דלג לתוכן

כך המלחמה משפיעה על הבריאות הגופנית שלנו

מלחמה משפיעה לרעה על בריאותם הגופנית והנפשית של המעורבים בה באופן ישיר, אך לא רק - גם האזרחים שנמצאים בעורף עלולים להיפגע באופן משמעותי. אלה ההשלכות של המלחמה על הבריאות שלנו

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 17/10/2023
3 דקות קריאה
המצב הנפשי של רבים מאתנו לא במיטבו בתקופה האחרונה, אך מסתבר שגם הבריאות הגופנית שלנו עלולה להיות בסכנה. ההשלכות הבריאותיות אינן נובעות רק בגלל האיום הביטחוני הישיר, אלא גם בשל כשלים עקיפים. הזנחה של מחלה כרונית, הפרעות שינה, התפרצות של מחלה בטווח הארוך ומצבים רבים ואחרים, עלולים להיווצר בימים אלו ובשלבים מאוחרים יותר בחיים. הנה כמה דברים שכדאי לשים אליהם לב בזמן מלחמה.  

פגיעה בתשתית הבריאותית

מלחמות עלולות לגרום להרס ממשי או מאיימות על הרס של תשתיות בריאות. הן עלולות לרמוס שנים של קדמה במערכת הבריאות ולפגוע קשות ביכולת של מערכות הבריאות להגיב להשלכות הבריאותיות הישירות והעקיפות של לחימה[1]. כך למשל, עומסים עצומים בבית חולים או תפקוד תחת אזעקות, פוגע ביכולת של בית החולים לתת מענה לפצועים.

כמו כן, כאשר פורצת מלחמה, בתי חולים, מרפאות ומתקנים אחרים ממוקדים לעתים קרובות או נאלצים לשנות את השירותים שלהם כדי לטפל במשבר המידי, כל זאת תוך על חשבון משאבים אחרים. הדבר גורם לירידה של אזרחים בגישה לשירותי בריאות, במיוחד באזורים שהשירות הבריאותי בהם עמוס, מוגבל, חסר משאבים קודמים או עם תשתית בריאות שברירית[2].

נשים תומכות בחברה שמפונה באמבולנס בזמן מלחמה
צילום: shutterstock | wideweb

פגיעה בחולים/ות במחלות כרוניות

במדינות המתמודדות עם קונפליקט או מלחמה, הקורבנות הישירים ביותר הם האנשים שנקלעו לאש הצולבת וסובלים מפציעות טראומה מסכנות חיים, אלא שבטווח הארוך יותר, מלחמה משפיעה על קבוצה אחרת של אנשים: חולים במחלות כרוניות. אנשים אלו, שלא תמיד מסוגלים לגשת לאסוף תרופות או מפחדים לצאת מהבית, לא מקבלים את הטיפול הדרוש להם[3].

במקרים אחרים, הבעיה היא במערכת הבריאות עצמה, שאינה יכולה לתת מענה לאנשים אלו, שכן היא מפנה את משאביה לאנשים הזקוקים לה בשעת החירום כדי לשרוד לקראת המאמץ המלחמתי, כך שבאופן טבעי ישנה היחלשות של המשאבים חיוניים, והתשתית שהוקמה לתמוך בשירותי הבריאות שבשגרה, נפגעת. במילים אחרות - חולים עם מצבים כרוניים כגון אסתמה וסוכרת עלולים להמתין תקופות ממושכות לטיפול. זה יכול לגרום להחמצה של אבחנות ולהזנחה במצבים בריאותיים מאובחנים עקב אי טיפול[4].

מחלות בטווח הארוך

מחקר שבדק כיצד חוויות מלחמה טראומטיות משפיעות על מחלות פיזיות ותמותה לאחר המלחמה, ולא כתוצאה ישירה מהמלחמה, מצא כי חשיפה לזוועות המלחמה ולטראומה קשורה למספר רב יותר של מחלות לב, מחלות מערכת העיכול ומחלות מערכת העצבים בשלב מאוחר יותר של החיים. כמו כן, המחקר הראה כי מלחמה קשורה למספר רב יותר של מחלות ייחודיות לאורך החיים, וכן לאחוזי תמותה גבוהים יותר[5].

וכמובן גם הבריאות הנפשית

קשה לדבר על מלחמה בלי להזכיר את הנזקים הנפשיים שהיא גורמת לחיילים/ות ולאזרחים. ולמרות שאזרחים נוטים להיות הקבוצה עם כמות הטראומה הפסיכולוגית הנמוכה ביותר, זו עדיין יכולה להיות כמות משמעותית. מחקרים הראו שצפייה במלחמה דרך הטלוויזיה, המדיה החברתית או צורות אחרות של מדיה, יכולה להשפיע על אזרחים בדיוק כמו אנשים שנמצאים בשטח. ארגון הבריאות העולמי (WHO) הצהיר כי במצבים של קונפליקט או מלחמה, כ-10% מהאנשים שחווים אירועים טראומטיים יסבלו מבעיות נפשיות חמורות, ועוד 10% יפתחו התנהגות שתפריע ליכולתם לתפקד בצורה יעילה. חרדה, דיכאון ובעיות פסיכוסומטיות כגון נדודי שינה, הן ההפרעות השכיחות ביותר. ועם הבעיות הנפשיות עלולים להופיע גם סיבוכים כלליים יותר כגון תפקוד לקוי במשפחה, אבטלה, שימוש בסמים ועוד[6].

לסיכום, אם יש מה ללמוד מהנתונים המטרידים הללו, היא שכל עוד מערכת הבריאות ממשיכה לתפקד, חשוב שנמשיך לטפל בעצמנו. אל תזניחו מצבים רפואיים, עזרו לחולים/ות שצריכים לקנות תרופות ולהגיע למרפאות, צרו קשר עם רופא/ת המשפחה, ועשו כל שביכולתכם/ן לשמור על הבריאות. המלחמה בסוף תעבור, הגוף שלנו נשאר איתנו.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

  
מקורות

[1]  The Lancet. Published: October 16, 2019. DOI: https://doi.org/10.1016/S0140-6736(19)31900-2
[2] Ann Surg . 2009 Mar;249(3):502-9. doi: 10.1097/SLA.0b013e318199f232.
[5] Arch Gen Psychiatry. Author manuscript; available in PMC 2006 Oct 2. Published in final edited form as: Arch Gen Psychiatry. 2006 Feb; 63(2): 193–200. doi: 10.1001/archpsyc.63.2.193.

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
ד"ר יעל מליניאק
ד"ר יעל מליניאק משפחה
4.9
( 45 חוות דעת )
"קבלתי תשומת לב מירבית"
ד"ר נטע לניאדו שריג - מומחית למשפחה, עוסקת ברפואת גיל המעבר
ד"ר נטע לניאדו שריג - מומחית למשפחה, עוסקת ברפואת גיל המעבר משפחה
5.0
( 4 חוות דעת )
"ד"ר לניאדו פתרה לי בעיה שרופאים אחרים לא התייחסו אליה כמו שצריך אחרי הרבה זמן ללא פתרון"
ד"ר טטיאנה פצ'יוני
ד"ר טטיאנה פצ'יוני משפחה
מומחית ברפואת המשפחה פנימית וכללית
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו