ניתוחים לטיפול באפילפסיה: מהן השיטות הקיימות?

באילו מצבים יישקלו ניתוחים לטיפול באפילפסיה, אילו בדיקות מקדימות יש לעבור לפני קבלת ההחלטה על ביצוע הפעולה הכירורגית ומהם הניתוחים הקיימים? התשובות בפנים
כתבה פרסומית כתבת חסות


אפילפסיה היא מחלה נפוצה ממנה סובלים 1-2% מהאוכלוסייה הכללית. מדובר במחלה נוירולוגית שמקורה נעוץ בהפרעה בפעילות החשמלית שבין הנוירונים במוח. הפרעה חשמלית זו גורמת לפרכוסים – המהווים את סימן ההיכר של המחלה.

בקרב רוב החולים תדירות ההתקפים כמו גם חומרתם, ניתנות לוויסות באמצעות תרופות. אולם, כשליש מהחולים סובלים מאפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי. מצב זה פוגע משמעותית באיכות החיים של הסובלים מהמחלה הנוירולוגית והוא עלול אף להוות סכנת חיים. 

בחולים אלה, יש מקום לשקול התערבות ניתוחית שעשויה, במקרים רבים, להוביל להפסקת הפרכוסים או להפחתת חומרת המחלה . בשל היכולת לזהות את המוקדים האפילפטיים במוח ואת הרשתות הפונקציונליות בו ולהימנע מהפגיעה בהן, ניתוחים נוירו-כירורגים מהווים כיום פתרון מוצלח לטיפול באפילפסיה עמידה לתרופות.

רופא מתכנן ניתוח לכריתת המוקד האפילפטי בחולה הסובל מאפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי

 sfam_photo | Shutterstock


 לפני ההחלטה על ביצוע הניתוח ועל סוגו, על החולה לעבור סדרה של בדיקות.  מרכזים ספורים  שקמו לאחרונה בארץ, מאפשרים לבצע את כל הבדיקות המקדימות לבחינת התאמה לניתוח אפילפסיה במטרה להביא את הטיפול המודרני והטוב ביותר לחולים אלה. 

הטיפול הכירורגיה יינתן לחולי אפילפסיה בהם זוהה מוקד ברור במוח אשר גורם להפרעה. לפני קבלת ההחלטה על ביצוע הניתוח, החולים עוברים הערכה מקיפה מאוד הכוללת מגוון בדיקות, בהן וידאו EEG  (בדיקה המאפשרת לבחון את גלי המוח בזמן התקף), הדמיית MRI בנוסף, הדמיה פונקציונלית של רשתות המוח ועוד. הבירור המקדים יסייע לקבוע האם מקורה של האפילפסיה הוא במוקד מוחי אחד בלבד והאם ניתן לטפל בו. במקרים מסוימים יש צורך בהשתלת אלקטרודות זעירות ומדויקות במוח כדי לאתר את המוקד- טכניקה ששמה אלקטרודות עומק או SEEG.

אילו ניתוחים מסייעים לטיפול באפילפסיה?

ניתוחים לכריתת המוקד האפילפטי

ניתוחים לכריתת המוקד האפילפטי מתבצעים בגישות שונות, חלקן כוללת כניסה ממוקדת אל המוח בעוד שאחרות הן זעיר פולשניות (כולל לעיתים צריבת המוקד בלייזר). מדובר בהליכים מדויקים מאוד אשר מנטרלים את המוקד האפילפטי, תוך שמירה על הפונקציות המוחיות הסמוכות. חלק מניתוחי הכריתה יכולים להתבצע בערנות ולעיתים יתבצע גם מיפוי של תפקודים קוגניטיביים מסוימים, כמו יכולת הדיבור, כדי לוודא שהפעולה הכירורגית לא תוביל לפגיעה בהם. 

השתלת קוצבים

קוצב וגאלי

השתלת קוצב וגאלי תיבחר בחולים הסובלים מאפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי שמקורה אינו במוקד מוחי אחד בלבד. מדובר בהליך ותיק יחסית שבמהלכו מושתל קוצב חשמלי על עצב הוואגוס שבצוואר. עצב זה קשור למרכזים עצביים המצויים בגזע המוח, והשתלת הקוצב עליו משפיעה על הפעילות החשמלית המוחית ועשויה לגרום להפחתה בתדירות ההתקפים. 

קוצב לגירוי מוחי עמוק – DBS

קוצב זה מושתל באזורי מוח עמוקים יותר השולטים על התפשטות ההתקפים האפילפטיים באזורים שונים במוח. טיפול זה מתבצע גם הוא בגישה זעיר פולשנית והוא נמצא בסל הבריאות. 

קוצב RNS

מדובר בקוצב הדומה בפעולתו לקוצב לב. קוצב ה-RNS מזהה את תחילת ההתקף האפילפטי ומפעיל גירוי חשמלי המוביל להפסקתו. כלומר, הגירוי החשמלי אינו משודר באופן מתמיד, אלא רק כאשר ישנה פעילות התקפית. מדובר ביתרון משמעותי מכיוון שהגירוי החשמלי, אשר משודר רק בזמני התקף או ממש לפני התקף אפשרי,, הוא ממוקד ופועל ישירות על הרשת העצבית שגורמת להתקפים ללא גרימת כל נזק לרקמת מוח. השתלת קוצב RNS  יעילה במיוחד לטיפול במקרים בהם מקור האפילפסיה הוא במוקד מוחי יחיד שאינו ניתן לכריתה,  או כאשר קיימים שני מוקדים בשני צידי המוח. קוצב זה עדיין בשימוש בארצות הברית בלבד.


מה לגבי סיכויי ההצלחה של ניתוחים אלה?

סיכויי הצלחת הניתוחים משתנים בהתאם לסוג האפילפסיה והמוקד שבו מתפתחת ההפרעה: בחלק מהמצבים סיכויי הצלחת הניתוחים והיפטרות מהמחלה יכולים להגיע על לכ-80%. אולם, בחולים מסוימים לא ניתן יהיה לגרום להפסקה מוחלטת של ההתקפים, בייחוד במקרים בהם הושתל קוצב. עם זאת, גם במצבים אלה הקוצב מספק יתרון והוא עשוי להוביל להפחתה משמעותית בכמות ההתקפים.

בשל העובדה שחולי אפילפסיה רבים הם צעירים וחלקם אף בגיל הילדות וההתבגרות, התערבות ניתוחית מתאימה עשויה למנוע פגיעה בהתפתחות התפקודים הקוגניטיביים . לכן, בחולים אשר סובלים מאפילפסיה עמידה לתרופות ונחשבים למועמדים מתאימים לביצוע הניתוח, מומלץ לשקול התערבות ניתוחית בשלב מוקדם כדי להימנע מנזק מוחי מצטבר. 



הכתבה בשיתוף עם פרופ' יצחק פריד, מומחה לנוירוכירורגיה בעל שם עולמי בניתוחי מוח לחולי אפילפסיה. ממקימי המרכז החדש לנוירוכירורגיה תפקודית בבית החולים אסותא, רמת החייל. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד. 

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם פרופ' יצחק פריד השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים אפילפסיה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
התאמת כדור יהודית 26/03/2020 16:01
  • בני נוטל DEPALEPT 500 MG ועד היום תמיד הבאתי לו כדורים מהארץ כאשר נסעתי אליו להולנד. כאמור הוא מתגורר בהולנד וחייב למצא תרופה זהה מ אחר ובהולנד אין DEPALEPT אבקש לדעת אם DEPAKINE היא תרופה זהה והוא יכול ליטול אותה ללא חשש מאחר והוא נשאר שם ללא תרופות.

  • + הוסף תגובה
תתייעצי עם נוירולוג יובל 04/06/2020 12:36
  • התשובה לשאלה היא כנראה כן. אבל אני לא רופא ולא מכיר את המקרה. חשוב לקבל איבחון מקצועי

  • + הוסף תגובה
תוצאות של MRI אסף 16/04/2020 20:22
  • שלום רב אני סובל כבר כשנתיים מאנצפליטיס. עברתי מספר בדיקות MRI ואני מטופל בכדורים על מנת למנוע התקפים אפילפטיים. עברתי 4 התקפים בשנתיים האחרונות. רציתי לדעת אם ניתן בבקשה לקבל פירוש מפורט יותר על התוצאות הMRI "מודגמים אותות חריגים האדרתיים בפונס וסביב חדרי המוח הלטרליים וכן מוקדים תת קורטיקליים במיקום דומה לבדיקות קודמות, בולטים יותר בהשוואה לבדיקה הקודמת" "רטנציה ציסטית בסינוס המקסילרי השמאלי . הפרשות בכמות קטנה בתאי המסטואיד" אם אפשרי לקבל הסבר כלשהו על הממצאים תודה רבה

  • + הוסף תגובה
אפילפסיה וליקויי למידה ראשלצי 05/04/2020 21:12
  • בגיל 22 אובחנתי עם אפליפסיה בעקבות מספר התקפים ,מאז קיבלתי טיפול תרופתי ואני מאוזן כבר 18 שנים , במהלך השנים חשתי שיש לי ליקויי למידה ובמהלך לימודי במכללה חשתי שאני קולט לאט יותר את החומר הנלמד לעומת חבריי לספסל הלימודים האם יש קשר בין אפילפסייה לבין ליקויי למידה?

  • + הוסף תגובה
יש קשר סטיסטי. דוד 16/04/2020 00:44
  • בסוגי אפילפסיה מסוימים. למשל ב JME. למי שיש לקוי למידה סיכוי גדול יותר לאפילסיה.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!