איך קנאביס רפואי משפיע על מחלות מעי דלקתיות?

1 מכל 2,500 אנשים סובל ממחלת מעי דלקתית כמו קרוהן או קוליטיס כיבית, שהשכיחות שלהן ממשיכה לעלות במדינות מערביות בשנים האחרונות . קנאביס רפואי יכול לסייע לשמירה על התיאבון והמשקל אצל החולים, אך האם הוא יכול להשפיע גם על מהלך המחלה? בחנו מספר מחקרים בנושא
כתבה פרסומית כתבת חסות


מחלות מעי דלקתיות (IBD) הן מחלות כרוניות בהן מערכת החיסון תוקפת את מערכת העיכול. שתי המחלות העיקריות בקבוצה זו - קוליטיס כיבית (ulcerative colitis, UC) ומחלת קרוהן (Crohn’s Disease, CD) - מתבטאות לרוב לראשונה בגילאי העשרים אצל מעל 50% מהחולים, והן שכיחות יותר בקרב האוכלוסייה היהודית . 

למרות שהן נחשבות לשתי מחלות השייכות לאותה הקבוצה, קיימים הבדלים בצורות ההתבטאות שלהן במהלך המחלה לאורך זמן ובתחלואה הנלוות לכל אחת מהן, ובשל כך גם הטיפולים שונים. 

עם זאת, הרעיון העומד בבסיס הטיפולים זהה – דיכוי של המערכת החיסונית שתוקפת את איברי מערכת העיכול, במטרה להפחית את הדלקת הפעילה ולשפר את תסמיני המחלה .

תאי מערכת החיסון הם בעלי קולטנים קנבינואידיים מסוג CB2 ועל פי מחקרי מעבדה נראה שהפעלת הקולטנים משפיעה על תפקוד התאים ועל המעורבות שלהם בתהליך הדלקתי. כך לדוגמה הודגם בסקירה מחקרית עם מעורבות ישראלית שהתפרסמה ב-2015 בכתב העת Trends in Pharmacological Sciences . 

מה זה אומר לגבי ההשפעות במציאות של הקנאביס  על המערכת החיסונית, והאם הוא יכול לשנות את התהליך הדלקתי שמעורב בהתפתחות מחלות מעי דלקתיות?


רופא נותן מרשם לקנאביס רפואי, המהווה טיפול עבור חולי קרוהן
 Africa Studio | Shutterstock


קנאביס כטיפול סימפטומטי למחלות מעי דלקתיות

שכיחות השימוש בקנאביס בפועל בקרב חולי IBD משתנה בין מחקרים, אך נעה בין 10-20% מכלל החולים. לפי מחקר קנדי מ-2011, כמחצית מהחולים ב-IBD השתמשו לפחות פעם אחת בחייהם בקנאביס .

מרבית המטופלים נוטלים אותו בעיקר להקלה על התסמינים של המחלה: כאבי בטן וכאבי מפרקים, בחילות והקאות, שלשולים, חוסר תיאבון וירידה במשקל .

הקנאביס נחשב יעיל להקלה על תסמיני המחלות. בסקר אנונימי שנערך בקרב 300 מטופלים גרמנים ב-2014, כ-84% דווחו על שיפור בכאבי הבטן נוסף על שיפור בהתכווצויות (77%), בכאבי המפרקים (48%) ובשלשולים (29%). 

הקנאביס מאושר להתוויה זו על-ידי משרד הבריאות בארץ – חולים עם IBD פעיל שמיצו ניסיון טיפולי בתרופות אימונומודולטוריות (תרופות שמשנות את תפקוד מערכת החיסון, לדוגמה Imuran) ונוגדות TNF (תרופות כנגד חלבון שמעורב בתהליך הדלקתי, לדוגמה Humira), זכאים לבקש רישיון לקנאביס רפואי .

השפעת הקנאביס על התהליך הדלקתי

מחקר ישראלי מ-2011 היה הראשון לפרסם בעיתון הרפואה של הסתדרות הרופאים בישראל (הר״י) על הקשר שבין צריכת קנאביס למהלך מחלת הקרוהן. בקרב 30 מטופלים שטופלו בקנאביס רפואי נצפה שיפור בחומרת המחלה וירידה בצורך לניתוח בהמשך .

אולם, אף מחקר עוקב לא התחקה אחר התוצאות הללו – לא עבור מחלת קרוהן ולא עבור קוליטיס כיבית. מחקרי המשך שבדקו את השפעת הקנאביס הרפואי בקבוצות מטופלים גדולות יותר, לא מצאו הבדל בחומרת המחלה ובמהלך שלה בין אלו שקבלו טיפול בקנאביס רפואי לבין אלו שלא .

מחקר גרמני מ-2014 אף מצא שבקרב אותם 300 חולי קרוהן שצרכו קנאביס רפואי למשך יותר מ-6 חודשים, הסיכון לעבור ניתוח (פעולה שמעידה על החמרה במחלה) היה גדול יותר כמעט פי 5. אחד ההסברים שהם הציעו לכך היה שהשיפור בתסמינים ככל הנראה לא לווה בשינוי משמעותי במהלך המחלה, ולמעשה מיסך את התקדמות חומרת המחלה .

בהתייחס לתוצאות מחקרי השפעת הקנאביס על מחלות מעי דלקתיות, חשוב לדעת כי במחקרים נרחבים נמצא שעישון באופן כללי מחמיר את מחלת הקרוהן, אך נחשב לגורם ״מגן״ במהלך המחלה בקרב חולי קוליטיס כיבית,  ועל כן השפעת צריכת הקנאביס, אשר ברוב המקרים נעשית בעישון, עשויה להשתנות בעקבות הקשר הזה.


קנאביס ו-IBD: המלצות האיגודים המקצועיים לא חד-משמעיות

בספטמבר האחרון יצא מאמר קנדי מקיף שסקר את ההנחיות הקליניות והמחקרים העדכניים לגבי ההשפעה של קנאביס רפואי על מחלות מעי דלקתיות. 

לפי המאמר נראה שגם מחקרי Cochrane (מחקרים רפואיים מקיפים) וגם האיגודים המקצועיים – כמו החברה הקנדית לגסטרואנטרולוגיה והעמותה האמריקאית לקרוהן ולקוליטיס כיבית – לא מוכיחים שקנאביס מועיל או מזיק ל-IBD ולכן מתקשים לגבש המלצה ברורה לגבי השימוש בו .

נכון לעכשיו נראה שקנאביס יכול לסייע בתסמינים של המחלות, אך לא לשנות את המהלך שלהן, ועל כן רצוי לשקול את היתרונות והחסרונות של שילוב הטיפול בקנאביס רפואי לצד המשך הטיפול התרופתי המקובל.



פורומים פרוקטולוגיה ומחלות מעי

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
טחורים ומעי רגיז דניאל 01/06/2020 20:45
  • שלום רב, אני בת 28, אובחנתי עם מעי רגיז לפני כשנתיים בערך. זה מתבטא אצלי בעיקר בעצירויות ושלשולים לסירוגין ותחושת התרוקנות לא מלאה. בתקופה האחרונה אני סובלת מטחורים שבאים והולכים, אני מניחה שזה קשור בריבוי היציאות (אני בשירותים לפחות 3 פעמים ביום). הרבה פעמים היציאות מלוות בלחץ וכאב ולפעמים ימים של הרבה שלשולים. האם יכול להיות שהטחורים הפכו להיות כרוניים? הם ממש מגיעים ונעלמים בכל כמה ימים. אני לא סובלת מכאב משמעותי או דימום אבל אני כן רואה את הטחור והוא ניתן למישוש. לפעמים משתמשת במשחה פרוטקוגליבנול אם יש לי כאבים אבל כאמור לרוב הכאב הוא קל ונסבל. השאלה שלי היא האם המצב הזה יכול להיות מסוכן? אני היפוכונדרית מאוד וחוששת מסרטן המעי הגס למרות שאני יודעת שהסיכויים הם נמוכים בגלל גילי הצעיר וגם במשפחה אין מקרים של סרטן מעי. בפעם האחרונה שהייתי אצל רופא גסטרו הוא סירב לתת לי בדיקת קולונסקופיה אבל אולי כדאי לי להתעקש? תודה מראש על התשובה

  • + הוסף תגובה
טחורים ד"ר רפאל אלון 01/06/2020 22:41
  • הפניה קצת מבולבלת... במה שתיארת אין שום סיכון ואין צורך בקולונוסקופיה. מציע שתפני לבדיקת וייעוץ פרוקטולוג בנושא ה"טחורים".

  • + הוסף תגובה
פרטים על פילונידל סינוס אורנית 30/05/2020 17:38
  • שלום רופא בקופת חולים אבחן פילונידל סינוס ונתן לי אנטיביוטיקה וכן הפנה אותי לרופא כירורג לצורך ניתוח. פעם ראשונה שאני שומע על דבר כזה. שאלותי: - האם הניתוח בהרדמה מקומית או כללית ? - האם אותם "תעלות" הן עמוקות (סנטימטרים , מילימיטרים ) ? - מה אורך ועומק החתך/כים שמבוצעים בניתוח ? - האם יש סכנת דימום מסיבי בניתוח כזה? - האם אתה מבצע ניתוח כזה ? סליחה על האורך ותודה מראש

  • + הוסף תגובה
פילונידל ד"ר רפאל אלון 30/05/2020 20:51
  • אני נוהג לבצע הניתוח בהרדמה מקומית. רק במחלה נרחבת אנתח בהרדמה כללית. אין סכנת דימום בניתוח ונרחבותו נקבעת לפי גודל הסינוס (לרוב חתך קטן של עד מס ס"מ. לעיתים יש שלוחות לצדדים שגם אותן צריך לכרות. בסה"כ מדובר בניתוח של העור והרקמה התתעורית...

  • + הוסף תגובה
מחפשת פרוקטולוג/ית מעולה מנתחטחורים פוליפים שירי 29/05/2020 07:45
המלצות ד"ר רפאל אלון 29/05/2020 13:08
  • הפורום אינו ממליץ על רופא או מוסד רפואי, כזה או אחר

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!