פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי - עמוד 3

היי ומראש תודה על הזמן🙏🏻 בן זוגי ואני בזוגיות כבר 5 שנים וכמעט שנה מתוכם שאנו מאורסים. כמעט שנתיים שגרנו יחד אצלו בקיבוץ בגלל התחשבות שלי בו (גר שם 30 שנה וכל משפחתו גם שם-המגורים לא היו אצלם בבית), וכבר חצי שנה גרים ב׳עולם האמיתי׳ בעיר. מאז האירוסין עברנו הרבה שינויים - גם אישיים וגם זוגיים (התחלות חדשות של לימודים/עבודה/מעבר דירה וכו) שהשפיעו עלינו מאוד ומאז מרגיש שאנחנו במגמת ירידה. הוא כבר חצי שנה מובטל כי מחפש עבןדה בתחום הלימודים שלו ועקשן מדי כדי לעבוד ב׳סתם׳ עבודה אחרת עד שימצא. ואני שכירה עובדת בעיקר מהבית- מה שגם יוצר הרבה חיכוכים כי אנחנו כל היום באותו חלל. אני מרגישה ממנו הרבה מאוד פעמים שהוא לא מסתכל על התמונה הרחבה, אני מבינה קשור למצב שלו והוא במקום שלילי ולא טוב כי לא עובד ומוציא כסף ובלי שגרה ומתוסכל. אבל עדיין, מאוד בוחש בעבר במקום להסתכל קדימה אל עבר העתיד, בין אם לא רואה אותנו כמנהלים חיים משןתפים זוגיים אלא כל אחד בנפרד - כך מתבטא - את החלטת, את בחרת לעשות.. למשל. הוא מאוד חומרני בענייני נסיעות ברכב שלו (אני ללא רכב)- למשל אם אני צריכה לחזור לדירה ממקום כלשהו ואין לי תחבןרה הוא לא יציע לי את עזרתו אלא ׳אם את ממש חייבת׳/׳אם אין ברירה׳ כאילו אני איזשהו נטל במקום לעמוד לצידי. בענייני כספים גם כן יש בעיה כלשהי בהסתכלות הזוגית, ובעןד כמה סיטואציות ספציפיות. אני כבר במצב של עוד רגע לוותר ולהיפרד ולא באמת רןצה שכך יהיה כי אני כן מזהה הרבה תכןנןת שאני כן אוהבת ורוצה עבור עתיד המשפחה שלי אבל תןהה האם אלו תכונות אופי שנתונות לשינוי או שאבוד מראש? 30 שנה גר בקיבוץ שיתופי שכל אחד דןאג לעצמו ואני רואה את זה הרבה בהתנהלות ובמחשבה שלו. אבל מנסה להבין האם אני נלחמת בקיר? אלו תחומים מאוד קריטיים ולא רוצה לעשות טעות שניתן למנוע. תודה רבה!!

היי אז ככה יש לי שאלה ...או התייעצות... נמצאת בפרק ב יש לי שני ילדים והוא רווק ללא ילדים.נמצאים ביחד חצי שנה הקשר הוא מדהים יש הרבה אהבה ובגדול הכל מצוין.עברנו לגור יחד לא מזמן ויש דבר שמאוד מתסכל אותי הוא פשוט לא עושה כלןם בבית!!אולי מדי פעם מכין לנו משהו לאכול שזה מתכונים שרק הוא מכיר אבל זהו ברמה שאני עושה ממש ממש הכל מכביסה כלים טאטוא שטיפה אוכל הכל הכל ...!!יש לי שתי ילדים לא ממנו האבא שלהם לא רואה אותם אז גם הטיפול בהם הוא בלעדי עליי!כולל הבית ..ואז כשהוא חוזר מהעבודה כמבון שמבשלת להם מגישה לו את האוכל עד אליו וגם מפנה לא שזה מפריע לי רק להסביר יותר טוב אין לי שום בעיה בעניין האוכל אני אוהבת את זה לתת לו להרגיש כמו מלך.אני חולת פיברומאלגיה ואנדרומיזיוס יש ימים שהכאבים פשוט גומרים אותי משתקים אותי והוא יודע את זה אבל עדין כל הנטל עליי תמיד זה ממש מתסכל אותי ומעצבן אותי גם אם הכין לנו משהו לאכול כמובן שרוב הסכוים לא ינקה אחריו!!הטא יכול לראות את הבית הפוך וכלום!יראה כיור מפוצץ כלים לא יעשה יראה סל כביסה מלא או כביסה לקפל וחא יעשה כלום!!!זה משגע אותי האדישות כאילו בחייאט!!!אתה לא חי פה ???אתה לא רואה שזה מתסכל אותי?שכואב לי?? .מצד אחד אני מבינה גם אותו הוא עם פריצת דיסק עובד קשה פיזית בחוץ בתור קבלן שיפוצים אבל עדיין הייתי מצפה לטיפה התחשבות ממש טיפה נגיד לטאטא?נגיד לקפל את הכביסה?,היום ממש התקשתי לתפקד והתעייפתי הכביסה נשארה ככה אני טאטאתי אני עשיתי את כל הכלים והוא פשוט נרדם כשאני בא לי לבכות מכאבי גב !!!מה אני יכולה לעשות כדי לגרום לו לתת יד בלי לפגוע או לגרום לו שיתגונן או שנכנס לריב ?אני ממש מתוסכלת וצוברת לו טינה .אודה לכל עזרה 🙏

בני 50 + . נשואים 3 שנים . גרים כרגע אצלי. בעלי מעונין לבנות יחד איתי בית משותף. אך לאחרונה החליט באופן חד משמעי שהילדים שלו יכלו לגור איתו. ילדיו בני 25 והשני 17 . בכלל מבלי לשתף אותי . קבע עובדה בטענה שהבית שנרכוש חצי שלו. ויעשה מה שהוא רוצה מבלי לשאול אותי. כרגע הבן איתי בן 21 .תמיד היה איתי. וסה לטענתו לא מפריע. ילדיו חיים עם האמא. לי קשה עם העינן הזה . אנחנו מעולם לא עשינו חגים יחד. תמיד היה לו תירוץ. הייתי נשארת בחגים לבד. מה עושה ? לפרק ? מאוד עצובה ..היה לי חולם לקנות יחד להיות ביחד עם הילדים אבל אחן סיבה שילדים יגורו עם ההורים. אפשר תמיד לעזור להם . והכל אמרתי . בן זוגי החליט לרכוש בית לבד ואני אבוא אליו מעיין ביקורים. כי לי יש בית .

שלום רב, בן 41 נשוי עם שני ילדים נהדרים ברוך ה'.. אני ואשתי עובדים במשרות מלאות, מנהלים משק בית ,גידול וחינוך ילדים כמיטב יכולתינו. מיזה חצי שנה חש התדרדרות בטיב הזוגיות עם אשתי שלרוב נובעת מפערים בצרכים ותקשורת לקויה. עד לפני חצי שנה עוד היו מפגשים יזומים עם שיחות ואינטימיות מדי פעם (גם אם לא בדיוק בהתאם לצרכים שלי שהם לא דחופים מדי). בחצי שנה האחרונה אפשר לספור על יד אחת מפגשים כאלו. לרוב מה שאני שומע זה .. אני עייפה, אני גמורה, רד ממני כשאני מגיע למגע פיזי כלשהו כולל זריקת היד. אני לא חושב שזה משהו שקשור לרומן מהצד כיוון שהיא לא מסוג הנשים הללו. הייתי מבין אם הגישה שלה היתה כמו.. "אני אוהבת אותך, אני עייפה מאוד לאחרונה, אבל אעשה מה שאוכל על מנת לשמור על האינטימיות ביננו ועל הזמן שמוקדש לנו" אבל לא. גם לא משהו בסגנון. נעשו ניסיונות לדיבוב ולגישור על הפערים מצידי אבל הדברים לא ממש משתנים. מרגיש הזנחה, בדידות, כעס ותסכול עמוק מכך. מבקש להתייעץ ..

מכר רחוק ואני נהיינו לאחרונה מאוד קרובים, התחלנו לצאת ואנחנו בזוגיות. הוא סיפר לי שהוא בהליך גירושים. הוא והגרושה כבר מעל לעשור ביחסים מאוד לא טובים אבל בגלל שהבנים שלו היו קטנים אז לאף צד לא היה אומץ לפרק את הבית. במסגרת היחסים הלא טובים שלו עם הגרושה הם ישנו בחדרים נפרדים בבית המון שנים ולא ממש ניהלו זוגיות אלא יחסים של שותפים לדירה (כאלו שמסוכסכים בניהם בצורה קשה ובתקשורת מינימלית רק על מה שהכרחי). הוא מאוד פתוח איתי ומדבר איתי על הכל ועונה לי בצורה פתוחה וכנה על כל דבר ששאלתי, וגם על דברים שלא שאלתי הוא מספר בצורה שקופה. באחת השיחות שלנו, הוא סיפר לי שהוא בגד בה, פעם אחת לפני 9 שנים עם מישהיא כמה פעמים ופעם נוספת לפני שנתיים עם מישהיא אחרת כמה פעמים (בפעם הזו אשתו חשדה והוא נתפס). עם שתיהן הוא בקשרי ידידות טובים ואומר שהוא לא רוצה ולא מחפש שום דבר אתן מעבר לזה ושהוא אוהב אותי וטוב לו איתי והוא לא רוצה אף אחת אחרת חוץ ממני. כלפי הוא בן זוג טוב ומשקיע ששם אותי בסדר עדיפויות מאוד גבוה ועושה מאמצים ניכרים מאוד כדי שיהיה לי טוב בקשר. לבקשתי, הוא הבטיח שאם לא יהיה לו טוב בקשר אז הוא יסיים אותו ולא יעשה שום דבר במקביל אלי. מה שאני יודעת על הנושא של בגידות - כשאדם בוגד ופורץ את המחסום המוסרי הזה אז יהיה לו קל יותר לחזור על זה שוב בעתיד אך יחד עם זאת זה לא אומר בהכרח שהוא אכן יעשה את זה. מצד אחד מרגיש לי כמו להכניס ראש בריא למיטה חולה ומצד שני חבל לפרק משהוא שיכול להיות טוב בגלל משהוא שהוא לא עשה לי. אשמח לדעה נוספת

צהריים טובים, יש משהו טיבעי , מעולה שעוזר לגברים לבעיית זיקפה . איפימידום תערובת צמחים , האם זה מתאים גם עם לחץ דם גבוה?יש לבעלי קצת בעייה להחזיר זיקפה.

שלומות גיליתי לפני כמה שנים אך לא ידעתי כמה זה אינטנסיבי שבעלי קובע מפעם לפעם במשך השנים לעיסויים. אנימחייבת לציין שאחרי "בילוש קל" שלי..כול המעסות הן מקצועיות . אין שם משהוא אחר..אפילו קבעתי לכמה מעסות כאלה שהוא היה וממש מטפלות טובות . הבעיה הייתה ועדיין שהמינון של ההליכה היא לפעמים לא נורמלית. וכמובן ההסתרה!! מעולם הוא לא סיפר שהוא הולך לטיפולים בגב . והיו מקרים שכמעט כל יומיים קבע ללכת לעיסוי. מצבנו הכלכלי לא הכי טוב בלשון המעטה..אבל כשהוא רוצה עיסוי זה לא מעניין אותו. אפילו על חשבון הבית. בשנה האחרונה הוא החליף נייד והשאיר את הישן בבית. וכל הנייד שלו מלא!! בשמות וגם חלק החליף בשמות של גברים. והתגלה לי שזה לא! אנחנו מאוד אוהבים וחיי זוגיות טובה מאוד. אבל ההסתרה הזטת אינני מבינה למה..זה מתחילת נישואנו. וגם כשיש לי הוכחה שהוא הלך באמצע העבודה לשעה והמשיך לעבוד ובא הביתה כאילו כלום. ואם אני שואלת תמיד זה התקפות וצעקות והכחשה גורפת. הוא מעליב אותי מאוד בקללות ..כאילו הוא פתאום הופך לאדם אחר ומרים את הקול ואומר שאני מדמיינת וממציאה. פעם אפילו דיברתי עם מישהיא שהוא רק היה אצלה..כי כספים נעלמו ותיארתי לעצמי על מה הוא מוציא..ועדיין אחרי שהוא ידע שדיברתי איתה .הוא מכחיש ושאני הוזה הזיות. אני אובדת עצות..מה ניתן לעשות

שלום . אני לסבית, יוצאת עם בחורה 4חודשים. אני עם יצאתי עם נשים בלבד היא רק עם גברים ניסיון רע היה לה. היא צעירה, מאובחנת בדיכאון וחרדה (לא מטופלת כבר שנה) נפגשתי איתה המון המון.. יש חיבור, רגשי. מעולם לא התנשקנו, זה דבר שמפריע לי נורא.. אך משיחה פתוחה איתה בעקבות ריב היא מאוד חסומה.. אני לא רוצה לעשות מהלך או משהו כי אני לא רוצה לגרום לאי נוחות . מה אני יכלה לעשות דר? היא אולי סטרייטית? (ולא רוצה להגיד/רוצה לעבוד על זה כי היא לא רוצה בנים? וטוב לה איתי..?

נשוי כבר 10 שנים + 2 זוגיות שלא הייתה במיטבה מההתחלה( יעוץ זוגי כשהייתה בהריון ראשון ) הרבה ריבים וחייב לציין שדי באשמתי ואופן היחס שלי סגר ראשון היה מעולה ורק קרב בנינו אבל מאז הריחוק חוזר בתחילת הסגר האחרון גיליתי התכתבויות מיניות שלה עם צעיר, כאשר סיפרת לה על זה נוצר קרע גדול גם על החדירה לפרטיות וגם על המקרה עצמו. החלטנו לנסות ולעבוד על הזוגיות, מאז רבים על הרגשה שלה כשקופה ביחסים בריב האחרון טענה שהפסיקה על התכתבות. גילתי שככל הנראה זה שקר. לא יודע מה לעשות. שתי ילדות קטנות שלא רוצה שיפגעו מצד שני לא יודע איך נוכל לעבוד על הזוגיות או האמון ההדדי

אני בתחילת שנות העשרים לחיי, משוחרר כבר כמעט שנתיים וגר בבית עם ההורים. מאז גיל ההתבגרות היחסים בני לבין אבא שלי לא היו טובים בבסיסם ורק התדרדרו עם הזמן. אין בנינו אינטראקציה כמעט וכשיש, זה בעיקר מריבות וויכוחים לא נעימים. המצב הזה רק החריף מאז שהשתחררתי וביוזמתה של אמי החלטנו ללכת לטיפול (שלושתנו). הבעיה שאנחנו בתהליך כבר למעלה מחצי שנה וכלום לא זז.. היו עליות פה ושם אבל בסופו של דבר המצב חזר לקדמותו.. יש כל הזמן מתיחות מאוד לא נעימה ביננו והכי גרוע שהדבר הזה פשוט תוקע אותי במקום ונורא מקשה עליי לעשות דברים אחרים (כמו ללמוד לפסיכומטרי). בהתחלה זה לא הפריע לי כי קוויתי שהטיפול יעזור ואז אוכל להתפנות לטפל בבעיות אחרות שיש לי בחיים אבל כבר תקופה מאוד ארוכה שאני תקוע בגלל המצב ואני פשוט לא מצליח להפסיק להתעסק בזה. אני בדילמה מאוד קשה.. האם להמשיך להתגורר בבית הורי ולסבול על בסיס יום יומי את הקשר המעיק והשלילי שיש לי עם אבי (שרק הולך ומתדרדר) או לעזוב את הבית במטרה למנוע מזה להמשיך לפריע לי להתקדם בחיים ולהשפיע בצורה מתמדת על מצב הרוח והתפקוד שלי?