בדיקת ביופסיה (Biopsy)

ביופסיה (Biopsy) ערוץ המלנומה

2 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
פענוח תוצאות
שאלות ותשובות
מאמרים

ביופסיה הינה בדיקה פולשנית, בה לוקחים דגימה מרקמה בגוף (חלקי רקמה או תאים), על מנת לבחון אותה בצורה קרובה תחת מיקרוסקופ.

לרוב מציעים לערוך ביופסיה, כאשר בדיקות קודמות העלו חשש, כי הרקמה אינה תקינה. ישנן מספר סוגי ביופסיות,כאשר המשותף כמעט לכולן הוא השימוש בכלי חד לחיתוך פיסת רקמה (לעיתים מספיקה שאיבת מחט). צורת לקיחת הביופסיה תלויה בד"כ ברקמה המעורבת (עור, שד, כבד, כליה, מעי ועוד).

אוכלוסיות בסיכון

על חולי לב וריאות ליידע על כך את הרופא לפני הבדיקה. בנוסף, יש ליידעו על לקיחת תרופות מסוג מדללי דם (יתכן כי הנבדק יתבקש להחליף תרופה בימים הקודמים לבדיקה).

ביופסיה אינה מומלצת כלל לסובלים מהפרעות קרישה ודימומים.

לצורך ביצוע ביופסיה יש לקבל את הסכמת המטופל/ת, באמצעות חתימה על טופס הסכמה. במידה ומדובר בקטינים יש צורך בהסכמת ההורים.

מחלות קשורות

אין כמעט רקמה בגוף שלא ניתן לקחת ממנה דגימה, ולפיכך ניתן לבצע ביופסיה במגוון רב מאד של מצבים ומחלות, לרבות גידולים שפירים וממאירים (למשל במוח, ריאות, שד, כבד, מע' העיכול, עור, ערמונית, כליות וכו'), מחלות דלקתיות (למשל מחלות דלקתיות של המעי), זיהומים, מחלות רקמת חיבור ומחלות אוטואימוניות.

מתי עושים את הבדיקה?

בדיקות ביופסיה מתבצעות לצורך אבחון תהליך לא תקין המתחולל ברקמה- למשל לאבחון גידולים ולאיתור סרטן, לזיהוי תהליכים דלקתיים, זיהומים או מחלות אוטואימוניות שונות ועוד.

בד"כ עורכים ביופסיה כאשר רוצים לאבחן במדויק תהליך שנמצא בבדיקות קודמות לא פולשניות- למשל בדיקה גופנית שמצאה נקודת חן חשודה, גוש בשד או פוליפ מחשיד במעי.

בנוסף מבצעים ביופסיה לצורך מעקב אחר יעילות טיפול מסוים או אבחנת חזרה של מחלה. במקרים רבים, כאשר לא ברור היקף המחלה, נהוג לבצע ביופסיות תוך כדי ניתוח, על מנת לאמוד אותה.

איך להתכונן לבדיקה?

ההכנות לבדיקה תלויות ברקמה ממנה נלקחת הביופסיה. לצורך ביופסיה פולשנית מינימלית, למשל ביופסיית עור, יש להזריק מעט חומר טשטוש מקומי לאזור. לצורך ביופסיות פולשניות יותר, יש לרוב צורך במתן תרופת הרדמה בעלת השפעה כללית יותר, וכן משככי כאבים.

אופן ביצוע הבדיקה

בדיקת ביופסיה פשוטה לוקחת לרוב כ-5-10 דק'. במהלך הבדיקה יורדם האזור הנבדק בהרדמה מקומית, ע"י הזרקת החומר המרדים לעור סביב האזור המבוקש.

דקירת המחט עשויה להכאיב במעט. לאחר מכן, הרופא יחדיר לאזור המבוקש מחט עם קצה מיוחד, בעובי של כ- 3-4 מ"מ, וימשוך החוצה פיסת רקמה. לאחר לקיחת הביופסיה, ייחבש מקום הבדיקה. בדיקות ביופסיה אחרות יילקחו תוך כדי ניתוח או תוך כדי בדיקות פולשניות אחרות כגון קולונוסקופיה או גסטרוסרופיה.

אחרי הבדיקה

לא צפויות בעיות מיוחדות. במידה והונחה חבישה, יש להשאירה כ-24 שעות על האזור, ואין להרטיבו. לעיתים יתכן דימום קל, ויש לעצרו באמצעות חבישה נוספת. אין להסיר את החבישה הקיימת מחשש לכניסת מזהמים אל תוך האזור.

יש לדווח לרופא על כל שינוי שחל לאחר הבדיקה למשל דימום, סחרחורת, כאבים באזור וכד'.

פענוח תוצאות

תוצאות בדיקת ביופסיה מגיעות לאחר כשבוע-שבועיים, בצורה של דו"ח פתולוגי (הרופאים אשר בודקים את הרקמה תחת המיקרוסקופ הינם רופאים פתולוגים). הם בוחנים את צורת הרקמה הכללית, ואת התאים- מספרם, צורתם, גודלם והאם קיימים בהם מאפיינים אחרים לא תקינים.

לרוב קיים תאור של אזורי רקמה תקינים, עם תאור הממצאים הלא תקינים אשר נמצאו, למשל- באם נצפו תאי דלקת או תאים סרטניים ברקמה. בהתאם לכך נעשית האבחנה לצורך המשך טיפול.

המאמר נכתב על ידי ד"ר אפרת סולומון

רמת סיכון:

אין נתונים

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

פרופ' עפר גמר יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

קראו עליי

ד"ר קובי כהן יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

קראו עליי

פרופ' ראובן מדר פנימית

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

לפני מספר ימים הרגשתי מין גוש מאחורי אוזן ימין (לא בתנוך-ממש באוזן). בנגיעה זה כואב מאוד והגוש קשה יחסית. אני קצת היפוכונדרית, אז לפני פניה לרופא רציתי לדעת מה זה יכול להיות.
קשה להגיע לאבחנה על סמך שאלתך, אך סביר להניח שמדובר בבלוטת לימפה. באזור הסובב את האוזן יש הרבה בלוטות לימפה אשר נוטות להתנפח ולכאוב בזמן דלקת המתפתחת בגוף. כדי לאבחן את הבעיה ולקבל טיפול מתאים, אני מייעץ לך לפנות לרופא המשפחה המטפל בקהילה או לרופא אף-אוזן-גרון על מנת שיוכלו לבצע בדיקה פיזיקלית נאותה ולערוך בדיקות נוספות, במידה ויש צורך. ד"ר גיל טאובר - אינפומד פתח בחלון חדש
אני משתמשת ברואקוטן (20 מ"ג) וזה מייבש לי את הפצעים. האם אני יכולה להשתמש במקביל בקרם פנים, או שזה מונע מהפצעים לעבור? והאם אני יכולה להשתמש במייקאפ ופודרה כדי לכסות את הפצעים, או שגם זה מונע מהפצעים לעבור?
מכיוון שרואקוטן, כתופעת לוואי, עלולה לגרום ליובש בעור (פנים, כפות ידיים ורגליים) ובריריות (עיניים, שפתיים, אף ולוע), מומלץ להשתמש בקרם לחות בעת נטילת התרופה. בנוסף, מומלץ שלא להיחשף לשמש לפרק זמן ממושך. בזמן חשיפה לשמש יש להשתמש בלבוש המגן על העור מפני קרינת השמש ובקרם הגנה עם מקדם הגנה גבוה. לא ידוע לי כי מייקאפ או פודרה מפריעים לפצעים לעבור. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד פתח בחלון חדש
יש לי שאלות לגבי לגבי נפרוטיק סינדרום, עם רמת חלבון שנעה בין 1.700 ל-4000 מ"ג ועם תפקוד כלייתי תקין. אני מקבלת לאחרונה ראמיפריל 10 מ"ג לפני ביופסיה כלייתית. האם יכול להיות שבעקבות לקיחת התרופה יעלו ערכי החלבון במקום שירדו? יש לי גם תחושה
תסמונת נפרוטית היא אוסף של סימנים ותסמינים הנובעים מנזק לכליה, בדרך כלל מדלקת פקעית הכליה. אלה כוללים איבוד חלבון בשתן, ירידה ברמת האלבומין בדם, והתנפחות כללית של רקמות עקב בצקת. ראמיפריל היא תרופה ממשפחת מעכבי ACE (או Angiotensin Converting Enzyme), המשמשת לטיפול ביתר לחץ דם. תרופה זו גורמת לכלי הדם להתרחב, ובכך מאפשרת את הפחתת לחץ הדם. לחץ דם גבוה יכול לגרום לסיבוכים הכוללים שבץ מוחי, אוטם בשריר הלב, אי-ספיקת לב, אי-ספיקת כליות, ועיוורון. ראמיפריל אמורה להוריד את רמת החלבון בשתן, אך ישנם תמיד מקרים יוצאי דופן. כדאי לבצע את הביופסיה ולראות מה הסיבה לתסמונת אצלך. לגבי הכאבים בחזה, ייתכן שהם קשורים ללחץ דם גבוה, המופיע כחלק מהתסמונת. בכל מקרה, חשוב מאוד להיבדק אצל רופא ולשלול בעיית לב. בהצלחה ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד פתח בחלון חדש
מזה חודש ישנה נפיחות בבלוטת לימפה בירך שמאל. אושפזתי בבית חולים למשך 11 יום במהלכם קיבלתי אנטיביוטיקה (AUGMENTIN). כל הזמן חום הגוף עולה ויורד בין 37.5-38.8 נשלחה בדיקה של מוגלה מהאיזור הנפוח למעבדה והתוצאה הינה :b.hensale חיובי.
לאחר מכן אושפזתי ועברתי ניתוח ביופסיה וניקוז מוגלה מהבלוטות והמשכתי טיפול באוגמנטין. כרגע אני בבית, החום ירד והבלוטה עוד נפוחה, ואני מחטא את הפצע הפתוח מהניתוח בעזרת גלולות כלור ומים מזוקקים. אני ממשיך לקבל אנטיביוטיקה אוגמנטין פעמיים ביום. רציתי לדעת איזה חיידק או מחלה יכולה לגרום לתופעות אלו והאם האנטיביוטיקה נכונה (השערת הרופאים היא שזה CAT SCRATCH) אם אפשר יותר פרטים על המחלה הזאת ורמת הסיכון שלה. לפי החיידק שצמח אכן מדובר במחלת שריטת החתול (cat scratch disease) תוכל לקרוא עליה בפורטל אינפומד בקישור הבא: http://infomed.co.il/questions/q_090703_5.htm פתח בחלון חדש
אשמח, לצערי הרב, לקבל אינפורמציה הקשורה לסרטן השרירים.
אני בת 38, בשבוע ה-12 של הריון, ובבדיקות דם התברר שיש פעילות יתר של בלוטת התריס: TSH 0.04 נמוך FT4 21.3 גבוה FT3 6.3 בעבר לא היו לי חריגות, ובתחילת ההריון לא בדקו לי את זה. את הבדיקות עברתי כי היו לי הקאות, בחילות ובעיקר חוסר תיאבון, עם ירידה ב
ערכים נמוכים של TSH מצביעים על פעילות יתר של בלוטת התריס. במצב זה ערכי ההורמונים המופרשים מבלוטת התריס, T3 ו- T4, גבוהים מהרגיל. אחת הסיבות היותר שכיחות ליתר פעילות בלוטת התריס אצל נשים בריאות בהריון, היא רמה גבוהה של HCG. זהו הורמון המופרש בהריון, ונמצא שהורמון זה מחקה את פעילותו של ה- TSH, כלומר מגרה את בלוטת התריס לשחרר הורמונים. ההורמונים המשוחררים מבלוטת התריס פועלים במשוב שלילי על בלוטת יותרת המוח, ולמעשה מדכאים את שחרור ה- TSH. לכן ערכי ה- TSH הנמדדים לעיתים אצל נשים הרות נמוכים, ונוצר מצב הדומה ליתר פעילות של בלוטת התריס. עם זאת, צריך לזכור שפעילות יתר של בלוטת התריס שאינה מאוזנת גורמת בנשים בהריון לשיעור גבוה יותר של הפלות ספונטניות, לידה מוקדמת, משקל לידה נמוך, ורעלת הריון. ישנן תרופות לתופעה זו, כגון PTU ( פרופילתיואוראציל), אך הן ניתנות במקרים שחומרת ההיפרתירואידזם היא בינונית או רבה. גם PTU (פרופילתיואוראציל) וגם MMI ( מתימאזול), השייכים למשפחת התיאונאמידים, עלולים להזיק לעובר ולגרום לגויטר (הגדלה של בלוטת התריס) ולתת-פעילות בלוטת התריס בעובר. הן מומלצות לטיפול רק במקרים בינוניים-חמורים של יתר פעילות בלוטת התריס ורק במקרה שהתועלת לאם עולה על הסיכון לעובר. היוועצי ברופא המטפל שלך כדי לגבש החלטה טיפולית. בהצלחה ד"ר יעקב אולך - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בן 65. עשיתי אולטרסאונד של הבטן והכל תקין (כבד, כליות, טחול, כיס מרה ואאורטה בטנית). רק לגבי כיס השתן נכתב: בקיבולת ומבנה תקין. ערמונית בגודל כ-4.5 על 3.4 על 3 ס"מ. שארית לאחר ההתרוקנות: אין. מתן השתן שלי נורמלי ורצוף, אני לא קם בלילה
גודל ערמונית תקין הוא 3.5 ס"מ רוחב בסיס, 2.5 ס"מ אורך, 2.5 ס"מ עומק ומשקל של 20 גרם. נראה כי יש לך הגדלה מינורית של הערמונית. לפי גילך, חשוב שתעשה בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית, לא כי תוצאות הבדיקה מרמזות על אפשרות זו, אלה כי זוהי בעיה שכיחה מאוד בגברים מעל גיל 60, וזו בדיקת סקר פשוטה, בדיקת PSA הנעשית בבדיקת דם. אם רמת ה- PSA תקינה ואין לך בעיות אורינאריות כמו השתנה מרובה או אצירת שתן (כתבת שאין), הגודל לא צריך להדאיג אותך. הערמונית גדלה עם הגיל בתהליך הנקרא היפרטרופיה, שהוא תקין לחלוטין. רצוי שתפנה לרופא המטפל לביצוע בדיקת PSA. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בן 59. בבדיקת ציסטוסקופיה אלה היו הממצאים: "מעל פיה שמאלית גידול פפילרי כ-1.5 ס"מ על גבעול צר". מה זה אומר?
תוצאות הציסטוסקופיה מעידות כי נראה ממצא החשוד כגידול בדרכי השתן. השלב הבא הוא כריתת הממצא ושליחתו לבדיקה פתולוגית כדי לברר את טיבו. על סמך תשובות הבדיקה הפתולוגית ולפי מה שימצליץ רופא אורולוג יהיה עליך להמשיך במעקב, לבצע בדיקת הדמייה נוספת, כגון בדיקת CT של הבטן, ולקבל טיפול לפי הצורך. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש
מי צפוי לחלות בקוליטיס כיבית?

מרבית בני האדם מאובחנים כחולים בקוליטיס כיבית עוד בטרם הגיעם לגיל 30, אולם המחלה יכולה להתפרץ בכל קבוצת גיל. אצל כ- % 10 עד % 20 מכלל החולים בקוליטיס כיבית יש לפחות בן משפחה אחד מקרבה ראשונה אשר חולה גם הוא במחלה. דבר זה מצביע על כך שייתכן ולמרכיב התורשתי יש בכל זאת תפקיד מרכזי בגרימת מחלת הקוליטיס הכיבית.
פתח בחלון חדש
רציתי לדעת מה אומר ממצא ליטי באגן בחלק האחורי של ה- SIJ עם פריצה של הקורטקס. האם זה משהו מסוכן? האם אצטרך ניתוח?
מדובר בתהליך הורס עצם באגן שפורץ מעבר למעטפת העצם, בסמוך ל SIJ שהוא המפרק הסקרו - איליאקלי. משמעות הממצא אינה ברורה, אולם היא מחייבת המשך בירור ב CT ומיפוי עצמות. כמו כן ייתכן שיהיה צורך בנטילת ביופסיה, דגימת רקמה, תחת CT או בניתוח. אנא פני לאורתופד בהקדם. פתח בחלון חדש