עמוד הבית > פורומים > טיפול זוגי, טיפול משפחתי

פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי

 עדית רונן סתר

עדית רונן סתר
עדית רונן-סתר הינה מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. את הכשרתה (תואר שני ולימודי הטיפול המשפחתי) עברה באוניברסיטת תל אביב ובמרכז אלומה. כמו כן, עברה הכשרה עוד...

הודעה
מחבר
תאריך / שעה
כשלון במבחנים נטע 18/04/2013 12:52
  • הילד שלי נכשל במבחנים והוא נשבר מזה. איך אפשר לעודד אותו?

  • + הוסף תגובה
כשלון במבחנים הרב אייל אונגר 22/04/2013 14:56
  • ראשית יש לדעת שאם הילד נכשל במבחן, אז לא פעם זה לא רק כישלון במבחן אלא זה גם אומר שהתדמית שלו בעיני עצמו תהיה כנראה שלילית, כי הוא יודע שהוא מאכזב את ההורים וכן הוא משווה את עצמו לבני כיתתו, מהמקום הזה הילד יכול להגיע למצב שהוא מרגיש שהוא לא מוערך ולא "שווה" ולכן ראשית יש להכין "רקע" של עידוד, של חיזוק הדימוי העצמי שלו בעיני עצמו מכיוון שאדם לא ניגש לעשיה אם הוא לא מאמין שהוא יכול להצליח בה ואם לילד יש דימוי עצמי שלילי שהוא לא יצליח אז הוא מראש לא ינסה. חשוב לעודד את הילד שמצליח במבחנים כי זה עוזר לו לקבע את המצב אך גם באותה מידה חשוב לעודד את הילד שנכשל בשביל שלא יבנה לעצמו זהות של ילד נכשל ואז כבר לא תהיה לו מוטיבציה להצליח. חשוב שאנחנו ההורים נקבל אותו מבלי לשפוט אותו לא נשפוט אותו אלא נשדר לו שאנחנו מאמינים שהוא יצמח ויתגבר למרות הכישלון. אפשר לספר לילד שגם אנחנו ההורים לא פעם נכשלים לפעמים כמעט מתייאשים ובסוף מצליחים לחזור אל שגרת התפקוד היומיומית שלנו, בכך נרומם אותו על ידי שנהפוך את הכישלון לדבר שבשגרה ולא לאירוע שיתפרש בעינו כאירוע שיוצר תדמית שלילית על עצמו. לא נכון למהר ולתת עצות ובכך להוכיח לו - כמה אנחנו חכמים וכמה הוא ה"לא חכם". זה הזמן לרומם אותו על ידי שנטיל עליו מטלות לפי ערכו שירגיש שאנחנו סומכים עליו ומאמינים שהוא יכול להיות לתועלת ובכך גם נחזק את הדימוי שלו בעיני עצמו מה שיעזור לו ליצור דחף לעשייה נכונה וברת הישגים גם בתחום הלימודים. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
התקפי חרדה זיו 17/04/2013 13:54
  • לאשתי יש התקפי חרדה - בפעם הראשונה היא האמינה שהיא מקבל התקף לב ולאחר מכן בבדיקה רפואית התגלה שהלב בסדר אבל ההתקפים נמשכים ובגלל התקפי החרדה זה גרם לה להימנע ולהיות במקומות שבהם היא חשה לא בטוחה היא נמנעת מללכת לקניות לבד, מסעדות, במקומות שיש הרבה אנשים בגלל שיש חשש שמא יהיה התקף חרדה והיא לא תצליח להתמודד... בהתחלה יכולתי ללוות את אשתי למקומות שרצתה אבל במשך הזמן נעשיתי חסר סבלנות וזה כבר יותר מידי קשה לי איך מתמודדים?

  • + הוסף תגובה
התקפי חרדה הרב אייל אונגר 17/04/2013 14:38
  • בין עשרה לחמישה עשר מהאוכלוסייה סובלים וסבלו מהתקפי חרדה. וברוב המקרים האנשים שסובלים מהתקפי חרדה מגבילים את הפעילות שלהם כדי להימנע מהתקפי חרדה נוספים. ולרוב לנשים יש יותר חרדות והתקפי חרדות מאשר לגברים. מצד אחד אתה כבן זוג חשוב שתעזור לרעייתך בדברים הקטנים אבל בד בבד להעניק לה את העצמאות על ידי שלא ניתן יותר מדי עזרה, וגם בשבילך זה חשוב שלא תישחק מרוב עזרה לדוגמא אם אשתך מבקשת ממך ללכת אתה לקניות תאמר לה משהו בסגנון של: אני מוכן ללכת אתך לקניות ובד בבד אני רוצה שתמצאי זמן לעצמך, ולהיות כמה דקות לבד במקום שאנחנו עושים קניות זה דבר שיעזור לך להתמודד עם החרדות שלך וייתן לי תקווה שאנחנו לקראת תהליך של שינוי והתפתחות, ואחרי שהיא עושה את זה ומצליחה חשוב מאד לעודד אותה לחזק אותה, על מנת שההתנהלות בכיוון הזה תמשך עוד ועוד. ואם לפעמים אשתך אומרת לך ביטויים קיצונים על התקפי החרדה שיש לה, היא אומרת משהו בסגנון של: "היה לי יום מזעזע, אני לא יכולה יותר לתפקד"... אחרי כמה דקות לא ממקום של ויכוח ומריבה תאמר לה שהתקף החרדה שלך היה קשה מאד אבל הוא המשכת לתקפד כרגיל או הצלחת למרות ההתקף חרדה וחשוב גם לתת מילה טובה, וגם אם היא פעם או פעמיים הצליחה להתמודד עם התקף החרדה חשוב לעודד אותה ולעזור לה להמחיש לעצמה שהיא מצליחה לתפקד, זה חשוב מכיוון שלפעמים אנשים שחווים התקפי חרדה מרגישים שאין להם יותר סיכוי לצאת מזה וזה נראה להם "גדול עליהם יותר מיד" על ידי העידוד והמילה הטובה אנחנו עוזרים לה לראות את המציאות בפרופורציה אחרת על מנת שלא תתייאש מהמצב חשוב לעשות את מה שהצעתי כעת ברגישות יתירה היות והתקפי פאניקה מאד מפחידים את בת הזוג ואם בת הזוג תחשוב שלא אכפת לבן הזוג המערכת הזוגית תפגע גם אחרי שבעיית החרדה תיפתר... ומצד שני לא צריך לעשות הכל בשביל בן הזוג שסובל מחרדה - צריך איזון - להראות שאנחנו תומכים מעודדים אבל לא עושים במקום על מנת שבת הזוג בהדרגתיות תצא מזה ובן הזוג לא יישחק מהתהליך. ואם בן הזוג רוצה להביע את התסכולים שלו נוכח החרדות החוזרות ונשנות – חשוב לא לאמר משהו בסגנון של: "נמאס לי מהחרדות שלך - זה משבש לנו את החיים", אלא יותר משהו בסגנון של: "ריבוי החרדות שלך מתסכל אותי ואני משער שגם אותך, כי יכולנו לעשות כל כך הרבה דברים טובים ביחד ועם המשפחה..." כלומר להכניס מסר חיובי של תקווה של רצון טוב לזוגיות בריאה ויציבה - זה לא יתפרש כביקורת או האשמה אלא תסכול ויחד עם זאת רצון משותף של שני בני הזוג להגיע למקום טוב יותר בזוגיות שלהם ונקודה אחרונה: החרדה גורמת לגוף לפעול אחרת מבחינה פיזיולוגית. קצב הלב מואץ. לחץ דם עולה, סחרחורות, רעידות בידיים, קושי נשימה, הזעה מוגברת, חום בגוף. בזמן חרדה הנשימה היא מהירה יותר מהרגיל מה שמקבע את המצב הקיים ולכן גם נשימה עמוקה ואיטית בזמן חרדה, שינוי פיזיולוגי בגוף מביא לידי שינוי נפשי, לכן חשוב לנשום נשימות הרפיה, נשימות עמוקות מהבטן, נשימה איטית למשך כמה דקות זה עוזר למערכת העצבים להירגע. ולכן חשוב שבן הזוג ובת יתאמנו יחד על נשימות עמוקות נשימות איטיות, יתאמנו על זה בזמן שגרה - בזמן שההתנהלות היומית תקינה - ואז ינשמו יחד גם כשמגיע התקף חרדה אם הם נמצאים יחד באותו מקום. זה יכול לעזור גם לחרדות וגם לבנית הקשר הזוגי על ידי פעולה משותפת של עזרה חשובה שבן הזוג עוזר לרעייתו.

  • + הוסף תגובה
אגרסיביות ותוקפנות שרונה 14/04/2013 16:37
  • לפעמים הבן שלנו מתנהג בצורה רגועה אך בין רגע כשמטרידים אותו הוא הופך להיות אגרסיבי ותוקפני איך מתמודדים עם בעיה זו?

  • + הוסף תגובה
אגרסיביות ותוקפנות הרב אייל אונגר 14/04/2013 18:54
  • מה שנראה לפי תוכן הדברים של ההורים כבעיה שאין לילד שום מודעות לטווח הרגשות שבין שני המצבים הרגשיים האלו, כלומר, חוץ משלווה ורוגע או כעס ואגרסיביות, יש לילד כמו לכל אדם עוד הרבה יותר רגשות אלא שהילד לא מודע אליהם ולכן במצב טוב לילדים זה שיהיה להם "מילון רגשות" עשיר יותר ממה שיש להם כעת ברגע שיהיה לילד עוד מילים לתאר את רגשותיו תהיה לו עוד שפה ועוד דרך ביטוי והוא יוכל לעבור את "ההילוכים הרגשיים" בקצב מדורג משלווה ורוגע עד כעס ואגרסיביות, מהילוך ראשון להילוך חמישי - ואם הוא ילמד לזהות את הילוכים שני שלישי ורביעי יהיה לו קל יותר לעצור בהילוכים האמצעיים, ושם להביע את הרגש שלו, הוא לא יצטרך לקפוץ בבת אחת להילוך החמישי, ולכן מה שאני ממליץ לעשות זה לעזור לילדים לשנו לעבור "הילוכים רגשיים" בצורה יעילה יותר. איך עושים את זה? על ידי שבבית, ההורים יתחילו לתאר חוויות שלהם - ולא יסתפקו בתיאור העובדות, חשוב שהם יכניסו בלקסיקון של בני הבית עוד מילים כמו: פחד, אכזבה, תשישות, כישלון, בהלה, עומס, דחוי, תקווה, שמח, מלא מרץ, מדוכדך, סקרן ועוד. זו שפה שתעזור לילדים להיות יותר מודעים לתחושות שלהם ולאחר מכן גם להביע את אותם רגשות. וישנה גם אפשרות על ידי משחקים לדוגמא: כל בני המשפחה כותבים מילים שמתארים רגשות מקפלים את זה ומניחים בתוך שקית - אחד מבני המשפחה לוקח פתק ואמור לנסות להביע את אותה תחושה מבלי להשתמש במילים... זה עוזר למי שמציג את הרגש להביע רגשות בצורה לא מילולית ועוזר לבני המשפחה לזהות תחושות ללא מילים - ובכלל יוצר אווירה ששמה דגש על רגשות - מה שעוזר לנו לאחר כך לנהל את הרגשות שלו.

  • + הוסף תגובה
הילד אגרסיבי ותוקפני לארה 04/04/2013 13:12
  • לפעמים הבן שלנו מתנהג בצורה רגועה אך בין רגע כשמטרידים אותו הוא הופך להיות אגרסיבי ותוקפני איך מתמודדים עם בעיה זו?

  • + הוסף תגובה
הילד אגרסיבי ותוקפני ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 04/04/2013 17:36
  • מה שנראה לפי תוכן הדברים של ההורים כבעיה שאין לילד שום מודעות לטווח הרגשות שבין שני המצבים הרגשיים האלו, כלומר, חוץ משלווה ורוגע או כעס ואגרסיביות, יש לילד כמו לכל אדם עוד הרבה יותר רגשות אלא שהילד לא מודע אליהם ולכן במצב טוב לילדים זה שיהיה להם "מילון רגשות" עשיר יותר ממה שיש להם כעת ברגע שיהיה לילד עוד מילים לתאר את רגשותיו תהיה לו עוד שפה ועוד דרך ביטוי והוא יוכל לעבור את "ההילוכים הרגשיים" בקצב מדורג משלווה ורוגע עד כעס ואגרסיביות, מהילוך ראשון להילוך חמישי - ואם הוא ילמד לזהות את הילוכים שני שלישי ורביעי יהיה לו קל יותר לעצור בהילוכים האמצעיים, ושם להביע את הרגש שלו, הוא לא יצטרך לקפוץ בבת אחת להילוך החמישי, ולכן מה שאני ממליץ לעשות זה לעזור לילדים לשנו לעבור "הילוכים רגשיים" בצורה יעילה יותר. איך עושים את זה? על ידי שבבית, ההורים יתחילו לתאר חוויות שלהם - ולא יסתפקו בתיאור העובדות, חשוב שהם יכניסו בלקסיקון של בני הבית עוד מילים כמו: פחד, אכזבה, תשישות, כישלון, בהלה, עומס, דחוי, תקווה, שמח, מלא מרץ, מדוכדך, סקרן ועוד. זו שפה שתעזור לילדים להיות יותר מודעים לתחושות שלהם ולאחר מכן גם להביע את אותם רגשות. וישנה גם אפשרות על ידי משחקים לדוגמא: כל בני המשפחה כותבים מילים שמתארים רגשות מקפלים את זה ומניחים בתוך שקית - אחד מבני המשפחה לוקח פתק ואמור לנסות להביע את אותה תחושה מבלי להשתמש במילים... זה עוזר למי שמציג את הרגש להביע רגשות בצורה לא מילולית ועוזר לבני המשפחה לזהות תחושות ללא מילים - ובכלל יוצר אווירה ששמה דגש על רגשות - מה שעוזר לנו לאחר כך לנהל את הרגשות שלו.

  • + הוסף תגובה
הפרעות קשב וריכוז אלדר 02/04/2013 13:15
הפרעות קשב וריכוז ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 02/04/2013 18:10
  • הורות לילדים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז יכולה להביא את ההורים למצב של שחיקה. נדמה שהילד לא נח לרגע, שאין יום שבו העניינים לא מגיעים לידי מאבקי כוחות, ושחלק גדול מיחסי הגומלים שלנו מוקדשים ל משפטים כמו: אמרתי לך לא לעשות כך", "כמה פעמים צריך להגיד לך " וכדומה. סביר להניח שאם הילד הנוכחי יש לנו יותר יחסי גומלין של נזיפות, כעסים ומאבקי כוחות, ולכן דווקא לילד זה חשוב יותר להקדיש זמן איכות, זמן שבו הוא מרגיש שהוא חשוב ו"שווה" בעיני ההורים שלו. כי בקלות ההורים בלי לשים לב יכולים להיגרר למצב שבו הם יותר ויותר מעירים לו ויוצרים לו את הזהות של "הילד הרע" או "הילד שלא מתפקד טוב בבית" ואז זו נבואה שמגשימה את עצמה, הוא פשוט יהיה הילד הזה. ולכן "זמני איכות" של ההורים עם הילד מנטרלים את ה"המשבצת" של הילד שלא מתפקד ומעניקים לו תחושת ערך עצמי. עוד נקודה חשובה שההורים יהיו עקביים בהוראות שלהם לילד, כי לילד שסובל מקשב וריכוז קשה יותר להשתבץ בתוך שגרת חיי המשפחה ולהתאים את עצמו לנורמות של הבית ולכן חשוב שההורים יחליטו ביניהם מה מותר ומה אסור בבית ולא ישנו יותר מידי. בדרך כלל לילד עם הפרעת קשב וריכוז קשה יותר לשמור על מסגרות ונורמות בבית ולכן אפשר וטוב במקרה הזה להשתמש בפרסים, חשוב להציב מטרות ואתגרים ברורים ומוגדרים לשמך כמה ימים כמו: שבוע של הכנת שיעורי בית, לסדר את החדר בשעה מסוימת ביום, עזרה בבית ולתגמל. חשוב שההוראות שההורים אומרים לילדים יהיו ברורים לא להסתפק ב"תסדר את החדר" אלא גם פירוט, את הבגדים בארון, את המשחקים בארון המשחקים וכדומה לא בטון כועס אלא בטון רגיל, יותר טוב לסובל מקשב וריכוז כשברור לו מה הוא צריך לעשות העידוד חשוב בחינוך הילדים, ואצל הסובלים מקשב וריכוז הרבה יותר בגלל שהם לא פעם זוכים לראות את ההורים כועסים עליהם יותר מאשר מרעיפים עליהם חום ואהבה (לא מרוע לב חלילה של ההורים אלא מחוסר אונים וקושי רב להסתדר עם הילד). עוד נקודה אחרונה: חשוב לשים לב לא להעניק יותר מדי משמעות להתנהגות שלילית של הילד בגלל שהיא מזכה אותו בתשומת לב מה שמקבע את ההתנהגות השלילית שלו מכיוון שהוא זוכה לתגמול רגשי, למרות שזה תגמול רגשי שלילי, אבל בשביל ילד תגמול רגשי מההורה אפילו שלילי יכול להיות משתלם, ואז ההתנהגות שלו מתקבעת.

  • + הוסף תגובה
התמכרות למחשב ישראל 24/03/2013 13:28
התמכרות למחשב ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 02/04/2013 12:57
  • הרבה ילדים ובני נוער מבלים הרבה שעות בשימוש במחשב . שימוש מוגזם במחשב עשוי להיות מסוכן עבור ילדים ומתבגרים וצריך להדליק נורות אזהרה. אם הילדים מגלים התנהגות אובססיבית כלפי אתר או משחק מסוים במחשב, והם מתקשים לתפקד ולהתרכז כשהם לא מחוברים למחשב, הם מגלים עייפות, הם חווים ירידה בהישגים בלימודים ומתרחקים מהחברים שלהם, זה סימן שהם אולי מפתחים התמכרות. ולכן חשוב מאד לקבוע כבר מגיל קטן שעות ומכסות לשימוש במחשב - חלק מההתמודדות עם תופעת התמכרות קשורה בחינוך לשימוש נכון כבר בגילאים קטנים. ולכן חשוב שנדאג ששגרת היום של הילד שלנו תכיל גם פעילות שהיא מחוץ לבית, ובתוך הבית, אם זה משחקים, חברים, ציורים, עזרה בבית, שיעורי בית, משחקים מחוץ לבית חשוב שנעזור לילד לפתח תחביבים ופעילויות, חשוב שנאתגר אותם בכל מיני משימות, ובנוסף לכך ההגבלה בשהייה מול המחשב. עוד נקודה חשובה: שהילדים לא יהיו במחשב על חשבון שגרת החיים שלהם, אם יש ארוחות, שעות שינה, שעות עזרה בבית, שעות שיעורי בית וכדומה חשוב שנקפיד על השגרה הזה הווה אומר שאנחנו מטפטפים למח של הילד שמחשב זו פעילות אחת בחיים אבל יש עוד הרבה דברים אחרים בחיים, אנחנו מחדירים לו את זה דרך שגרת החיים, "שגרת החיים חזקה יותר מאשר המחשב" וגם לא יהיה נכון למקם את המחשב בחדר של הילד, אלא שיהיה במקום מרכזי כך שנוכל לשלוט יותר על השימוש וגם שהנוכחות שלנו ההורים תרתיע ותגביל את שימוש הילד. מצד שני חשוב לזכור שאם נגביל לגמרי את הילד מהמחשב ויש לנו מחשב בבית אז זה עלול לגרום לו לצבור תחושת כעס ועוינות כלפיי ההורים וצורך חזק בעתיד להיות מול המחשב.

  • + הוסף תגובה
זוגיות אחרת לולה 21/03/2013 20:38
  • שלום דוקטור וכבוד הרב רציתי להתייעץ איתך לגבי משהו שקורה לי לאחרונה, היצר הרע משתלט עליי. אני נשואה ברוך השם שנתיים, בזוגיות מאושרת, כרגע ללא ילדים. לאחורנה היה לנו קצת דכדוך ביחסים האישיית בזוגיות ואנחנו מנסים להתמודד איתם. לפני שבועיים הכרתי מישהו במסגרת העבודה, הוא לא בחור לטעמי מבחינת היופי שלו אבל הלשון שלו כל כך מתוקה שהוא ממש מה שאני אוהבת. הוא ממש מושך אותי, ואני מתחילה להרגיש כי יש אולי גם משיכה פיזית. מבחינתו יש, מבחינתי אני לא יכולה לאפשר לעצמי כי אני נשואה ואני לא רוצה לבגוד או לפרק את הזוגיות. ניסיתי להעביר את זה לצד השני אך מאחר ויש לו לשון חלקלקה מאוד (שאני גם אמוד אוהבת) קשה לי להתנתק איתו לגמריי, מה גם שהוא לקוח מאוד חשוב של החברה שאני עובדת בה. הוא גרוש עם ילדה קטנה. מה אתה מציע לעשות? מפחדת לעשות דברים שאצטער עליהם אחר כך.

  • + הוסף תגובה
זוגיות אחרת ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 24/03/2013 08:37
  • שלום וברכה מכיוון שהזוגיות הנוכחית חשובה לך ומתוכן מכתבך נראה שמדובר על התעוררות רגשית זמנית שתלויה בלשונו החלקלקה של הדובר מצד אחד ומצד שני דכדרוך לאחרונה במערכת יחסי הנישואין שלך, הייתי ממליץ לכם ללכת לייעוץ נישואין מקוצעי שיוכל לעזור לבן הזוג שלך לעשות את השינוי למענך ולהשלים את החסך הרגשי שמתמלא על ידי אותו אדם בעבודה, הדכדוך הרגשי יכול גם מצב של "התפכחות" שבני הזוג מבינים שכך אי אפשר להמשיך והגיע הזמן לעשות שינוי בתוך המערך הזוגי ולכן ייעוץ מקצועי יכול למנף את האנרגיה של הדכדוך לאנרגייה של שיפור אם תרצי להעביר לאותו אדם בעבודה מסר שיימנע מיצירת קשר זה חייב להיות על ידי סגנון ברור וחלק, זה שהוא לקוח חשוב של החברה זה מובן שזה מקשה מכיוון שישנו חשש שאם נדבר אתו בצורה ברורה מידי הוא יעלב וייקח את זה למקומות של העבודה ושם אולי יפגע בנו, ולכן לא תמיד צריך לומר במילים יש פתגם יפה שאומר שלאדם יש "שני פיות הפה והרגליים" כלומר מה שהוא אומר ומה שהוא עושה או לאן שהוא הולך ולכן אם ניסית לומר פעם פעמיים וזה לא עבד אז יכול להיות שזו לא השפה, השפה היותר מתאימה זו שפת "הרגליים" ברגע שתמנעי שוב ושוב ממפגש, מדיאלוג לא ענייני, לקצר שיחות זה עצמו ישדר מסר ברור. להימנע מעשיית מהלכים שאחר כך מתחרטים עליהם הכוונה לעצור את המהלכים מתי שעוד זה נראה לא כל כך רציני, שאין הרבה רגשות כי לאחר מכן בני האדם הם בתוך מערבולת רגשית שקשה ולפעמים בלתי אפשרי לצאת ממנה. בהצלחה!

  • + הוסף תגובה
מתבגרים דליה 21/03/2013 18:35
  • איך מתמודדים עם ילד בן 17 מתמרד כל הזמן אנחנו ההורים מנסים להחמיא לו ואומרים לו כל הכבוד על מעשה שעושה בבית ומחוץ לבית ואנחנו מעריכים אותו גם על דברים קטנים והוא בכל זאת מתמרד- מה ניתן לעשות?

  • + הוסף תגובה
מתבגרים ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 21/03/2013 20:39
  • בגיל הנעורים הילדים חווים חוויה אמביוולנטית מצד אחד הם כמו ילדים קטנים הם תלויים בנו כלכלית, הם ניזונים מהבית של ההורים קורת הגג והמחסה שלהם זה בית ההורים , וכך בעוד כמה דברים הם תלויים בהורים ומצד שני מתפתחת אצלם תחושה של עצמאות, צורך להוכיח את עצמם להוכיח שהם עצמאיים שהם מתפקדים שהם יוצרים ומזיזים תהליכים, הם גם פחות ופחות תלויים רגשית בהורים אלא יותר ויותר בחברה, כלומר הם פחות מחפשים אישור רגשי לעשייה שלהם מההורים ויותר הם מחפשים למצוא חן בעיני החברה שלהם - דעת החברה בעיניהם חשובה מדעתם של ההורים. ולכן אנחנו יכולים להחמיא ולעודד את הילד שזו יכולה להיות תחושה נחמדה לילד אבל ללא ספק זה לא יותר מידי אמור להשפיע עליו... נערים יותר חווים את המקום שלהם במשבצת המשפחתית כשהם עושים "דברים של מבוגרים" כמו למשל – מתייעצים אתם, מדברים אתם שיחות של מבוגרים (בין אם זה החלטות של הבית, פוליטיקה או כל דבר אחר שנתפס בעיניו כנושא של מבוגרים) וגם אם הילד – נער עשה משהו למען הבית לא תמיד המחמאה תשפיע עליו לפעמים להדגיש את התוצאה זה יותר ישפיע עליו לדוגמא: הוא עזר לנקות את הבית טוב לומר לו: "תודה על העזרה בניקיון הבית בזכותך הייתה לי אפשרות לעשות דברים נוספים" כלומר אני לא מחמיא לו ישירות על העזרה אלא אני מדגיש את התוצאה של מה שהוא עשה למען הבית, כך הוא לא מרגיש רק את המחמאה אלא שיש למעשים שלו ערך והשפעה על הבית. הזכרנו מקודם עוד דרך לעזור לילדים- נערים - להרגיש מוערכים זה להתייעץ אתם, אפשר להמציא נושא שהתוצאה לא כל כך חשובה לנו לדוגמא אנחנו רוצים לצבוע את החדר של אחד הילדים אנחנו ההורים נבחר כמה צבעים שמתאימים לנו ואז נשתף את הנער בבחירה האחרונה, אם לדוגמא ההתלבטות היא בין צבע כחול לטורקיז ולא כל כך משנה לנו אם זה יהיה זה או זה, אז נבקש מהנער שיכריע... זה לא חייב להיות בכל תחום- אבל אם נמצא מספיק הזדמנויות לעשות את זה במצבים שנראה לנו שזה אפשרי- נוכל ללא ספק לתת למתבגר שלנו מקום מרכזי בבית והוא פחות ירגיש צורך להתמרד, חשוב שנמצא עוד ועוד מקומות שבהם הוא יכול להביע את הצד הבוגר שלו בתוך המשפחה שלנו.

  • + הוסף תגובה
הפרעות למידה קרנונה 19/03/2013 16:21
  • לילד שלי קשה ללמוד הוא מרגיש שהוא בכל מקרה עתיד להיכשל איך אפשר לדרבן אותו ללמוד?

  • + הוסף תגובה
הפרעות למידה ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 21/03/2013 14:41
  • אחת האפשרויות לעודד מוטיבציה אצל הילד זה על ידי שנדבר אל הדמיון של הילד, לדוגמא: אם הוא אומר: "אין לי חשב ללמוד למבחן זה קשה לי מידי" אפשר לומר לו: " נכון זה קשה ללמוד למבחן, תתאר לך שהיית מגיע למבחן אחרי ששבוע לפני כן רק שיחקת, ובאמצע המבחן זכרת את כל התשובות לשאלות, וקבלת 100, בטח שזו תחושה נחמדה מאד... או ניקח דוגמא נוספת שאנחנו יכולים לומר לילד, אם הילד אומר אין לי "כח" להכין שיעורי בית אנחנו יכולים לומר: "הלוואי ולעשות שיעורי בית היה נחמד כמו לשחק עם חברים... למה אני מביא את העצה הזו? ברגע שאנחנו מזדהים עם הקושי של הילד ולא נאבקים נגדו או נגד התחושות שלו, זה כבר מיקל עליו, הוא לא מרגיש צורך להישאר תקוע במקום באותה משבצת בשביל להוכיח לנו כמה שקשה לו...ודבר שני שאנחנו עושים זה שאנחנו מוסיפים לחיים שלו ממד של דמיון, כי המוטיבציה והדרבון שלנו כבני אדם מהיכן הוא מגיע? מהדמיון... מה מניע אותנו לעשייה קשה ככל שתהיה, הדמיון שזה יישתלם בסוף...מה ששובר את הילד זה לא רק הלימודים או המבחן אלא ובעיקר חוסר הדמיון שהוא יצליח להתמודד עם המצב ובעיקר להרוויח תחושות חיוביות מהמצב... ואת זה חשוב מאד לחזק אצל הילד...

  • + הוסף תגובה
ריגוש בזוגיות סהר 17/03/2013 19:47
  • אני ובעלי נשואים שנתיים אנחנו לא יודעים איך ניתן לחדש ולרגש את הזוגיות שלנו. אנחנו ללא ילדים. יש לך המלצות?

  • + הוסף תגובה
ריגוש בזוגיות ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 19/03/2013 15:12
  • שלום זוגות שמנהלים זוגיות שיש בה גיוון וריגושים אלו זוגות שמרכיב התקשורת הזוגית שלהם עובד מצויין, דבר נוסף שיש לזוגות כאלה שהם פתוחים לדבר על כל מיני רעיונות של עשייה משותפת, של דיאלוגים משותפים, הדמיון והיצירתיות מפותחת מאד ולכן הייתי ממליץ לכם כל יום לחשוב על שני רעיונות של מה שאתם כזוג יכולים לעשות ביחד, בטוח שבימים הראשונים מה שתאמרו יהיה בנאלי ולא כל כך מרגש אך חשוב שתמשיכו כל יום למצוא רעיונות חדשים מה אפשר לעשות, בהתחלה זה יהיה קשה למצוא דברים מרגשים לעשות ביחד כי אם תקופה ארוכה של זמן אין בזוגיות ריגושים זה גם אומר שהמח כבר לא רגיל ומאומן לחשוב בצורה יצירתית ומעוררת רגשות. ולכן במשך שבועיים כל יום למצוא שני דברים חדשים שאפשר לעשות כל אחד מכם (סך הכל ארבעה דברים ביום) זה יכול להיות לימוד, טיולים, עשייה משותפת, התנדבות יחד ועוד עשרות רעיונות. עוד נקודה, מחמאות מעוררים את הממד הרגשי בזוגיות, אך אם אתם במצב של "קיפאון" רגשי אז אני מאמין שלא תמצאו הרבה מחמאות אחד על השני ולכן מה שנכון וטוב לעשות זה ליצור אווירה של רגשות לדוגמא: הייתי היום בהצגה והיה מרגש, היה סוחף, או שהצלחתי בפרוייקט רציני מאד ואני מגיעה להישגים ויש לי תחושה סיפוק, אני מרגישה שאני מפתחת את האשיות שלי זה משפיע על מצב הרוח שלי במהלך היום וכו העיקרון הוא לדבר על רגשות בבית, להרגיל את הבית ל"אקלים רגיש". עוד נקודה פעילות גופנית משותפת (לדוגמא הליכה יחד) יכולה לעזור לעורר רגשות. ונקודה אחרונה: לא תמיד אך לפעמים זוגיות ללא רגשות משקפת את בן/ת או שניהים ביחד - להם עצמם לא פעם חסר את ממד הרגשות בממד התוך אישי ולא רק הבין אישי ולכן כדאי לשים לב לזה, לחדש את ההיבט הרגשי בתוכנו (פעילות מהנות בעלות משמעות וכדומה בינך לבין עצמך) כי כשאדם מפעיל את המערך הזה בינו לבין עצמו הוא יותר לעצמו זהות ותדמית של אדם שאוהב ריגושים, של אדם שבאופן ספונטאני מוצא בכל ממד בחיים את ההביט הרגשי, כי אנשים שלא מרבים להפעיל את הרגשות שלהם גם באירויעים מרגשים מאד הם יישארו "קרירים" רגשית, ואנשים שמרבים להפעיל את הררגשות שלהם גם באירועים שגרתיים מוצאים את הממד המרגש. בהצלחה!

  • + הוסף תגובה
דיכאון בעקבות פיטורים מעבודה דני 18/03/2013 10:46
  • בעלי סובל מדיכאון בגלל שפיטרו אותו בעבודה והוא לא מאפשר לי לעזור לו לצאת מזה.

  • + הוסף תגובה
דיכאון בעקבות פיטורים מעבודה ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 18/03/2013 17:07
  • מחקרים מראים שאנשים שמרגישים רע במערכות הנישואין שלהם נוטים יותר לסבול מדיכאון ומצד שני מערכת נישואין טובה יכול לרומם את האדם המדוכא. יחד עם זאת בדרך כלל בעלים לא נוטים לקבל עזרה מהאשה שלהם בזמן דיכאון ובכל זאת כשהם מבקשים ומקבלים הם מרגישים לרוב יותר טוב. זה נכון שבזמן שאחד מבני הזוג בדיכאון זה הופך את המערך המשפחתי לנטל רגשית, יותר ויותר מחפשים רק איך להעביר עוד יום ועוד יום עם ולמרות הדיכאון של בן הזוג אני משער שזה חלק מהתסכול שלך שאת מרגישה שאת יכולה לעזור לו אבל הוא לו נותן לך לעזור לו, ולכן מה שחשוב לעשות זה כשאנחנו מתקשרים למצוא הזדמנויות שבהם נוכל לדבר על דברים שנעשה כזוג או משפחה ויחד עם זאת להדגיש שאנחנו מבינים את המצב של בן הזוג, לדוגמא: אני מבינה שאתה סובל מדיכאון ואני לא מאשימה אותך ולא לוחצת עליך לצאת מהמצב הזה, יחד עם זאת חשוב לי ולבני המשפחה שבמהלך השבוע נמצא זמנים לא ארוכים להיות ביחד... לפחות עד שתסתדר עם המצב שלך שבינתיים לא נאבד את הקשרים במשפחה. ואם לדוגמא זיהית שבן הזוג שלך עשה משהו בבית לדוגמא ניקה כלים, סיפר לילדים סיפור או כל דבר אחר נאמר לו משהו בסגנון של: "אני יודעת שזה קשה לך לעשות אפילו את הפעילות הקטנה הזאת, אני מעריכה את זה וזה נותן לי מוטיבציה ואמון שיש אור בקצה המנהרה". בטח שלא כדאי אחרי שהוא עשה משהו למען הבית או המשפחה לומר לו: "אתה רואה שאתה יכול אז למה לא עשית עד עכשיו, לא חבל על הזמן?" גם חשוב לא לזלזל בתחושת הדיכאון כמו: "נו אז אתה בדיכאון מצב רוח חולף וזהו, יש בחיים מספיק דברים חשובים ואי אפשר לבזבז את הזמן שלנו". ולאדם המדוכא עצמו חשוב שלא יבקר או ישפוט את עצמו בפני בת הזוג כלומר שלא יאמר מילים כמו: אני בטוח שאת כך כך כועסת עלי שאני מדוכא כל הזמן כי זה משפט שמעורר אצל בת הזוג רגשות אשמה - לא רק שקשה לי עם המצב אלא בצורה סמויה היא כמו מואשמת שהיא "השופטת והביקורתית" וזה לא נעים - עדיף פשוט לומר משפט כמו: אני מעריך את התמיכה והסבלנות שלך ורוצה להאמין שאני אצא מהדיכאון בקרוב.

  • + הוסף תגובה
לאשתי יש התקפי חרדה יואל 17/03/2013 11:16
  • בפעם הראשונה היא האמינה שהיא מקבל התקף לב ולאחר מכן בבדיקה רפואית התגלה שהלב בסדר אבל ההתקפים נמשכים ובגלל התקפי החרדה זה גרם לה להימנע ולהיות במקומות שבהם היא חשה לא בטוחה היא נמנעת מללכת לקניות לבד, מסעדות, במקומות שיש הרבה אנשים בגלל שיש חשש שמא יהיה התקף חרדה והיא לא תצליח להתמודד... בהתחלה יכולתי ללוות את אשתי למקומות שרצתה אבל במשך הזמן נעשיתי חסר סבלנות וזה כבר יותר מידי קשה לי איך מתמודדים?

  • + הוסף תגובה
התקפי חרדה ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 17/03/2013 11:55
  • בין עשרה לחמישה עשר מהאוכלוסייה סובלים וסבלו מהתקפי חרדה. וברוב המקרים האנשים שסובלים מהתקפי חרדה מגבילים את הפעילות שלהם כדי להימנע מהתקפי חרדה נוספים. ולרוב לנשים יש יותר חרדות והתקפי חרדות מאשר לגברים. מצד אחד אתה כבן זוג חשוב שתעזור לרעייתך בדברים הקטנים אבל בד בבד להעניק לה את העצמאות על ידי שלא ניתן יותר מדי עזרה, וגם בשבילך זה חשוב שלא תישחק מרוב עזרה לדוגמא אם אשתך מבקשת ממך ללכת אתה לקניות תאמר לה משהו בסגנון של: אני מוכן ללכת אתך לקניות ובד בבד אני רוצה שתמצאי זמן לעצמך, ולהיות כמה דקות לבד במקום שאנחנו עושים קניות זה דבר שיעזור לך להתמודד עם החרדות שלך וייתן לי תקווה שאנחנו לקראת תהליך של שינוי והתפתחות, ואחרי שהיא עושה את זה ומצליחה חשוב מאד לעודד אותה לחזק אותה, על מנת שההתנהלות בכיוון הזה תמשך עוד ועוד. ואם לפעמים אשתך אומרת לך ביטויים קיצונים על התקפי החרדה שיש לה, היא אומרת משהו בסגנון של: "היה לי יום מזעזע, אני לא יכולה יותר לתפקד"... אחרי כמה דקות לא ממקום של ויכוח ומריבה תאמר לה שהתקף החרדה שלך היה קשה מאד אבל הוא המשכת לתקפד כרגיל או הצלחת למרות ההתקף חרדה וחשוב גם לתת מילה טובה, וגם אם היא פעם או פעמיים הצליחה להתמודד עם התקף החרדה חשוב לעודד אותה ולעזור לה להמחיש לעצמה שהיא מצליחה לתפקד, זה חשוב מכיוון שלפעמים אנשים שחווים התקפי חרדה מרגישים שאין להם יותר סיכוי לצאת מזה וזה נראה להם "גדול עליהם יותר מיד" על ידי העידוד והמילה הטובה אנחנו עוזרים לה לראות את המציאות בפרופורציה אחרת על מנת שלא תתייאש מהמצב חשוב לעשות את מה שהצעתי כעת ברגישות יתירה היות והתקפי פאניקה מאד מפחידים את בת הזוג ואם בת הזוג תחשוב שלא אכפת לבן הזוג המערכת הזוגית תפגע גם אחרי שבעיית החרדה תיפתר... ומצד שני לא צריך לעשות הכל בשביל בן הזוג שסובל מחרדה - צריך איזון - להראות שאנחנו תומכים מעודדים אבל לא עושים במקום על מנת שבת הזוג בהדרגתיות תצא מזה ובן הזוג לא יישחק מהתהליך. ואם בן הזוג רוצה להביע את התסכולים שלו נוכח החרדות החוזרות ונשנות – חשוב לא לאמר משהו בסגנון של: "נמאס לי מהחרדות שלך - זה משבש לנו את החיים", אלא יותר משהו בסגנון של: "ריבוי החרדות שלך מתסכל אותי ואני משער שגם אותך, כי יכולנו לעשות כל כך הרבה דברים טובים ביחד ועם המשפחה..." כלומר להכניס מסר חיובי של תקווה של רצון טוב לזוגיות בריאה ויציבה - זה לא יתפרש כביקורת או האשמה אלא תסכול ויחד עם זאת רצון משותף של שני בני הזוג להגיע למקום טוב יותר בזוגיות שלהם ונקודה אחרונה: החרדה גורמת לגוף לפעול אחרת מבחינה פיזיולוגית. קצב הלב מואץ. לחץ דם עולה, סחרחורות, רעידות בידיים, קושי נשימה, הזעה מוגברת, חום בגוף. בזמן חרדה הנשימה היא מהירה יותר מהרגיל מה שמקבע את המצב הקיים ולכן גם נשימה עמוקה ואיטית בזמן חרדה, שינוי פיזיולוגי בגוף מביא לידי שינוי נפשי, לכן חשוב לנשום נשימות הרפיה, נשימות עמוקות מהבטן, נשימה איטית למשך כמה דקות זה עוזר למערכת העצבים להירגע. ולכן חשוב שבן הזוג ובת יתאמנו יחד על נשימות עמוקות נשימות איטיות, יתאמנו על זה בזמן שגרה - בזמן שההתנהלות היומית תקינה - ואז ינשמו יחד גם כשמגיע התקף חרדה אם הם נמצאים יחד באותו מקום. זה יכול לעזור גם לחרדות וגם לבנית הקשר הזוגי על ידי פעולה משותפת של עזרה חשובה שבן הזוג עוזר לרעייתו.

  • + הוסף תגובה
טיפול זוגי או טיפול משפחתי? דימה 14/03/2013 16:40
  • אני מרגיש שאני צודק ומבין הרבה יותר מאשתי והיא לא מוכנה לקבל דברים פשוטים שאני מציע בתחום כלכלת הבית והמקצוע שלי זה כלכלה, איך אני משכנע אותה?

  • + הוסף תגובה
אני צודק יותר מאשתי ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 17/03/2013 11:28
  • זוגיות שיש בה הרבה מדי ויכוח מי צודק ומי טועה הנה זוגיות שמאבדת מערך הזוגיות שבה והופכת להיות מערכת של יריבים, הבדלי דעות בין בני זוג לא מהווה בעיה, זה נורמאלי שכל אחד רואה את הדברים אחרת, זה גם לא ייתכן אחרת, הקושי הוא כשכל אחד מנסה למשוך רק לכיוון שלו כי הוא מרגיש שהוא הצודק ואם ילכו בכיוון שלו יהיה לשני בני הזוג "טוב" במערך הזוגי. וכל אחד מנסה בדרכו שלו להסביר למה הוא ה"הגיוני, החכם, היעיל המנוסה והחושב על כולם" ואולי הוא באמת יותר חכם ויותר מנוסה, אבל זוגיות מערכת של "חברות" טובה ואם יש כל הזמן "צדק" אז אבדנו את החברות, כי בן הזוג שמרגיש שהוא יותר מידי טועה ולא צודק עתיד להישחק. הצדק אינו מסלול מתאים לזוגיות, זוגיות זה לא מקום של צדק כמו שזה מקום של חברות טובה, פתגם יפה אומר שללב יש הגיון שההיגיון לא יכול להבין ולכן מי שילך על מסלול הצדק יאבד את החברות בזוגיות. חשוב להתחיל לתרגל את ההבנה הזו ששני בני הזוג צודקים וכל אחד יש לו זווית ראייה שונה ומהמקום הזה מגיע החברות וההתנהלות המשותפת, ולכן חשוב שבדיאלוג ביניכם תמצאו זמנים שגם היא מרגישה שהדעה שלה חשובה, ברגע שהיא תרגיש שיש יותר מקום לדעה שלה היא תוכל להיות גמישה יותר בעניינים שבהם אתה מרגיש שאתה יודע טוב יותר ממנה.

  • + הוסף תגובה
פאסימיות מיה 14/03/2013 10:18
  • יש לי בן זוגי פאסימי לא מצליחה לשנות אותו מה עושים?

  • + הוסף תגובה
בן זוג פאסימי ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 17/03/2013 11:22
  • הניסיון להפוך אדם פאסימי לאדם אופטימי יכול להפוך את האופטימי לפאסימי, לא פעם הניסיון להביע פאסימיות ולהראות שהעולם הוא מקום שלילי מזכה אותו בתשומת לב, ולכן עדיף לעשות הפוך במקום להיכנס למאבקי כוחות ולנסות לשנות את בן הזוג והתפיסה שלו, נזדהה אתו ונאמר לו שהוא צודק והמצב הוא שלילי, דבר ראשון לא לנסות לשכנע אותו שהוא טועה, דבר שני לפעמים כשהולכים אתו ל"קצה" של מה שהוא אומר, הוא חוזר בו מעט לדוגמא: "בשנים הקרובות יהיה משבר כלכלי ענק" נאמר לו: "זה נראה הגיוני אולי כדאי כבר מהיום להתחיל לחסוך" ואז הוא יאמר: זו בעיה נכון אבל לא צריך להגזים.... (אולי הוא יאמר לנו למה אנחנו פאסימיים איפה האופטימיות שלנו...) אנשים פאסימיים אוהבים להתלונן, אם אנחנו נתמוך ולא ננסה לשנות אותם, לא יהיה להם על מה להתלונן.

  • + הוסף תגובה
בעל לוזר נטלי 13/03/2013 10:57
  • אני מרגישה שבן זוגי הוא לא אדם חזק, הוא לא גבר תחרותי הוא לא גבר שמחפש להפגין הישגים כמו הרבה גברים אחרים ואולי לנשים אחרות זה לא יפריע אך לי זה מפריע שאני מרגישה שבעלי הוא "לוזר" ביחס לגברים אחרים.

  • + הוסף תגובה
למה התחתנת איתו אם ככה את מרגישה? את לא אוהבת אותו 13/03/2013 16:18
  • למה התחתנת איתו אם ככה את מרגישה? נשמע שאת בכלל לא אוהבת אותו

  • + הוסף תגובה
בעל לוזר ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 13/03/2013 16:38
  • יש אנשים שהתחרותיות שלהם לא באה לידי ביטוי בצורה גלויה אלא החוזק והעוצמה שלהם זו המוסריות שלהם, הנעימות שלהם, זה שהם מוותרים על "התחרות" זה עצמו מבחינתם ניצחון בתחרות, אולי הם לא השיגו את מקום העבודה המיוחל אבל הם ניצחו בתחרות ה"אופי" הטוב ביותר, האדם הנעים והרגוע הווה אומר יש את האדם החזק במדע, באומנות, בספורט ויש את המנצח האדם עם התכונות הטובות. זו הצעה לראות את אותה מציאות בזווית ראייה שונה

  • + הוסף תגובה
ילד מופנם יריב 12/03/2013 14:32
  • שלום וברכה יש לי בן מופנם מאוד שקשה לי לתקשר איתו - קשה לי לדבר איתו - מה אני יכולה לעשות?

  • + הוסף תגובה
ילד מופנם ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 12/03/2013 16:48
  • אפשרות אחת ליצור קשר עם אנשים זה על ידי דיאלוג, אחד מדבר השני מקשיב ואז השני מדבר והראשון מקשיב, אם אנחנו לא מגיעים למקום הזה חשוב להתאמן על יכולת הקשבה ממוקדת מאד לכשהילד רק מתחיל להביע את עצמו, לדוגמא: יותר להסתכל עליו, להפסיק מכל פעילות אחרת, וישנה עוד אפשרות ליצור דו שיח לא רק על ידי מילים אלא ליצור פתיחות ואמון בין שני הדוברים על ידי התאמה של תנועות הגוף. לדוגמא: הילד שם את רגל ימין על שמאל אז אנחנו יושבים מולו אחרי כמה שניות נשים את רגל שמאל על ימין, הילד משחק עם יד ימין שלו בעט שנמצא על השולחן אז אם אנחנו מולו עם יד שמאל שלנו נעשה אחרי כמה שניות פעולה דומה, הילד אם הראש קצת מורכן, גם אנחנו נהיה כך, קצב הדיבור של הילד אטי גם אנחנו נשדר על אותו קצב... אנחנו לא מנסים לחקות את הילד, אלא זו דרך ליצור קשר ופתיחות עם מי שנמצא מולנו כמו שכיום מחקרים מראים שמתוך 100% שאנחנו מנסים להעביר לזולת אז מתוך זה 10% זה התוכן שאנחנו אומרים, 30% זה טון הדיבור שלנו, ו60% זה תנועות הגוף והבעות הפנים שלנו – אז כך זה לא רק בהעברת מסר אלא גם בקליטת מסר – שאנחנו מנסים לשדר שאנחנו "עם" הילד, שאנחנו אתו ב100% זה על ידי שימוש באותם תפקודים גופניים שלו. חשוב לעשות את זה בצורה עדינה שהנער לא ישים לב שאנחנו מחקים אותו. זה כלי שמשתמשים אנשי מקצוע, אנשי מכירות, אישי ציבור ועוד, זו דרך שבה ניתן לזכות באמון של הזולת, כי זו דרך ליצור קשר זה משדר מסר לתת מודע של הזולת שאומר: אני מבין אותך, אני כמוך, כי למה הילד לדוגמא עם ראש מעט מורכן – כי התנוחה הזו היא פועל יוצא של הרגש שלו, שרגשית הוא מרגיש קצת מדוכדך – שאני אתו באותו מצב – אני משדר לו: אני מבין אותך, אני אתך, אין פער בין המקשיב והדובר, שהוא מדבר בקצב איטי הוא משדר שהוא מתלבט או חושב, שאני מדבר אתו בקצב הזה אני משדר לו שאני אתו, אני מבין את המצב שלו, לא אמרתי לו את זה אבל התת מודע שלו קלט את המסר.

  • + הוסף תגובה
אשתי כועסת עליי יגאל 12/03/2013 10:58
אשתך כועסת עלייך ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 12/03/2013 13:35
  • סקר בארה"ב הראה שלמעלה מ50 אחוז מנשים כועסות פעם בשבוע ומעלה על בני הזוג שלהם, וזה למרות הקשר הטוב שלהם עם בני הזוג אחד הדברים שגורם להרבה נשים להתעצבן זו התחושה של אי שוויון בחלוקת התפקידים, לא פעם האשה מרגישה שיש לה יותר על "הראש" מאשר הגבר, לא פעם בקליניקות אנשי מקצוע שומעים את האשה מתלוננת שהבעל עסוק בתחביבים שלו בזמן שהיא עסוקה במטלות הבית, האשה גם מרגישה יותר מעורבות רגשית בכל מה שקשור לפרטים הקטנים של ניהול הבית, היא תארגן מסיבת יומהולדת לילדים, היא תתקשר לחברים, היא זוכרת תאריכים חשובים למשפחה, היא מכירה את מידות הבגדים של הילדים, היא יודעת מה חסר בבית ועוד ועוד עוד דבר שמביא לידי כעסים אצל לא מעט נשים זה שמטלות הבית בעיני האשה חשובים יותר מאשר בעיני בן הזוג, לדוגמא אם הבית לא יהיה נקי שבוע שלם למי זה יפריע יותר...? כנראה לאשה (כל מה שנאמר בתשובה זו אינו גורף) ולכן היא מרגישה שהיא יותר "דואגת" לבית מאשר בן הזוג וכך היא מרגישה שה"נטל" יותר עליה. חשוב לשים לב לנקודות האלו כי רגשות הכעס מצטברים ומשפיעים לרעה על המערך הזוגי.

  • + הוסף תגובה
לרצות אחרים דינה 11/03/2013 10:51
  • אני מרגישה שאני מרצה את בעלי ובכלל אנשים אחרים וזה כבר פעם בתפקוד היום יומי שלי...

  • + הוסף תגובה
לרצות אחרים ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 11/03/2013 11:35
  • אישיות שהיא מרצה את האחרים יותר מאשר את עצמה זה לא פעם מגיע מהצורך להיות בקשר עם אנשים אחרים. הרי כולנו זקוקים לקשר עם אנשים אחרים אבל בפרופורציה נכונה. כלומר הקשר הוא אמצעי לסיפוק צרכים הדדיים בין בני אדם הקשר בין בני אדם הוא אמצעי. הצורך של אישיות מרצה בקשר עם בני אדם הוא מטרה בפני עצמה ולכן אם זה קשר שיש בו תחושות טובות או שליליות זה כבר רובד משני במערכת יחסי הגומלין הזו... הצורך הזה נובע בגלל שהאדם בעיני עצמו לא מספיק טוב בעיני עצמו הוא לא מספיק "שווה" ולכן יש לו צורך להיות חלק מחברה להיות מה שנקרא "מקובל חברתית" יש פתגם יפה שאומר "אם 'כן' בוער בעצמותיך, תוכל גם לומר 'לא'..." - מה זאת אומרת? אם כן בוער בעצמותיך כלומר מספיק דברים חיוביים וטובים שאתה מעריך את עצמך עליהם, מספיק מטרות שיש לך בחיים אז גם תוכל לומר "לא" כשתראה שמישהו מבקש ממך משהו שהוא עתיד לפגוע בך, כי זה מצוין לעזור לאחרים אבל בתנאי שזה מגיע ממקום בריא ממקום שבו האדם יודע שזה מתוך בחירה שלו והוא לא מרגיש שהוא "חייב" כי אז זה לא בגלל טוב הלב שלו אלא בגלל חסכים רגשיים שיש לו... אדם שמעריך את עצמו - יכול לשם גבול לעצמו ולדעת מה הוא כן מוכן ומה הוא לא מוכן להקריב למען החברה, מה המינון והאיזון הנכון. לכן שלב ראשון הייתי ממליץ לך לעבוד על משהו שקשור לפיתוח האישיות שלך לפני שתתעסקי עם משהו שקשור לריצוי החברה, אני ממליץ לקחת רשימה של דברים שהיית רוצה לעשות לעצמך לדוגמא תחביבים, משפחה, רוחניות, לימודים, אחרי שיש לך רשימה - תתחילי להקדיש לדברים האלו זמן בחיים שלך. לדוגמא רוחניות - שעה בשבוע, לתחביבים - שעה בשבוע, לרוחניות עשרים דקות ביום. הכוונה היא שתשבצי בתוך מסגרת היום שלך דברים שחשובים בשבילך. קודם לחזק אותך. דבר שני - בפעם הבאה שמבקשים ממך משהו לעשות - אל תדחי אותם כי אני משער שאם היית יכולה אז לא הייתה בעיה אבל במקום לדחות אותם תעכבי את הבקשה, כלומר: אל תאמרי "לא" בבת אחת אלא תאמרי תנו לי את הזמן לראות איך אני יכולה לעשות את זה בצורה הטובה ביותר ותעכבי את הבקשה אפילו בכמה דקות כך את מרגילה את עצמך פחות להיות עסוקה בלרצות את הזולת "כאן ועכשיו" וגם מרגילה את האנשים בחברתך שלא כל מה שיבקשו ממך יעשה "מיד". גם התדמית שלך בעיני החברה אט אט תשתנה מה שיוסיף גם לתדמית שלך בעיני עצמך! וגם בקשר לבקשה שביקשו ממך, אם לדוגמא ביקשו ממך בקשה שדורשת הקרבה של 100% מעצמך, בפעם הבאה תקריבי רק 80% אל תנסי לעשות שינויים קיצוניים, כי זה לא יתאים למבנה האישיות שלך וגם בעיני החברה שלך זה ייראה להם מוזר שינוי קיצוני..

  • + הוסף תגובה
אשתי עברה הפלה אביאל 09/03/2013 16:04
  • אשתי הייתה בהריון הראשון שלה והפילה בחודש שביעי. איך אני עוזר לאשתי אחרי שהיא עברה הפלה, זה מאד קשה לה. גם לי...

  • + הוסף תגובה
אשתי עברה אפליה ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 10/03/2013 09:32
  • ראשית חשוב לציין שהרבה נשים חוות דיכאון קליני אחרי ההפלה ולא רק בתקופה שאחרי ההפלה לפעמים שנה ושנתיים אחר כך הן עדיין יכולות לחוות דיכאון קליני בעקבות ההפלה, לרוב אותן נשים שיחוו את הדיכאון אלו נשים שלא הייתה להן תמיכה רגשית – חברתית. גם גברים כמובן סובלים מההפלה אך לא פעם התגובה שלהם היא בהתמסרות לעבודה או תחביבים וכך הם מדחיקים את הרגשות שצפים, אך רגש מודחק גם הוא פוגע באדם, אם לא תמיד בטווח הקצר אז בטווח הארוך. ולכן חשוב לשני בני הזוג למצוא זמנים שבהם הם מרגישים שהם יכולים להיות פתוחים אחד לשני ולדבר על הרגשות שלהם כמו, איך היינו מגדלים אותו, איזה סוג ילד הוא היה יכול להיות וכדומה, זה נראה מפחיד ולפעמים אנשים אומרים למה לדבר על רגשות הרי דיבורים לא ישנו את המציאות, וזה נכון דיבורים לא ישנו את המציאות אבל הם כן ישחררו רגשות שליליים שמקורם מהעבר. גם לא נכון לומר לבן/ת הזוג: "נו כבר עבר מספיק זמן צריך כבר להתגבר ולהתקדם הלאה" מטרת המשפט היא להאיץ את קצב ההחלמה הרגשית אך תוצאת המשפט הינה האטת קצב ההתקדמות. יחד עם זאת מבלי לדבר על רגשות באופן ישיר אפשר לחפש פרויקטים משותפים, עוד עשייה משותפת, לחפש ממדים חדשים לחיים הזוגיים.

  • + הוסף תגובה
מתבגרים משפחת ששון 07/03/2013 17:39
  • אנחנו מעניקים כל כך הרבה לבן המתבגר שלנו ואנחנו לא מבינים למה הוא לא משתף פעולה עם המשפחה, לטיולים הוא לא מגיע, בארוחות הוא לא יושב אתנו ואנחנו אוהבים אותו ומעניקים לו הרבה מאד אהבה. אולי אפילו יותר מידי אהבה, אם יש דבר כזה... סייע לנו

  • + הוסף תגובה
מתבגרים ד"ר ( P.HD) הרב אייל אונגר 10/03/2013 09:23
  • לא פעם קורה שהורים מעניקים הרבה מאד אהבה לילד המתבגר שלהם אבל הם לא מעניקים לו תחושת ייחודיות, תחושה שהוא בוגר, תחושה שהוא חכם, כדאי בנוסף לאהבה שאנחנו מעניקים לו גם לחפש לו משבצת של הבוגר בבית, שזה אומר שאנחנו מתחשבים בדעתו, מתייעצים אתו, נעזרים בו, אנחנו לא חייבים להתייעץ אתו בנושאים שהם ברומו של עולם אלא אפילו דברים שבעיניים שלנו הם די פשוטים העיקר שהוא ירגיש שהוא לא עוד ילד קטן אלא יותר בוגר, יותר חכם, מהמקום הזה גם ישתלם לו רגשית להיות בחברתכם כי הוא מרוויח משבצת חדשה שלא הייתה לו בעבר.

  • + הוסף תגובה
לרופאים בתחום טיפול זוגי, טיפול משפחתי

הצטרפו לאינדקס הרופאים!