הססנות חיסונים עלולה לשבש את עצירת מגפת הקורונה

לצד המאמצים הגלובליים באספקה ובהפצה של חיסונים נגד קורונה, מתגברת תופעה הקרויה 'הססנות חיסונים' (Vaccine hesitancy) - אנשים המתעכבים או מסרבים להתחסן למרות שישנם חיסונים זמינים (1).

ממחקר חדש (2) שפורסם בכתב העת Science, עולה כי הססנות חיסונים עלולה לשבש את המאמצים העולמיים לעצור את הקורונה. האם האנושות, שהצליחה לפצח כיצד להשתלט על וירוס הקורונה, תיכשל בעצירת המגפה בגלל הססנות חיסונים?
 

  Anishka Rozhkova | Shutterstock.

האטה גלובלית בקצב ההתחסנות

מבצע החיסונים שהחל בישראל ב-20 לדצמבר 2020, מונה נכון לתחילת אפריל 2021, כ-4.8 מיליון מתחסנים בשני החיסונים (3). 

עם זאת, לצד הכמות הגבוהה והקצב המרשים של החיסונים בישראל, מחקר (4) שפורסם בחודש שעבר בכתב העת JAMA מראה כי קבוצות רבות המתנגדות לחיסונים בעולם, מצליחות להשפיע בצורה משמעותית ברשתות החברתיות. הדבר מוביל לחרדות מפני חיסונים בקרב אוכלוסיות רבות בישראל וברחבי העולם, ולהאטה בקצב החיסונים.

במחקר נוסף (5) שבחן את שיעורי קבלת החיסונים ב-33 מדינות בעולם עד סוף שנת 2020, שיעור ההיענות הממוצע בארה"ב היה כ-57% בלבד. בפולין שיעור ההיענות היה כ-56%, בצרפת כ-59%, ברוסיה כ-55% ובאיטליה כ-53%. ניתן לראות במחקר אחר (6), שנעשה בסוף פברואר 2021, כי שיעור ההיענות בארה"ב אף ירד בשבועיים האחרונים לינואר. 

הססנות חיסונים אינה התנגדות לחיסונים

חוקרי המחקר החדש מבחינים בין הססנות חיסונים ובין מתנגדי חיסונים. כאמור, הססנות מתייחסת לאנשים המתעכבים או מסרבים לקבל חיסון למרות זמינותו. לרוב, תופעה זו נובעת מגורמים כגון חששות, מידע מוטעה, חוויות רפואיות טראומטיות, אמונות ועוד. במילים אחרות, מהסס חיסונים יכול להסכים לקבל חיסון אחד, אך לא אחר כאשר הוא אינו בטוח שהחיסון בטוח או יעיל (2).

מתנגדי חיסונים, לעומת זאת, יכולים להכחיש את קיומו של וירוס הקורונה, לטעון שהחיסון מסוכן, שקיימות דרכים אחרות להתמודד עם מגפה, שהחיסונים פוגעים בזכויות הפרט, שמדובר בקונספירציה נגד הציבור ועוד. לטענת החוקרים, קיימים היום כ-150 ארגונים של מתנגדי חיסונים בעולם, ויש להם למעלה מ-10 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות, ולעיתים קרובות למתנגדי חיסונים יש קשרים לארגונים בעלי אג'נדות כלכליות, פוליטיות ואידיאולוגיות מפורשות (2).

למרות שמדובר בשתי קבוצות אוכלוסייה שונות ומי שמהסס אינו בהכרח מתנגד חיסונים, החוקרים טוענים שהססנות חיסונים חשופה למניפולציות של מתנגדי החיסונים, שעלולות להוביל לפחד ולהימנעות מחיסונים, ובכך להוות מכשול במיגור המגפה (2).

האם תמריצים הם הפתרון?

לטענת החוקרים, על הגופים המקצועיים להבחין בין מטופלים המשתייכים לקבוצת הססנות חיסונים ובין אלו המשתייכים לקבוצת מתנגדי החיסונים. בהתאם לכך, יש לספק מידע בצורה אמפטית, מרגיעה וקשובה למהססים, ולהימנע מהסטיגמה של מתנגדי חיסונים (2).

מחשבות רבות נעשו גם בנוגע לתמריצים שיעודדו אנשים להתחסן: החל מהתו הירוק בישראל, המקנה זכויות בנוגע למגבלות המגפה כגון אירועי ספורט ותרבות, וכלה בתמריצים כספיים בארה"ב והטבות כלכליות באוסטרליה. כמובן שתמריצים, כמו גם ענישה לאנשים המסרבים להתחסן, מעוררים שאלות אתיות ומשפטיות רבות בנוגע להפליה ולחופש הפרט (4).

התנודות בארץ בקצב ההתחסנות חפפו לתנודות חברתיות ותקשורתיות שונות. האם התמריצים שניתנו בארץ באמת שינו את שיעור המתחסנים? בסקר שנעשה בתחילת השנה (2021) בארץ, נשאלו 503 ישראלים לגבי כוונתם להתחסן. 21% דיווחו כי אינם מתכוונים להתחסן בקרוב. מתוך קבוצה זו 31% טענו כי התמריץ של התו הירוק, עם כל היתרונות הנלווים לכך, עשוי לשכנע אותם להתחסן, בעוד ש-46% טענו כי התמריץ לא ישכנע אותם להתחסן (4).

סקר זה מראה כי שימוש יצירתי בתמריצים עשוי להגביר את שיעורי המתחסנים באוכלוסיות מסוימות, בעוד שבקרב קבוצות אחרות יש צורך בהסברה מעמיקה יותר שתסיר מהן דאגה וחשש מהתחסנות (4).

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית. 


 

מקורות 

(1) Vaccine Volume 33, Issue 34, 14 August 2015, Pages 4161-4164. https://doi.org/10.1016/j.vaccine.2015.04.036.

(2) Science.  26 Mar 2021: Vol. 371, Issue 6536, pp. 1289 DOI: 10.1126/science.abi6488.
(3) https://datadashboard.health.gov.il/COVID-19/general.
(4) JAMA. Published online March 15, 2021. doi:10.1001/jama.2021.4300.
(5) Vaccines 2021, 9(2), 160; 16 February 2021. https://doi.org/10.3390/vaccines9020160.
(6) https://www.jhsph.edu/news/news-releases/2021/covid-19-vaccine-acceptance-falling-globally-and-in-the-us-survey-finds.html