מחקר מצא: עישון יומיומי של קנאביס "מצמק" את המוח

מחקר העוסק בהשפעות ארוכות טווח של מריחואנה על המוח מצביע כי השימוש בסם גורם לאובדן תאי מוח אפורים. בנוסף מגלה המחקר כי על מנת ל"פצות" את אובדן התאים נוצרת עלייה בכמות ה”חיווטים” במוח. המדענים סבורים כי ברמה מסוימת האובדן בנפח המוח מאוזן על ידי היווצרות כמות גדולה יותר של קישורים בין תאי עצב, אך הם מזהירים כי אלה המשתמשים בסם לאורך זמן גדול מידי יסבלו מנזק.

מחקר זה שסרק את מוחם של משתמשי קנאביס הוא אחד המחקרים הראשונים שבודק את ההשפעות הנוירולוגיות ארוכות הטווח של שימוש בסם זה בקרב אנשים חיים.

ד"ר סינה אסלן מאוניברסיטת טקסס בדאלאס, שהינה אחת ממובילי המחקר, אומרת כי המיוחד במחקר זה הוא שהוא משלב שלוש טכניקות שונות של סריקות MRI כדי להעריך מאפיינים שונים במוח. "תוצאות המחקר מגלות כי נוצרה עלייה בכמות החווטים במוח הן מבחינה מבנית והן מבחינה פונקציונאלית, כנראה כדי לפצות על האובדן בתאי מוח. אולם, בסופו של דבר, הקישורים נהרסים בעת שימוש במריחואנה לאורך זמן".

במחקר השתתפו 48 משתמשי קנאביס בגילאי 20 עד 36 שהושוו עם קבוצת אנשים שלא משתמשים בסם. המשתמשים השתמשו בסם בממוצע 3 פעמים ביום.

הדמיות MRI הראו כי יש קשר בין שימוש יומיומי בקנאביס והצטמקות של אזור קליפת המוח האורביטו-פרונטלית, הקשורה בתהליכים של עיבודים מנטליים וקבלת החלטות. בנוסף נמצא כי השימוש בסם משפיע על התגובה לתגמולים ולמצוקה ומקושר בצורה חזקה ליכולת לאמפטיה. ממצא זה מתחבר לעובדה שמדעני מוח מאמינים כי נזק לקליפה האורביטו-פרונטלית עשוי להיות בסיס לצורות שונות של פסיכופתיה.

המחקר הראה כי בתקופה ההתחלתית של השימוש בסם נוצרת כמות גדולה של חיווטים מבניים ותפקודיים במוח. אחרי שש עד שמונה שנים של שימוש בקנביס המבנים מצטמקים, אך עדיין כמות החיווטים בקרב משתמשים גדולה יותר מאשר בקרב אלה אשר לא משתמשים בסם.

זו עשויה להיות הסיבה לכך שנראה כי אין שום בעיה בשימוש בקנאביס לאורך זמן למרות ההצטמקות הנראית בקליפת המוח האורביטו-פרונטלית, אומרת אחת ממחברות המחקר ד"ר פרנצ'סקה פילבי מאוניברסיטת טקסס. היא מוסיפה ואומרת כי עד כה המחקרים על ההשפעה ארוכת הטווח של שימוש במריחואנה על המוח אינם בעלי תשובה חד-משמעית בגלל המגבלות הקיימות על שיטות המחקר. 

"בעוד המחקר אינו מראה באופן חד-משמעי כי השינויים הנוצרים במוח מתרחשים כתוצאה משימוש במריחואנה, השינויים עצמם מרמזים על קשר בין גיל התחלת השימוש ומשך השימוש בסם", היא אומרת.

המחקר, שפורסם בירחון Proceedings of the National Academy of Sciences אומר כי נראה שהחומר האפור במוח רגיש יותר להשפעות THC (החומר הפעיל בקנאביס) מאשר החומר הלבן במוח. החומר האפור הוא המרכיב העיקרי של מערכת העצבים המרכזית והוא מורכב מתאי עצב, בעוד החומר הלבן מורכב מאקסונים שמשמשים כצינור להעברת מידע בתוך מערכת העצבים.

מדענים אומרים כי נדרש מחקר נוסף כדי לדעת אם השינויים שנוצרו במוח הפיכים בעקבות הפסקה בשימוש בסם והאם שינויים אלה מופיעים גם בקרב משתמשים מזדמנים.