דלג לתוכן

בדיקת ביופסיה (Biopsy)

בלוטת הערמונית
4 דקות קריאה

ביופסיה היא בדיקה פולשנית, בה לוקחים דגימה מרקמה בגוף (חלקי רקמה או תאים), על מנת לבחון אותה בצורה קרובה תחת מיקרוסקופ[1].

לרוב מציעים לערוך ביופסיה כאשר בדיקות קודמות העלו חשש כי הרקמה חריגה או כדי למצוא את הגורם לנגע לא מוסבר, שומה, זיהום או דלקת[1].

ישנן מספר סוגים של ביופסיות, כאשר המשותף כמעט לכולן הוא השימוש בכלי חד לחיתוך פיסת רקמה (לעיתים מספיקה שאיבת מחט). צורת לקיחת הביופסיה תלויה בד"כ ברקמה המעורבת (עור, שד, כבד, כליה, מעי ועוד). ניתן לבצע ביופסיות מסוימות במרפאה, בעוד שאחרות צריכות להיעשות בבית חולים. בנוסף, ניתן לבצע ביופסיות מסוימות עם חומר הרדמה מקומי - רק לאזור המעורב – בעוד שבביופסיות אחרות יהיה צורך בטשטוש ואף הרדמה מלאה[1].

יד של כירורגית מבצעת בדיקת ביופסיה עם מחט על עור של מטופל
צילום: shutterstock | Alan Nissa

 

האם ביופסיה קשורה בהכרח לסרטן

לא. ביופסיה למרות שלעתים קרובות מטופלים נשלחים לביופסיה בגלל חשד לסרטן, במרבית המקרים התוצאות חוזרות שליליות. זאת ועוד, רופאים מבצעים ביופסיה גם במקרים בהם יש חשד בריאותי שאינו קשור לסרטן. ביופסיה היא למעשה בדיקה הדומה לכל בדיקה אחרת. זהו כלי נוסף שיעזור להבין מה קורה בגוף של מטופל/ת[2].

מטרת הבדיקה


ביופסיה יכולה לעזור במציאת הגורם לתסמינים של אדם או כדי לסייע באבחון מספר מצבים בריאותיים שונים. הנה כמה מן המטרות של בדיקה זו[3]:
 

  • כאשר רוצים לאבחן במדויק ממצא שנמצא בבדיקות קודמות, לא בהכרח פולשניות - למשל נקודת חן חשודה שנמצא בבדיקה גופנית של רופא עור, גוש בשד שאותר שאיתר בממוגרפיה על ידי כירורגית או כירורג שד, או פוליפ מחשיד במעי שזיהה גסטרואנטרולוג בבדיקה אנדוסקופית.
  • כאשר מצב רפואי מסוים כבר אובחן, ניתן להשתמש בביופסיה כדי למדוד עד כמה הוא חמור או באיזה שלב הוא. לדוגמה, התוצאות של ביופסיה יכולות להראות באיזו חומרה הכבד דלקתי במקרה של שחמת הכבד.
  • כאשר רוצים לשלול אבחנה כלשהי. מצב זה הוא מורכב ויכול להיות כרוך במספר מרובה של בדיקות ביופסיה.
  • לצורך מעקב אחר יעילות טיפול מסוים או אבחנת חזרה של מחלה.
  • במקרים רבים, כאשר לא ברור היקף המחלה, נהוג לבצע ביופסיות תוך כדי ניתוח, על מנת לאמוד אותה.

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות 

אין כמעט רקמה בגוף שלא ניתן לקחת ממנה דגימה, ולפיכך ניתן לבצע ביופסיה למגוון רב מאד של מצבים ומחלות, לרבות גידולים שפירים וממאירים (למשל במוח, בריאות, בשד, בכבד, במע' העיכול, בעור, בערמונית, בכליות וכו'), מחלות דלקתיות (למשל מחלות דלקתיות של המעי), זיהומים, מחלות רקמת חיבור ומחלות אוטואימוניות.
 

אוכלוסיות בסיכון

על חולי לב וריאות ליידע את הרופא/ה לפני הבדיקה. בנוסף, יש ליידע במקרה של נטילת תרופות מסוג מדללי דם, שכן ייתכן ויהיה צורך להחליף תרופה בימים הקודמים לבדיקה.
ביופסיה אינה מומלצת כלל לסובלים מהפרעות קרישה ודימומים.


אופן ביצוע הבדיקה

הכנות לבדיקה
לצורך ביצוע ביופסיה יש לקבל את הסכמת המטופל/ת באמצעות חתימה על טופס הסכמה. במידה ומדובר בקטינים יש צורך בהסכמת ההורים.

ההכנות לבדיקה תלויות ברקמה ממנה נלקחת הביופסיה. לצורך ביופסיה פולשנית מינימלית, למשל ביופסיית עור, יש להזריק מעט חומר טשטוש מקומי לאזור. לצורך ביופסיות פולשניות יותר, יש לרוב צורך במתן תרופת הרדמה בעלת השפעה כללית יותר, וכן משככי כאבים.

מהלך הבדיקה
ישנם סוגים שונים של ביופסיה שיכולים לסייע בזיהוי מגוון רחב של מצבים בריאותיים:
 

  • ביופסיית חתך - הליך כירורגי שבו מבצעים חתך בעור כדי להסיר דגימה של רקמה לא תקינה או חלק מגוש או אזור חשוד. לאחר מכן בודקים את הרקמה במיקרוסקופ לאיתור סימני מחלה[4].
  • ביופסיית מחט – שאיבה של רקמה מאיבר או מרקמות מתחת לעור באמצעות מחט חלולה מיוחדת המונחית על ידי רנטגן, אולטרסאונד, CT או MRI.   [5]
  • ביופסיית כריתה - ניתוח המשמש להסרת חלק גדול יותר של הרקמה. ביופסיה זו כרוכה בהרדמה ובאשפוז[5].
  • ביופסיה אנדוסקופית - במהלך אנדוסקופיה נעשה שימוש בצינור דק וגמיש (אנדוסקופ) עם אור בקצהו כדי לראות מבנים בתוך הגוף. כלים מיוחדים מועברים דרך הצינור כדי לקחת דגימה של הרקמה החשודה[6].
  • ביופסיה של מח עצם - משמשת בדרך כלל לאבחון מגוון בעיות דם. במהלך הבדיקה נשאבת דגימה של מח עצם מהחלק האחורי של עצם הירך באמצעות מחט ארוכה[6].


אופן ביצוע הביופסיה תלוי במקום שממנו נלקחת דגימת הרקמה. כמו כן, לפני ההליך, ולעיתים אף במהלכו, ייעשה שימוש ב-CT או ב-MRI לצורך הנחייה. לאחר לקיחת דגימת הרקמה, היא תיבדק במיקרוסקופ כדי לקבוע את אופי הבעיה. במקרים רבים ניתן יהיה לבצע אבחנה ברורה[5].

בדיקת ביופסיה חתך ובדיקת ביופסיה מחט נחשבות לפשוטות יותר ולרוב ייעשו במרפאה ויימשכו כ-5-10 דק'. במהלך הבדיקה יורדם האזור הנבדק בהרדמה מקומית על ידי הזרקת החומר המרדים לעור סביב האזור המבוקש. דקירת המחט עלולה להכאיב מעט. לאחר מכן, הרופא/ה יחדיר לאזור המבוקש מחט עם קצה מיוחד, בעובי של כ- 3-4 מ"מ, וימשוך החוצה פיסת רקמה. לאחר לקיחת הביופסיה, ייחבש מקום הבדיקה. בדיקות ביופסיה אחרות יילקחו תוך כדי ניתוח או תוך כדי בדיקות פולשניות אחרות כגון קולונוסקופיה או גסטרוסרופיה.

אחרי הבדיקה
לא צפויות בעיות מיוחדות. במידה והונחה חבישה, יש להשאירה כ-24 שעות על האזור, ואין להרטיבו. לעיתים יתכן דימום קל, ויש לעצר אותו באמצעות חבישה נוספת. אין להסיר את החבישה הקיימת מחשש לכניסת מזהמים אל תוך האזור.

יש לדווח לרופא/ה על כל שינוי שחל לאחר הבדיקה למשל דימום, סחרחורת, כאבים באזור וכד'.

לאחר שבוצעה הבדיקה היא נשלחת למעבדה לצורך ניתוח. במקרים רבות פתולוג/ית יבצע את ניתוח הדגימה. פתולוגים הם רופאים המתמחים באבחון מצבים רפואיים על סמך דגימות רקמה ובדיקות אחרות. במקרים מסוימים, הרופא שאוסף את הדגימה יכול לנתח אותה ולאבחן את המצב[7].

הדגימה עוברת טיפול כימי מוקפאת ונחתכת לחלקים דקים מאוד. החלקים מונחים על שקופיות זכוכית, הם מוכתמים כדי להגביר את הניגודיות ונבדקים תחת מיקרוסקופ6.
באמצעות זיהוי סוג, צורה והפעילות הפנימית של תאי הרקמה, ברוב המקרים ניתן לאבחן את הבעיה[7].

אזהרות

סיכון: תלוי בסוג הביופסיה, אך באופן כללי זו נחשבת לבדיקה בטוחה יחסית.

פענוח תוצאות

במקרה של חשד לסרטן, תוצאות הביופסיה מאפשרות לרופא/ה לקבוע האם התאים סרטניים או לא. אם התאים סרטניים, התוצאות גם יכולות לעזור להבין מהיכן הסרטן מקורו - סוג הסרטן[6].

ביופסיה גם מאפשרת לקבוע עד כמה הסרטן אגרסיבי - דרגת הסרטן. הדרגה מתבטאת לפעמים כמספר בסולם של 1 עד 4 ונקבעת לפי איך נראים תאים סרטניים תחת המיקרוסקופ. מידע זה יכול לעזור באפשרויות הטיפול[6].
 

במצבים מסוימים, כגון במהלך ניתוח, דגימת התאים יכולה להיבדק מיד והתוצאות זמינות למנתח/ת בתוך דקות. במקרים אלו, התוצאות יכולות להשפיע על המשך מהלך הניתוח (למשל כריתה מלאה או חלקית) [6].

לרוב, תוצאות הביופסיה מגיעות בתוך מספר ימים, במקרים מסוימים זה אף יכול לקחת זמן ממושך יותר. התוצאות מגיעות בצורה של דו"ח פתולוגי (כאמור, הרופאים/ות אשר בודקים את הרקמה תחת המיקרוסקופ הינם רופאים או רופאות מומחים לפתולוגיה). הדו"ח מתאר את צורת הרקמה הכללית, ואת התאים - מספרם, צורתם, גודלם והאם קיימים בהם מאפיינים אחרים לא תקינים. לרוב קיים תיאור של אזורי רקמה תקינים, עם תיאור הממצאים הלא תקינים אשר נמצאו, למשל- באם נצפו תאי דלקת או תאים סרטניים ברקמה. בהתאם לכך נעשית האבחנה לצורך המשך טיפול.

רמת סיכון:

נמוך
רופאים בתחום
פרופ' יעקב (ג'קי) אשכנזי
פרופ' יעקב (ג'קי) אשכנזי יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
מומחה בעל שם בתחום הפריון, פוריות האישה, פוריות הגבר והפריה חוץ גופית
ד"ר אהוד רז
ד"ר אהוד רז יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
רופא נשים מומחה
ד"ר רונן ברנר
ד"ר רונן ברנר אונקולוגיה
מנהל תחום גידולי מערכת העיכול בביה"ח וולפסון
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות ותשובות

מאמרים בנושא ביופסיה

סרטן ריאות: טיפול במחלה סביב הניתוח
סרטן ריאות: טיפול במחלה סביב הניתוח
אינפומד בשיתוף פרופ' עפר מרימסקי מאת: אינפומד בשיתוף פרופ' עפר מרימסקי 26/11/2023

סרטן ריאות הוא הסרטן הקטלני ביותר בעולם, והוא אחראי ליותר מ-1.8 מיליון מקרי מוות בשנה. ואולם, במקרה של סרטן ריאות ש... לכתבה המלאה

האבולוציה של טיפולים מותאמים אישית בסרטן
האבולוציה של טיפולים מותאמים אישית בסרטן
מערכת אינפומד, בשיתוף curesponse מאת: מערכת אינפומד, בשיתוף curesponse 28/07/2021

האם ידעתם שנשק כימי היה מבין הטיפולים הכימותרפיים הראשונים לסרטן? מאז ועד היום, עולם האונקולוגיה השתנה כמעט מקצה לק... לכתבה המלאה

שאלות מתוך פורום סרטן השד

בניהול ד"ר נעה אפרת בן ברוך
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו