חזרת

הסימפטום הבולט ביותר במחלת החזרת הוא התנפחות בלוטות הרוק הממוקמות מתחת לאוזניים ולפניהן, העלולה לגרום לכאב בגרון. הנפיחות האופיינית מתפתחת במשך כיומיים-שלושה, נמשכת כ-8 ימים ופוחתת בהדרגה עם ירידת החום. 

חשוב לדעת כי חזרת היא מחלה המדבקת עוד בשלב הקודם לסימפטומים, ולמעשה ניתן להידבק בחזרת החל מ-6 ימים לפני התנפחות הבלוטות ועוד 5 ימים לאחר ירידת הנפיחות. 

תקופת הדגירה של נגיף החזרת היא 14-25 ימים. 

סימפטומים נוספים של חזרת כוללים:

• כאבי גרון

• חום

• כאבים בלעיסה ובבליעה

• עייפות

• חוסר תיאבון או כאבי בטן

• יובש בפה

• כאבי ראש

• כאבים או נפיחות באשכים או בשחלות (במידה והמחלה פורצת לאחר הבגרות המינית)

אצל כשליש מהלוקים במחלת החזרת, לא מופיעים תסמינים כלל. 

בקרב מבוגרים הלוקים במחלת חזרת, בדרך כלל התסמינים חריפים יותר מאשר אצל ילדים. כמו כן, אצל מבוגרים המחלה נוטה יותר להסתבך מאשר בקרב ילדים.

וירוס החזרת נישא באוויר. כך, חזרת מועברת דרך שיעול, עיטוש, או כאשר חולקים מזון או משקה עם אדם הלוקה בזיהום.

מבוגרים שלא חוסנו נגד חזרת נמצאים בסיכון גבוה לחלות במחלה, סיכון שמוגבר במידה ומערכת החיסון מוחלשת (כמו אצל חולי סרטן המטופלים בכימותרפיה או אצל חולי איידס).

חזרת מאבחנים בדרך כלל בהסתמך על היסטוריה של חשיפה למחלה, נפיחות ורגישות בבלוטות הרוק לצד האוזן ובהסתמך על סימפטומים של חזרת כמו קשיות העורף, כאבי ראש וכאב באשכים.

יש לציין כי תסמינים של חזרת יופיעו בין שבועיים לשלושה לאחר החשיפה לאדם חולה. 

במקרה הצורך ניתן לבצע בדיקת נוגדנים באמצעות דגימת דם (ELISA או (EIA. הבדיקה בודקת נוכחות של נוגדנים או של אנטיגן בדגימה, זאת על מנת לאשר את האבחנה ולשלול את האפשרות שמחלת אחרת היא שגורמת לתסמינים.

את וירוס החזרת ניתן לזהות באמצעות בדיקת תרבית המבוצעת בדגימת שתן או רוק או באמצעות דגימת נוזל חוט השדרה, הנלקח באמצעות ניקור מותני. בדיקות אלו מבוצעות לעתים נדירות.

בקרב ילדים, חזרת היא בדרך כלל מחלה קלה והסיבוכים בה נדירים. 

סיבוכי המחלה עלולים לכלול:

• זיהום במוח (אנצפליטיס) והקרומים שעוטפים אותו (דלקת קרום המוח).

• דלקת באשכים או דלקת בשחלות. במקרים נדירים ביותר דלקת באשכים עלולה לגרום לעקרות. דלקת בשחלות, כפי הנראה אינה משפיעה על הפוריות בטווח הארוך.

• חירשות.

• דלקת בלבלב.

• דלקת נגיפית של שריר הלב.

• הידבקות בחזרת במהלך השליש הראשון להריון עלולה לגרום להפלה.

בעיות ארוכות טווח כתוצאה מסיבוכים הן נדירות.

יש לקחת בחשבון כי חיסון נגד חזרת מגן לכל החיים. תופעות הלוואי של החיסון הן התפתחות דלקת של בלוטות הרוק או של האשכים. שתי תופעות הלוואי הללו הן נדירות ביותן ואינן משאירות נזק לטווח הרחוק. 

חשוב לדעת כי אין לחסן ילדים הרגישים לביצים, לג'לטין או לניאומיצין. כמו כן, יש להימנע מחיסון חולים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת ונשים בהריון. 

ברוב המקרים מחלימים ממחלת חזרת בעזרת מנוחה וטיפול בבית החולה וללא צורך בטיפול מיוחד, אבל ניתן להקל על הסימפטומים באמצעות משככי כאבים המסייעים בהקלה על הכאב ובהורדת החום, הן למבוגרים והן לילדים (לילדים מומלץ טיפול בטיפות).

חשוב להרבות בשתיית מים ולהימנע משתיית מיצי פירות, המעוררים ייצור רוק שמגביר את הכאב.

קומפרסים חמים עשויים להקל על הנפיחות והכאב של בלוטות הרוק.

במקרים של סיבוכים ייתכן צורך באשפוז.

במידה והמחלה פרצה בגבר שכבר בגר מינית, תיתכן דלקת חמורה של האשכים (Orchitis). במצב כזה, הרופא ימליץ על טיפול בקורטיקוסטרואידים ובמשככי כאבים.

ניתן למנוע חזרת באופן כמעט מוחלט באמצעות סדרת זריקות של החיסון המשולש נגד חצבת-חזרת-אדמת (MMR). 

נגד חזרת, שתי זריקות של החיסון החי המוחלש מעניקות הגנה לכל החיים: זריקה ראשונה ניתנת בגיל 12 עד 15 חודשים, השנייה בגיל 4 עד 6 שנים. קיים חיסון נוסף שמחסן מפני חצבת, חזרת ואדמת וגם מפני אבעבועות רוח. 

חיסון זה נקרא "מרובע" והוא יכול להחליף אחת מהמנות של החיסון נגד חצבת-חזרת-אדמת (MMR), או את שתיהן.

רב התינוקות אינם נדבקים בחזרת במהלך השנה הראשונה לחייהם, זאת הודות לחיסון לטווח קצר שהם מקבלים מאמם, לפני הלידה.

במידה וכבר קיימת היסטוריה של הידבקות בנגיף, הסיכויים לזיהום חוזר נמוכים מאוד.