממצאים חדשים שעשויים להסביר את הגורם להפרעה מבחינה פיזיולוגית, מה שבתורו עשוי לתרום בעתיד לטיפול בבעיה. הנה הפרטים.

אישה צעירה שסובלת ממיסופניה (אי סבילות לרעשים) שמה כרית על האוזניים בנסיון לחסום רעש
goffkein.pro | Shutterstock

מה זה מיזופוניה?

מיזופוניה (שנאת קול/רעש) היא הפרעה המתבטאת ברגישות שמיעתית לרעשים נפוצים - בדרך כלל רעשים שמייצרים אנשים אחרים, ולרוב אנשים אחרים לא שמים לב לרעשים אלו. הרעשים הם בעצם טריגר הגורם לתחושת זעם ואי נעימות קשה בקרב הסובלים מהפרעה זו. כדי להימנע מטריגרים של רעשים, חלק מהמיסופונים מוצאים את עצמם נמנעים מלצאת למקומות מסוימים ולעיתים הם אף מתבודדים מהעולם החיצוני (1).

אינה נחקרת ואינה מוכרת מספיק

במקרים רבים, אנשים הסובלים ממיסופוניה נבוכים מההפרעה ואינם מזכירים אותה בפני אנשי מקצוע, שפעמים רבות כלל לא שמעו על הפרעה זו, שלא נחקרה רבות במהלך השנים. אך אם היא לא מטופלת כראוי, מיזופוניה עלולה לפגוע בתפקוד, בחיי החברה ואף בבריאות הנפשית של אנשים הסובלים ממנה (1).

בשנת 2019, מחקר שבחן את התגובה הפיזיולוגית בקרב אנשים הסובלים ממיסופוניה לעומת אנשים ללא ההפרעה, מצא כי מיזופוניה גרמה לשינויים רגשיים שהובילו לעלייה בקצב הלב, כמו גם לשינויים בפעילות המוחית (2).
 

ההסבר הפיזיולוגי: תקשורת חריגה במוח

כעת, מחקר חדש (3) מצא ככל הנראה את ההסבר הפיזיולוגי להפרעה. במחקר, שפורסם בכתב העת Journal of Neuroscience, מצאו החוקרים כי בקרב אנשים הסובלים ממיזופוניה קיימת קישוריות מוגברת במוח בין הקורטקס האודיטורי (קליפת המוח השמיעתית) ובין אזור השליטה המוטורית במוח הקשור לפנים, לפה ולגרון. כלומר, בקרב אנשים עם מיזופוניה ישנה העברת תקשורת חריגה בין אזורי המוח השונים – בין האזור השמיעתי והאזור המוטורי. 


מיזופוניה ואיבוד שליטה

מה שעוד הפתיע את החוקרים היא העובדה שנמצא דפוס דומה של תקשורת גם בין האזור הוויזואלי והאזור המוטורי של המוח, מה שככל הנראה מעיד על כך שגם משהו ויזואלי עלול להוות טריגר למיסופוניה, ולא רק שמיעתי.

החוקרים סבורים כי ההפרעה ככל הנראה קשורה למה שמכונה "מערכת נוירוני המראה" של המוח – מערכת שעוזרת לנו לעבד תנועות שנעשות על-ידי אחרים באמצעות הפעלת המוח שלנו בצורה דומה – כאילו אנחנו מבצעים את התנועה בעצמנו. אצל אנשים עם מיזופוניה, מאמינים החוקרים, מתבצעת הפעלת יתר בלתי נשלטת של מערכת נוירוני המראה, המובילה לתחושה שצלילים חיצוניים של אנשים אחרים חודרים לגופם ללא שליטתם.

המעניין הוא שבמקרים מסוימים הסובלים ממיזופוניה מקלים על התסמינים באמצעות חיקוי הפעולה שמייצרת את רעש הטריגר, מה שאולי עשוי להצביע על החזרת תחושת השליטה.

לסיכום, ממצאים אלו נותנים לנו עוד מושג על ההפרעה, והדבר עשוי לתרום בעתיד לפיתוח טיפולים חדשים לאנשים הסובלים ממיזופוניה על-ידי התמקדות גם באזור המוטורי של המוח, ולא רק במרכזי הקול במוח.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

מקורות

(1) https://www.health.harvard.edu/blog/misophonia-sounds-really-make-crazy-2017042111534.
(2)  Scientific Reports | (2019) 9:7542 | https://doi.org/10.1038/s41598-019-44084-8.
(3)  The Journal of Neuroscience, 2021; JN-RM-0261-21 DOI: 10.1523/JNEUROSCI.0261-21.2021.

האם המאמר עניין אותך?

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום פסיכיאטריה

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו