12 שאלות על אפילפסיה בילדים – והתשובות

1. מה ידוע על גילאי הופעת המחלה והסיבות לה?

כ- 0.7% מהאוכלוסייה סובלים ממחלת האפילפסיה (כפיון או מחלת הנפילה), שמקורה בהפרעה בפעילות החשמלית של המוח אשר מובילה למעין "ירי" בלתי מבוקר של קבוצת תאי עצב. כתוצאה מכך מופיעים ההתקפים האופייניים. המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אך שיא שכיחות התחלת המחלה הוא בגילאי הילדות המוקדמים (בעיקר מתחת לגיל שנה) ובגיל המבוגר (מעל גיל 65 שנים). 

אפילפסיה יכולה להופיע כבר בחודשי החיים הראשונים, אז הסיבות העיקריות למחלה תהיינה לרוב דימום מוחי או חוסר חמצן בלידה. בנוסף, גם זיהום של רקמת המוח בתחילת החיים, מום מוחי מולד או מחלות גנטיות ומטבוליות, עלולות לגרום להתפתחותה. בשלבים מאוחרים יותר המחלה יכולה להתפתח כתוצאה מסיבות אחרות, כגון חבלת ראש חודרת הגורמת לצלקת ברקמת המוח, אנומליה של כלי הדם במוח או גידול. 

למרות ההתקדמות המתמדת בגילוי הסיבות למחלה, בקרב כמחצית מהמקרים הגורם לה אינו ידוע. מקובל להניח שבתסמונות המוקדיות הגורם למחלה היא קבוצת תאים קטנה ולא תקינה, אולי עוד מהתקופה העוברית, שלא זוהתה בבדיקות ההדמיה ולא הובילה לפגיעה תפקודית עקב גודלה. בתסמונות הכלליות מקורה הוא לרוב בלקויות גנטיות שונות. 

Lightspring |  Shutterstock

2. מהו ההבדל בין סוגי התקפים לסינדרומים?

אפילפסיה מחולקת לרוב על פי שתי צורות מקובלות: הראשונה, חלוקה קלינית על פי סוגי התקפים, למשל התקף מוקדי (באזור אחד של המוח) עם או ללא ירידה בהכרה, התקף ניתוק (אבסנס), התקף כללי טוני, קלוני או מיוקלוני ועוד. באם קיימת תמונה טיפוסית הכוללת גיל התחלה, סוג או סוגי התקפים, תצורת EEG ייחודית וכו', ניתן לאפיין גם סינדרום ספציפי המהווה את צורת החלוקה השנייה. 

לדוגמה, סינדרום לנוקס גסטו מתחיל לרוב בגיל 1-6 שנים וכולל התקפים ממספר סוגים, בהם התקפי ניתוק, התקפים טונים והתקפים מיוקלונים. בתרשים ה-EEG יראו מספר תצורות של פעילות אפילפטית. בנוסף, אלה הסובלים מסינדרום זה עלולים להיות בעלי עמידות לתרופות ולחוות הידרדרות קוגניטיבית. 

3. איזה בירור מקובל לבצע?

אם הבדיקה מראה פעילות אפילפטית מוקדית יש צורך בהדמיה (אשר כרוכה בהרדמה מלאה בילדים עד גיל 6-7 שנים), כדי לנסות ולגלות את הסיבה למחלה או לשלול תהליך מסוכן (המהווה כ-2% מבין מקרי האפילפסיה המוקדיים). אם מתברר כבר בשלב האבחון הראשוני שמדובר באפילפסיה שפירה אין לבצע הרדמה. 

ברוב המקרים זהו כל תהליך האבחון הנדרש, אך לעיתים יהיה צורך גם בבדיקות נוספות כגון ברור גנטי, ברור מטבולי בדיקת וידאו-EEG ואחרות.

4. האם אפילפסיה של ילדים היא מחלה חולפת?

5. איך בוחרים את הטיפול המתאים?

6. מה זו אפילפסיה עמידה לטיפול ומהן האפשרויות הטיפוליות בה?

7. האם קנאביס רפואי יעיל לטיפול בילדים?

הורים רבים דנים עם הרופא המטפל בנוגע למתן טיפול בקנאביס רפואי מתוך שאיפה לתת לילדיהם תרופה טבעית עם מיעוט תופעות לוואי. למרות שקנאביס עלה לכותרות בשנים האחרונות כאלטרנטיבה טיפולית לילדים הסובלים מאפילפסיה, טרם החלטה בנוגע לטיפול באמצעותו יש כמה דברים שחשוב לדעת: קנאביס רפואי מסייע רק למיעוט החולים (כ-25%) והוא אינו חף מתופעות לוואי שעלולות לעיתים לעכב או למנוע עלייה במינון. על פי הנחיות משרד הבריאות ניתן להמליץ על טיפול זה רק לאחר כישלון בטיפול באמצעות שני תכשירים אנטי אפילפטיים. 

8. האם לאפילפסיה בהכרח מתלווה פגיעה שכלית?

במקרים בהם האפילפסיה מתגלה בגיל צעיר במיוחד (מתחת לגיל שנתיים), ישנו סיכון מוגבר לפגיעה שכלית. דבר זה נכון בעיקר בנוגע לסוגים ייחודיים של אפילפסיה, כגון אפילפסיות מיוקלוניות וסינדרום ווסט ובמידה מסוימת גם לגבי התקפים מוקדיים בתדירות גבוהה. 

9. מה הקשר בין אפילפסיה לבין קשיי קשב?

קיימת דעה מוטעית שבמקרה של אפילפסיה לא ניתן לטפל בריטלין. דעה זו אינה נכונה (ריטלין יכול להחמיר את המחלה בערך ב -1% מהחולים). חשוב לשקול את מתן הטיפול בריטלין או בכל תרופה אחרת להפרעות קשב במידת הצורך. 

10. כיצד מתנהגים בזמן התקף?

11. כיצד מתנהגים בין התקפים?

ישנם מספר טריגרים שעלולים לעודד התקפים כמו למשל מיעוט שעות שינה, אלכוהול, קנאביס (לא רפואי) ולחץ רגשי. חשוב לדעת כי אין מניעה מחיסונים או מביצוע הרדמה מסוגים שונים. 

12. האם אפילפסיה יכולה לגרום למוות?