דלג לתוכן

בדיקת אולטרסאונד (Ultrasound)

בלוטת הערמונית
4 דקות קריאה
ד"ר עדי פרידמן ד"ר עדי פרידמן מומחה לגינקולוגיה ומיילדות עם  תת התמחות באולטראסאונד 073-7029241

בדיקת אולטרסאונד, הנקראת גם סונוגרפיה, היא שיטת הדמיה המשתמשת בגלי קול כדי לייצר תמונה של מבנים שונים בגוף. ההדמיה מספקת מידע חיוני לשם אבחון וקביעת אסטרטגיית טיפול עבור מגוון רחב של מחלות ומצבים רפואיים. ברוב המקרים בדיקת אולטרסאונד מתבצעת באמצעות מתמר חיצוני לגוף המוצמד לאזורים שונים, בהתאם לאיבר או לאזור אותו יש לבחון. [1]
 

איך מכשיר האולטרסאונד עובד? 

מכשיר קטן הנקרא מתמר מעביר גלי קול בתדר גבוה. גלים אלה אינם ניתנים לשמיעה, אולם הם נעים בצורה שונה ויוצרים הדי קול אשר מתרגמים לכדי רצף תמונות נעות של חלקי הגוף (בהתאם לאיבר או לרקמה הנבדקים).  ההדמיה מוצגת על גבי מסך בחדר הבדיקה בזמן אמת. [2]
 

מתי החל לראשונה שימוש באולטרסאונד?

השימוש במכשיר האולטרסאונד החל לראשונה במהלך מלחמת העולם השנייה במרכזים רפואיים שונים ברחבי העולם. עבודתו של ד"ר קרל תיאודור דוסיק באוסטרליה בשנת 1942 על השימוש בטכניקת ההדמיה לבחינה של המוח הייתה הראשונה שפורסמה והראתה את יעילותה של בדיקת ההדמיה. לצד זאת, חוקרים נוספים בארצות הברית, יפן ואירופה נחשבו גם הם לחלוצים בתחום.

החל מאמצע שנות השישים של המאה הקודמת התרחשה עלייה משמעותית בכמות מערכות האולטרסאונד הזמינות לשימוש מסחרי. לצד זאת, ההתקדמות הטכנולוגית המהירה הובילה לשיפורים נוספים בבדיקה, לרבות מעבר מתמונה סטטית לרצף של תמונות ניידות בזמן אמת. השיפורים אלו הובילו לצמיחה מאסיבית בשימוש באולטרסאונד. פיתוח של מכשירי אולטרסאונד ספציפיים, לרבות אולטרסאונד דופלר ואולטרסאונד תחת ממד, הרחיבו יכולות הבדיקה ושימושיה. [3]

 

אילו סוגים של בדיקות אולטרסאונד קיימים?

1. אולטרסאונד חיצוני – המספק תמונה של איברי הבטן והאגן כאשר המתמר מוצמד לעור אל אזור הבדיקה. [2]
2. אולטרסאונד אנדוסקופי – המתמר מחובר לצינור דק, ארוך וגמיש (אנדוסקופ) ומוחדר אל הגוף לרוב דרך הפה.[2]
3. מכשיר האקו- (echocardiogram) שמיועד לבדיקת חדרי הלב והמסתמים.
4. אולטרסאונד תוך-נרתיקי- מיועד לבדיקת הרחם והשחלות אצל האישה.[2]
5. אולטרסאונד תוך-רקטלי- שמיועד בעיקר לבדיקת בלוטת הערמונית אצל הגבר.
6.  אולטרסאונד תלת מימדי
- שנמצא בשימוש בעיקר בהדמיית העובר במהלך ההריון.
7.
אולטרסאונד דופלר- הבודק את זרימת הדם בכלי הדם ואל איברים שונים.

 

אוכלוסיות בסיכון

בדיקת אולטרסאונד מתבצעת לאבחון ומעקב אחר מצבים רפואיים רבים, בהם:
1. בחינה של הרחם והשחלות וזיהוי של מצבים שונים, בהם ציסטות וגידולי שחלה, גידולי רחם.
2. במהלך ה
הריון לשם מעקב אחר התפתחות העובר.
3. אבחון של מחלות כיס המרה, לרבות הרחבה של דרכי המרה, דלקת בדרכי מרה/כיס המרה,
אבנים בדרכי מרה/כיס המרה.
4. הערכת זרימת הדם.
5. לשם הכוונה במהלך נטילת ביופסיה ממצא חשוד.
6. בחינה של גוש בשד וזיהוי ראשוני של מחלות שד (לרוב שינויים ציסטיים או גידולים).
7. בדיקה של בלוטת התריס.
8. אבחון של בעיות גנטיליות או בעיות בבלוטת הערמונית, כמו גידולי ערמונית, הגדלה שפירה של הערמונית ועוד.
9. הערכה של דלקת מפרקים (סינוביס).
10. הערכה של מחלת עצם מטבולית .
11. אבחון של בעיות בדרכי השתן ובכליות, בהן
אבנים בכליות/ בדרכי השתן, ציסטות כלייתיות, גידולי כליה ודרכי השתן.
12. אבחון מחלות מבניות של הלב למשל בעיות במסתמים ).
13. בחינה של הכבד , הגדלה של הטחול/הכבד, ציסטיות כבדיות, גידולי כבד, ציסטה בלבלב, גידולי לבלב.


 


אופן ביצוע הבדיקה

איך להתכונן לבדיקה?

פעמים רבות לא נדרשת הכנה מיוחדת טרם ביצוע של בדיקת אולטרסאונד. עם זאת, בחלק מבדיקות האולטרסאונד תידרש/י לקיים הנחיות מסוימות כדי לשפר את איכות ההדמיה, לדוגמה:
- לבצע את הבדיקה כאשר שלפוחית השתן מלאה – יידרש לעיתים במהלך בדיקת העובר או אזור האגן.
- צום של מספר שעות לפני הבדיקה – יידרש לעיתים לפני בדיקה של מערכת העיכול, לרבות הכבד ודרכי המרה.
במקרים מסוימים טרם ביצוע הבדיקה תתבצע הזרקה של חומר ניגוד כדי לאפשר תמונה ברורה יותר במהלך הבדיקה.

בדיקת אולטרסאונד חיצונית 
הנבדק שוכב על כיסא המוטה לאחור או על מיטת בדיקה. הבדיקה נעשית ע"י רופא או ע"י טכנאי מוסמך לביצוע בדיקות אולטראסאונד. על העור באזור הבדיקה (למשל הבטן) מורחים מעט ג'ל שקוף, שעוזר לפיזור גלי הקול ע"י המתמר. הג'ל עשוי להרגיש מעט קר על העור, אולם אינו גורם לנזק עורי כלשהו. 

לאחר מכן, יונח המתמר של מכשיר אולטרסאונד על האזור הנבדק. גודל המתמר קטן מגודל אגרוף. (סוגי מתמר שונים קיימים לבדיקות ייעודיות שונות, למשל מתמר שצורתו מאורכת ודקה המשמש באולטרא-סאונד תוך-נרתיקי).

לרוב הנחת המתמר אינה כואבת ולא אמורה לגרום לאי נוחות כלשהי (למעט מתמרים מיוחדים- תוך-נרתיקי ותוך-רקטלי המוחדרים אל הנרתיק או אל פי הטבעת, בהתאמה). הבודק מניע את המתמר על האזור הנבדק, ומתקבלות תמונות של האיבר/הרקמה במסך המכשיר. בהתאם לכך, סורק הבודק את האזור, ולעיתים עורך מדידות כלשהן בעזרת המחשב. משך הבדיקה משתנה בהתאם לסוג האיבר הנסרק. לרוב מותרת כניסת מלווים לחדר הבדיקה.

בדיקת אולטרסאונד וגינלי 
במהלך הפעולה הנבדקת שוכבת על גבה או על הצד, כאשר הברכיים מקורבות לכיוון החזה. מתמר אולטרסאונד קטן עם כיסוי סטרילי מוכנס בעדינות את הנרתיק או אל הרקטום. בדיקת אולטרסאונד וגינלית או טראנס רקטלית מלווה לרוב באי נוחות קלה, אולם היא לרוב אינה גורמת לכאב. 

בדיקת אולטרסאונד אנדוסקופי 
במהלך בדיקת אולטרסאונד אנדוסקופי, מוכנס אנדוסקופ (צינור דק וגמיש שבקצהו מקור אור ומצלמה) אל הגוף, לרוב דרך הפה, כדי לבחון איברים שונים, כמו הקיבה או הושת. 
הבדיקה מתבצעת בשכיבה על הצד, כאשר האנדוסקופ מוחדר באיטיות ובזהירות אל תוך הגוף. ברוב המקרים בדיקת אולטרסאונד אנדוסקופי מתבצעת תחת הרדמה מקומית כדי להימנע מאי הנוחות הכרוכה בבדיקה. לצד זאת, ייעשה שימוש בסד המאפשר לשמור את הפה פתוח ולהגן על השיניים במהלך הבדיקה. 


אחרי הבדיקה
לא קיימות הנחיות מיוחדות. הבדיקה אינה כרוכה בחשיפה לקרינה ואין לה תופעות לוואי ידועות. לאחר אולטרסאונד תוך-נרתיקי או תוך-רקטלי עלולים להרגיש מעט אי נוחות מקומית למשך מספר שעות. אם בוצע אולטרסאונד אנדוסקופי תחת הרדמה מקומית, ברוב המקרים תישאר/י להשגחה למשך מספר שעות, עד שהשפעת ההרדמה תחלוף. לצד זאת,
אין לנהוג לאחר הבדיקה וחשוב להימנע משתיית אלכוהול ומהפעלת מכונות כבדות 24 שעות לאחר ביצועה.
[2]

פענוח תוצאות

בדיקת אולטרסאונד מפוענחת לרוב ע"י המבצע. התוצאות יכולות להיות תקינות או פתולוגיות:

תוצאות תקינות

גודל וצורת האיברים נראים תקינים, מרקם הרקמה נראה תקין, לא נצפו ציסטות או אזורי גדילת רקמה לא תקינים, לא נצפתה הצטברות נוזל סביב האיבר, לא נצפה עיבוי דופן האיבר, לא נצפו אבנים, לא נצפתה חסימה בזרימת הדם.

תוצאות לא תקינות

עליה בגודלו של איבר- יכול להצביע למשל על תהליכים דלקתיים- למשל הרחבה של דרכי מרה/ כיס המרה או הכבד ירמזו על דלקת מקומית, חריפה או כרונית.

צורה לא תקינה של איבר- למשל איבוד הגבולות התקינים של הכבד, יכולה לרמז על התפתחות של גידול, שמשנה את הגבולות התקינים שלו.

מרקם רקמה לא תקין יכולים להצביע על התפתחות של דלקת, זיהום, ציסטה או גידול באזור.
הדגמת ריבוי נוזל בתוך או סביב האיבר/הרקמה- מרמז לרוב על הצטברות דלקתית, מוגלה או דימום.
אבנים (למשל בדרכי מרה או בכליות) יתוארו בתוצאות הבדיקה כ"צל אקוסטי", כלומר כאזור שתחתיו יש פס מושחר, עקב חוסר מעבר של גלי קול.


 

רמת סיכון:

אין נתונים
רופאים בתחום
ד"ר נסיה לנג פרנקו
ד"ר נסיה לנג פרנקו יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
4.9
( 43 חוות דעת )
"ד"ר נסיה לנג היא רופאה מדהימה, מקצועית ומלאת רגישות. אני נוסעת אליה מרחוק כי אין כמוהה- שילוב של מקצועיות שיא ואנושיות מדהימה. תודה על האפשרות להיות מטופלת שלה."
פרופ' דב פלדברג
פרופ' דב פלדברג יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
מנהל ביה"ח לנשים ע"ש הלן שניידר במרכז הרפואי רבין
ד"ר עודד קסלר
ד"ר עודד קסלר אורולוגיה
רופא מוהל ואורולוג ילדים ונוער בכיר.
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר

מעוניינים לקבל מידע נוסף על אולטרסאונד?
השאירו פרטים להתייעצות עם ד"ר עדי פרידמן

שאלות ותשובות

מאמרים בנושא אולטרסאונד

הפלות ספונטניות בשליש הראשון להריון
הפלות ספונטניות בשליש הראשון להריון
פרופ' אריאל מני מאת: פרופ' אריאל מני 18/06/2013

הפלה ספונטנית (לא מתוכננת) במהלך השליש הראשון להיריון מתרחשת בכ- 15-20% מההריונות. הסיבות להפלות מגוונות והן נחלקות... לכתבה המלאה

מה שחשוב לדעת על ליקויי מפרקי הירך בילודים
מה שחשוב לדעת על ליקויי מפרקי הירך בילודים
ד"ר דניאל וייגל מאת: ד"ר דניאל וייגל 10/01/2023

אחת מההפרעות השכיחות המתגלות לאחר הלידה היא ליקוי בהתפתחות של מפרק הירך. קיימת חשיבות לגילוי מוקדם של הבעיה בשבועות... לכתבה המלאה

שאלות מתוך פורום קרום הלב פריקרד

בניהולו של פרופ' יהודה אדלר
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו