לא רק בתוכניות ריאליטי: אלה הסימנים שיאפשרו לזהות גזלייטינג

ב-1938 המחזה Gas Light , שמגולל את סיפורו של גבר ששכנע את אשתו שהיא לוקה בנפשה כדי לקבל גישה לירושתה,  הכיר לנו לראשונה את הרעיון של גזלייטינג[1].

הבעל ניסה אז לערער על תחושת העצמי של אשתו, לגרום לה לפקפק בתפיסת המציאות שלה וכך גרם לה לחשוב שהיא אינה יכולה לסמוך על שיקול הדעת שלה: הוא החביא חפצים והאשים אותה שאיבדה אותם; שכנע אותה שלא להיפגש עם משפחה או חברים בטענה שהיא "אינה בריאה"; עמעם את אורות הגז בחדרה בזמנים אקראיים ואז טען שלא עשה דבר, וכך התחילה לחשוב שהיא מאבדת קשר עם המציאות.

SvetaZi  | Shutterstock.

בשנת 1969 מאמר [2]בכתב העת The Lancet הפך את הרעיון של גזלייטינג לפופולארי עוד יותר. החוקרים שכתבו את המאמר טענו כי מדובר בצורה של התעללות. היום המונח משמש לתיאור של אסטרטגיית התנהגות מתעללת הכוללת מניפולציות תודעתיות וגורמת לאדם השני להטיל ספק בשפיותו. למרות שלא מדובר באבחנה רשמית בתחום בריאות הנפש, גזלייטינג נחשב כיום להתנהגות מתעללת.

במשך שנים רבות, מדינות ברחבי העולם לא הכירו בהתעללות נפשית, ובתוך כך גם בגזלייטינג, כעבירה פלילית בדומה להתעללות פיזית או מינית. עם זאת, המודעות הולכת ועולה בשנים האחרונות לכך שלהתעללות פנים רבות הובילה להרחבת ההגדרה. כך לדוגמה דו"ח של האו"ם [3]משנת 2012 המליץ למדינות בעולם לאמת לחקיקתן הגדרה רחבה יותר למושג אלימות במשפחה הכוללת גם אלימות נפשית וכלכלית, לצד אלימות פיזית ומינית.

איך מזהים גזלייטניג?

בשונה מאלימות פיזית או מינית, אלימות רגשית פעמים רבות אינה ברורה כל כך ולעיתים קשה להבין אם התנהגויות מסוימות הן גזלייטינג. הנה כמה סימנים [4]שיעזרו לקבוע:
- שקרים
אנשים הנוהגים בגזלייטינג מבקשים שהאדם השני יפקפק בכל דבר אפשרי. לכן, הם נוטים לשקר על דברים רבים.
- הכחשה
גם אם קיימות הוכחות, מתעללים רגשיים מתעקשים שלא פעלו כך וגורמים לקורבן לפקפק במציאות.
- מלחמת התשה
אנשים הנוהגים בגזלייטינג מתישים את הקורבנות. אבל ההתנהגות מתבצעת בצורה כל כך הדרגתית ואיטית שרבים מהאנשים אפילו לא יבחינו בה.
- שימוש בדברים חשובים כתחמושת
ילדים, קריירה או החברים הקרובים, המתעללים תוקפים כל בסיס בערכי היסוד של קורבנותיהם במטרה לערער את תפיסת המציאות שלהם.
חיזוקים חיוביים
פעמים רבות, גזלייטינג לא כולל רק ביקורת נוקבת שתגרום לך לאבד את הביטחון העצמי, אלא במקביל גם חיזוקים חיוביים. עם זאת, באופן פרדוקסלי אותם חיזוקים אינם גורמים להעצמה, אלא לפגיעה בביטחון העצמי.
תחושת בלבול גדולה
מתעללים רבים מנסים לערער את תפיסת המציאות של הקורבנות שלהם כדי לפתח בקרבם תחושה כי הם המקור היחיד ליציבות.
בידוד חברתי
פעמים רבות מתעללים מנסים לכתר את הקורבנות שלהם מקרובים אחרים כדי לערער את האמון שלהם באחרים ולחזק עוד יותר את הקשר.
היצבות הנפשית מוטלת בספק
ממש כמו באותו מחזה מ-1938: רבים מהמתעללים מפקפקים בשפיות של הקורבנות שלהם ואף מפיצים את הבשורה השקרית לאחרים כדי שגם אם יפנו לעזרה הסביבה תפקפק באמינותם. למעשה, המטרה הסופית היא שהקורבנות יסמכו רק עליהם.

לא רק בזוגיות: גזלייטינג במקום העבודה

לרוב, גזלייטינג משמש כדי לתאר התעללות נפשית במערכות יחסים, משפחתיות, חברתיות או רומנטיות. אבל מסתבר שאפשר ליישם אותו גם במסגרת יחסי עבודה מקצועיים. מאמר [5]שפורסם ב- Journal of Perinatal & Neonatal Nursing מתאר גזלייטינג מוסדי כמצב בו חברה או ארגון מכחישים או מסתירים מידע, משקרים לעובדים בנוגע לזכויות שלהם או שמציגים חושפי בעיות ושחיתויות בארגון כלא כשירים או לוקים בנפשם.

מה אפשר לעשות אם אני חושב שעושים לי גזלייטינג?

מחקרים שונים הראו כי אחת מהדרכים היעילות לצאת ממערכת יחסים בה קיימת התעללות רגשית היא פשוט להתרחק מהאדם הפוגע כדי לראות את המציאות באופן אובייקטיבי. היפרדות מהפוגע יכולה להשיב את האמון של הנפגעים בעצמם ובתפיסת המציאות שלהם ולספק בהירות בנוגע לסיטואציה שנוצרה.

אם את/ה חושדים/ות שאתם חווים גזלייטינג מומלץ לפנות לאיש/אשת מקצוע בתחום בריאות הנפש או לארגונים מקצועיים המטפלים בנושא.
 

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

[1] homas L. Gaslight and gaslighting. The Lancet Psychiatry. 2018;5(2):117-118. doi:10.1016/s2215-0366(18)30024-5

1. [2] Barton R, Whitehead J. The Gas-Light Phenomenon. The Lancet. 1969;293(7608):1258-1260. doi:10.1016/s0140-6736(69)92133-3

[3] https://www.unwomen.org/en/digital-library/publications/2012/12/handbook-for-legislation-on-violence-against-women

[4] Sarkis S. Gaslighting: Recognize Manipulative and Emotionally Abusive People-and Break Free. NY, NY: Da Capo Press; 2018.

[5] Ahern, K. (2018). Institutional betrayal and gaslighting. The Journal of perinatal & neonatal nursing, 32(1), 59-65.‏ DOI: 10.1097/JPN.0000000000000306