בדיקת קולונוסקופיה (Colonoscopy, Sigmoidoscopy)

אני בן 65. זה שנה וחצי שאני סובל מ- Carcinoma in situ (CIS) בשלפוחית השתן והטיפול ב- BCG מוכח לאחרונה כאפקטיבי. לשיכוך הכאבים החריפים אני נוטל במהלך כמעט כל התקופה אוקסיקוד סירופ ואלגוליזין פורטה. בערך מאותו זמן אני סובל מכאבי בטן חריפים, ולמרות ניתוח לפתרון בקע טבורי שאובחן, הכאבים לא פחתו. אתמול אובחן אצלי דם סמוי בצואה בשלוש בדיקות עוקבות. האם ייתכן שהכאב החריף והדימום הסמוי, הם ביטוי לתופעת לוואי של אחת או של שתי התרופות הנזכרות? לא סביר כי הכאב החריף והדם הסמוי הן תופעות לוואי אשר נגרמות על ידי אלגוליזין או אוקסיקודון. התרופות האלה ניתנות לשיכוך כאב, ואין עדות לכך שהן גורמות לדם סמוי. מה שכן, עליך לעבור בדיקת קולונוסקופיה בהקדם על מנת לאתר את מקור הדימום. על התרופות, וכן על בדיקת קולונוסקופיה תוכל לקרוא באתר. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד [28/02/2008]

מומחה לכירורגיה כללית

מאחר שאתה סובל שנים רבות וניסית במהלכן דרכים רבות ללא הועיל, עליך לפנות ללא דיחוי לרופא גסטרואנטרולוג אשר ינחה אותך בנוגע לבדיקות ולטיפול. להלן כמה הנחיות תזונתיות אשר עשויות לשפר מצבי עצירות: שתיית הרבה מים, כ-10 עד 12 כוסות ליום. הקפדה על תזונה עשירה בסיבים תזונתיים. סיבים התזונתיים מצויים בכל הדגנים המלאים, בירקות, בפירות לא מקולפים ובקטניות (שעועית לבנה, אפונה ירוקה, חומוס גרגירים, פול ועדשים). הקפדה לאכול ארוחת בוקר. שילוב "חיידקים ידידותיים" בתזונה: ניתן להגביר את כמותם של "החיידקים הידידותיים" על ידי אכילת מוצרי חלב פרוביוטיים וניתן גם להשתמש בכמוסות פרוביוטיקה. יש להימנע מהתאפקות ומדחייה מיותרת של פעולת המעיים. פעילות גופנית נמרצת, כגון הליכה מהירה, יכולה לתרום לעידוד פעילות של המעיים. שזיפים יבשים: מומלץ להשרות שזיפים יבשים בכוס מים ולאחר כמה שעות לשתות את המים. אפשר גם לאכול את השזיפים. לשלב בתפריט כף שמן כגון שמן זית או שמן קנולה. לשלב בתפריט 3-2 עגבניות מרוסקות בתוספת כפית שמן זית. מידע נוסף בנושא תוכל לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_093007_13.asp

מומחה לכירורגיה כללית

הסימן המוקדם ביותר לסרטן המעי הגס עשוי להיות דימום. אבל אם מצאתם דם בצואתכם, אל תיתפסו לבהלה. מספר מחלות שונות יכולות לגרום לדימום שכזה, ולא רק סרטן המעי הגס. אם מצאתם דם בצואתכם, גשו לרופא שלכם בכדי שיינתן אבחון נכון ותקבלו טיפול מתאים.

תסמינים אחרים שיש לחפש אם אתם חושדים שלקיתם בסרטן המעי הגס כוללים:

שינויים בהרגלי היציאות (עצירות או שלשול)

כאבי בטן או גזים יוצאי דופן

יציאות דקות מאד

אובדן משקל בלתי מוסבר

תשישות

מכיוון שאין לך היסטוריה של משפחתית של בסרטן המעי הגס או של פוליפים, אתה נחשב כבעל סיכון ממוצע ללקות בסרטן המעי הגס. גברים בעלי רמת סיכון ממוצעת צריכים להתחיל בבדיקות מניעה בגיל 50. הנחיות הסקירה המומלצות לגילוי גידולים ופוליפים אצל גברים בעלי רמת סיכון ממוצעת כוללים את הבדיקות הבאות:

בדיקת דם סמוי בצואה: בדיקה זו בודקת את ההפרשה הצואתית לגילוי דם שאינו ניכר בקלות לעין בהבלתי מזוינת. גברים בעלי רמת סיכון ממוצעת ללקות בסרטן המעי הגס צריכים לעבור בדיקה זו אחת לשנה החל בגיל 50.

סיגמואידוסקופיה גמישה: זיגמואידוסקופיה גמישה היא תהליך שגרתי המבוצע במרפאות חוץ שבו משתמש הרופא בסיגמואידוסקופ (מכשיר ארוך וגמיש בקוטר של כסנטימיר ורבע) על מנת להסתכל על קירות החלחולת ועל השליש האחרון של המעי הגס (המכונה הסיגמואיד או המעי היורד). בדיקה זו מבוצעת בדרך כלל אחת לחמש שנים וניתן לבצע אותה במשולב עם הבדיקה השנתית לגילוי דם סמוי בצואה.

בדיקת חוקן בריום: לעתים ישתמש הרופא בבדיקה המכונה חוקן בריום. זוהי בדיקת רנטגן של כל המעי והחלחולת שבה מוכנסים בהדרגה בריום ואוויר אל תוך המעי הגס באמצעות שפופרת רקטלית על מנת לשפר את היכולת לראות את המתרחש בתוך האיבר. רופאים ממליצים בדרך כלל לבצע בדיקה זו (לעתים בשילוב עם הסיגמואידוסקופיה הגמישה) אחת לכל 5-10 שנים, החל בגיל 50.

קולונוסקופיה: זהו טיפול המבוצע במרפאות חוץ שבה נבדקות החלחולת ופנים המעי הגס כולו. במהלך קולונוסקופיה משתמש הרופא במכשיר ארוך ודק שקוטרו כסנטימטר ורבע כדי לבדוק את קירות המעי הגס. בדיקה זו מומלצת אחת ל-10 שנים, החל בגיל 50.

כל הכבוד על השינוי שעשית, אשר הביא לירידה ברמת הכולסטרול וברמת הטריגליצרידים. מאחר שעשית מגוון גדול של בדיקות, שכולן נמצאו תקינות, אני מסיקה שהירידה במשקל קשורה לשינוי שעשית בתזונה. איני יודעת אם אתה נמצא כיום במשקל תקין מאחר שלא ציינת את גובהך. תוכל לבדוק אם משקלך תקין במחשבון ה- BMI של אינפומד: http://www.infomed.co.il/BMI.htm

תסמונת המעי הרגיז מאובחנת בדרך כלל לאחר שנשללה אפשרות של מחלת מעיים. הרופא שלכם יברר מן הסתם את כל ההיסטוריה הרפואית שלכם, יבצע בדיקה גופנית, ויבדוק אם מופיע דם בצואתכם. בדיקות אבחוניות אחרות כגון בדיקות דם, בדיקות רנטגן או קולונוסקופיה (צפייה במעי הגס דרך שפופורת גמישה המוחדרת דרך פי הטבעת) עשויות להתבצע על פי הצורך.

תסמונת המעי הרגיז, המכונה בלועזית IBS, היא מונח המשמש לתיאור אי נוחות במעי (במעי הגס). תסמיני התסמונת עלולים לכלול עוויתות, נפיחות, גזים, בצואה ושינויים ביציאות המעיים. חלק מן הלוקים בתסמונת המעי הרגיז סובלים מעצירות – יציאות לא תכופות העלולות להיות קשות, יבשות ומכאיבות. אחרים סובלים משלשול. ישנם כאלה הסובלים מעצירות ושלשול לסירוגין. לעתים אדם הסובל מתסמנות המעי הרגיז חש כרוצה לבצע יציאת מעיים ואינו יכול.

מומחה לכירורגיה כללית