טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT): השיטה שמשנה דפוסי התנהגות

כשליש מבני הנוער הישראלים סובלים מדיכאון. שיטת טיפול פסיכולוגית פורצת גבולות המקשרת בין דפוסי חשיבה להתנהגות, מספקת מענה לתופעה זו ולרבות אחרות. מהו CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) וכיצד משתלב במערכת החינוך? מומחית מסבירה

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 16/11/2016

דור המדיות החברתיות, דור הפלזמות והמסכים, הן דוגמאות ספורות לכינויים שהודבקו לילדי שנות האלפיים, שהגיחו ישירות אל תוך תמורות העולם המערבי, מצוידים בסמארטפון המתפקד כמעין גפה חמישית. ההתפתחויות הטכנולוגיות אינן כוללות רק יכולת הסתגלות לחידושים רבים, אלא מלוות גם בתחרותיות ורדיפה אחר הצלחה.


משפטים כמו " אין לי חברים", "אני לא מקובל", "אני אכשל במבחן" הפכו להיות שכיחים ומוכרים להורים בחברה המתקדמת ולכן אינם מהווים תמיד נורת אזהרה לבעיה חמורה יותר. מאידך התבטאויות אלה עלולות להעיד על תכונות המולידות דפוסי חשיבה והתנהגות שונים בקרב ילדים, אשר יכולים להוות מכשול מרכזי במסלול החיים. 


בעבר, הטיפול בבעיות אלו נעשה באופן פרטי בלתי פורמלי ומשכך לא היה נגיש לכל אחד. במסגרת השינויים הרבים במערכת החינוך, הוטמעו שיטות טיפול רבות הדוגלות בהעמדת הילד וצרכיו במרכז. אחת העיקריות והמוצלחות שבהן הינה הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT), אשר נמצא כיעיל ביותר בסיוע לילדים אימפולסיביים הנוטים להיות אלימים, לילדים מופנמים ומתקשים חברתית, לאלו הסובלים מחרדה או מתקשים בוויסות רגשי.


מהו בעצם הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) ומה ייחודו? 

CBT הינו טיפול פסיכולוגי אשר מתבסס על שילוב היבטים שונים מהעולם ההתנהגותי והקוגניטיבי. 

"השיטה הקוגניטיבית התנהגותית התפתחה בשנות ה-60 וה-70  של המאה העשרים ומאז הוכחה כיעילה במחקרים רבים. בבסיסה ההבנה כי יש לקשר בין מחשבות ורגשות אשר הופכות מקובעות באמצעות תהליכים קוגניטיביים, לבין דפוסים התנהגותיים. ההתערבות הטיפולית נועדה לשינוי הרגלים לא אפקטיביים העומדים במרכז ההפרעה המאובחנת". מסבירה לאה רביבי, פסיכותרפיסטית קוגניטיבית התנהגותית.  


"ייחודו של ה-CBT  הינו בהגדרת השיטה, אשר חרטה על דגלה טיפול ממוקד קצר ויעיל.  מול עיני המטפל עומדת המטרה הראשונית- השגת הקלה מיטבית למטופל בטווח המידי או הרחוק, בפרק זמן הקצר ביותר. הטיפול נמצא כיעיל ביותר בסיוע בהתמודדות עם הפרעות שונות, לרבות חרדה, דיכאון, הפרעות אכילה, סכיזופרניה והפרעות אישיות. בנוסף, התרפיה הקוגניטיבית התנהגותית רואה במטופל שותף פעיל לתהליך הן מבחינת הבנת הבעיה ואופן פתרונה והן מבחינת ניהול הטיפול השוטף, דבר שהופך אותו לחלק מהדרך וגם מאפשר לו לבחון את הצלחתו".


"השיטה כוללת שני מנגנוני שינוי עיקריים אשר יוגדרו כמעין תחנות ביניים משמעותיות וחיוניות להצלחת התהליך. הראשונה הינה ההבניה הקוגניטיבית. המטופל מתבקש להיזכר באירוע ולתמלל את רגשותיו, ומתוך כך לתאר אלו מחשבות עלו בדעתו באותו הקשר. תוך בחינת אירוע מסוים במהלך הטיפול, נעשית השקה בין הסיטואציה לתחושות אשר ליוו אותה ואלה נבחנות על בסיס ההיגיון והמציאות. בשלב הבא, מתבקש המטופל לתעדן בכתב ביחס לאירועים מסוימים אותם חווה בין מפגש למפגש".


רביבי מדגישה כי מטרת התיעוד היא מעין "חישוב מסלול מחדש". המטפל והמטופל מנתחים את האירועים אותם חווה האחרון ומבארים בצורה הגיונית את מחשבותיו. על ידי כך מנסים להבנות מחדש אמונות ותפישה עצמית אפקטיבית יותר.




ייחודו של התהליך טיפול ה-CBT נעוץ בהגדרת השיטה, שחרטה על דגלה טיפול ממוקד קצר ויעיל



"ניקח לדוגמה אדם הסבור כי הוא כישלון. מהלך הטיפול ילווה בשאלות כמו כמה פעמים נכשלת בעבר, מה הסבירות שמקרים אלו אכן יוגדרו כחוסר הצלחה? באמצעות ההליך הקוגניטיבי מזוהות האמונות השליליות ומוחלפות באחרות חיוביות יותר ואפקטיביות. מטופל זה ממתן את הנחותיו וכעת יניח כי אמנם חווה כישלונות בתחומים מסוימים אך גם נהנה מהצלחות במקרים רבים".


התחנה השנייה בשיטה הינה הפעלה (אקטיבציה), הנחשבת לליבת הטיפול הקוגניטיבי- התנהגותי. המטופל מסווג את הפעולות היומיומיות ומדרג את מידת ההנאה והשליטה בהן. לאחר מכן עובד הוא בשיתוף פעולה עם המטפל לצורך קביעת יעדים שונים להגברת הסיפוק מהן. בדרך זו מופחתות התנהגויות לא אפקטיביות המקבעות תחושות ורגשות שליליים. 


רביבי מציינת כי שיטת ההפעלה ההתנהגותית נמצאה כיעילה ביותר בטיפול בדיכאון. "אדם המתאפיין בהפרעה נפשית זו ייטה לדבוק בהתנהגויות פסיביות, כמו שכיבה ממושכת במיטה והתבודדות. ככלל, ינסה להימנע מפעילויות שיעמתו אותו עם תחושותיו. הטיפול יסייע בקביעת יעדים חדשים באופן הדרגתי ומותאם אישית, זאת לצורך הגברת השליטה".



קראו עוד: המדריך המלא: כל מה שצריך לדעת על תרופות נגד דיכאון



מהו האתגר המרכזי בטיפול CBT  בילדים?

רביבי גורסת כי הקושי העיקרי בטיפול באמצעות השיטה ההתנהגותית- קוגניטיבית בילדים נעוץ במודעותם לדפוסי חשיבתם.


"רוב הילדים מגיעים לטיפול שלא ביוזמתם ואף לעתים הם אינם מודעים לקיומה של הבעיה שבגללה הופנו אליו. לעובדה זו השפעה ניכרת, הסותרת לכאורה את אחד העקרונות המרכזיים של שיטה זו- שיתוף הפעולה בין המטפל למטופל. כדיי להתגבר על האתגר, הדרך הטיפולית וקביעת המטרות מערבות את הילד והגורמים משפיעים בחייו, כמו הורים ומורים. כך למעשה נרקמת ברית משותפת לצורך הצלחת ההליך. כמו כן, קיימות אסטרטגיות טיפוליות שונות אשר תלויות בגיל ובהשפעה התרבותית". 


מהן הבעיות העיקריות להן השיטה נותנת מענה בקרב האוכלוסייה הצעירה?

"יעילות שיטה זו בילדים נחקרה פחות ממבוגרים אך נמצא כי היא יעילה ביותר בבעיות רבות ומגוונות, כמו שליטה על כעסים, התפרצויות זעם, אלימות, ביישנות, חרדות ודיכאון. כמו כן, הטיפול נמצא כאפקטיבי בהתמודדות עם אי תפקוד לימודי הנובע מתפישות שגויות, קשיי הסתגלות או אי עמידה בגבולות ודחיית סיפוקים".



קראו עוד: "יש לשנות את הגישה לילדים עם הפרעות קשב וריכוז"



כיצד שיטה זו משולבת בחינוך הפורמלי?

"ברוב המקרים הטיפול במערכת החינוך יתבצע בקבוצות הומוגניות, תוך שיתוף פעולה עם כל הגורמים הטיפוליים הרלוונטיים, לרבות מורת השילוב, המחנכת והיועצת. מערך הטיפולים עשיר, יצירתי, יעיל ומותאם לכל מקרה. חשוב לציין כי הרמה הקוגניטיבית של התלמידים המתאימים ל-CBT צריכה להיות ממוצעת ומעלה. ילדים ברמה גבולית יתקשו לנהל תהליכים קוגניטיביים אשר מהווים חלק מרכזי בהליך".




פורום חרדה

ד"ר יששכר הרמן

ד"ר יששכר הרמן
ד"ר יששכר הרמן הינו פסיכיאטר, אחראי על הבקרה בכל בריאות הנפש בישראל (עד ינואר 2016).כמו כן ד"ר הרמן כיהן כמנהל המרכז לטיפול בנפגעי סמים ביפו, כיהן כחבר מועצה ברשות למלחמה בסמים וחבר בועדות של עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • אוסידי
  • מורי
  • 23/05/2019 23:20
  • שלום וברכה,אנסה לתת קצת רקע על מצבי אני סובלת מאז היותי בת 17 מocd מחשבות טורדניות קשות .בהיותי בת 17 נבהלתי מתוך שינה והסביבה מוות של בן דודי הופיע הocd בהתחלה לא הבנתי בכלל מזה המחשבות הללו אם הזמן התחלתי לטפל והבנתי שיש לי הפרעה שנקראת ocd והתחלתי לקחת טיפול תרופתי אז אני לא זוכרת מה היה כיום אני מטופלת כבר המון שנים הפאקסט בהתחלה התחלתי ב20 מג אח''כ העלו לי ל40 הייתה לי תקופה ממש טובה של 5 שנים שאומנם היו מחשבות אבל למדתי להתמודד איתם ועם הכדור והייתי מאוזנת פחות או יותר התחתנתי עברתי שני הריונות שני לידות וחשבתי שנפטרתי קצת מocd אבל לפני חודשים הוא החליט לבוא לבקר שוב באופן קשה אני אומנם עובדת במשרד והכל ומטפלת בילדים אבל סובלת ממחשבות קשות ובוכה המון הפסיכיאטרית הציעה לי לעלות את המינון של הפאקסט ל50 מג נכנסתי לאינטרנט וקראתי שאנשים שנטלו תרופות מסוג ssri במינון גבוה יכולים לקבל התקף פסיכוטי מאותו רגע אני מפחדת לעלות את המינון מפחדת להחליף תרופה בקיצור מפחדת מהכל. לפני 10 שנים בערך שגם הייתה לי תקופה קשה הפסיכאטרית ניסתה לשלב לי אנטי פסיכוטים עם ssri כדי שהמחשבות יפחתו אך אחרי 3 ימים בגלל פרפנאן 4 מג הגעתי לבית חולים כי הפה שלי התעקם והפסיקו לי את הכדור המיידית. שאלתי היא כך האם אכן זה נכון שהמינון גבוה אפשר לקבל התקף פסיכוטי והאם עם אני מעלה ל50 יכול להיגרם לי איזה התקף פסיכוטי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אז לדעתך אפשרי לעלות מינון
  • מורי
  • 26/05/2019 16:52
  • לדעתך אפשר לעלות מינון מרוב מה שקראתי כל היום יש לי פחדים לקבל התקף פסיכוטי ואז נכנסות לי מחשבות אולי אני בהתקף פסיכוטי ואני לא מודעת לזה ואולי יאשפזו אותי כל היום מחשבות שאני משתגעת

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הבדל בין ויפאקס לסימבלטה?
  • אסף
  • 18/05/2019 15:35
  • שתי התרופות משתייכות לקבות SNRI, לשתיהן זמן מחצית חיים קצר (הן מתפנות מהר מהגוף), ולכן הפסקה פתאומית שלהן ממינון גבוה יכולה לגרום לאי נוחות משמעותית. ההבדל ביניהן הוא בצורת הפעילות כאשר ויאפקס במינון נמוך פועל יותרכ- SSRI (ההשפעה על נור-אדרנלין חלשה מאד), וככל שעולים במינון ההשפעה הנור-אדרנרגית מתחזקת, כך שבמינון גבוה היא הופכת דומיננטית. בסימבלטה התופעה הזו לא מתקיימת, והיא SNRI בכל מינון, אבל ההשפעה על מערכת הסרוטונין חזרה יותר מההשפעה הנור-אדרנגית. במחקרים שהשוו יעילות בין נוגדי דיכאון נמצא סימבלטה מעט יותר יעילה מויאפקס בסופו של דבר לכל השונות הזו יש השפעה על יעילות הטיפול, אבל זה משתנה מאד ממטופל למטופל, כך שלתכונות התיאורתיות הללו יש משמעות לא רבה לגבי המטופל האינדיבידואלי.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • קודם כל תודה על התשובה המפורטת
  • אסף
  • 26/05/2019 16:52
  • רציתי לשאול בנוסף אני לוקח סרוקוואל 200xr כשאני מוריד ל100xr חוזר לי הדקירות בצד העליון של החזה כמו מתיחה כזאת רוצה לומר שזה לא סימפטום של חרדה אחא יותר פיזי.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • חרדה ופוסט טראןמה
  • ענת
  • 25/05/2019 12:28
  • שלום.לפני שנתיים וחצי הובחנתי בהפרעת חרדה ו-ocd.חוויתי את התקף החרדה הראשון עקב מגורים של חודשיים בבית של קרוב משפחה וראיתי מהצד את התנהגות ביתו בת ה12 שהתנהגה באופן אלים מילולי ואף השליכה כסא על הרגל של אימה וגרמה לה לצלוע מספר ימים ובנוסף ראיתי את הילדה רודפת אחרי אחותה הקטנה עם מבט מפחיד בעיניים ורצונה להכותה שלא להזכיר שעל בסיס יומי נחשפתי לצרחות שלה ברמה שאני ומשפחתי התחלנו לחשוש מפניה.בשבועיים האחרונים של שהותי בביתם הילדה הפנתה את התנהגותה הבעייתית אליי ושינתה מילה שאמרתי וטענה שקיללתי אותה בפני אמה.דבר שלא קרה במציאות.מכאן המצב הדרדר והילדה ואמא שלה הפסיקו לדבר איתי וביום האחרון שהייתי לבד בביתם ביחד עם האמא והבת חששתי שהילדה תיכנסי לחדרי ותרביץ לי ולצערי קיבלתי את התקף החרדה הראשון שלי.אני נוטלת כרגע ציפרלקס 15 מיליגרם וויפאקס 150 מיליגרם ובמקרים קיצוניים נוטלת קלונקס.לצערי אני עדיין סובלת מתסמיני חרדה על בסיס יום יומי.עברתי מעל 30 טיפולים של סיביטי אך אלו לא עזרו לי .בחודשים האחרונים אני נמצאת במצב של דריכות:הלסת שלי ננעלת חזק והשריר ברגל שלי נמתח כל הזמן.בנוסף אני מאוד רגישה לרעשים יחסית קצת גבוהים מהמקובל ,קשה לי שמישהו מניח את היד שלו עלי,אני נבהלת אם בטעות הראש שלי נוגע בחפץ כלשהו וגם מרגישה שמי שנמצא קרוב אליי פיזית שהתנועתיות שלו מהירה מדיי.האם הפרעת חרדה יכולה להתפתח להפרעת פוסט טראומה?הפסיכיאטר שלי אמר לי בפגישה האחרונה שאני מתחילה לחוות סימנים שאנשים שיש להם פוסט טראומה מרגישים.הגיוני שמסיפור כזה אפתח פוסט טראומה או שמדובר בתסמיני חרדה רגילים?(דריכות יתר,בהלה,רגישות לרעשים חזקים...)

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
אורלי שלח אורלי שלח
פסיכותרפיסטית התנהגותית-קוגניטיבית (C.B.T). קרא עוד
תהילה גיגי הראל תהילה גיגי הראל
פסיכולוגית קלינית קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ