באוגוסט 2005 ביצעתי ביופסיה סטראוטקטית בשל הסתיידויות בשד. הממצא היה אטיפיקל. נמסר לי מהרנטגן שהממצא שפיר. הכירורג ו/או הרנטגן לא עדכנו אותי שמדובר בממצא שפיר עם "נורה אדומה". לאחר כחצי שנה הכירורג שלח לי תזכורת לבוא למעקב ואז הסביר לי שמומלץ להוציא בממוטומיה או בביופסיה פתוחה את אזור ההסתיידויות. ביקשתי להוציא את זה וזה נעשה רק במאי 2006, כך שעברו 10 חודשים מיום הגילוי ועד הניתוח. לדאבוני, התגלה גוש בגודל 8 מ"מ מעורב בתאים סרטניים מסוג מקומי כמו שהסביר לי הכירורג, ולכן, לאחר הניתוח, אני בעצם בריאה. הומלץ לי ע"י ועדה למניעת הישנות לעבור טיפול בקרינה + טאמוקסיפן. אני רווקה בת 42 וקצת חוששת מההשלכות. האם יש טיפול חלופי? האם במקרה של ממצא כמו שלי, לא היה צריך לנתח מייד ואולי למנוע הפיכת הממצא לסרטני?

היפרפלזיה היא התחלקות מואצת של תאים ברקמת השד. כאשר התאים נראים משונים, ואינם זהים לתאי השד הרגילים - המצב נקרא היפרפלזיה אטיפית. מבין כל הנשים הנשלחות לביופסיה עקב ממצאים חשודים בממוגרפיה - ב- 3% יתגלה ממצא זה. היפרפלזיה אטיפית היא גורם סיכון להתפתחות סרטן השד. קיימים שני סוגים של היפרפלזיה אטיפית, לפי סוג התאים המתרבים: קיימים חילוקי דעות באשר לשיטת המעקב והטיפול היעילה ביותר לנשים הסובלות ממצב זה: קיימים רופאים הממליצים על ממוגרפיה מדי שנה ובדיקת רופא שד פעמיים בשנה. במחקר שבדק את היעילות של טיפול בטאמוקסיפן לנשים עם היפרפלזיה אטיפית, נמצא כי טיפול כזה הוריד באופן משמעותי את הסיכוי להתפתחות סרטן השד. עם זאת, כמו לכל תרופה, גם לטאמוקסיפן תופעות לוואי, ולכן אין המלצה לטיפול מונע בתרופה במצבים של היפרפלזיה אטיפית. atypical ductal hyperplasia מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן השד פי 4, ולכן אם נמצא ממצא כזה בביופסיה - יש להוציא את כולו. atypical lobular hyperplasia עשוי להפוך לממאיר ב-10-20% מן המקרים, והוא גם מהווה גורם סיכון להופעת סרטן השד שמקורו אינו בנגע הראשוני (למשל, באיזור אחר בשד או בשד השני). התאים הסרטניים מהסוג המקומי עליהם הסביר לך הכירורג, הם שלב אחד אחרי האטיפיה, והם מכונים carcinoma in situ. הטיפול המקובל להשלמת כריתת הממצא הוא טיפולי קרינה וטיפול הורמונלי בטאמוקסיפן. מחקר גדול שבדק את השפעת הטאמוקסיפן גילה כי הוא מוריד באופן משמעותי את הסיכון להישנות. הטיפול המקובל כיום במקרה של כריתה חלקית של השד, הוא השלמת הטיפול בקרינה. כיום נערכים מחקרים כדי לבדוק האם בממצא מקומי של carcinoma in situ הקרינה אכן נחוצה. נראה כי למרות גילך ומצבך המשפחתי כדאי לך לקבל את הטיפולים המשלימים, אולם אם את חוששת או שיש לך ספקות - תוכלי לפנות למומחה שד אחר לקבלת חוות דעת נוספת. תוכלי לקרוא עוד על היפרפלזיה אטיפית כאן: http://www.breastcancer.realage.com/content.aspx/topic/9