בחצי השנה האחרונה הלסת שלי עושה קנאקים כשאני אוכלת, ומידי פעם גם נתפסת. אינני יכולה ללעוס שום דבר כשזה קורה, אך הידיעה שזה גם משתחרר עוזרת. לפני שלושה ימים היה לי קנאק מאוד חזק והלסת לא משתחררת יותר. כבר יומיים אני לא יכולה לאכול שום דבר מוצק. נחרדתי לדעת שיש רק מומחית אחת בכל האיזור לבעיה כזאת, ונקבע לי תור לעוד חודשיים! אני לא יכולה לחכות כל כך הרבה זמן, זה מאוד כואב. האם עדיף שפשוט אלך לבית חולים? ומה בכלל יש לי? והאם זה קשור לזה שאני חורקת שיניים בלילה מגיל צעיר מאוד?

הבעיה שאת מתארת שייכת למפרק הטמפורו-מנדיבולרי (Temporo-Mandibular Joint או TMJ). בעיות דומות עשויות לנבוע מגורמים שונים, ביניהם בעיות שיניים זיהומיות ולא זיהומיות, בעיות בבלוטות הרוק, מחלות מפרקים ועוד. עם זאת, נשמע שהתמונה שאת מתארת מתאימה מאוד לתסמונת ה- TMJ. תסמונת ה- TMJ היא כאב שרירי וגרמי, כרוני או חריף, עם הפרעה בתפקוד מערכת הלעיסה. הכאב מוחמר בתנועות הלסת. מניחים כי התסמונת נגרמת עקב הפעלה קבועה, חוזרת ולא מודעת של שרירי הלעיסה, כמו למשל בחריקת שיניים. מרבית הסובלים מן התופעה נוהגים לחרוק שיניים בשעות הלילה או לקפוץ את שרירי הלסת באופן בלתי מודע. לפעמים יש הפרעה בסגירת הלסתות, שעשויה לגרום למתח כרוני בשרירי הלעיסה ולכן ללחץ על המפרק. במקרים אחרים, המתח השרירי הוא הגורם להפרעה בסגירת הלסת. לעיתים יש תזוזה של הדיסק המפרקי. הפרעות נוספות שעשויות לתרום להופעת התסמונת הן גמישות יתר של המפרקים, אסימטריה של הגוף, לורדוזיס או סקוליוזיס של עמוד השדרה, הפרעה בתנוחת הראש או הלשון, ובעיות יציבה נוספות. התסמונת אופיינית לנשים צעירות, בדרך כלל בעשור השלישי או הרביעי לחיים. הביטוי הראשון הוא בדרך כלל כאב כרוני בשרירי הלעיסה, במקרים רבים הוא חד-צדדי, ולעיתים הוא מקרין לאוזן, ללסת ולצוואר. הכאב מחמיר בלעיסה. התסמונת עשויה להתבטא בכאבי ראש בלבד. במקרים רבים מופיעים הסימפטומים במקביל לתקופות של לחץ נפשי. במקרים רבים יש היסטוריה של קליקים במפרק כאשר יש תזוזה של הדיסק המפרקי (תזוזה של הדיסק המפרקי במפרק ה- TMJ הוא ממצא שכיח מאוד, ובנתיחת גופות הוא נמצא בכ-50% מן האנשים). נעילה של הלסתות מתרחשת לעיתים עקב תזוזה של הדיסק המפרקי. לאחר ששוללים גורמים אחרים, זיהומיים ודלקתיים לתלונות, הטיפול שנותנים לבעיה כולל תרופות נגד כאבים בשילוב עם תרגילים מיוחדים להפעלת הלסתות והימנעות ממזונות ומשקאות מעוררים, כמו קפה, תה, קולה, שוקולד, תרופות נגד הצטננות וכדורי הרזיה, אשר שעשויים להחמיר את המתח השרירי. הוא יכול לכלול גם התאמת סד לילה לשיניים, כדי להימנע מחריקת השיניים המגבירה את המתח בשרירי הלעיסה ומחמירה את הסימפטומים, וטיפולי שיניים, אם יש צורך בכך (לעיתים יש חוסר סימטריה בפה שעשוי להחמיר את התופעה וטיפול שיניים עשוי לפתור את הבעיה), תרגילים מיוחדים ללסתות. לעיתים יש צורך בטיפול תרופתי של במרפי שרירים, כדורי שינה ו- Elatrol. במקרים קשים, שאינם מגיבים לטיפול וגורמים סבל רב, ניתן להזריק מקומית סטרואידים וחומרי הרדמה מקומית או בוטולינום, לשיתוק זמני של העצב. במקרים המעטים שלא מגיבים לטיפול שמרני, יש מקום לטיפול ניתוחי. עליך ללכת להיבדק על ידי רופא המשפחה שלך או רופא אף-אוזן-גרון, וכן להיבדק על ידי רופא שיניים, כדי שישלול גורמים אחרים לכאבים ויתרשם מה הבירור הנוסף המומלץ וכיצד לטפל בך בשלב החריף ממנו את סובלת כעת, ויוכל להפנות אותך בהמשך לרופא פה ולסת. לקריאה נוספת בנושא: http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/001227.htm