דלג לתוכן

מי הכי מדביק בקוביד?

למרות שהורדנו את המסכות ובחלקים מסוימים בעולם אף ישנה מגמת דעיכה, הקורונה לא נעלמה והמדע עדיין מנסה להבין את המגפה ששיבשה את חיינו. אז מי הכי מדביק בקוביד? מי פחות מעביר את המחלה? למה יש אנשים אסימפטומטיים? זאת ועוד בכתבה

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 26/05/2022
2 דקות קריאה
שיעול או התעטשות בתור לסופר עלול לעורר חשש מקוביד-19, בעיקר בימים אלו, לאחר שהורדנו את המסכות. אלא שדווקא אותו אדם שקט שיושב לצידכם באוטובוס עלול להוות איום לא פחות פוטנציאלי להדבקה. הנה כמה עובדות מעניינות על קוביד והדבקה.


Monkey Business Images | Shutterstock

למה יש אנשים א-סימפטומטיים?

יש תיאוריות רבות בעקבות מחקרים רבים שנעשו שמטרה לענות על שאלה זו. כך למשל, ממחקר[1] עלתה הסברה שככל שיש לאדם חשיפה רבה יותר לקורונה - אם בגלל שהיה לו קוביד, אם בגלל החיסון - כך החסינות הגופנית רחבה יותר והיכולת של הגוף לשלוט בנגיף טובה יותר. במקרים כאלה, יש סיכוי גבוה יותר לאדם להיות אסימפטומטי או לסבול מתסמינים קלים.
ממחקר[2] אחר עולה כי אסימפטומטיים הם ככל הנראה בעלי גנטיקה אחרת שהופכת אותם לפחות רגישים להידבקות, או שיש להם פחות נטייה לדלקתיות, לדלקת ריאות או להיצרות כלי דם  שגורמים להם לחלות יותר.

כמה מהאוכלוסייה היא א-סימפטומטית?

ישנן ראיות[3] שמצביעות על כך שאחד מכל חמישה אנשים שיש להם קוביד לא יחווה סימפטומים. אנשים אלו יכולים להעביר את הנגיף, אך בדרך כלל הם ידביקו פחות אנשים באופן משמעותי מאשר מישהו עם תסמינים.
ממחקר[4] אחר עולה כי אנשים אסימפטומטיים הם מי שלא מראה אף אחד מהתסמינים של קוביד 19 במהלך כל תקופת המעקב - שבעה ימים לפחות, וההערכה היא שרק אחד מכל שישה אנשים הוא אסימפטומטי.

מי הכי מדביק בקוביד?

רוב מקרי ההדבקות של קורונה הן ממקור אסימפטומטי: כ-60% מההתפשטות מתחילה באנשים ללא תסמינים, וייתכן כי הנתונים הללו אף  גבוהים יותר במקרה של האומיקרון, כך עולה ממחקר[5] משנת ב-2021 שפורסם בכתב העת JAMA.

למה א-סימפטומטיים הכי מדביקים בקוביד?

אנשים אסימפטומטיים הם בעלי עומס ויראלי מופחת, מה שהופך אותם לבעלי סיכוי נמוך יותר להעביר את המחלה, ולהיפך – בעלי עומס נגיפי גבוה, הם בעלי פוטנציאל גבוה להדביק אנשים אחרים במחלה. לצד זאת, חשוב לזכור שלמרות שאסימפטומטיים הם בעלי עומס ויראלי מופחת, הם עדיין יכולים להדביק אחרים, בעיקר בגלל העובדה שהם והסביבה הרבה פעמים לא מודעים לכך שהם חולים בשל ה"שקט" התסמיני שלהם.


המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
 
[1] Nat Med 26, 1200–1204 (2020). https://doi.org/10.1038/s41591-020-0965-6 .
[2] Clin Chem Lab Med . 2020 Jun 29;58(9):1415-1422. doi: 10.1515/cclm-2020-0727. Print 2020 Aug 27.
[4] Official Journal of the Association of Medical Microbiology and Infectious Disease Canada > Vol. 5, No. 4, December 2020, pp. 223-234. DOI: 10.3138/jammi-2020-0030.
[5] JAMA Netw Open. 2021;4(1):e2035057. doi:10.1001/jamanetworkopen.2020.35057 .

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר חורחה פפר
ד"ר חורחה פפר גסטרואנטרולוגיה
מומחה בגסטרואנטרולוגיה וברפואה פנימית.
ד"ר ניצן שלזינגר
ד"ר ניצן שלזינגר רפואת שיניים
מנהל מרכז להשתלות שיניים ואסתטיקה במרכז יהלום
ד"ר אניטה שכטר דוידוב
ד"ר אניטה שכטר דוידוב אנדוקרינולוגיה ילדים
רופאה בכירה במרפאה אנדוקרינולוגית ילדים, בי״ח דנה-דואק, המרכז הרפואי ת״א.
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו