בדיקות בתקופה של היריון

בדיקות בתקופה של היריון

כתבה פרסומית כתבת חסות


כל אישה יודעת שברגע שהיא נכנסת להיריון, היא נכנסת למסדרון ארוך שכולל אינספור בדיקות. מטרתן לבדוק את מצב העובר, ולאבחן בעיות שונות, אם הן קיימות. זאת על מנת שיהיה ניתן להתמודד איתן בזמן, עד הרגע בו העובר יוצא אל אוויר העולם.

מהרגע הראשון בו אישה נכנסת להיריון היא מתמסרת לסוגים שונים של בדיקות, אשר מאפשרות לאשש או להפריך קיומן של מחלות שונות. אישוש או הפרכה אלו עוזרים לה להמשיך בתהליך ההיריון. לעיתים הם עוזרים לה להחליט האם ברצונה או ביכולתה להמשיך כלל בתהליך, וכמובן להכין את עצמה לרגע בו יצא העובר אל העולם.

קצרה היריעה מלהכיל את כל סוגי הבדיקות שיש לערוך בעת תקופת ההיריון. על כן נציין חלק מהן, על פי חלוקה לקטגוריות שונות. לפני כן יש לומר שכל בדיקה נעשית אך ורק בהסכמת האישה, אחרי שהוסבר לה באיזו בדיקה בדיוק דובר, מה המשמעות שלה, וכמובן אחרי שהיא וידאה שאת הבדיקה עורך רופא אחראי ומנוסה.

בדיקות ההיריון השונות ניתן לחלק לשלוש קבוצות. הקבוצה הראשונה, הן בדיקות רגילות. מדובר בבדיקות שמטרתן לאבחן את מצב בריאותה של האישה באופן עקבי, אחת לחודש עד ההיריון. מדובר בבדיקות כמו לחץ דם, משקל, חלבון, ספירת דם, שתן, בדיקת העמסת סוכר ובדיקת אולטראסאונד. בדיקות אלו מאפשרות לאבחן פגמים בבריאות האישה ובבריאות העובר.

קבוצה שניה של בדיקות, נתמכות לא מעט על ידי הקבוצה הראשונה של הבדיקות. מדובר בבדיקות שמטרתן להפריך סיכונים למחלות שונות. למשל, בדיקת חלבון עוברי, בדיקת שקיפות עורפית, ובדיקות נוספות לגילוי תסמונת דאון ומומים שונים במערכת העצבים והמוח של העובר. הבדיקות נערכות בטווח זמן סביר אחרי ההיריון (בין השבוע העשירי לעשרים) על מנת שהאישה תוכל להחליט אחריהן, האם ברצונה וביכולתה להמשיך בהיריון או לא.

קבוצה שלישית של בדיקות, הן בדיקות גנטיות היריון, שמטרתן לאבחן האם לקה העובר במחלה שקיימת אצל אמו או אצל אביו. בין שאר הבדיקות מדובר בבדיקות טיזקס, דם עוברי ובדיקות סיסי שלייה. כל קבוצה של בדיקות מתבצעת בהתאם לצורך, והן בהתאמה לגיל האישה, מצבה הרפואי וההיסטוריה הרפואית של המשפחה. כל בדיקה דורשת היערכות אחרת של האישה, אם זה צום ואם זה מנוחה לפני ואחרי הבדיקה. חשוב מאוד שהיא תברר אצל הרופא המבצע את הבדיקה מה עליה לעשות לפני ואחרי הבדיקה, על מנת לעבור אותה בצורה שלווה.

נקודה אחרונה, שחשוב שהאישה תשים לב אליה, היא עלות הבדיקות. עלות הבדיקות מתחלקת לשניים. ישנן בדיקות שקופת החולים מעניקה לאישה בחינם כגון, בדיקות דם, לחץ דם, משקל, סוכר, ואולטראסאונד. לעומת זאת, ישנן בדיקות שהקופה משלמת רק במידה והן נכללות בביטוח של האישה, למשל בדיקת מי שפיר, בדיקת חלבון עוברי, סיסי שלייה, בדיקות גנטיות היריון, בדיקת שקיפות עורפית ועוד. על האישה לבדוק מה כלול אצלה בביטוח ומה לא, ומה קופת החולים עושה בעצמה ומה היא שולחת אותה לעשות אצל גורם אחר.


פורומים, היסטרוסקופיה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
דימום לאחר היסטרוסקופיה סיון 15/12/2019 14:58
  • לפני 3 שבועות עשיתי היסטרוסקופיה ניתוחית כאשר נמצאה נישה עם גבולות מאוד בולטים וכניסה מוגבלת למצלמה. עדיין מופיעים לי כתמי דם (חום) ולעיתים כאבים באיזור הניתוח (לא התכווצויות אלא מממש כאב). האם זה נורמלי? האם עכשיו לאחר שהנישה תוקנה יתאפשר הריון תקין ? מהם הנוזלים שנאגרים בנישה? האם ניתן לרוקנם ללא מהלך ניתוחי? תודה.

  • + הוסף תגובה
פוליפים חוזרים ברחם פוליפים חוזרים ברחם 04/12/2019 10:02
  • הוצאו 2 פוליפים מהרחם בהיסטרו ניתוחית אחרי כ8 חודשים נתגלו שוב 2 פוליפים בגודל 1.5 ס"מ והשני בגודל 2 ס"מ מלווה בדימומים בין המחזורים. בת 45 ללא ילדים,חשוב לי לשמור על הרחם. 2 שאלות: 1.האם סביר שפוליפים חוזרים? יש טעם להוציא שוב? 2.במידה ומומלץ על הוצאה, בכמה זמן המתנה יש צורך בין הניתוח הקודם לניתוח שאחריו? בריאה, לא נוטלת תרופות. תודה

  • + הוסף תגובה
פוליפים חוזרים דר' יוחאי בר-שביט 04/12/2019 21:16
  • בספרות מתוארת חזרה של פוליפים בסדר גודל כ 13%. כן מומלץ לדגום ויש טעם להוציא שוב, אין צורך בזמן המתנה מיוחד בין הניתוחים. במקרה נדיר של חזרה שוב ושוב מומלץ לשקול טיפול אחר למשל, טיפול תרופתי לאחר ההוצאה (דרך הפה או באמצעות התקן תרופתי) או לשקול כריתת רירית הרחם במלואה (אך אז מסוכן להיכנס להריון בהמשך). בהצלחה

  • + הוסף תגובה
נקב שירה 29/11/2019 17:49
  • ד"ר שלום הבנתי שאחד מהסיכונים של היסטרוסקופיה ניתוחית זה נקב ברחם. כיצד מזהים האם באמת נוצר אחד כזה עוד לפני ביצוע אולטרסאונד? מה התסמינים? תודה!

  • + הוסף תגובה
נקב דר' יוחאי בר-שביט 04/12/2019 21:10
  • אחד הסיכונים בהיסטרוסקופיה הוא ביצוע נקב, והחשוב הוא לזהות את הנקב כאשר מתרחש ולטפל בהתאם לשלב שבו הוא נוצר ובהתאם לכלי איתו הוא נוצר (אם יודעים איזה). לעתים זיהוי של נקב יהיה במהלך הניתוח ולעתים רק לאחריו. הזיהוי הוא על פי מספר פרמטרים ולא תלוי באולטראסאונד בלבד. זיהוי יכול להיות למשל על פי המראה במצלמה שמזהים את חלל הבטן, דוגמה אחרת היא אובדן הנפח של המים (שעושים את הרחבת הרחם). לא תמיד מופיעים סימנים אלו, ולעתים יזוהה הנקב רק לאחר הפעולה בבירור של כאבים חזקים או דימום חריג.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!