בדיקת קולונוסקופיה (Colonoscopy, Sigmoidoscopy)

מכיוון שאין לך היסטוריה של משפחתית של בסרטן המעי הגס או של פוליפים, אתה נחשב כבעל סיכון ממוצע ללקות בסרטן המעי הגס. גברים בעלי רמת סיכון ממוצעת צריכים להתחיל בבדיקות מניעה בגיל 50. הנחיות הסקירה המומלצות לגילוי גידולים ופוליפים אצל גברים בעלי רמת סיכון ממוצעת כוללים את הבדיקות הבאות:

בדיקת דם סמוי בצואה: בדיקה זו בודקת את ההפרשה הצואתית לגילוי דם שאינו ניכר בקלות לעין בהבלתי מזוינת. גברים בעלי רמת סיכון ממוצעת ללקות בסרטן המעי הגס צריכים לעבור בדיקה זו אחת לשנה החל בגיל 50.

סיגמואידוסקופיה גמישה: זיגמואידוסקופיה גמישה היא תהליך שגרתי המבוצע במרפאות חוץ שבו משתמש הרופא בסיגמואידוסקופ (מכשיר ארוך וגמיש בקוטר של כסנטימיר ורבע) על מנת להסתכל על קירות החלחולת ועל השליש האחרון של המעי הגס (המכונה הסיגמואיד או המעי היורד). בדיקה זו מבוצעת בדרך כלל אחת לחמש שנים וניתן לבצע אותה במשולב עם הבדיקה השנתית לגילוי דם סמוי בצואה.

בדיקת חוקן בריום: לעתים ישתמש הרופא בבדיקה המכונה חוקן בריום. זוהי בדיקת רנטגן של כל המעי והחלחולת שבה מוכנסים בהדרגה בריום ואוויר אל תוך המעי הגס באמצעות שפופרת רקטלית על מנת לשפר את היכולת לראות את המתרחש בתוך האיבר. רופאים ממליצים בדרך כלל לבצע בדיקה זו (לעתים בשילוב עם הסיגמואידוסקופיה הגמישה) אחת לכל 5-10 שנים, החל בגיל 50.

קולונוסקופיה: זהו טיפול המבוצע במרפאות חוץ שבה נבדקות החלחולת ופנים המעי הגס כולו. במהלך קולונוסקופיה משתמש הרופא במכשיר ארוך ודק שקוטרו כסנטימטר ורבע כדי לבדוק את קירות המעי הגס. בדיקה זו מומלצת אחת ל-10 שנים, החל בגיל 50.

חבל שתתרגלי לחומרים משלשלים, הללו יכולים לגרום לבעיה קשה במעי בשימוש כרוני. לרוב הגורם לעצירות הוא תזונתי, לכן חשוב לשנות הרגלי תזונה ולצרוך הרבה סיבים, שיש בירקות, פירות, דגנים מלאים, סובין ועוד. במקביל יש להפחית צריכת מאכלים שומניים כגון בשר, גבינות שמנות וביצים. יש לשתות הרבה ולבצע פעילות גופנית. עליך לבדוק אם אינך לוקחת תרופה המגבירה עצירות כגון ברזל, נוגדי כאב מסוימים, תרופות אנטי-אפילפטיות ועוד. בכל מקרה כדאי לפנות אל רופא המשפחה לבירור והערכה ראשונית, ובמקרה הצורך לקבל הפניה לדיאטנית, ו / או גסטרואנטרולוג.

מומחה לכירורגיה כללית

תסמונת המעי הרגיז, המכונה בלועזית IBS, היא מונח המשמש לתיאור אי נוחות במעי (במעי הגס). תסמיני התסמונת עלולים לכלול עוויתות, נפיחות, גזים, בצואה ושינויים ביציאות המעיים. חלק מן הלוקים בתסמונת המעי הרגיז סובלים מעצירות – יציאות לא תכופות העלולות להיות קשות, יבשות ומכאיבות. אחרים סובלים משלשול. ישנם כאלה הסובלים מעצירות ושלשול לסירוגין. לעתים אדם הסובל מתסמנות המעי הרגיז חש כרוצה לבצע יציאת מעיים ואינו יכול.

תסמונת המעי הרגיז מאובחנת בדרך כלל לאחר שנשללה אפשרות של מחלת מעיים. הרופא שלכם יברר מן הסתם את כל ההיסטוריה הרפואית שלכם, יבצע בדיקה גופנית, ויבדוק אם מופיע דם בצואתכם. בדיקות אבחוניות אחרות כגון בדיקות דם, בדיקות רנטגן או קולונוסקופיה (צפייה במעי הגס דרך שפופורת גמישה המוחדרת דרך פי הטבעת) עשויות להתבצע על פי הצורך.

הסימפטומים שאת מתארת מתאימים לתסמונת המעי הרגיז, ובהנחה שבדיקת הקולונוסקופיה שביצעת לפני שלוש שנים בוצעה כהלכה, נראה כי אין טעם לבצע שוב את הבדיקה. אך מן הראוי שתפני לרופא המשפחה, שיוכל לשאול שאלות מתאימות לקבלת פרטים נוספים על מצבך, ואולי לבצע בדיקות אחרות, פחות פולשניות, אם ימצא לנכון. אינני מכירה את התרופות עליהן את שואלת, אך אני מפנה אותך לתשובות נוספות באינפומד ובהן המלצות על תרופות והרגלים שיכולים לעזור לך. http://www.infomed.co.il/questions/q_061107_4.asp

הידבקות בנגיפי החזרת, חצבת או אדמת אינה מוכרת כגורם למחלה דלקתית של המעי. הנגיף שגורם למחלת החצבת פוגע במערכת הנשימה ולאחר מכן מתפשט לרקמה הלימפטית (חלק חשוב מן המערכת החיסונית). במהלך השלב החריף של המחלה, נדבקים תאי לימפה במערכת העיכול, אולם ספק רב אם דבר זה גורם לדלקת כרונית.

המצדדים בתיאוריה אחת משערים שנגיף החצבת שורד במעי אצל אנשים מסוימים, ובשלב מאוחר יותר הוא מצית זיהום דלקתי כרוני. אולם דבר זה לא הוכח. מכיוון שהחיסון המשולש לחצבת, חזרת ואדמת מכיל נגיף חצבת מוחלש מאד אך חי, הועלתה השערה כי החיסון עלול לגרום לתהליך דלקתי במעי. דבר זה לא הוכח והוא בגדר ניחוש בעלמא.

מידע כללי על בדיקת קולונוסקופיה נמצא תוכל לקרוא באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=117

ייתכן שכדאי להגיע לחדר מיון במידה ויש כאבים וההקאות אינן נפסקות, ובמיוחד אם החום עולה. החשש העיקרי הוא מפני התנקבות המעי בעקבות הפעולה.

כל הכבוד על השינוי שעשית, אשר הביא לירידה ברמת הכולסטרול וברמת הטריגליצרידים. מאחר שעשית מגוון גדול של בדיקות, שכולן נמצאו תקינות, אני מסיקה שהירידה במשקל קשורה לשינוי שעשית בתזונה. איני יודעת אם אתה נמצא כיום במשקל תקין מאחר שלא ציינת את גובהך. תוכל לבדוק אם משקלך תקין במחשבון ה- BMI של אינפומד: http://www.infomed.co.il/BMI.htm