בדיקת קולונוסקופיה (Colonoscopy, Sigmoidoscopy)

קולונוסקופיה, סיגמואידוסקופיה (Colonoscopy, Sigmoidoscopy) ערוץ רפואה משלימה

4 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
פענוח תוצאות
שאלות ותשובות
מאמרים

אברהם (רמי) אליקים מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד בביה"ח שיבא תל השומר 0737021759

קולונוסקופיה בדיקה אנדוסקופית, היא בדיקה רפואית המבוצעת על ידי רופא. הרופא מחדיר לחלל כלשהו בגוף צינור (אנדוסקופ) שבקצהו יש מצלמה ומקור אור. האנדוסקופ מצלם את פנים הגוף ושולח בזמן-אמת את התמונות למסך טלוויזיה הממוקם מול הרופא.

הרופא מניע את האנדוסקופ ויכול להשתמש בו גם על מנת לקחת ביופסיה, לכרות פוליפ או לעצור כלי דם מדמם. קולונוסקופיה היא בדיקה אנדוסקופיה של מערכת העיכול התחתונה, הכוללת את פי הטבעת (anus), החלחולת (rectum), המעי הגס (Colon) ולעיתים את החלק הסופי של המעי הדק (terminal ileum).

המעי הגס מחולק למספר חלקים (לפי סדר הזרימה של הצואה) :המעי העולה, המעי הרוחבי, המעי היורד, הסיגמואיד והחלחולת. שלא כמו מערכת העיכול העליונה, מערכת העיכול התחתונה מלאה באופן תקין בתכולה סמיכה, המונעת כמעט לחלוטין אפשרות להסתכל על דפנות המעי. לכן, יש לבצע לפני בדיקת קולונוסקופיה הכנה לניקוי המעי מצואה.

בדיקת סיגמואידוסקופיה הינה למעשה קולונוסקופיה מקוצרת בה מבצעים סריקה מפי הטבעת עד לסיגמואיד. בהקשר של גילוי מוקדם של סרטן המעי הגס, רוב הגידולים מופיעים בחלקים אלו של המעי.

בנוסף לאנדוסקופ הרגיל, ניתן להשתמש באנדוסקופ המכיל מתמר אולטרא-סאונד וכך לקבל מידע על מחלות הנמצאות בדופן מערכת העיכול או בסמוך לה (EUS: Endoscopic Ultrasound).

אוכלוסיות בסיכון

כל בדיקה קולונוסקופיה טומנת בחובה סיכון קטן לדימום או התנקבות. סיכון זה הוא נמוך למדי (פחות מ-0.1%) בקולונוסקופיה אבחנתית. כאשר מבצעים באמצעות קולונוסקופיה גם פעולות טיפוליות (כגון כריתת פוליפ), הסיכון לסיבוכים אלו עולה עד ל-2%. חשוב לציין שסיבוכים אלה ניתנים לטיפול במקרים רבים במקום, אולם הם לעיתים מצריכים ניתוח.

מחלות קשורות

סרטן המעי הגס (Colorectal Cancer), תסמונת אדנופוליפוזיס משפחתית (FAP), תסמונת סרטן מעי גס תורשתי לא-פוליפואידי (HNPCC), פוליפים במעי הגס, דמם ממערכת העיכול התחתונה, חסימת מעיים.

מתי עושים את הבדיקה?

בדיקת קולונוסקפיה יכולה להעשות באופן אלקטיבי (כלומר, עם קביעת תור מראש) או באופן דחוף (לרוב בבית חולים). להלן המקרים בהם הבדיקה מבוצעת:

כבדיקת סקר באנשים ללא תלונות, לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס.
במקרים של דם סמוי חיובי בצואה.
במסגרת בירור של שלשולים, כאבי בטן, ירידה לא מוסברת במשקל, אנמיה, שינויים חדשים בפעולות המעיים וסימנים אחרים שעשויים להצביע על גידול של המעי הגס.
לצורך הערכת מידת התפשטות גידול המעי הגס באמצעות אולטרא-סאונד אנדוסקופי (EUS).

איך להתכונן לבדיקה?

לפני הבדיקה יש לדווח לרופא האם אתם סובלים מבעיה כלשהי באחד ממסתמי הלב, אם נאמר לכם שאתם צריכים לקחת אנטיביוטיקה לפני טיפולי שיניים או פעולות ניתוחיות, אם יש לכם מסתם מלאכותי או אם אי פעם סבלתם מזיהום של מסתם הלב (אנדוקרדיטיס).
אם ידוע לכם על מצב כזה, יתכן שתצטרכו לקחת אנטיביוטיקה לפני הבדיקה.
יש לדווח האם יש לכם אלרגיה לתרופות, והאם אתם סובלים ממחלות של הלב או הריאות
יש לדווח לרופא האם את בהיריון
לפני ביצוע קולנוסקופיה יש לבצע הכנה על פי ההוראות שתקבלו מהרופא. באופן כללי: 4 ימים לפני הבדיקה יש להקפיד על דיאטה דלת סיבים.
יום לפני הבדיקה יש לעבור לצרוך נוזלים צלולים בלבד. ביום הבדיקה יש לטול כדורים ו/או חומר משלשל מיוחד, על פי הוראות הרופא. חשוב להקפיד על שתיית מים מרובה בזמן ניקוי המעי. ביום הבדיקה יש לשתות נוזלים צלולים, אותם ניתן להמתיק.
ייתכן שתתבקשו לבצע חוקן לפני בדיקת קולנוסקופיה.
אם אתם נוטלים תרופות יש להתייעץ עם הרופא המטפל. במקרה שנאמר לכם לקחת את התרופות יש לקחת אותן עם לגימה קטנה של מים בזמן הרגיל.
אם אתם סובלים מסוכרת, יש להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לאיזון הסוכרת ביממה שלפני הבדיקה. הביאו איתכם את התרופות שלכם כדי שתוכלו לקחת אותן לאחר הבדיקה. חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל במיוחד אם אתם נוטלים תרופות לדילול דם מסוג קומדין או פלביקס.
בדיקת קולונוסקפיה כרוכה לרוב בטשטוש או הרדמה שטחית. לאחר הבדיקה לא תוכלו לנהוג, לכן אם לא נאמר לכם שאתם עתידים להשאר באשפוז לאחר הבדיקה, עליכם לדאוג לסידור. כמו כן, אין להפעיל מכונות מסוכנות או ציוד כבד ב-8 שעות שלאחר הבדיקה.

אופן ביצוע הבדיקה

לאחר הרכבת עירוי תינתן לכם תרופה מטשטשת. תושכבו על הצד ורופא (גסטרואנטרולוג) יחדיר את הקולונוסקופ לפי הטבעת ויקדם אותו במעלה המעי הגס. לאחר הגעה לקצה הקטע המיועד לבדיקה, יוציא הרופא את האנדוסקופ לאט תוך הסתכלות בדפנות המעי. במקרה של גילוי ממצאים, יכול הרופא לקחת ביופסיה לצורך אבחנה פתולוגית (למשל, על מנת לקבוע אם ממצא הינו גידול) או אף לכרות לחלוטין את הממצא. יתכן שתרגישו כאבי בטן קלים בזמן בדיקת קולונסקופיה. שאיפה עמוקה ואיטית עשויה להקל על כך.

אחרי הבדיקה

תועברו לחדר התאוששות למשך כ-30 דקות
ייתכן שתרגישו כאבי בטן וצורך להוציא גז. תחושות אלו יחלפו תוך זמן קצר
איש צוות רפואי ימסור לכם את תשובות הבדיקה

שימו לב להוראות בשחרור. יתכן שיהיה עליכם להימנע מנטילת תרופות מסוימות לדילול דם אם נלקחו ביופסיות.

אין לנהוג ב-8-12 שעות שלאחר הבדיקה, בתלות בהוראות בשחרור.

תופעות המצריכות תשומת לב אחרי בדיקת קולונוסקפיה:

חום, כאבי בטן עזים, דם בצואה, יציאה שחורה, הקאות.

בהופעה של אחת או יותר מתופעות אלו יש לפנות לבדיקת רופא דחופה!

פענוח תוצאות

לאחר הבדיקה, הרופא ידון איתכם בממצאים. יתכן שתקבלו דף ועליו פירוט או ציור של הממצאים. כמו כן, יתכן שיצורפו לדף תמונות צבעוניות של הממצאים. יתכן שיאמר לכם שנלקחה ביופסיה, ושיש להמתין לתוצאות בין מספר ימים ל-2-3 שבועות.

תוצאות תקינות של בדיקת קולונוסקפיה: לא נמצאו ממצאים באזור הנבדק.

לעיתים, בשל הכנת מעי לקויה, הבדיקה היא חלקית או אינה יכולה לספק מידע מהימן. במצב כזה, יתכן שיש לחזור על בדיקת קולונסקפיה לאחר ביצוע הכנה מספקת.

המאמר נכתב על ידי ד"ר שי אופיר

רמת סיכון:

אין נתונים

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

ד"ר רונן ברנר אונקולוגיה

קראו עליי

פרופ' ג'ראלד פרייזר גסטרואנטרולוגיה

קראו עליי

פרופ' רענן ברגר אונקולוגיה

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

מעוניינים לקבל מידע נוסף על קולונוסקופיה?
השאירו פרטים להתייעצות עם אברהם (רמי) אליקים

שם מלא
טלפון

שאלות ותשובות

אני בת 20. אתמול, עם יציאת הצואה, יצאה גם כמות גדולה של דם טרי. לעיתים רחוקות אני מבחינה בדם בעת הניגוב. בגלל הכמות הגדולה פניתי למיון, שם אחרי בדיקת דם (ספירת דם והמוגלובין) ובדיקה גופנית נאמר לי שייתכן שמדובר בטחורים דרגה 2, ושעלי לחכות ולראות מה י
באיזה גיל סבך חלה בסרטן המעי? ככל הנראה, לפי התיאור שלך, אכן מדובר בטחורים, אך מובן שאת זקוקה לבדיקת כירורג שיסתכל לתוך הרקטום לאבחנה מדויקת. אני מבינה את הדאגה שלך שייתכן שמדובר במשהו יותר רציני, במיוחד לאור ההיסטוריה של סבך. אך הבירור אינו מצריך אשפוז. את צעירה, וסרטן המעי מופיע לרוב בגיל מאוחר יותר. למרות הכל, לאור מה שסיפרת על סבך, הייתי ממליצה לך לגשת לכירורג שיציץ פנימה אל תוך הרקטום. אם את אכן סובלת מטחורים, ניתן לטפל בבעיה. כדאי, בנוסף, לעבור בדיקת דם סמוי במצואה לאחר שהדימום יחלוף, אחת לשנה, ובדיקת קולונוסקופיה במקרה הצורך. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד פתח בחלון חדש
אני סובל זה חודש ימים מכאבים בצד השמאלי של הבטן עד למותן. בימים האחרונים יצא לי דם בהיר בצואה. ניגשתי למרפאה והפנו אותי לבדיקת קולונוסקופיה. הבנתי שזה נעשה בטשטוש. אני מאוד חושש מהבדיקה. מה הסיבוכים שעלולים להיות כרוכים בבדיקה? אגב, יצא לי דם בצואה
בשאלתך אתה שואל על שני נושאים. אנסה לתת ההסבר על כל אחד מהם. דימום בצואה. דם בצואה הוא מצב שאינו תקין (פתולוגי) שיש לבררו. דם בצואה יכול להיות בצבע שחור, אם מקורו במערכת העיכול העליונה והוא הספיק לעבור עיכול בצינור העיכול; או אדום, אם מקורו מהמעי הגס, חלקו הסופי של צינור העיכול. מקור הדם יכול להיות גם מאזור פי הטבעת, למשל באדם הסובל מפיסורה, פצע באזור פי הטבעת. פרטים חשובים נוספים הם כמות הדם בצואה, ואם היציאה הדמית מלווה בכאבי בטן. יש סיבות אפשריות רבות לדימום טרי בצואה. הסיבות השכיחות הן פיסורה בפי הטבעת, טחורים פנימיים, מחלת סעיפים (דיברטיקולוזיס), טראומה (פציעה) מקומית, מחלות מעי דלקתיות (מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית), זיהומים שונים במערכת העיכול ועוד. העובדה שגם לפני כשנה סבלת מדימום בצואה מעידה על בעיה כרונית: זיהום כרוני, דלקת כרונית, טחורים או פציעה מקומית. אדם המדמם ממערכת העיכול צריך לעבור בירור יסודי, ואכן, ברובם הכמעט מוחלט של המקרים, בירור מקיף מזהה את מקור הדימום. הבירור כולל בדיקת צואה לטפילים, קולונוסקופיה (בדיקת המעי הגס), לעיתים נחוצה גם בדיקת צורך בגסטרוסקופיה (בדיקת הקיבה והתריסריון) או בדיקה באמצעות קפסולה הנבלעת על ידי הנבדק ומכילה בתוכה מצלמה המצלמת את כל צינור העיכול מבפנים. לאחר זיהוי סיבת הדימום מחליטים על טיפול מתאים. בדיקת קולונוסקופיה. כאמור, בבדיקה זו מסתכלים, באמצעות סיב אופטי המוחדר דרך פי הטבעת, על המעי הגס. בודקים בה אם ישנה פתולוגיה כלשהי במעי הגס, כגון כיבים, דלקת, פוליפים, גידולים, פצעים וכדומה. מלבד זיהוי הפתולוגיה ניתן גם לקחת ביופסיה(דגימת רקמה), אם יש בזה צורך. הואיל והמעי הגס של האדם מלא תמיד בצואה, לפני הבדיקה יש להכין את המעי הגס, כלומר לנקותו. ניקוי המעי הגס מבוצע על ידי שתיה של חומר אותו תקבל, הגורם לשלשול מימי רב ומנקה את המעי. קיימים שני תכשירים הניתנים כיום, לא אכתוב כעת פרטים עליהם, אך התוצאה שהם משיגים דומה (תוכל לקרוא על כך עוד כאן). בעבר, בבוקר הבדיקה היו מבצעים חוקן, אולם כיום מרבית הגסטרואנטרולוגים המבצעים את הבדיקה מסתפקים בהכנה על ידי החומר המשלשל בלבד. את הבדיקה עושים תוך כדי טשטוש הנבדק. בדרך כלל משתמשים בחומר הרדמה קל המוביל לשינה עמוקה וגורם לכך שהנבדק כלל לא יזכור כלל את הבדיקה. הואיל והבדיקה נעשית בטשטוש, אין צורך לחשוש. החלק הפחות נעים בבדיקה הוא כאמור ההכנה, ניקוי המעי, בה הנבדק משלשל במשך מספר שעות. בשעות אלה כדאי להיות בבית. ייתכנו סיבוכים בבדיקה, אולם הם נדירים ביותר. הסיבוכים האפשריים הם דימום (בעיקר אם בוצעה ביופסיה) או קרע של המעי. זהו סיבוך קשה, אולם נדיר מאד. בשל העובדה שמדובר באירוע שני של דימום, למרות שהבדיקה אינה נעימה, בעיקר ההכנה לבדיקה, ולמרות האפשרות לסיבוכים, אני ממליץ לך לעבור אותה על מנת להגיע לאבחנה, ובהתאם לכך לטיפול המתאים לך. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בן 49 עם מחלת קרוהן. לפני כ-8 חודשים התחלתי לקבל רמיקייד (בינתיים 4 פעמים). פתאום, אחרי מצב של שלשולים ואכילה מועטה, אני אוכל טוב ומשמין. אבל שמתי לב שכאשר אני תופח והכרס גדולה, ואין הרבה יציאות. אני לא יודע אם זו עצירות, אך את היציאות אני יוזם,
אצל דודתי מצד אמי, בת 82, התגלה לאחרונה גידול ממאיר במעי הגס. בניתוח הוצא גידול בגודל של 3x5 אינצ'ים. האם ניתן להסיק מכך על שלב הסרטן? אם כן, מה תוחלת החיים הצפויה בשלב זה?
לא ניתן לדעת את שלב הסרטן וכן את תוחלת החיים על סמך גודל הגידול בלבד. יש לקחת בחשבון נתונים רבים נוספים, כגון מיקום הגוש, אפיונו על ידי ביופסיה, מעורבות של בלוטות לימפה, התפשטות לאיברים סמוכים, מצבה הבריאותי של החולה ועוד. יש מידע נוסף על המחלה בפורטל אינפומד, שאפשר לאתרו באמצעות מגנון החיפוש של האתר. שאלות ספציפיות יותר לגבי מצבה של דודתך כדאי להפנות לאונקולוג בה. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בן 65. זה שנה וחצי שאני סובל מ- Carcinoma in situ (CIS)
אני בן 65. זה שנה וחצי שאני סובל מ- Carcinoma in situ (CIS) בשלפוחית השתן והטיפול ב- BCG מוכח לאחרונה כאפקטיבי. לשיכוך הכאבים החריפים אני נוטל במהלך כמעט כל התקופה אוקסיקוד סירופ ואלגוליזין פורטה. בערך מאותו זמן אני סובל מכאבי בטן חריפים, ולמרות ניתוח לפתרון בקע טבורי שאובחן, הכאבים לא פחתו. אתמול אובחן אצלי דם סמוי בצואה בשלוש בדיקות עוקבות. האם ייתכן שהכאב החריף והדימום הסמוי, הם ביטוי לתופעת לוואי של אחת או של שתי התרופות הנזכרות? לא סביר כי הכאב החריף והדם הסמוי הן תופעות לוואי אשר נגרמות על ידי אלגוליזין או אוקסיקודון. התרופות האלה ניתנות לשיכוך כאב, ואין עדות לכך שהן גורמות לדם סמוי. מה שכן, עליך לעבור בדיקת קולונוסקופיה בהקדם על מנת לאתר את מקור הדימום. על התרופות, וכן על בדיקת קולונוסקופיה תוכל לקרוא באתר. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד [28/02/2008] פתח בחלון חדש
אני בן 35. זה כ-10 חודשים אני סובל משלשול אשר החל לאחר נטילת אנטיביוטיקה. יש לי 6-5 יציאות נוזליות ביום ו"רעשים" מהבטן, כמו חריקות, במהלך כל היום. עברתי בדיקת אנדוסקופיה שתוצאותיה היו תקינות. בדיקות הדם היו תקינות, ובבדיקת הצואה זוהו מעט
אני בת 27. זה למעלה מחודש, כאשר אני בשירותים, יוצאת לי צואה שבתוכה חתיכות בהירות. לא משנה איזה סוג אוכל אני אוכלת. לעיתים ישנו גם מעט ריר בצידי הצואה. עשיתי בדיקת טפילים והכל היה בה בסדר. האם הבעיה היא בעיכול? או שזה דבר רגיל שיכול להתרחש?
ריר וחתיכות בהירות בצואה יכולים להיגרם על ידי מספר סיבות, ביניהן זיהומים של מערכת העיכול, בעיות תפקודיות שונות של מערכת העיכול ומחלות מעי דלקתיות. לא ציינת אם את סובלת מתסמינים נוספים, כגון שלשול או עצירות, כאבי בטן וכדומה. אם אין תסמינים נלווים, יכול להיות כי אין שום מחלה מאחורי תסמינים אלו, אך בכל זאת אמליץ לך לפנות לרופא גסטרואנטרולוג לבדיקה. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 42. בעקבות טיפול ברזל לאנמיה (רמת ההמוגלובין שלי היתה 9) סבלתי מאד מכאבי בטן ומיציאות רכות וקשות. אני סובלת מעצירויות בדרך כלל, וסובלת עקב כך מטחורים. בעקבות הטיפול והיציאות הרכות-קשות המלוות בכאבי בטן הופיע לי גוש שמקומו מהמפשעה עד פי הטבעת
אני סובלת מהמעי הרגיז כבר שנים רבות. לפני כשלוש שנים עברתי קולונוסקופיה ששללה סרטן ומחלות אחרות במעי. לאחרונה, כאבי הבטן עזים וגורמים להתעוררות בלילה. האם עלי לעבור שוב קולונוסקופיה? האם הטיפול בגסטן או בקומפלקס יכול לשפר את איכות החיים? ומהן תופעות
הסימפטומים שאת מתארת מתאימים לתסמונת המעי הרגיז, ובהנחה שבדיקת הקולונוסקופיה שביצעת לפני שלוש שנים בוצעה כהלכה, נראה כי אין טעם לבצע שוב את הבדיקה. אך מן הראוי שתפני לרופא המשפחה, שיוכל לשאול שאלות מתאימות לקבלת פרטים נוספים על מצבך, ואולי לבצע בדיקות אחרות, פחות פולשניות, אם ימצא לנכון. אינני מכירה את התרופות עליהן את שואלת, אך אני מפנה אותך לתשובות נוספות באינפומד ובהן המלצות על תרופות והרגלים שיכולים לעזור לך. http://www.infomed.co.il/questions/q_061107_4.asp פתח בחלון חדש
מזה זמן מה אני סובל מגירוד בחלק שמתחת לפי הטבעת, ורציתי לשאול מה הסיבה לכך.
גרד באיזור פי הטבעת יכול להיגרם מסיבות רבות, ביניהן טפילים, דלקת באיזור, מחלות של פי הטבעת (טחורים, פיסורה) ועוד. נפנה אותך לשאלה שכבר נשאלה באתר, באותו נושא: http://www.infomed.co.il/questions/q_121600_4.htm פתח בחלון חדש