דלג לתוכן

פוליו - לכו להתחסן

עקב הודעת משרד הבריאות על תחילת מבצע החיסונים, לא מעט הורים חוששים מהחיסון המוחלש, שלא ניתן בדרך כלל. עם זאת, במשרד הבריאות מדגישים כי הסכנה בלא להתחסן - גבוהה יותר.

מאת: מרגנית בניש, מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 19/06/2013 תאריך עדכון: 29/09/2013
2 דקות קריאה
כתבת וידאו
מאז התגלו שרידי נגיף (וירוס) הפוליו במי השופכין של העיר רהט בנגב, במסגרת ניטור שגרתי של שפכים שמבצע משרד הבריאות, החשש מחזרת המחלה עולה. אמנם התגלו שרידי הנגיף במי השופכין של ערים נוספות בדרום הארץ אך האם ישנו חשש ממשי להתפרצות המחלה?

מחלת הפוליו נעלמה בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת מישראל ומהעולם כולו, מלבד ניגריה, אפגניסטן ופקיסטן. בשנת 2012, דווח על 96 מקרים של הדבקה בווירוס הפוליו, ירידה של שני שליש מהדיווחים בשנת 2011.

בשנת 2005 דווח בארץ על שרידי נגיף פוליו אשר נמצאו בביוב, באזור גוש דן. גם אז קרא משרד הבריאות לחיסון כל הילדים באיזור ולא היו דיווחים על חולים במחלה.



מהי מחלת הפוליו?

נגיף הפוליו עובר מאדם לאדם דרך רוק או נזלת (שיעול, עיטוש) או דרך מגע עם צואה. רוב האנשים שנדבקים בנגיף הפוליו לא יראו סימפטומים, או יראו סימפטומים קלים בלבד, כמו כאבי שרירים, עייפות וסחרחורת.
חלק קטן מהחולים יסבלו מסימפטומים קשים יותר (פוליומיאליטיס לא-פרליטית), המתבטאים בשיתוק שרירים או חולשה משמעותית, אשר יחלפו לחלוטין תוך עשרה ימים.

פחות מ- 1% מהחולים יסבלו משיתוק באופן קבוע (פוליומיאליטיס פרליטית), לרוב בגפיים התחתונות. מתוך החולים המשותקים, ישנו סיכון של 10-15% לתמותה עקב חולשה של שרירי הנשימה.



חיסון נגד פוליו

החיסון מעודד את מערכת החיסון הטבעית של הגוף לזהות את חלקי הנגיף ולזכור אותם, כך שבמידה וניתקל בנגיף האמיתי, גופינו יחסל אותו מיד, ללא מחלה וללא סיכון לשיתוק.

במאה הקודמת פותחו שני חיסונים המקנים עמידות למחלת הפוליו: בשנות החמישים פותח חיסון נגד פוליו, בו מזריקים וירוס מומת; ובעשור שאחריו פותח חיסון סאבין נגד פוליו הניתן דרך הפה ומכיל גירסה חלשה של הוירוס, אשר אינה גורמת למחלה. החיסון המכיל את הוירוס המוחלש למעשה עוזר לחיסון אוכלוסיות, מעבר לפרט הבודד, כיוון שהוירוס המוחלש מתפזר בצואה וגורם למה שנקרא 'חיסוניות עדר'. כך, גם אדם שלא התחסן באופן ישיר, אך חי בקהילה מחוסנת, למעשה מוגן מהווירוס.

איך מתחסנים?

כיום, החיסון הנהוג בישראל הוא החיסון המכיל את הווירוס המומת, היות שהוא בטוח יותר לשימוש. החיסון ניתן בתכשיר משולב עם חיסון נגד דיפטריה-טטנוס-שעלת והמופילוס-בי. החיסון נותן הגנה של 99%. המדיניות כיום היא מתן ארבע מנות של תרכיב חיסון בגילאים חודשיים, ארבעה חודשים, מנה נוספת עד גיל שנה וחצי ומנה אחרונה בכיתה ב'.

רוב המבוגרים שחוסנו כילדים לא צריכים מנה נוספת, אלא אם הם נוסעים לאזורים בהם שכיחות המחלה גבוהה (ניגריה, אפגניסטן או פקיסטן), באו במגע עם חולה במחלה, או עובדים עם הווירוס במעבדה.

כמה אנחנו מחוסנים?

לפי עדכונים אחרונים, שיעור ההתחסנות הארצי עומד על 95%. בקרב יישובי הדרום הוא עומד על 90%, כנראה בגלל שהתנהלות החיסונים והמעקבים הרפואיים אחר חלק גדול מהאוכלוסייה לא מתבצע בצורה מסודרת, פחות היענות ואולי חוסר ידיעה גדול יותר. עדיין, מדובר בשיעורי חיסון גבוהים ביותר.

השורה התחתונה – יש סיבה לבהלה? ומה לעשות?

ההערכות הן כי סביר להניח שלא יהיה שינוי במצב ולא תתגלה תחלואה בעקבות מציאת שרידי הנגיף במערכות השופכין. עם זאת, במידה וילדיכם מתחת לגיל 9 ואתם גרים באיזור הדרום (מקרית גת ועד מצפה רמון) - מומלץ כי תגשו עם ילדכם לסניף טיפת  חלב הקרוב למקום מגוריכם ותחסנו אותם.
מערכת אינפומד

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר מרים אמונה אופק
ד"ר מרים אמונה אופק ילדים
פרופ' אמיר קוגלמן
פרופ' אמיר קוגלמן ילדים
ד"ר דני בלום
ד"ר דני בלום ילדים
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו