השתלת מח עצם (Bone Marrow Transplantation)

לאחר השתלת מח עצם, המטופל מקבל טיפול אשר נוגד את מערכת החיסון שלו, לצורך מניעת דחיית השתל. טיפולים אלו הם קשים באופן יחסי, וגורמים לתשישות רבה ודיכוי חיסוני אצל המטופל, ההופכים אותו להיות חשוף יותר למזהמים שונים. בידוד באשפוז לאחר ההשתלה הוא לעיתים הדרך היחידה לצמצם עד כמה שניתן את הידבקות המטופל בזיהומים, אשר מצויים בשכיחות מרובה בבית החולים, ויכולים לגרום לתחלואה ואף תמותה לאחר ההשתלה. בשל כך, מומלץ כי המטופל לא יצא מחדרו לעיתם תכופות, וכן כי הצוות הרפואי ינקוט באמצעי זהירות מרובים על מנת למנוע הדבקה בזיהומים, הכוללים חבישת מסכה, חלוק וכפפות, בכל פעם שבא במגע עם המטופל.

דחייה של מח עצם ע"י הגוף, מצב הנקרא גם "מחלת השתל כנגד המאכסן", נגרמת עקב השוני החיסוני הקיים בין תאי השתל לתאי הגוף. לפני ההשתלה מנסים עד כמה שניתן למנוע דחיית שתל שכזו ע"י ביצוע ההשתלה מתורם בעל סיווג רקמות מתאים עד כמה שניתן, אולם לרוב, כאשר לא מדובר בהשתלה עצמית, תמיד קיים שוני כלשהו בין התאים. מחלת השתל כנגד המאכסן מתבטאת בעיקר בעליית חום הגוף, כאבי פרקים, הרגשה כללית רעה, גרד ותפרחת עורית, שלשולים מרובים ועוד. המחלה יכולה להיות קלה עד קשה, ובהתאם לכך ניתן הטיפול המתאים (טיפול לדיכוי חיסוני).

התאמת סיווג הרקמות, הנדרשת לצורך קבלת תרומת מח עצם מאדם אחר מהמטופל עצמו, הינה התאמה של מרכיבים ספציפיים של מערכת החיסון, הנמצאים על פני כל תא ותא, במקרה הזה של תאי מח העצם (תאי הדם העתידיים). מרכיבים ספציפיים אלו מהווים מעין "טביעת אצבע" של התא, המאפשרות זיהוי של ע"י מערכת החיסון, ועל ידי כך מונעת את תקיפתו בידי המערכת החיסונית. כאשר אין התאמת רקמות טובה מספיק, לא ניתן לבצע את ההשתלה, כיוון שהסיכון בדחיית השתל הוא גבוה ביותר, ויכול להוות סיכון משמעותי למטופל.

התשובה היא כן. התרופות ממשפחת מדכאות החיסון, הנלקחות לאחר השתלת מח עצם, מכילות מגוון רב של תרופות שלהן תופעות לוואי לא מעטות. תופעות הלוואי נחלקות לתופעות קלות ותופעות קשות. מבין תופעות הלוואי הקלות יותר: נשירת שיער, דלקות במערכת העיכול, שלשולים, בחילה והקאות ופריחה עורית. מבין תופעות הלוואי הקשות, הסכנה העיקרית היא חדירת זיהום למחזור הדם וגרימת אלח דם (ספסיס), בשל ההחלשה המכוונת של המערכת החיסונית של המושתל, הגורמת לו להיות חשוף יותר לכניסת מזהמים שונים (נגיפים, חיידקים, פטריות וכו'), וליכולת מופחתת של הגוף להתמודד עימם. תופעות לוואי לא פשוטות נוספות כוללות: פגיעה בתפקודי כבד וכליה, פגיעה בשמיעה ועוד.

אדם יכול לשמש כתורם מח עצם, במידה ונמצא מתאים מבחינת סיווג הרקמות, וכן אינו סובל מבעיות רפואיות אחרות מסוג: זיהומים כגון HIV או הפטיטיס, מחלות סרטניות בעבר או בהווה, או מחלות המצריכות שימוש תכוף בתרופות מסוג סטרואידים- כגון אסטמה בינונית-קשה, מחלה נשימתית חסימתית, מחלות פרקים או דלקות של מערכת העיכול, ועוד. כמו כן יש לוודא כי האדם אינו השתמש מעולם בסמים בהזרקה, אינו סובל ממחלה נפשית כלשהי (למשל דיכאון). לעומת זאת, אדם שסבל מזיהום חולף בעת האחרונה, או החולה במחלות כגון יתר לחץ דם, מחלת לב או סוכרת, אנו מנוע מלשמש כתורם במידה ונמצא כמתאים.