דלג לתוכן

12 שאלות על אפילפסיה בילדים – והתשובות

אפילפסיה, מחלה המתבטאת בהתקפים אשר נובעים מהפרעה בפעילות החשמלית במוח. למרות שהבשורה על המחלה עלולה להיות מאיימת עבור ההורים חשוב לדעת כי ישנם טיפולים רבים המאפשרים לילדים לחיות לצד המחלה ולקיים שגרת חיים תקינה

מאת: פרופ' אמריטוס אורי קרמר
תאריך פרסום: 09/12/2020
4 דקות קריאה
פרופ' אורי קרמר בשיתוף עם פרופ' אורי קרמר i מומחה לאפילפסיה בילדים וקשיי קשב 073-7601352


1. מה ידוע על גילאי הופעת המחלה והסיבות לה?

כ- 0.7% מהאוכלוסייה סובלים ממחלת האפילפסיה (כפיון או מחלת הנפילה), שמקורה בהפרעה בפעילות החשמלית של המוח אשר מובילה למעין "ירי" בלתי מבוקר של קבוצת תאי עצב. כתוצאה מכך מופיעים ההתקפים האופייניים. המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אך שיא שכיחות התחלת המחלה הוא בגילאי הילדות המוקדמים (בעיקר מתחת לגיל שנה) ובגיל המבוגר (מעל גיל 65 שנים). 

אפילפסיה יכולה להופיע כבר בחודשי החיים הראשונים, אז הסיבות העיקריות למחלה תהיינה לרוב דימום מוחי או חוסר חמצן בלידה. בנוסף, גם זיהום של רקמת המוח בתחילת החיים, מום מוחי מולד או מחלות גנטיות ומטבוליות, עלולות לגרום להתפתחותה. בשלבים מאוחרים יותר המחלה יכולה להתפתח כתוצאה מסיבות אחרות, כגון חבלת ראש חודרת הגורמת לצלקת ברקמת המוח, אנומליה של כלי הדם במוח או גידול. 

למרות ההתקדמות המתמדת בגילוי הסיבות למחלה, בקרב כמחצית מהמקרים הגורם לה אינו ידוע. מקובל להניח שבתסמונות המוקדיות הגורם למחלה היא קבוצת תאים קטנה ולא תקינה, אולי עוד מהתקופה העוברית, שלא זוהתה בבדיקות ההדמיה ולא הובילה לפגיעה תפקודית עקב גודלה. בתסמונות הכלליות מקורה הוא לרוב בלקויות גנטיות שונות. 



אילוסטרציה: מוח של ילד הסובל מאפילפסיה
Lightspring |  Shutterstock



2. מהו ההבדל בין סוגי התקפים לסינדרומים?

אפילפסיה מחולקת לרוב על פי שתי צורות מקובלות: הראשונה, חלוקה קלינית על פי סוגי התקפים, למשל התקף מוקדי (באזור אחד של המוח) עם או ללא ירידה בהכרה, התקף ניתוק (אבסנס), התקף כללי טוני, קלוני או מיוקלוני ועוד. באם קיימת תמונה טיפוסית הכוללת גיל התחלה, סוג או סוגי התקפים, תצורת EEG ייחודית וכו', ניתן לאפיין גם סינדרום ספציפי המהווה את צורת החלוקה השנייה. 

לדוגמה, סינדרום לנוקס גסטו מתחיל לרוב בגיל 1-6 שנים וכולל התקפים ממספר סוגים, בהם התקפי ניתוק, התקפים טונים והתקפים מיוקלונים. בתרשים ה-EEG יראו מספר תצורות של פעילות אפילפטית. בנוסף, אלה הסובלים מסינדרום זה עלולים להיות בעלי עמידות לתרופות ולחוות הידרדרות קוגניטיבית. 

3. איזה בירור מקובל לבצע?

הבדיקה הרווחת ביותר היא בדיקת EEG בה נעשה רישום של הפעילות החשמלית במוח. בדיקה זו אינה נועדה כדי לאשר או לשלול את קיומה של מחלת האפילפסיה, אך אם קיימת פעילות אפילפטית במוח היא מסייעת באפיון מדויק יותר של המחלה. לעיתים, גם כאשר אין מחלה אפילפטית, יראה תרשים אפילפטי בבדיקה (מצב המתרחש בכ-2% מהאוכלוסייה). חשוב לדעת כי גם אם נצפתה פעילות אפילפטית בבדיקה, אין הדבר אומר שיתפתחו התקפים.

אם הבדיקה מראה פעילות אפילפטית מוקדית יש צורך בהדמיה (אשר כרוכה בהרדמה מלאה בילדים עד גיל 6-7 שנים), כדי לנסות ולגלות את הסיבה למחלה או לשלול תהליך מסוכן (המהווה כ-2% מבין מקרי האפילפסיה המוקדיים). אם מתברר כבר בשלב האבחון הראשוני שמדובר באפילפסיה שפירה אין לבצע הרדמה. 

ברוב המקרים זהו כל תהליך האבחון הנדרש, אך לעיתים יהיה צורך גם בבדיקות נוספות כגון ברור גנטי, ברור מטבולי בדיקת וידאו-EEG ואחרות.

4. האם אפילפסיה של ילדים היא מחלה חולפת?

ישנה סברה רווחת בין ההורים כי אפילפסיה של הילדות היא מצב חולף. אולם, הדבר נכון רק בנוגע לשני סינדרומים ספציפיים ושכיחים יחסית מבין סוגי האפילפסיה המתחילים בגילאי 4-10 שנים. מדובר באפילפסיה מוקדית שפירה ובאבסנס טיפוסי של ילדות.


5. איך בוחרים את הטיפול המתאים?

מאז 1920 ועד היום יוצרו בעולם כשלושים תרופות שונות כנגד אפילפסיה. רוב האפילפטולוגים משתמשים במחצית מהן, ואכן נמצא בעבודות שונות כי יעילותן של רוב התרופות זהה, להוציא טיפול בסינדרומים ייחודיים אשר לגביהם נמצאה עדיפות לתרופות מסוימות.  אי לכך, בחירת התרופה תתבסס לרוב על תופעות הלוואי שעלולות להתפתח, מהירות השפעתה במקרים של התחלה אגרסיבית וחדה של המחלה ועוד. 


6. מה זו אפילפסיה עמידה לטיפול ומהן האפשרויות הטיפוליות בה?

כרבע מאוכלוסיית הסובלים מאפילפסיה שאינה מגיבה לטיפול התרופתי. לרוב, אבחנה זו ניתנת לאחר כישלון טיפול בשתי תרופות שניתנו בצורה נכונה. למרות שהדרך עד למציאת תרופה מאתגרת, חשוב לדעת כי גם לסוג זה של אפילפסיה קיימות חלופות לטיפול, למשל, ניתוח מוח אפילפטי, השתלת קוצב של העצב התועה, דיאטה קטוגנית ואף מתן של קנאביס רפואי. 


7. האם קנאביס רפואי יעיל לטיפול בילדים?

הורים רבים דנים עם הרופא המטפל בנוגע למתן טיפול בקנאביס רפואי מתוך שאיפה לתת לילדיהם תרופה טבעית עם מיעוט תופעות לוואי. למרות שקנאביס עלה לכותרות בשנים האחרונות כאלטרנטיבה טיפולית לילדים הסובלים מאפילפסיה, טרם החלטה בנוגע לטיפול באמצעותו יש כמה דברים שחשוב לדעת: קנאביס רפואי מסייע רק למיעוט החולים (כ-25%) והוא אינו חף מתופעות לוואי שעלולות לעיתים לעכב או למנוע עלייה במינון. על פי הנחיות משרד הבריאות ניתן להמליץ על טיפול זה רק לאחר כישלון בטיפול באמצעות שני תכשירים אנטי אפילפטיים. 


8. האם לאפילפסיה בהכרח מתלווה פגיעה שכלית?

פעמים רבות, הציבור מקשר בין אפילפסיה לפגיעה שכלית בשל השכיחות הגבוהה יחסית של חולי אפילפסיה מבין אלה הסובלים מפיגור. חשוב לציין כי רובם המוחלט של חולי האפילפסיה אינם מצויים כלל בסכנה לפגיעה שכלית. 

במקרים בהם האפילפסיה מתגלה בגיל צעיר במיוחד (מתחת לגיל שנתיים), ישנו סיכון מוגבר לפגיעה שכלית. דבר זה נכון בעיקר בנוגע לסוגים ייחודיים של אפילפסיה, כגון אפילפסיות מיוקלוניות וסינדרום ווסט ובמידה מסוימת גם לגבי התקפים מוקדיים בתדירות גבוהה. 

9. מה הקשר בין אפילפסיה לבין קשיי קשב?

בהשוואה לאוכלוסייה הרגילה, שכיחותה של הפרעת קשב בחולי אפילפסיה גבוהה פי 3-4. בעיית קשב עלולה להיות די משמעותית מבחינת איכות חיים ולכן כדאי לטפל בה.

קיימת דעה מוטעית שבמקרה של אפילפסיה לא ניתן לטפל בריטלין. דעה זו אינה נכונה (ריטלין יכול להחמיר את המחלה בערך ב -1% מהחולים). חשוב לשקול את מתן הטיפול בריטלין או בכל תרופה אחרת להפרעות קשב במידת הצורך. 

10. כיצד מתנהגים בזמן התקף?

אם הילד מקבל התקף אפילפסיה מוטורי אשר מתבטא בגוף מכווץ או מפרפר, יש לוודא שאינו נחבט במשטח קשה. אין צורך לפתוח את הפה בכוח כדי "למנוע נפילת לשון". אם הילד מקיא או מרייר בכמות רבה יש להשכיבו על הצד. רוב ההתקפים חולפים מעצמם תוך 2-3 דקות. כאשר ההתקף נמשך מעל לחמש דקות יש לפנות לעזרה רפואית, וזאת עקב הידיעה שהתקף שנמשך שעה ויותר (מצב לא שכיח שנקרא סטטוס אפילפטיקוס) עלול לגרום לפגיעה שכלית בלתי הפיכה. לילדים שחווים התקפים ממושכים מומלץ לנפק תרופה בשם בוקולאם אותה ניתן לתת במסגרת הביתית.


11. כיצד מתנהגים בין התקפים?

ילד הלוקה באפילפסיה יכול להשתתף בשיעורי ספורט, אך עליו להימנע מטיפוס לגובה, צלילת מכשירים ורכיבה על אופניים ללא קסדה. שחייה בבריכה, בים וכן גם רחצה באמבט מחייבות השגחה.

ישנם מספר טריגרים שעלולים לעודד התקפים כמו למשל מיעוט שעות שינה, אלכוהול, קנאביס (לא רפואי) ולחץ רגשי. חשוב לדעת כי אין מניעה מחיסונים או מביצוע הרדמה מסוגים שונים. 

12. האם אפילפסיה יכולה לגרום למוות?

קיימת תופעה מטרידה מאוד של מוות פתאומי בשינה הקשור באפילפסיה. עם זאת, מדובר במצב שאינו שכיח וקיים רק במקרים של התקפים טונים או טונים קלונים כלליים אשר אינם נשלטים ומופיעים בשינה. ניתן להתריע על התקפים קלונים בעזרת מזרון עם חיישן (EMFIT בשלב זה לא כלול בסל התרופות).

הכתבה בשיתוף עם פרופ' אמריטוס אורי קרמר, נוירולוג מומחה לאפילפסיה בילדים וקשיי קשב. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר עלא אבו סאלח
ד"ר עלא אבו סאלח נוירולוגיה
ד"ר מיקי הר-גיל
ד"ר מיקי הר-גיל נוירולוגיה
ד"ר אמיר יצחק
ד"ר אמיר יצחק פסיכיאטריה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר

עדיין מתלבטים?
השאירו פרטים להתייעצות עם פרופ' אורי קרמר

אולי יעניין אותך - מאמרים נוספים בתחום ערוץ בריאות כללית

שאלות מתוך פורום אפילפסיה

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו