סרטן שלפוחית השתן: מה הטיפול שעשוי להפחית את הסיכוי לחזרת המחלה?

סרטן שלפוחית השתן הוא הסרטן הרביעי בשכיחותו בקרב גברים בישראל ובכל שנה מאובחנים כ-1000 חולים חדשים. מקורו של הגידול הממאיר בשכבת התאים המצפה את פנים השלפוחית הנקראים תאי אורותל. בקרב כמחצית מהחולים הגורם להתפתחות המחלה הוא עישון. גורמי סיכון נוספים כוללים חשיפה לכימיקלים במקום העבודה, זיהומים חוזרים בדרכי השתן וטיפול בקרינה באזור האגן.

Shidlovski | Shutterstock

סימן האזהרה הבולט והשכיח ביותר העלול להעיד על התפתחות המחלה הוא המטוריה, או הופעה של דם בשתן שאינה מלווה בכאב. לכן, כל אירוע של דימום במערכת השתן, גם אם חלף, מחייב בירור מלא לאיתור הגורם לדימום ולשלילת סרטן שלפוחית השתן.
תסמינים נוספים שיכולים להתפתח כוללים כאבים מקומיים, גירוי בשלפוחית או תחושת צריבה. תסמינים אלה יובילו לרוב לביצוע של בירור מקיף אולם חשוב לציין כי הם יכולים להתפתח גם מסיבות אחרות, לרבות דלקת או התפתחות של אבנים בדרכי השתן.
 

מה כולל תהליך הבירור?

הבירור כולל בדיקת CT של מערכת השתן, בדיקת שתן לתאים סרטניים ובדיקת ציסטוסקופיה המתבצעת באמצעות מצלמה ונועדה לשם סקירה כללית של שלפוחית השתן.
הליך האבחון מסייע כדי לקבוע אם אכן קיים גידול ממאיר, כמו גם בבחינה של פרמטרים שונים המשפיעים על המשך הטיפול.

אם התגלה גידול בשלפוחית השתן שלא חדר אל שריר השלפוחית יתבצע ניתוח TURBT לכריתת הגידול בגישה אנדוסקופית תוך שופכתית. הגידול שהוסר ישלח לבדיקה פתולוגית לאבחון שלב המחלה ומידת האגרסיביות של תאי הגידול. הבירור הפתולוגי חשוב במיוחד ועל בסיסו יוחלט על האסטרטגיה הטיפולית. לאחר הניתוח יתבצע טיפול בשטיפות מסוגים שונים, בהן שטיפות כימותרפיה מקומית או שטיפות המכילות חיידק BCG חי מוחלש שנועדו כדי לעורר תגובה חיסונית מקומית.

מה הטיפול שיינתן אם אובחנה מחלה מתקדמת יותר?

סיכויי ההישנות והתקדמות המחלה גדלים ככל שהגידול חדר לשכבות עמוקות יותר. על כן, אם המחלה פרצה גם לשריר שלפוחית השתן יתבצע לרוב ניתוח לכריתת שלפוחית השתן ויצירת מעקף שמאפשר פינוי שתן אל מחוץ לגוף או לחלופין שחזור פנימי של השלפוחית – הליך מורכב יותר שאינו מתאים לכל המטופלים/ות.
מדובר בניתוח נרחב יחסית אשר כולל גם כריתה של הערמונית בגברים וכריתה של הרחם השחלות וחלק מהנרתיק בנשים. הניתוח אורך מספר שעות ומערב גם את מערכת העיכול. כיום ניתן לבצעו בגישה רובוטית דרך חתכים קטנים.

למרות ביצוע של כריתה מלאה, כ-50% מהחולים (כתלות בפרופיל הרפואי האישי ודרגת הסיכון של המחלה) יסבלו מהישנות מקומית או גרורתית של המחלה. עד כה, הטיפול היחיד שסייע בהפחתת הסיכון להישנות כלל מתן של כימותרפיה טרום ניתוחית שנמצאה כמפחיתה את הסיכון להתפתחות של מחלה מתקדמת, אולם לא היה כל טיפול מניעתי שניתן לאחר ביצוע הניתוח. למעשה, לאחר ביצוע הפעולה התבצע מעקב בלבד וטיפול ניתן רק אם אובחנה חזרה של המחלה.

הטיפול האימונותרפי שעשוי להפחית את הסיכוי להישנות 

לאחרונה נכנסו לשימוש תרופות אימונותרפיות הניתנות לאחר ניתוח לכריתת שלפוחית השתן. הטיפול האימונותרפי רותם ומגייס את מערכת החיסון של המטופל ומפעיל אותה כנגד תאי הסרטן.

מחקר שהתפרסם לאחרונה הראה כי מתן של טיפול אימונותרפי אחרי כריתת השלפוחית מוריד משמעותית את הסיכוי לחזרת המחלה ועשוי לשפר את סיכויי השרידות. אימונותרפיה ניתנת במחזורי טיפול חודשיים למשך שנה.

מהן תופעות הלוואי שעלולות להתפתח בשל הטיפול האימונותרפי?

הטיפול האימונותרפי מאופיין בתופעות לוואי סבילות ולכן יכול להינתן למשך תקופת זמן ארוכה, תוך פגיעה משמעותית פחותה באיכות החיים.
עם זאת, הטיפול מוביל כאמור לשפעול מערכת החיסון ולכן יכולות להתפתח תופעות לוואי אוטואימוניות, השכיחות שבהן כוללות פריחה עורית, גרד ופגיעה באיברים שונים עקב פעילות היתר החיסונית. תופעות אוטואימוניות שכיחות יותר במערכת העיכול, העור והריאות. למרות זאת, פרופיל תופעות הלוואי של הטיפול האימונותרפי פשוט יותר ומאפשר למטופלים לקיים שגרת חיים מלאה למרות המחלה.