מדוע אנחנו מזדקנים

שיער מאפיר, עצמות פריכות, איבוד יכולת הפריון ובסופו של דבר מוות,
נובעים כנראה מן העובדה שהגנים שלנו ניזוקים כל הזמן ואינם מסוגלים
לתקן את עצמם בקצב הנדרש.
כך טוענים מדענים הולנדים, אשר מצאו שעל-ידי התערבות בדרך בה גנים
שומרים על עצמם בתוך תאים של עכברי מעבדה, הם גרמו לתהליך שמחקה את
ההזדקנות אצל בני האדם.

כיום איש אינו מדבר ברצינות על מעיין ביוכימי של נעורים. עם זאת,
ככל שהביוכימאים מוסיפים נתונים לתשבץ ההזדקנות, הם צופים אפשרות
שביום מן הימים ניתן יהיה לטפל בשחיקת התאים המובילה בסופו של דבר
למותו של כל יצור.

מאז תחילת שנות ה 90 של המאה הקודמת, חשדו מדענים שהנזק שנגרם ל
DNA, החומר ממנו עשויים הגנים, הוא הגורם להזדקנות. אך המנגנון
המדויק של התהליך עדיין אינו ידוע. היום חושבים המדענים ההולנדים
מאוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם שיש להם תשובה. הניסיון בעכברים מצביע
על כך שהזדקנות היא תוצאה של פירוק הדרגתי של מערכת לא מושלמת
לתיקון DNA פגום. גורמים סביבתיים כמו קרניים על-סגולות וחומרי
פסולת המיוצרים על-ידי התא גורמים נזק מתמשך לגנים. אחד הגורמים הם
הרדיקלים החופשיים שנוצרים בתוך התאים. אלו הם החומרים הכימיים
שהאנושות מנסה להילחם בהם על-ידי נטילת כמויות גדולות של נוגדי
חמצון, כמו ויטמינים C ו E.

כאשר נגרם נזק לגן, נעלם חלק מן ההוראות לייצור חלבון הדרוש לתא
כדי לתפקד ולתקו את עצמו. עם חלוף השנים, הנזק גובר, החלבון הקריטי
הולך ונעלם, והשחיקה נמשכת.

המדענים ההולנדים מדווחים בגיליון האחרון של SCIENCE על ניסוי בו
הם גרמו בכוונה תחילה למוטציות בגן של עכברים שיש לו תפקיד מפתח
בתהליך התיקון. הם מצאו שהעכברים האפירו בטרם עת בהשוואה לקבוצת
ביקורת. בהמשך ניצפו כל התסמינים של הזדקנות, והעכברים מתו אחרי
שליש מתקופת החיים הנורמלית שלהם.

השבוע רשם פול דויטש, ביוכימאי מאוניברסיטת אמורי באטלנטה, פטנט על
קבוצת אנזימים שאולי באחד הימים ניתן יהיה להשתמש בהם כדי לסייע
לגנים לתקן את עצמם.

Intelihealth.com/news
April 12. 2002

[16/04/2002]