השתלת מח עצם (Bone Marrow Transplantation)

MDS, תסמונת מיאלודיספלסטית, היא מחלת דם שבה לא מיוצרים די תאי דם במוח העצם. לפי הנתונים בשאלתך, נראה כי השתלת מוח עצם צריכה להיות השלב הבא בטיפול, מכיוון שהשימוש ברקורמון - הורמון אריתרופוייטין מהונדס גנטית - נכשל. חסרים לי פרטים על מצבה הבריאותי של אמך ועל דרגת הסיכון בה היא נמצאת על מנת להמליץ על טיפולים אחרים. לשם כך יש להתייעץ עם המטולוג. השתלת מוח עצם נעשית במספר מרכזים בארץ. גם בעניין זה אמליץ לך להתייעץ עם ההמטולוג המטפל של אימך, שיפנה אתכם למרכז הקרוב למקום מגוריכם. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש

דחייה של מח עצם ע"י הגוף, מצב הנקרא גם "מחלת השתל כנגד המאכסן", נגרמת עקב השוני החיסוני הקיים בין תאי השתל לתאי הגוף. לפני ההשתלה מנסים עד כמה שניתן למנוע דחיית שתל שכזו ע"י ביצוע ההשתלה מתורם בעל סיווג רקמות מתאים עד כמה שניתן, אולם לרוב, כאשר לא מדובר בהשתלה עצמית, תמיד קיים שוני כלשהו בין התאים. מחלת השתל כנגד המאכסן מתבטאת בעיקר בעליית חום הגוף, כאבי פרקים, הרגשה כללית רעה, גרד ותפרחת עורית, שלשולים מרובים ועוד. המחלה יכולה להיות קלה עד קשה, ובהתאם לכך ניתן הטיפול המתאים (טיפול לדיכוי חיסוני).

פתח בחלון חדש

לאחר השתלת מח עצם, המטופל מקבל טיפול אשר נוגד את מערכת החיסון שלו, לצורך מניעת דחיית השתל. טיפולים אלו הם קשים באופן יחסי, וגורמים לתשישות רבה ודיכוי חיסוני אצל המטופל, ההופכים אותו להיות חשוף יותר למזהמים שונים. בידוד באשפוז לאחר ההשתלה הוא לעיתים הדרך היחידה לצמצם עד כמה שניתן את הידבקות המטופל בזיהומים, אשר מצויים בשכיחות מרובה בבית החולים, ויכולים לגרום לתחלואה ואף תמותה לאחר ההשתלה. בשל כך, מומלץ כי המטופל לא יצא מחדרו לעיתם תכופות, וכן כי הצוות הרפואי ינקוט באמצעי זהירות מרובים על מנת למנוע הדבקה בזיהומים, הכוללים חבישת מסכה, חלוק וכפפות, בכל פעם שבא במגע עם המטופל.

פתח בחלון חדש

השיטה המקובלת כיום להפקת מוח עצם מתורם היא באמצעות איסוף תאי אב בדם היקפי. לאחר שהתורם נמצא מתאים, הוא מקבל במשך כמה ימים זריקות תת-עוריות בשם נאופוגן. זריקות אלו מעודדות את מוח העצם שלו לייצר תאי דם לבנים. הזריקות אינן מסוכנות, ותופעות הלוואי שהן עשויות לגרום להן הן הרגשה דמויית שפעת וכאבי עצמות. כאשר הספירה הלבנה עולה, משתחררים אל הדם תאים לבנים רבים, ביניהם תאים המכונים "תאי אב". תאים אלה הם תאים היכולים להתמיין לסוגים רבים של תאים. איסוף התאים מתבצע בתהליך הדומה לתרומת דם: התורם מתחבר באמצעות עירוי למכונה המפרידה את הדם מתאי האב, ומחזירה לו את הדם ללא תאי האב. התהליך אורך כמה שעות, ואם אין מספיק תאים לאחר יום איסוף אחד - לעיתים יש צורך לחזור על התהליך. תאי האב בגופו של התורם מתחדשים במהירות. השיטה השניה, שהיתה מקובלת בעבר, והיום כמעט ואינה בשימוש במקרה של תורמים בריאים - היא שאיבת מוח עצם מן העצם עצמה, בחדר ניתוח. במקרה זה מדובר בפעולה קצרה ופשוטה, אך מעט מכאיבה. פתח בחלון חדש

תרומת מוח עצם אינה אמורה לפגוע בסיכויים להיכנס להריון. אישה בהריון יכולה לעבור בדיקות התאמה לתרומת מוח עצם, ואם יש התאמה, היא יכולה לתרום לאחר הלידה. הסיכון בתרומת מוח עצם (לאו דווקא לאישה הרה) קשור לתהליך ההרדמה ולאפשרות של דימום. יכולים להופיע גם כאבים עמומים באיזור המפשעה או אגן הירכיים כמה ימים לאחר ההתרמה. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש

התאמת סיווג הרקמות, הנדרשת לצורך קבלת תרומת מח עצם מאדם אחר מהמטופל עצמו, הינה התאמה של מרכיבים ספציפיים של מערכת החיסון, הנמצאים על פני כל תא ותא, במקרה הזה של תאי מח העצם (תאי הדם העתידיים). מרכיבים ספציפיים אלו מהווים מעין "טביעת אצבע" של התא, המאפשרות זיהוי של ע"י מערכת החיסון, ועל ידי כך מונעת את תקיפתו בידי המערכת החיסונית. כאשר אין התאמת רקמות טובה מספיק, לא ניתן לבצע את ההשתלה, כיוון שהסיכון בדחיית השתל הוא גבוה ביותר, ויכול להוות סיכון משמעותי למטופל.

פתח בחלון חדש

 

התשובה היא כן. התרופות ממשפחת מדכאות החיסון, הנלקחות לאחר השתלת מח עצם, מכילות מגוון רב של תרופות שלהן תופעות לוואי לא מעטות. תופעות הלוואי נחלקות לתופעות קלות ותופעות קשות. מבין תופעות הלוואי הקלות יותר: נשירת שיער, דלקות במערכת העיכול, שלשולים, בחילה והקאות ופריחה עורית. מבין תופעות הלוואי הקשות, הסכנה העיקרית היא חדירת זיהום למחזור הדם וגרימת אלח דם (ספסיס), בשל ההחלשה המכוונת של המערכת החיסונית של המושתל, הגורמת לו להיות חשוף יותר לכניסת מזהמים שונים (נגיפים, חיידקים, פטריות וכו'), וליכולת מופחתת של הגוף להתמודד עימם. תופעות לוואי לא פשוטות נוספות כוללות: פגיעה בתפקודי כבד וכליה, פגיעה בשמיעה ועוד.

פתח בחלון חדש

אדם יכול לשמש כתורם מח עצם, במידה ונמצא מתאים מבחינת סיווג הרקמות, וכן אינו סובל מבעיות רפואיות אחרות מסוג: זיהומים כגון HIV או הפטיטיס, מחלות סרטניות בעבר או בהווה, או מחלות המצריכות שימוש תכוף בתרופות מסוג סטרואידים- כגון אסטמה בינונית-קשה, מחלה נשימתית חסימתית, מחלות פרקים או דלקות של מערכת העיכול, ועוד. כמו כן יש לוודא כי האדם אינו השתמש מעולם בסמים בהזרקה, אינו סובל ממחלה נפשית כלשהי (למשל דיכאון). לעומת זאת, אדם שסבל מזיהום חולף בעת האחרונה, או החולה במחלות כגון יתר לחץ דם, מחלת לב או סוכרת, אנו מנוע מלשמש כתורם במידה ונמצא כמתאים.

פתח בחלון חדש

קודם כל, כל הכבוד על הנכונות לתרום ולעזור לאחרים! אם משקלך ולחץ הדם שלך תקינים, ואם רמת ההמוגלובין ורמת הברזל בדמך תקינות, ניתן לתרום דם אחת לחודשיים. ישנם מקומות בהם מקובל שאפשר לתרום דם במרווחי זמן קטנים עוד יותר, אך הדבר תלוי בתמונת הדם שלך. למיטב ידיעתי, ההנחיות של מד"א לגבי התדירות המותרת לתרומת דם היא אחת לשלושה חודשים, אך למידע מדויק יותר, מוטב להיוועץ עימם. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד פתח בחלון חדש