אני בת 21. לפני כשלוש שנים חליתי ב-EBV שממנה סבלתי למעלה משנה, ובמהלכה סבלתי מעייפות ותשישות קיצוניות. לאחר ההחלמה סבלתי מאנמיה כתוצאה מערכי פריטין נמוכים, אשר גם גרמה לעייפות קשה. טופלתי בכדורי ברזל אשר שיפרו את המצב וחזרתי לתפקד כרגיל. לפני כ-7 חודשים התגלתה אצלי שוב אותה אנמיה, ששוב גרמה לעייפות קשה. הפעם, לאחר בירור עם המטולוגית, הובן כי הסיבה לכך היא תרומות דם רבות מידי, ושוב טופלתי בכדורי ברזל וערכי הפריטין חזרו להיות תקינים, אך העייפות עדיין נותרה. לאחר שראינו שבדיקות הדם תקינות והעייפות נמשכת מעל חצי שנה עם ערכי המוגלובין ופריטין תקינים, הופניתי לבדיקות של מחלת הנשיקה. תוצאת הבדיקה היו חיוביות עבור EBV IgG ו- EBV IgM. הייתי אצל רופא פנימאי, אשר קבע שאני סובלת מתסמונת העייפות הכרונית (CFS) על סמך הנתונים שערכי ה- IgM חיוביים במשך שלוש שנים. האם האבחנה שאני סובלת מתסמונת העייפות הכרונית על סמך נתוני ה- IgM נכונה?

המדדים הבאים מגדירים את קיומה של תסמונת התשישות הכרונית לפי המרכז לפיקוח על מחלות (CDC) בארצות הברית: עייפות בלתי מוסברת הנמשכת לפחות חצי שנה, אינה נגרמת על ידי מאמץ, אינה מוקלת במנוחה, ואין לה הסבר אחר; או מציאותם של ארבעה או יותר מהתסמינים הבאים: הפרעה בזיכרון או בריכוז, הגדלת בלוטות לימפה, כאבי שרירים, כאבי מפרקים, כאבי ראש, שינה שאינה מרעננת, עייפות הנמשכת מעל 24 שעות לאחר מאמץ. יתכן שלחולי תסמונת העייפות הכרונית יש רמה גבוהה יותר של נוגדנים ל- EBV, אבל היא אינה גבוהה הרבה יותר מאשר אצל חלק מן האנשים בריאים שגם אצלם יכולה להיות רמה גבוהה של נוגדנים מסוג זה. בעוד שחלק מהחולים ב- EBV סובלים מעייפות הנמשכת שבועות ואף חודשים לאחר המחלה החריפה, זיהום כרוני פעיל ב- EBV אינו הסיבה לתסמונת העייפות הכרונית. זיהום כרוני פעיל של EBV הוא נדיר מאוד ומערב איברים אחרים בגוף: טחול וכבד, בלוטות לימפה, ריאות, עיניים ומערכת העצבים. את מספרת על עייפות מעל חצי שנה, ואולי ישנם עוד מדדים היכולים לאשר את האבחנה, אך לא סביר לקבוע אבחנה זו רק על סמך ערכי EBV IgM גבוהים ועייפות. אני מציעה לך לבקש מהרופא שטיפל בך לפרט יותר על הסיבות שהביאו אותו לאבחנה זו. את מוזמנת לקרוא עוד על תסמונת העייפות הכרונית באתר. ד"ר ורד אסטרחן - אינפומד