טיפול בנחירות (Snoring surgery)

2 דקות קריאה

כללי
שאלות ותשובות
מאמרים

מטרת הניתוחים

טיפול בנחירות נועד לגרום לשיפור או ביטול ההשלכות הרפואיות והחברתיות של נחירה.

יש המתייחסים לנחירה בשינה כבעיה קוסמטית בלבד וכך גם איננה נכללת כתופעה מבודדת בסל הבריאות של מדינת ישראל. אך נחירה יכולה גם כתופעה מבודדת להוות ביטוי לבעיה בריאותית של ממש.

מה היא נחירה?
הנחירה היא שאיפת אוויר רעשנית. רעש הנוצר עקב רטט של רקמות בדרכי הנשימה העליונות עקב עליה בתנגודת דרכי הנשימה העליונות וזרימת אוויר מאומצת. רטט הרקמות נוצר בלוע כולל את החיך והלשון.
הנחירה יכולה להיות חלק מבעיה נשימתית הכוללת גם עצירת הנשימה לסירוגין. אך עם זאת נחירה כתופעה מבודדת יכולה להיות כרוכה במאמץ נשימתי רב ועל כן פגיעה באיכות השינה ועומס על מערכת כלי הדם והלב. במקרים אלו גם ללא עצירת נשימה בשינה הנחרנים יכולים לסבול מאיכות שינה ירודה, עייפות בקר וישנוניות-יתר יומית בערות.

מטרת הניתוח היא על כן להפחית את תנגודת דרכי הנשימה העליונות לזרימת האוויר וכך הפסקת הנחירה ושיפור איכות השינה. זאת ניתן להסיר ע"י הרחבת דרכי הנשימה העליונות והסרת רקמות רוטטות.

סוגי הניתוחים

אטימות אף גורמת לנחירה בילדים ובמבוגרים בד"כ מחמירה הפרעת נשימה קיימת. כאשר יש אטימות אף יש צורך תמיד לפתור ראשית כל בעיה זו. ניתוחי אף כוללים יישור מחיצת הא, כריתת קונכיות תחתונות, כריתת פוליפים ותיקון עיוותים של האף. אך במבוגרים בד"כ נחוץ טיפול נוסף בכדי לאפשר נשימה תקינה בשינה.

ניתוח נפוץ יחסית כטיפול בנחירה הוא ניתוח חיך-לוע הנקרא: Uvulopalatopharyngoplasty. בניתוח זה נכרתים השקדים, החיך מקוצר והריריות נתפרות תוך הסרת רקמות רוטטות והגדלת חלל הלוע. במידה והניתוח מבוצע היטב ובפציינט המתאים הרי ששיעור הצלחתו נאה. קיימות טכניקות שונות לביצועו כולל אף בלייזר או גלי רדיו. אך הלייזר נכשל לחלוטין מאחר וגורם להיצרות של הלוע ואין הוכחה של ממש שהניתוח בגלי רדיו טוב מהניתוח בלייזר.

ניתוחים אחרים הם קיצור מכסה הגרון (אפיגלוטיס), קידום הלשון ע"י ניתוחי לסתות או הקטנת הלשון. אין עדיין טכניקה ניתוחית להקטנת הלשון שהיא מוכחת ומניחה את הדעת.

בניגוד לאמונות נפוצות, הענבל איננו גורם לנחירה וכריתת הענבל איננה מהוה טיפול בנחירה.

סיכונים

* כאב חמור לאחר הניתוח, שלושה היכול להימשך שבוע ימים ואף למעלה מכך.
סיבוך מסוג זה שכיח יותר בניתוח לייזר בשיטת LAUP, מאשר בניתוח באמצעות גלי רדיו.

* גרימה, או החמרה של דום נשימה בשינה. ידוע כי ניתוח לייזר בשיטת LAUP גורם לדום נשימה בשינה,
אצל מנותחים שסבלו מנחירה קלה בלבד לפני הניתוח.

* פגיעה בפעילות החיך. במצב זה מזון נפלט, או דולף דרך האף בזמן בליעה או פגיעה בתהודת הדיבור
ההופך להיות אפי.

* הישנות הנחירה. כתמיד בכירורגיה, בחירת המועמד המתאים וביצוע הניתוח בטכניקה הנכונה חיוניים לשיעור הצלחה גבוה ומיעוט סיבוכים.

שייך לתחום: ניתוחים בתחום אף אוזן גרון

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

ד"ר ארי דירוא אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

קראו עליי

ד"ר יניב אבנר אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

ד"ר ארז בנדט אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

קראו עליי

שאלות ותשובות

בעלי, בן 43, משקל 94, גובהו 170 , נוחר מאז ומתמיד (גם לפני 20 שנה כשהיה רזה). הוא אינו סובל מדום נשימה, נוחר גם עם פה סגור. ביקשנו המלצה של רופא אאג לגבי ניתוח בגלי רדיו והוא לא הביע המלצה חד משמעית לגבי הצלחת ההתערבות. אני מאוד מיואשת ורוצה לדעת
Somnoplasty ע"י גלי רדיו הוא סוג של ניתוח להפחתה ברקמות החיך הרך לאנשים הסובלים מנחירות, בדומה לניתוח בלייזר. שיטות לא פולשניות אלו הן פיתוח של ניתוח בשם vulopalatopharyngoplasty שמכוון אף הוא להסרת רקמה עודפת מהחיך הרך. לניתוח זה שיעורי הצלחה גבוהים, ועל בסיס זה פותחו שיטות הלייזר וגלי הרדיו שמבוצעות בהרדמה מקומית בלבד, שאף להן שיעורי הצלחה טובים. לפני שפונים לניתוח מומלצת בכל זאת ירידה במשקל, הימנעות מסיגריות ואלכוהול, וטיפול בנזלת אלרגית, אם קיימת. שיטות שמרניות נוספות המפחיתות את הנחירות הן שימוש במרחיב חיצוני לנחיריים ובמתקנים הממוקמים בפה בזמן השינה. אני מציעה להתייעץ שנית עם הרופא שלכם לגבי כדאיות הניתוח בשלב זה, או מיצוי אופציות לטיפול שמרני כאמור, ורק אז פניה לניתוח אם אין שיפור. פתח בחלון חדש
בעלי נוחר, או יותר נכון, יש לו נשימות מאוד כבדות ואז באות הנחירות. הבנתי שיש מספר דברים הגורמים לנחירות, כמו ענבל ארוך, פוליפ, והשמנת יתר (זו לא הבעיה אצלו, כי הוא רזה). איזו בדיקה הוא צריך לעבור על מנת לדעת ממה נובעת הנחירה? בבקשה ענו לי מהר, כי זה
כפי שציינת בשאלתך, ישנן סיבות רבות היכולות להוות גורם לנחירות באדם. רוב הסיבות מתרכזות דווקא בתחום רפואת אף-אוזן-גרון, ולכן אני הייתי מציע לבעלך שיחל בבירור ראשוני לאבחון בעיית הנחירות שלו על ידי פנייה לרופא אא"ג שיבחן את ההיסטוריה הרפואית שלו, יערוך את הבדיקות הנחוצות, ויוכל לאבחן את הסיבה לבעיה ולהמליץ על טיפול מתאים. ד"ר גיל טאובר - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 24, ונמצאת לפני ניתוח יישור מחיצת האף וכריתת קונכיות בעוד כמה חודשים. האם אני יכולה להמשיך להשתמש בתרסיס האף פליקסונאז כהרגלי עד הניתוח? האם התרסיס משנה משהו במבנה הפיזיולוגי של פנים האף, שיפריע לביצוע יעיל של הניתוח?
אמי חולת סרטן המוח במצב אנוש. כל עניין איבוד ההכרה והפרכוסים המלווה אותה מאוד מפחיד אותי. לפני כשבועיים התחתנתי, ואני משליכה את הסימפטומים של אימי על בעלי. בזמן האחרון יש לו בעיות שיכחה, יש לו לחץ דם 140 על לא זוכרת כמה, בזמן שהוא נרדם, הוא מתחיל לרע
כל התופעות שאת מתארת הן בגדר הנורמה, אבל כמובן, עד גבול מסוים. נחירות נגרמות כתוצאה מאיזושהי חסימה בדרכי האוויר העליונות. אם זה ממש מפריע לך לישון אם אם הוא מפסיק את נשימתו למספר שניות, כדאי יהיה להיוועץ עם רופא א.א.ג. לגבי הרעידות, בזמן השינה מוחנו עדיין פועל, ועל כן אנחנו רואים מדי פעם התכווצויות קלות של אצבעות הידיים והרגליים או של הגפיים. אם הוא ממש רועד, והעניין יותר חמור ממה שתיארתי, כדאי לפנות לרופא להמשך בירור. אם העניין נראה לך חריג, שאלי אותו אם ידוע לו על התופעות האלה ואם אי פעם עבר בירור. אם לא, אפשר לעשות בדיקה בזמן שינה לראות במה מדובר. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד פתח בחלון חדש
בתי בת 4, ולאחרונה גילינו שהיא נוחרת מאד חזק. נשימתה רדודה ושטחית, כ-40 נשימות לדקה, ומדי פעם היא מפסיקה לנשום למשך 2 עד 4 שניות וחוזר חלילה. לפנות בוקר נשימתה חוזרת ל15 עד 20 נשימות לדקה, אך עדיין יש לה בנשימה. אבקש לקבל הסבר ומידע על המצב והמלצות ל
יכולות להיות הרבה הסיבות לנחירות, מבעיה אנטומית במבנה האף, צינון או שקד שלישי, ועד להשמנת יתר. במקרה של בתך, מכיוון שציינת כי ישנן מדי פעם הפסקות נשימה, כדאי בהחלט שהיא תיבדק על ידי רופא. הטיפולים תלויים במקור הבעיה. אני מציעה להתחיל את הבירור אצל רופא אף-אוזן-גרון. בהצלחה ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד פתח בחלון חדש
אני סובל מנחירות חזקות שמרעידות את אמות הסיפים. רופא המשפחה אמר לי שאני צריך לרדת במשקל כדי שהנחירות ייחלשו. אני שוקל 85 ק"ג כאשר גובהי הוא 167 ס"מ. רציתי לקבל חוות דעת (רק לא מפחידה) ומה לעשות כדי לרדת במשקל, או אם יש כדורים שיכולים לעזור לי. א
הנטייה לנחור נחירות רועמות מציינת לעיתים בעיה קשה יותר של הפסקת נשימה בזמן השינה, עקב צניחת רקמות החיך וחסימת דרכי האוויר. תסמונת זו הינה בעלת סיבוכים רבים של התעוררויות רבות בלילה וישנוניות ביום, עליית לחץ הדם והגברת הסיכון לאי ספיקת לב. הדרך למנוע אותם סיבוכים היא ירידה במשקל, לכן חשוב מאוד שתשמור על משקל גוף נכון, כעצת רופאך. לעומת זאת, הפקסט אותו נטלת, כמו תרופות נוספות בקבוצת התרופות נוגדות הדיכאון ממשפחת SSRI, המעכבות ניצול חוזר של סרוטונין, אכן עשויה לגרום לתופעת לוואי של עליה במשקל לעיתים די קרובות, וכנראה שהיא גורמת לכך בשכיחות גבוהה יותר מהתרופות האחרות בקבוצה (לדוגמה, פרוזק). אנו ממליצים לך לחזור לרופא שלך על מנת לבצע בירור לעליה במשקל, ובמידה ואכן התרופה היא שגרמה לכך, להחליט על הפסקת התרופה או מעבר לתרופה מקבוצה אחרת, לדוגמה, אפקסור (Venlafaxine) פתח בחלון חדש
בני בן השנתיים אמור לעבור ניתוח להוצאת השקדים מאחר שהם מוגדלים. הוא נוחר באופן תמידי כשהוא ישן. האם בגיל שנתיים אפשר לנתח ללא חשש לסיבוכים? הם יש אלטרנטיבה לפתרון הבעיה ללא ניתוח? מהם הסיבוכים בניתוח כזה?
גם בגיל שנתיים ישנם סיבוכים אפשריים, שהרי אין ניתוח שאינו יכול להוביל לסיבוכים כלל, אך כמות הסיבוכים האפשריים פוחתת. למצב שאת מתארת אין כל כך פיתרון אחר. ישנה אפשרות לטיפול אנטיביוטי קבוע או מתחדש בכל פעם שיש דלקת, כדי לנסות להפחית את גודל השקדים ולמנוע חסימה, אך טיפול זה ממש לא יעיל, ולא ימנע דלקות חוזרות, אלא רק יפחית מעט את גודל השקדים. הסיבוכים האפשריים בניתוח מתחלקים לשניים. בזמן הניתוח, סיבוכים אפשריים הם תגובה אלרגית לחומר ההרדמה ודימומים. אחרי הניתוח, הסיבוכים האפשריים הם זיהומים ודימומים. אך שוב, הסיבוכים נדירים, ויתרונות הניתוח עולים על הסיכונים שבהשארת השקדים המוגדלים. מידע נוסף תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_081302_1.htm פתח בחלון חדש