בג״ץ מול רפורמת הקנאביס - קיצור תולדות המאבק המשפטי

מדינת ישראל הייתה בין המדינות הראשונות בעולם שאישרה את השימוש בקנאביס לצרכים רפואיים בשנת 2008. אולם מעמדו הייחודי של הקנאביס, שאינו תרופה ואינו מיוצר בפס מפעל מסודר עם איכות קבועה, דרש ממערכת הבריאות ליצור מערכת נהלים חדשה לחלוטין עבורו, מערכת שבג"ץ טוען שלא נבנתה בצורה שעונה על כל הצרכים המשפטיים.

Africa Studio | Shutterstock

האסדרה הישנה: הנהלים שלפני הרפורמה

החברות אשר פעלו לפי האסדרה הישנה מכרו את תוצרת הקנאביס שגידלו ישירות למטופלים – בלי מתווכים ובמחיר קבוע ללא תלות בכמות הקנאביס הנרכשת. הדבר אפשר את מכירת הקנאביס הרפואי במחיר מוזל יחסית, במיוחד עבור מטופלים שצורכים כמויות גבוהות של 30 גרם ומעלה .

אז למה משרד הבריאות שינה את המצב הישן? בין היתר כיוון שבשיטת המכירה הישירה כמעט בלתי אפשרי לפקח על תהליך הייצור, העיבוד ואספקת החומר, מה שעלול להוביל למכירת חומר לא איכותי ואף מסוכן.

קראו עוד: קנאביס מסביב לעולם: המדינות המובילות בקנאביס רפואי

דרישות האיכות הביאו להשמדת טונות וזינוק במחירים

בנוסף הרפורמה מבטלת את היכולת של המטופלים לרכוש עצמאית את הקנאביס ישירות מהמגדלת, אלא דרך בתי המרקחת, ובכך היא מכניסה גורם מתווך נוסף למערכת הזו. 

את הקנאביס תמחר משרד הבריאות ב-180 שקל ל-10 גר׳, כלומר כעת המטופלים ישלמו לפי המינון הנצרך. המשמעות היא שהמחיר עבור מטופלים שמקבלים מינון גבוה מ-30 גר׳ (כשני שליש מכלל המטופלים) זינק.

המגדלות טוענות שהן לא מצליחות לעמוד בתקנים המחמירים ושכתוצאה מכך כ-40% מהחומר שהן מייצרות מושמד. ביחד עם התשלום הנוסף שגובים בתי המרקחת שהתווספו לשרשרת, החלו עלייה ניכרת במחירי הקנאביס ומחסור באספקתו, שהותירו את המטופלים ללא טיפול רפואי אליו הורגלו.

המטופלים הוותיקים ערערו לבג״ץ

בג״ץ תקף את התנהלות משרד הבריאות בטענה שלא תכנן בקפידה את תהליך המעבר מהאסדרה הישנה לרכישת הקנאביס בבתי המרקחת וכתוצאה מכך הוביל למחסור חמור שפגע במטופלים: ההעברה המהירה של המטופלים לאסדרה החדשה יצרה פקק לחץ שהמגדלות פשוט לא עמדו בו . 

בעקבות כך הוציא בג״ץ צו ביניים שמורה למשרד הבריאות להאריך אוטומטית את רישיונם של המטופלים באסדרה הישנה עד סוף מרץ 2020, במקום שיפקע תוקפם בסוף 2019 . אולם למגדלות כבר אסור לייצר קנאביס רפואי לפי האסדרה הישנה והן מחויבות למכור 30% מהסחורה שלהן דרך בתי המרקחת, כך שמצוקת האספקה נותרה עומדת בעינה, למרות החלטת בג"ץ .

למרות הארכת האסדרה הישנה, המגדלות לא מספקות

בשל הבירוקרטיה והתקנים שהתווספו למגדלות במסגרת הרפורמה, הן לא מצליחות לעמוד בדואליות המחייבת אותן כעת – מחד משרד הבריאות דורש מהן לעמוד בתקני הרפורמה, מאידך בג״ץ אפשר למטופלים להמשיך ולצרוך קנאביס בהתאם לאסדרה הישנה.

על כן עתרה עמותת מטופלי הקנאביס הרפואי שוב לבג״ץ, הפעם כנגד החברות המגדלות של הקנאביס הרפואי. בעתירה דרשו שבג״ץ יאפשר להמשך לייצר ולספק קנאביס רפואי שלא תחת התקינה הישראלית החדשה, כל עוד האסדרה הישנה בתוקף, כלומר עד מרץ 2020. הצפי הוא שצעד כזה יעכב את כניסת הרפורמה לתוקף עד הרבעון השלישי של שנת 2020. 

בכל מה שקשור למחירים - בג״ץ ממליץ על פיקוח של מחיר מקסימלי לקנאביס רפואי, אך במשרד האוצר טוענים נגד מהלך כזה וחוששים שהוא יימנע את כניסתם של שחקנים חדשים בשוק גידול ואספקת הקנאביס הרפואי – מה שיוביל באופן פרדוקסלי להעלאה נוספת של המחירים ולהיעדר מוצרים, בדומה למה שהתרחש בשוק מוצרי החלב .

צד נוסף בפיקוח המחירים הוא הסתדרות הרוקחים, שטוענים כי הגבלת המחירים הזמנית שביקש משרד הבריאות מורידה משמעותית את הרווח של בית המרקחת לעמלה של 6.7% בלבד. לדבריהם הפשרה הזמנית של משרד הבריאות כלפי המטופלים באה על גב הרוקחים, להם תפקיד עתידי חשוב בהתאמת הטיפול ובהדרכת המטופלים .

מה יקרה לרפורמה בשנת 2020?