קרוהן

התסמינים המלווים  מחלת קרוהן יכולים לנוע ממתונים מאוד לחריפים ביותר, הם יכולים להתפתח בהדרגה או להופיע בפתאומיות וללא כל אזהרה מוקדמת. להלן כמה תסמינים אופייניים:

שלשול. הדלקת אשר נוצרת בעקבות מחלת קרוהן גורמת לתאים הנמצאים באזורים הנגועים בדפנות המעיים להפריש כמויות גדולות מאוד של מלחים ומים. מכיוון שהמעיים אינם יכולים לספוג לחלוטין את עודפי הנוזלים הנוצרים, מתפתחים שלשולים. עוויות מעיים חזקות תורמות גם הן ליציאות רכות מאוד. במקרים המתונים יותר, ייתכן כי היציאות יהיו פשוט רכות מן הרגיל ובתדירות גדולה יותר מאשר בדרך כלל. אולם בני אדם החולים במחלה בצורה חמורה יכולים לסבול מתריסר יציאות על בסיס יום-יומי, עד כדי השפעה הן על איכות השינה והן על הפעילות היום-יומית.
 
כאבי בטן ועוויות. הדלקת והכיבים הנוצרים עלולים לגרום לחלק מדפנות המעיים להתנפח עד שבסופו של דבר תיווצר רקמה צלקתית במקום. דבר זה עלול להשפיע על התנועה של תכולת המעי דרך המעיים דבר אשר יכול להוביל לכאבים ועוויות. 

מחלת קרוהן בדרגה מתונה גורמת בדרך כלל לתחושת אי נוחות קלה עד מתונה, אך ככל שהמקרה חמור יותר, כך תהייה המחלה מלווה בכאבים חזקים יותר אשר יכולים להיות מלווים בבחילות והקאות. 

הימצאות דם בצואה. המזון אשר נע בדרכי המעיים יכול לגרום לרקמה המודלקת לדמם, או שייתכן שהמעיים ידממו מעצמם. במקרה כזה אפשר להבחין בסימני דם בצבע אדום בהיר על דפנות האסלה, או בעקבות דם אדום כהה יותר ביציאות שלך, אך הדימום יכול להיות גם סמוי.

כיבים. מחלת קרוהן מתחילה בצורת פצעים קטנים ומפוזרים על פני דפנות המעיים. בסופו של דבר פצעים אלה הופכים לכיבים גדולים אשר חודרים עמוק אל תוך – ולעיתים אף דרך – דפנות המעיים. יכולים להופיע גם כיבים בפה הדומים בצורתם לפטרת הפה.

חוסר תיאבון ואיבוד משקל. כאבי בטן, עוויות והדלקת המתפתחת בדפנות המעיים יכולים להשפיע הן על מצב התיאבון והן על היכולת לעכל ולספוג את המזון. 

פיסטולות ומורסות (אבצסים). הדלקת אשר נוצרת כתוצאה ממחלת קרוהן עלולה לנוע דרך דפנות המעיים אל תוך איברים פנימיים אחרים, כגון שלפוחית השתן או הנרתיק, וליצור חיבור חריג ביניהם המכונה פיסטולה. הדבר יכול להוביל גם להיווצרות מורסה (אבצס), פצע נפוח המלא במוגלה. הפיסטולה יכולה גם לחדור דרך העור. מקום נפוץ מאוד להיווצרות פיסטולה מסוג זה הינו האזור שסביב לפי הטבעת. כאשר דבר זה נוצר הוא מכונה פיסטולה של חיץ הנקבים.

בני אדם אשר סובלים ממחלת קרוהן בדרגה חמורה עלולים לסבול מחום ועייפות כמו גם מבעיות אחרות אשר אינן קשורות בהכרח למערכת העיכול, כמו דלקת פרקים, דלקות עיניים, הפרעות בעור ודלקות בכבד או בדרכי המרה. ילדים הסובלים ממחלת הקרוהן עלולים לסבול מעיכובים בגדילה ועיכובים בהתפתחות המינית.

המסלול של מחלת קרוהן משתנה מאדם לאדם. יכולות להיות תקופות ארוכות שאינן מלוות בתסמינים כלשהם, או תקופות חוזרות ונשנות של כאבי בטן ושלשולים היכולים לעיתים להיות מלווים בחום או בדימומים.

האבחנה נקבעת באמצעות דימות רנטגני (צילום מעי דק) שבו יודגם מעי דק סופי מוצר ומכוייב ולעיתים ייראה נצור. אמצעי דימות נוסף הוא באמצעות קולונוסקופיה וחדירה למעי הדק הסופי. נראה את ההתכייבויות האופייניות, את חסר ההמשכיות של הנגעים ואת המעורבות האופיינית של המעי הדק הסופי. כמו כן, ניתן לקחת דוגמאות מהרקמה החולה לבדיקה מיקרוסקופית ובהן לראות את התסנין הדלקתי החד והכרוני הכולל את תאי הענק האופייניים למחלה (גרנולומות).

מחלת קרוהן עלולה להוביל לסיבוכים הכוללים חסימת מעיים, כיבים ופיסטולות. כאשר ישנה התפתחות של פיסטולות פנימיות, ייתכן כי המזון יפסח על פני חלקים של המעי הגס שהינם הכרחיים לספיגת המזון. אחת התוצאות האפשריות היא תת-תזונה.

פיסטולות חיצוניות עלולות לגרום לתיעול תוכן המעיים על פני העור, ובמקרים אחדים הפיסטולות עלולות להזדהם וליצור מורסה (אבצס), מצב רפואי אשר יכול להיות מסכן חיים במידה והוא אינו מטופל כראוי.

הסיכוי של חולים במחלת קרוהן לחלות במחלת סרטן המעי הגס גבוהה יותר. למרות רמת הסיכון המוגברת, כ- 90 אחוזים מכלל בני האדם החולים במחלות מעיים דלקתיות אינם מפתחים סרטן כלל. נמצא כי תרופות המדכאות את המערכת החיסונית שנוטלים החולים יכולות להיות קשורות לתחלואה בסרטן.

למידע נוסף על הטיפול המשלים בקרוהן היכנסו לערוץ רפואה משלימה לטיפול בבעיות מערכת העיכול 

מקובל להתחיל בטיפול במחלה בדרגת פעילות קלה עד בינונית בתכשירי 5-ASA בדרך פומית במינון של 4 גר' ליום. אם החולה מגיב, ממשיכים בטיפול אחזקה באותו מינון. אם הטיפול נכשל, עוברים לטיפול בסטרואידים.

הטיפול בסטרואידים אפשרי, הן בדרך פומית והן דרך הווריד בתלות בחומרת המחלה. לאור השפעות הלוואי הרבות של פרדניזון וסטרואידים אחרים, נעשה ניסיון מתמיד לפתח סטרואידים עם פחות השפעות לוואי. בודזונייד הוא סטרואיד סינתטי. בשלושה מחקרים רב-מרכזיים גדולים, הודגמה יעילות שווה של בודזונייד (9 מ"ג ליום) לפרדניזון (40 מ"ג ליום, במינון יורד) במחלת קרוהן, אך עם פחות השפעות לוואי. כאשר הסטרואידים נכשלים או משלב בו החולה נעשה תלוי בהם - עוברים לטיפול בתרופות המתווכות את התהליך החיסוני 6-MP (פורינטול), או אזאתיופרין (אימורן). שיעור השראת ההפוגה מגיע ל-75% תוך שלושה חודשים. נוסף להצלחתם בטיפול הראשוני, התרופות יעילות בהפחתת מינון הסטרואידים, כמו גם בסגירת נצורים ובשמירה על הפוגה.

מקומה של האנטיביוטיקה במחלת קרוהן הוכח ללא צל של ספק. מטרונידזול (פלג'יל) הוכחה כיעילה בהבראה של נגעים סביב פי הטבעת וכן במחלת קרוהן של המעי הגס ובשמירת הפוגה לאחר ניתוח. המינון המקובל, 20 מ"ג/ק"ג ליום לא נסבל על ידי חלק לא מבוטל מהחולים עקב בחילה וטעם מתכתי בפה ומקשה על הטיפול בתרופה יעילה זו. אנטיביוטיקה מסוג ציפרופלוקסצין, יעילה גם היא במחלה פעילה או בנגעים סביב פי הטבעת.

רוב הניסויים בתרופות מווסתות מערכת החיסון (אימונו-מודולטוריות) חדשות בוצעו במחלת קרוהן. ניסויים אלה, מסווגים לכאלה בהם נבדקו תרופות הכוללות מתווכי דלקת מגינים (IL-10), או תרופות נוגדות מתווכי דלקת (אנטי-TNF). את עיקר תשומת הלב מושכת בשנים האחרונות סדרת פרסומים המתעדת את הצלחתו הטיפולית של הנוגדן החד-שבטי הכימרי נגד Tumor Necrosis Factor - TNF.

ל-TNF פעילויות ביולוגיות היכולות להיות רבות משמעות במחלות המעי הדלקתיות, כגון הפרשת מתווכים, גיוס תאי דלקת, הפעלת מערכת הקרישה, תפקיד ביצירת גרגירומות (גרנולומות). ניסויים כפולי סמיות ומבוקרים, מצביעים על יעילותו של נוגדן חד-שבטי ל-TNF הניתן חד-פעמי, לתוך הווריד (5 מ"ג/ק"ג), או במתן שלוש זריקות תוך כמה שבועות. הטיפול יכול להביא להפוגה בחולים עם מחלת קרוהן העמידה לטיפול בסטרואידים ובסגירה של נצורים (פיסטולות). כמו כן, הודגמה יעילותו בשמירה על הפוגה.