בדיקת קולונוסקופיה (Colonoscopy, Sigmoidoscopy)

תשובה: מידע כללי על בדיקת קולונוסקופיה נמצא תוכל לקרוא באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=117

תשובה:

איש או אשת מקצוע רפואיים יכול לאבחן תסמינים של טחורים כדי לשלול בעיות אחרות ורציניות יותר. מספר מצבים הפוגעים בחלחולת ובמעי הגס עלולים לגרום לדימום, ניקוז הפרשה רירית , גירוד ואי נוחות. אנשים רבים שלוקים בתסמינים אלה חושבים שהם לקו בטחורים, אולם לעתים קרובות לא כך הדבר.

אם קיימים טחורים, אנשי המקצועי הרפואיים יעריכו את מיקומם ואת גודלם ויפתחו תוכנית טיפול בהתבסס על דרגת חומרתם של הטחורים.

אבחונם של טחורים נערך על בסיס היסטוריה רפואית ובדיקה רפואית. בדיקה ארטלית דיגיטלית ואנוסקופיה עשויות להיות הבדיקות היחידות שתידרשנה בתחילה. אם טחורים הם הסיבה הברורה לדימום רקטלי, אתם בני פחות מ-50, ואין לכם גורמי סיכון לסרטן המעי הגס, ייתכן שלא יידרשו לכם עוד בדיקות.

על מנת לוודא ששום דבר אחר (כגון סרטן המעי הגס) הוא הגורם לתסמיניכם, ייתכן שיידרשו לכם בדיקות נוספות, כגון:

• סיגמואידוסקופיה גמישה: בדיקה זו מאפשרת לבעל מקצוע רפואי להסתכל בתוך פי הטבעת, החלחולת והחלק התחתון של המעי הגס בחיפוש אחר גידולים חריגים או סימנים אחרים למחלה.
• חוקן בריום.
• קולונוסקופיה.

תשובה:

תסמונת המעי הרגיז מאובחנת בדרך כלל לאחר שנשללה אפשרות של מחלת מעיים. הרופא שלכם יברר מן הסתם את כל ההיסטוריה הרפואית שלכם, יבצע בדיקה גופנית, ויבדוק אם מופיע דם בצואתכם. בדיקות אבחוניות אחרות כגון בדיקות דם, בדיקות רנטגן או קולונוסקופיה (צפייה במעי הגס דרך שפופורת גמישה המוחדרת דרך פי הטבעת) עשויות להתבצע על פי הצורך.

תשובה:

מכיוון שאין לך היסטוריה של משפחתית של בסרטן המעי הגס או של פוליפים, אתה נחשב כבעל סיכון ממוצע ללקות בסרטן המעי הגס. גברים בעלי רמת סיכון ממוצעת צריכים להתחיל בבדיקות מניעה בגיל 50. הנחיות הסקירה המומלצות לגילוי גידולים ופוליפים אצל גברים בעלי רמת סיכון ממוצעת כוללים את הבדיקות הבאות:

בדיקת דם סמוי בצואה: בדיקה זו בודקת את ההפרשה הצואתית לגילוי דם שאינו ניכר בקלות לעין בהבלתי מזוינת. גברים בעלי רמת סיכון ממוצעת ללקות בסרטן המעי הגס צריכים לעבור בדיקה זו אחת לשנה החל בגיל 50.

סיגמואידוסקופיה גמישה: זיגמואידוסקופיה גמישה היא תהליך שגרתי המבוצע במרפאות חוץ שבו משתמש הרופא בסיגמואידוסקופ (מכשיר ארוך וגמיש בקוטר של כסנטימיר ורבע) על מנת להסתכל על קירות החלחולת ועל השליש האחרון של המעי הגס (המכונה הסיגמואיד או המעי היורד). בדיקה זו מבוצעת בדרך כלל אחת לחמש שנים וניתן לבצע אותה במשולב עם הבדיקה השנתית לגילוי דם סמוי בצואה.

בדיקת חוקן בריום: לעתים ישתמש הרופא בבדיקה המכונה חוקן בריום. זוהי בדיקת רנטגן של כל המעי והחלחולת שבה מוכנסים בהדרגה בריום ואוויר אל תוך המעי הגס באמצעות שפופרת רקטלית על מנת לשפר את היכולת לראות את המתרחש בתוך האיבר. רופאים ממליצים בדרך כלל לבצע בדיקה זו (לעתים בשילוב עם הסיגמואידוסקופיה הגמישה) אחת לכל 5-10 שנים, החל בגיל 50.

קולונוסקופיה: זהו טיפול המבוצע במרפאות חוץ שבה נבדקות החלחולת ופנים המעי הגס כולו. במהלך קולונוסקופיה משתמש הרופא במכשיר ארוך ודק שקוטרו כסנטימטר ורבע כדי לבדוק את קירות המעי הגס. בדיקה זו מומלצת אחת ל-10 שנים, החל בגיל 50.

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: לפי התיאור שלך, מדובר ברעשי תנועתיות המעי - פריסטלטיקה. רעש זה נוצר כתוצאה מערבול המזון המעוכל בגזים שישנם במעי, וככל שתנועתיות המעיים נמרצת יותר, כך מתחזק הרעש. ישנם כמה מצבים שבהם הפריסטלטיקה ערה במיוחד, אירועים חדים כגון דלקות מעי דק (גסטרואנטריטיס) או חסימה חלקית או מלאה של המעי; ואירועים כרוניים כגון תגובה למוצרי חלב אצל אנשים רגישים, או לעיתים במצב של תסמונת המעי הרגיז. לפי התיאור לא מדובר אצלך במצב חד אלא במצב כרוני, ועל מנת לברר את סיבתו המדוייקת, אני ממליץ לך לפנות לרופא המשפחה או לרופא גסטרואנטרולוג. בברכה, ד"ר נחום ורבין מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: אסקול הוא השם המסחרי של אחד הסוגים של התרופה מסאלאמין, שהיא תרופה נוגדת דלקת המשמשת לטיפול במחלות מעי דלקתיות. היא אינה מדכאת את המערכת החיסונית בשימוש שגרתי (פרט לתופעת לוואי נדירה ביותר של נפילה בכמות תאי הדם הלבנים), ולמיטב ידיעתי, אין לה תופעת לוואי של ירידה בספירת זרע. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: גרד באיזור פי הטבעת יכול להיגרם מסיבות רבות, ביניהן טפילים, דלקת באיזור, מחלות של פי הטבעת (טחורים, פיסורה) ועוד. נפנה אותך לשאלה שכבר נשאלה באתר, באותו נושא: http://www.infomed.co.il/questions/q_121600_4.htm