השתלת מוח עצם - האומנם הפיתרון האולטימטיבי לאיידס?

השבוע דווח על חולה בן 42 שנרפא מאיידס בעקבות השתלת מוח עצם. מדובר בגבר אמריקאי שחי בברלין ולקה בסרטן הדם (לויקמיה). אחד הטיפולים המקובלים במחלה זו הוא השתלת מוח עצם, והרופאים בחרו כתורם אדם שמתאים מבחינת מערכת החיסון שלו למושתל, אבל שבמקביל גם נושא גן שמגן עליו מאיידס. זו מוטציה הגורמת לחסר בקולטן המכונה CCR5. קולטן זה אחראי על חדירת נגיף ה- HIV לתוך תא המטרה שלו (לימפוציט הנושא את הקולטנים CD4 ו- CCR5). בהיעדר הקולטן, הנגיף אינו יכול לחדור לתא הפונדקאי. אנשים שבאופן טבעי חסרים קולטן זה עמידים, באופן יחסי, בפני הידבקות בנגיף דרך יחסי מין.

לאחר שהושתל בחולה מוח עצם מאדם שחסר קולטן זה באופן טבעי, תפס מוח העצם החדש את מקומו של מוח העצם הישן. שנתיים לאחר ההשתלה לא מצאו החוקרים בדמו של החולה את נגיף האיידס. הדבר שאינו ברור הוא אם הנגיף עדיין נמצא בגוף אך מתחבא במקומות אחרים, ואת זה ניתן יהיה להעריך רק בחלוף זמן נוסף.

אבל אפילו אם יתברר שזהו טיפול יעיל, יש לזכור כי מדובר בטיפול "אכזרי", הגורם בעצמו לשיעור תמותה בלתי מבוטל (ומגיע אפילו במרכזים רפואיים טובים ל-10% עד 20%). כלומר, ברור שלא מדובר בטיפול שיהיה ישים לכלל חולי האיידס בעולם.

הרעיון של טיפול גנטי אינו חדש. במחלות גנטיות מוכרות, כמו ציסטיק פיברוזיס, מחלת גושה וכדומה, מנסים טיפולים אלה כבר מספר שנים, אולם למרבה הצער, עדיין ללא הצלחה מרשימה. אבל יכול להיות שבעקבות השתלה זו יצוצו רעיונות להשתלת גן שאינה כרוכה בהשמדת מוח העצם של החולה, דבר שעשוי להביא להצלחה דומה, אולם יחסוך את שיעור התמותה הגבוה הכרוך בהשתלת מוח עצם.

[14/11/2008]