בדיקת אולטרסאונד (Ultrasound)

אוכלוסיות בסיכון

אין דגשים מיוחדים לבדיקה.

מחלות קשורות

מחלות מבניות של הלב (בעיות בדופן/ במסתמים), הגדלה של בלוטת התריס, מחלות של השד (לרוב שינויים ציסטיים או גידולים), הגדלה של הטחול/הכבד, ציסטיות כבדיות, גידולי כבד, ציסטה בלבלב, גידולי לבלב, הרחבה של דרכי המרה, דלקת בדרכי מרה/כיס המרה, אבנים בדרכי מרה/כיס המרה, אבנים בכליות/בדרכי השתן, ציסטות כלייתיות, גידולי כליה ודרכי השתן, ציסטות וגידולי שחלה, גידולי רחם, הריון, גידולי ערמונית, הגדלה שפירה של הערמונית ועוד.

מתי עושים את הבדיקה?

בדיקת אולטרסאונד משמשת לאבחון של מגוון רב מאד של מצבים ומחלות. שימושי הבדיקה הנפוצים ביותר הם לאבחון תהליכים באיברי הבטן- הכבד, הטחול, דרכי המרה וכיס המרה, הכליות, הלבלב, וכן איברי האגן- הכליות,שלפוחית השתן, הרחם, השחלות ובלוטת הערמונית. 

כמו כן, בדיקת אולטראסאונד יעילה בשימושיה הספציפיים לאבחון בעיות ברקמת השד, בבלוטת התריס, בלב וכן בכלי הדם.

איך להתכונן לבדיקה?

לא נדרשות הכנות מיוחדות לבדיקה.

אופן ביצוע הבדיקה

הנבדק שוכב על כיסא המוטה לאחור או על מיטת בדיקה. הבדיקה נעשית ע"י רופא או ע"י טכנאי מוסמך לביצוע בדיקות אולטראסאונד. על העור באזור הבדיקה (למשל הבטן) מורחים מעט ג'ל שקוף, שעוזר לפיזור גלי הקול ע"י המתמר. הג'ל עשוי להרגיש מעט קר על העור, אולם אינו גורם לנזק עורי כלשהו. 

לאחר מכן, יונח המתמר של מכשיר אולטרסאונד על האזור הנבדק. גודל המתמר קטן מגודל אגרוף. (סוגי מתמר שונים קיימים לבדיקות ייעודיות שונות, למשל מתמר שצורתו מאורכת ודקה המשמש באולטרא-סאונד תוך-נרתיקי).

לרוב הנחת המתמר אינה כואבת ולא אמורה לגרום לאי נוחות כלשהי (למעט מתמרים מיוחדים- תוך-נרתיקי ותוך-רקטלי המוחדרים אל הנרתיק או אל פי הטבעת, בהתאמה). הבודק מניע את המתמר על האזור הנבדק, ומתקבלות תמונות של האיבר/הרקמה במסך המכשיר. 

בהתאם לכך, סורק הבודק את האזור, ולעיתים עורך מדידות כלשהן בעזרת המחשב. משך הבדיקה כ-10-20 דקות. לרוב מותרת כניסת מלווים לחדר הבדיקה.

אחרי הבדיקה

לא קיימות הנחיות מיוחדות. הבדיקה אינה כרוכה בחשיפה לקרינה ואין לה תופעות לוואי ידועות. לאחר אולטראסאונד תוך-נרתיקי או תוך-רקטלי עלולים להרגיש מעט אי נוחות מקומית למשך מספר שעות.

פענוח תוצאות

בדיקת אולטרסאונד מפוענחת לרוב ע"י המבצע. התוצאות יכולות להיות תקינות או פתולוגיות:

תוצאות תקינות

גודל וצורת האיברים נראים תקינים, מרקם הרקמה נראה תקין, לא נצפו ציסטות או אזורי גדילת רקמה לא תקינים, לא נצפתה הצטברות נוזל סביב האיבר, לא נצפה עיבוי דופן האיבר, לא נצפו אבנים, לא נצפתה חסימה בזרימת הדם.

תוצאות לא תקינות

עליה בגודלו של איבר- יכול להצביע למשל על תהליכים דלקתיים- למשל הרחבה של דרכי מרה/ כיס המרה או הכבד ירמזו על דלקת מקומית, חריפה או כרונית.

צורה לא תקינה של איבר- למשל איבוד הגבולות התקינים של הכבד, יכולה לרמז על התפתחות של גידול, שמשנה את הגבולות התקינים שלו.

מרקם רקמה לא תקין יכולים להצביע על התפתחות של דלקת, זיהום, ציסטה או גידול באזור.
הדגמת ריבוי נוזל בתוך או סביב האיבר/הרקמה- מרמז לרוב על הצטברות דלקתית, מוגלה או דימום.
אבנים (למשל בדרכי מרה או בכליות) יתוארו בתוצאות הבדיקה כ"צל אקוסטי", כלומר כאזור שתחתיו יש פס מושחר, עקב חוסר מעבר של גלי קול.

המאמר נכתב על ידי ד"ר אפרת סולומון

רמת סיכון: