ציות (Obedience)

ברחובות ברוקלין עצר גבר צעיר את עוברי האורח ופקד עליהם לעשות דבר יוצא דופן: לפעמים הוא הצביע על שקית שהונחה על הרצפה ופקד על האנשים להרים אותה בשבילו ולעיתים הוא הצביע על אדם שעמד ליד רכב חונה, ובקש מאנשים להלוות לו כסף קטן בשביל כרטיס חניה. השאלה הנשאלת היא מה הייתה תגובתם של אותם אנשים? כאשר הוא היה לבוש בבגדים אזרחיים רק שליש מהאנשים ציית לפקודותיו, אך כאשר היה לבוש במדים תשעה מתוך עשרה צייתו לו!

ניסוי זה, שערך ביקמן בשנת 1974 מצביע על הנטייה האנושית לציית לאנשים המקרינים סמכותיות.
מרגע היוולדנו אנו נוטים לציית לגורמי סמכות - ילדים מצייתים להורים ומורים, אנשים מצייתים להוראות הממשלה וכדומה. הבעיה מתרחשת כאשר סמלים של סמכות (תגים, מדים, כותרות ועוד) גורמים לאנשים לציית ללא הפעלת שיקול דעת. למרות שהניסוי שהוצג משעשע, יש לחשוב על השלכות הציות העיוור. אם אנשים מקבלים פקודות מאדם זר, כמה רחוק יגיעו כאשר יהיה מדובר בהחלטות בעלות השלכות משמעותיות? נושא הציות מעלה, כמובן, סוגיות כגון שיתוף הפעולה עם המשטר הנאצי וזוועות השואה. כמו כן, כיום כאשר העולם מלא באיומים של קונפליקט גלובלי, פנאטיות וטרור השאלה של הציות הינה סוגיה בוערת.

ציות הוא שינוי התנהגות בעקבות קבלת פקודות מסמכות.

הניסוי של מילגרם - כמה רחוק היית הולך?

אילו נשאלת האם היית מוכן לחשמל אדם בעוצמה קטלנית כחלק מניסוי הקשור ליכולות למידה, סביר להניח שתשובתך הייתה שלילית. כזאת הייתה גם תגובתם של סטודנטים שנשאלו שאלה זו באופן תיאורטי, אך כאשר נערך ניסוי זה בפועל, התגלו תוצאות שונות לגמרי.

ב-1963 ערך מילגרם, פסיכולוג חברתי מאוניברסיטת ייל, את אחד הניסויים החשובים ביותר בתחום הציות. בניסוי זה גרמו לאנשים לחשוב שהם משתתפים בניסוי מטעם אוניברסיטת ייל. נושא הניסוי, לכאורה, היה לבדוק את האפקט הענישה על יכולת הלמידה, אך בפועל נבחנה נטייתם של הנבדקים לציית. תפקיד הנבדק היה לתת למשתתף אחר, אשר בפועל היה משתף פעולה סמוי, שוקים חשמליים בכל פעם שנכשל במשימת הזיכרון. בכל פעם שהנבדק טעה, עוצמת השוקים גדלה ב- 15 וולט, כך שטווח השוקים נע בין 15-450 וולט. במהלך הניסוי שמע המשתתף את המשתתף השני, אשר נמצא בחדר סמוך, זועק מכאב ומתלונן על בעיות לב, אך הנסיין אשר שימש כאחראי על הניסוי הפציר בנבדק בטון סמכותי לא להפסיק את מתן השוקים. בפועל לא ניתנו שוקים חשמליים, אך הנבדק לא היה מודע לכך. התוצאה המדהימה אליה הגיע מילגרם הייתה כי 65%- 27 מתוך 40 אנשים הגיעו לעוצמה של 450 וולט, שהיא עוצמה קטלנית. ניסוי זה שוחזר בתרבויות נוספות, בהשתתפות נשים וגברים, ותוצאות דומות הושגו.

הגורם המכריע אשר השפיע על הנטייה לציית היה הוראותיו הישירות של הנסיין. הנבדקים אשר היו בקבוצת ביקורת ללא נסיין החליטו לפרוש מן המחקר כבר בתחילת מתן השוקים החשמליים. יש לציין כי למרות שהנבדקים צייתו, היה ניתן לראות שהם אינם מרגישים בנוח עם כך: הם רעדו, הזיעו ונראו מוטרדים.

גורמים המביאים לציות

מילגרם מצא שלושה גורמים אשר גורמים לאנשים לציית:

• מידת הסמכות: הנוכחות הפיזית של דמות המקרינה סמכות מעלה את הסיכוי שאנשים יצייתו. כאשר הניסוי נעשה בווריאציה בה הנסיין הוא אדם רגיל ולא בעל סמכות (למשל משתתף נוסף) או שההוראות מגיעות לנבדק באמצעות הטלפון, אחוזי הציות ירדו.

• קשר לקורבן: מידת הקשר עם הקורבן משפיעה על היכולת לציית. הנבדקים בניסוי של מיליגרם והקורבן היו בחדרים נפרדים, לכן הם יכלו להרחיק את עצמם רגשית מההשלכות של מעשיהם. כאשר הנבדקים ישבו באותו חדר עם הקורבן, אחוזי הציות ירדו באופן משמעותי.

• הפרוצדורה: תהליך הניסוי כלל שני גורמים משמעותיים להבנת הנטייה לציית:

1. הנבדקים לא הרגישו שום מחויבות כלפי הרווחה של הקורבן וכאשר הם כן הרגישו כך, אחוזי הציות ירדו פלאים.

2. עוצמת השוק עלתה באופן הדרגתי, כך שברגע שהנבדקים הבינו את מידת העוצמה, כבר היה מאוחר מדי מכדי לסגת, הדבר מזכיר את טכניקת הרגל בדלת: טכניקה אשר משתמשים בה על-מנת לגרום לאנשים להיענות לבקשות- בתחילה מבקשים בקשה קטנה אשר סביר להניח שהאדם יענה לה בחיוב, ולאחר שהאדם מסכים, מבקשים את הבקשה האמיתית, הגדולה יותר. מבלי לשים לב, הנבדקים נגררו לסיטואציה בה לאחר שניתנו "שוקים" קלים יחסית, קשה היה להפסיק את הגברתם.

וריאציות של הניסוי של מילגרם כיום משחזרות את התוצאות שהתקבלו, כך שנראה שתופעת הציות היא חלק מטבעו של האדם. מחקרים אלו העלו את השאלה מה עוזר לנבדקים להתנגד ולא לציית. נמצא כי המוטיבציה להתנגד עולה כאשר ההתנגדות נעשית באופן קולקטיבי. יש לזכור שבניסוי של מילגרם הנבדקים קבלו את ההחלטה לבד, ולא כחלק מקבוצה. אין וריאציה של הניסוי שבה הנבדקים הם חלק מקבוצה, אך כאשר היו משתפי פעולה סמויים בניסוי, שהתנגדו להוראות הנסיין, רמת הציות ירדה. הנוכחות של אחרים מספקת לנבדקים את האומץ, לו הם זקוקים על-מנת להתנגד.