בדיקת ביופסיה (Biopsy)
ביופסיה הינה בדיקה פולשנית, בה לוקחים דגימה מרקמה בגוף (חלקי רקמה או תאים), על מנת לבחון אותה בצורה קרובה תחת מיקרוסקופ.
לרוב מציעים לערוך ביופסיה, כאשר בדיקות קודמות העלו חשש, כי הרקמה אינה תקינה. ישנן מספר סוגי ביופסיות,כאשר המשותף כמעט לכולן הוא השימוש בכלי חד לחיתוך פיסת רקמה (לעיתים מספיקה שאיבת מחט). צורת לקיחת הביופסיה תלויה בד"כ ברקמה המעורבת (עור, שד, כבד, כליה, מעי ועוד).
אוכלוסיות בסיכון
על חולי לב וריאות ליידע על כך את הרופא לפני הבדיקה. בנוסף, יש ליידעו על לקיחת תרופות מסוג מדללי דם (יתכן כי הנבדק יתבקש להחליף תרופה בימים הקודמים לבדיקה).
ביופסיה אינה מומלצת כלל לסובלים מהפרעות קרישה ודימומים.
לצורך ביצוע ביופסיה יש לקבל את הסכמת המטופל/ת, באמצעות חתימה על טופס הסכמה. במידה ומדובר בקטינים יש צורך בהסכמת ההורים.
מחלות קשורות
אין כמעט רקמה בגוף שלא ניתן לקחת ממנה דגימה, ולפיכך ניתן לבצע ביופסיה במגוון רב מאד של מצבים ומחלות, לרבות גידולים שפירים וממאירים (למשל במוח, ריאות, שד, כבד, מע' העיכול, עור, ערמונית, כליות וכו'), מחלות דלקתיות (למשל מחלות דלקתיות של המעי), זיהומים, מחלות רקמת חיבור ומחלות אוטואימוניות.
מתי עושים את הבדיקה?
בדיקות ביופסיה מתבצעות לצורך אבחון תהליך לא תקין המתחולל ברקמה- למשל לאבחון גידולים ולאיתור סרטן, לזיהוי תהליכים דלקתיים, זיהומים או מחלות אוטואימוניות שונות ועוד.
בד"כ עורכים ביופסיה כאשר רוצים לאבחן במדויק תהליך שנמצא בבדיקות קודמות לא פולשניות- למשל בדיקה גופנית שמצאה נקודת חן חשודה, גוש בשד או פוליפ מחשיד במעי.
בנוסף מבצעים ביופסיה לצורך מעקב אחר יעילות טיפול מסוים או אבחנת חזרה של מחלה. במקרים רבים, כאשר לא ברור היקף המחלה, נהוג לבצע ביופסיות תוך כדי ניתוח, על מנת לאמוד אותה.
איך להתכונן לבדיקה?
ההכנות לבדיקה תלויות ברקמה ממנה נלקחת הביופסיה. לצורך ביופסיה פולשנית מינימלית, למשל ביופסיית עור, יש להזריק מעט חומר טשטוש מקומי לאזור. לצורך ביופסיות פולשניות יותר, יש לרוב צורך במתן תרופת הרדמה בעלת השפעה כללית יותר, וכן משככי כאבים.
אופן ביצוע הבדיקה
בדיקת ביופסיה פשוטה לוקחת לרוב כ-5-10 דק'. במהלך הבדיקה יורדם האזור הנבדק בהרדמה מקומית, ע"י הזרקת החומר המרדים לעור סביב האזור המבוקש.
דקירת המחט עשויה להכאיב במעט. לאחר מכן, הרופא יחדיר לאזור המבוקש מחט עם קצה מיוחד, בעובי של כ- 3-4 מ"מ, וימשוך החוצה פיסת רקמה. לאחר לקיחת הביופסיה, ייחבש מקום הבדיקה. בדיקות ביופסיה אחרות יילקחו תוך כדי ניתוח או תוך כדי בדיקות פולשניות אחרות כגון קולונוסקופיה או גסטרוסרופיה.
אחרי הבדיקה
לא צפויות בעיות מיוחדות. במידה והונחה חבישה, יש להשאירה כ-24 שעות על האזור, ואין להרטיבו. לעיתים יתכן דימום קל, ויש לעצרו באמצעות חבישה נוספת. אין להסיר את החבישה הקיימת מחשש לכניסת מזהמים אל תוך האזור.
יש לדווח לרופא על כל שינוי שחל לאחר הבדיקה למשל דימום, סחרחורת, כאבים באזור וכד'.
פענוח תוצאות
תוצאות בדיקת ביופסיה מגיעות לאחר כשבוע-שבועיים, בצורה של דו"ח פתולוגי (הרופאים אשר בודקים את הרקמה תחת המיקרוסקופ הינם רופאים פתולוגים). הם בוחנים את צורת הרקמה הכללית, ואת התאים- מספרם, צורתם, גודלם והאם קיימים בהם מאפיינים אחרים לא תקינים.
לרוב קיים תאור של אזורי רקמה תקינים, עם תאור הממצאים הלא תקינים אשר נמצאו, למשל- באם נצפו תאי דלקת או תאים סרטניים ברקמה. בהתאם לכך נעשית האבחנה לצורך המשך טיפול.
המאמר נכתב על ידי ד"ר אפרת סולומון
רמת סיכון:
אין נתוניםשאלות ותשובות
- אני בת 51, בסוף הטיפול בחידק הליקובקטר. ברצוני לדעת אם זיהום בחיידק הוא חד-פעמי, או שזאת מחלה כרונית שיכולה להתפרץ מדי פעם. האם יש דרך למנוע חזרה של המחלה? והאם יש צורך בדיאטה מיוחדת?
- אני בן 59. בבדיקת ציסטוסקופיה אלה היו הממצאים: "מעל פיה שמאלית גידול פפילרי כ-1.5 ס"מ על גבעול צר". מה זה אומר?
- לפני 7 חודשים עברתי ביופסיה ונמצא מוקד קטן של בליטות המתאימות לגליסון 3+3. עד היום הייתי במעקב, ולאחרונה נקבע לי תור לביופסיה נוספת ומאוחר יותר לבדיקת MRI. האם הזמן בין הביופסיות לא קרוב מדי? האם לא כדאי לדלג על הביופסיה כשיש כבר תור ל- MRI?
- אבי בן 50. לפני כארבעה חודשים הוא עבר בדיקת קולונוסקופיה. הורידו לו שבעה פוליפים, אחד מהם היה סרטני. היום, לאחר ארבעה חודשים, הופיעו לו דימומים מפי הטבעת, ללא כל כאבים, ללא עצירויות או תופעות אחרות. הייתי רוצה לדעת מה לעשות וכיצד לנהוג במצב זה.
- אני בת 32, מנסה להיכנס להריון. גילו לי בבדיקות דם לפני כחודש וחצי תת-פעילות של בלוטת התריס, ואני נוטלת כדור אלטרוקסין 50 מק"ג אחד ליום. כעבור חודש מתחילת נטילת התרופה בדיקות הדם הראו שאכן יש שיפור רב, וגם הרגשתי הרבה יותר טובה, אך עדיין איני מא
- לפני כשנה אובחנו אצלי תאים טרום-סרטניים בצוואר הרחם בשל וירוס הפפילומה, ואני נמצאת במעקב. האם מצבי מאפשר לי לעבור הסרת שיער בלייזר באזור המפשעה?
- אני בת 72. בבדיקה אצל רופא אף-אוזן-גרון שלחו אותי לבדיקת CT, ושם מצאו לי במקרה מנינגיומה. עקב זאת נשלחתי גם לבדיקת MRI, ולפיה אכן יש לי "מנינגיומה במעבר הקרניו-צרביקלי עם האדרה אחידה בגדוליניום, גורמת ללחץ על החלק האחורי של המעבר הקרניו-צרביקל
- אובחן אצלי בביופסיה של הערמונית גידול התחלתי 3+3 גליסון, רמת ה- PSA שלי היא 4.5. אני אמור לעבור כריתה רדיקלית של הערמונית. האם ניתוח בשיטה לפרוסקופית עדיף על ניתוח כירורגי? השאלות העיקריות בניתוח זה הן לא אם כדאי להשתמש בלפרוסקופיה או בניתוח פתוח
- אדם קרוב לי עבר בדיקת CT ובאופן אקראי נתגלה כי יש לו IPMT בלבלב מסוג צינור צידי. הוא אינו סובל משום תסמין וזה המצב קרוב לשנתיים. הוא בן 62, בריא מלבד מחלה זו. מתלבטים אם לבצע כריתה מוחלטת של הלבלב כדי למנוע ממאירות אפשרית בעתיד. מהי תוחלת החיים לא
- יש לי אבחנה של סרקואידוזיס. עד לפני חודשיים היו לי תופעות לוואי של שיעול חזק מאוד, כאבים בחזה והמון ליחה. ממצאים גילו רירית בריאה. לפני חמש שנים הוציאו מים מהריאה 1.5 ליטר. לאחרונה נתגלו הממצאים הבאים: "לפי דוח סיכום רפואי מבדיקת ברונכונסקופיה פיברא
מאמרים בנושא ביופסיה


מאסטוציטוזיס מערכתית היא מחלה הנובעת משגשוג יתר של תאי מאסט, מה שעלול להוביל למגוון תסמינים ולנזק למערכות גוף שונות... לכתבה המלאה


סרטן חלל הפה הוא הסרטן השישי השכיח ביותר מכלל הגידולים הממאירים. ברוב המקרים הגידול הממאיר מתפתח בלשון ומוביל להופע... לכתבה המלאה