המחלה שגורמת לאובדן ראייה בגיל 50

היא מתחילה בעין אחת, ותוך זמן קצר גורמת לאובדן ראייה בשתי העיניים: ניוון מקולרי גילי (נמ"ג) היא הסיבה השכיחה ביותר לאובדן ראייה בקרב בני 50 ומעלה. כיצד תדעו אם אתם סובלים ממנה והאם ניתן למנוע את ההידרדרות?

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 10/03/2015

היא מתחילה בעין אחת, ותוך זמן קצר גורמת לאובדן ראייה בשתי העיניים: ניוון מקולרי גילי (נמ"ג) היא הסיבה השכיחה ביותר לאובדן ראייה בקרב בני 50 ומעלה. כיצד תדעו אם אתם סובלים ממנה והאם ניתן למנוע את ההידרדרות? מדריך מיוחד


היא הסיבה השכיחה ביותר לאובדן ראייה חמור בקרב בני 50 ומעלה בעולם המערבי, ושכיחותה עולה ככל שמזדקנים: נמ"ג - ניוון מקולרי תלוי גיל (ARMD) היא מחלת עיניים שהופכת לנפוצה יותר ויותר ככל שאוכלוסיית העולם מזדקנת. שבעה עד 10 אחוזים מבני 65 ומעלה סובלים מהמחלה, ובקרב בני ה-80 ומעלה עולה השיעור עד ל-20 אחוזים.


במצב הקשה ביותר של ניוון המקולה נהרסת וראייתו המרכזית של החולה נפגעת באופן קשה. במקרה זה הראייה ההיקפית נותרת פעילה, כך שאין מצב של עיוורון מוחלט, ובעזרת ציוד אופטי מיוחד ניתן לראות טוב יותר, אולם החולה מוגבל מאד בפעולות יום-יומיות, ביניהן  נהיגה, צפייה בפרטים קטנים במחשב ובטלוויזיה וכמובן בקריאה.


מלבד הגיל, גורמי הסיכון למחלה הם תורשה, עישון (המגביר את הסיכון ללקות בה פי שלושה) וכן עור ועיניים בהירים.


כיצד מאובחנת המחלה?


אבחון המחלה מבוסס על בדיקת קרקעית העין על ידי רופא העיניים וכן על ידי שימוש בצילומי עזר משני סוגים:  Florescein Angiography, צילום עם הזרקת חומר ניגוד, ו-Optical Coherence Tomography, שיטת הדמייה חדשה יחסית ובטוחה לחלוטין.


מהם הסימנים למחלה?


הסימן הראשון לניוון הרשתית הוא נקודות צהובות באזור המקולה, הנראות בברור בבדיקת רופא עיניים. שלב זה קרוי נמ"ג יבש. יותר מ-90% מהסובלים מהמחלה יישארו בשלב זה, אך בקרב כ-10% היא תתקדם לשלב הרטוב, המאופיין בצמיחה של כלי דם בלתי תקינים, הגדלים ומתפרצים דרך קרעים בשכבות הפנימיות של הרשתית.


איזו השפעה יש למחלה על ראייתו של החולה?  


המחלה משפיעה על הראייה בכמה אופנים. ראשית, יש ירידה בחדות הראייה, המתבטאת בטשטוש וערפול. בנוסף ישנו "כתם עיוור" בשדה הראייה, כלומר אזור בשדה הראייה שחסום לחולה. ישנה גם ראייה מעוותת של קווים, אובייקטים וטקסטים וירידה ברגישות לניגודיות (קונטרס), מה שגורם לכך שהצבעים נראים דהויים, וכן יש הסתגלות איטית מאוד למעבר מחושך לאור, ולהיפך.


מהו הטיפול במחלה?  


הטיפול במחלה נעשה על פי הסוג שלה:


ניוון מקולרי גילי יבש: היו ניסיונות שונים לטיפול אקטיבי במצב זה, אשר לא הוכיחו עצמם. כיום מטרת הטיפול המקובלת בשלב זה היא להקטין את הסיכוי למעבר לנמ"ג רטוב. תוצאות של מחקר בינלאומי מצאו כי הסיכוי לפתח את המחלה קטן ב-25% כאשר החולים מטופלים בשילוב של הוויטמינים E, C, בטא-קרוטן ואבץ. בחולים ללא ניוון רשתית או עם ניוון רשתית מוקדם התוספים לא הביאו תועלת משמעותית.


ניוון מקולרי רטוב: המטרה העיקרית של הטיפול בשלב זה היא לשמור על חדות הראייה ולהקטין את הסיכוי לירידה נוספת בראייה לזמן ממושך ככל האפשר באמצעות הרס כלי הדם הלא תקינים. כיום ישנם שלושה טיפולים עיקריים אשר הוכחו כיעילים לצורך זה:


1. התרופות החדשות: הטיפול החדיש ביותר הוא בתרופות מקבוצת  ANTI-VEGF,והידועות שבהן הן אווסטין, לוסנטיס ואייליה, אשר נוגדות לפעולה של החומר הדרוש לצמיחת כלי הדם הפתולוגים ברשתית. התרופות מוזרקות לתוך חלל הזגוגית בעין החולה בכל ארבעה עד שישה שבועות, במטרה למנוע צמיחת כלי דם.


2. טיפול בלייזר: בעבר נעשה שימוש נרחב בלייזר, אשר התאים רק לחלק קטן מהחולים, אצלם ריכוז כלי הדם החולים היה פחות קרוב למרכז הראייה. כיום השימוש בלייזר לרשתית במחלה זו נעשה רק במקרים נדירים ביותר.


3. טיפול ב-PDT: הטיפול ב-PDT, טיפול פוטודינמי עם וורטפורפין, נעשה על ידי לייזר בעל אורך גל מסוים והוכח כיעיל בהקטנת הסיכוי לאיבוד ראייה בחולים מסוימים עם ניוון הרשתית. אחרי טיפול כזה הראייה עדיין מתדרדרת, אך הקצב שלה מועט. כיום כבר כמעט ולא נעשה שימוש בטיפול זה לנמ"ג רטוב, מלבד מקרים בודדים ומיוחדים. הטיפול אושר בארץ לרוב סוגי הנמ"ג היבש וכלול בסל הבריאות.


האם ניתן למנוע את התפתחות המחלה? 


חשוב ביותר לזהות התפתחות של כלי דם חולים מוקדם ככל האפשר, מאחר והמחלה מתקדמת לכיוון מרכז הראייה וגורמת לאיבוד ראייה במהירות גדולה יחסית. עלייה במודעות למחלה ולבדיקות לגילוי מוקדם יכולה לסייע בטיפול.

היות ובמקרים רבים כאשר ישנה עין אחת "טובה" היא מסוגלת לפצות ולהסוות את התפתחות ההפרעה בראייה בעין השנייה, בני 50 ומעלה צריכים לעבור בדיקת ראייה בשתי העיניים בנפרד ובדיקת רשתית לאחר הרחבת האישונים.



פורום עיניים

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • אני סובל מבלפריטיס כבר יותר מחצי שנה
  • נתנאל
  • 11/04/2015 21:48
  • אני אובד עצות כל הרופאים שהייתי אצלם פשוט אף אחד לא יודע מה לעשות השתמשתי במקסיטרול השתמשתי בויט A פוס עשיתי קומפרסים חמים.כל מה שאני עושה זה פשוט חוזר כל פעם מחדש: העפעף אדום מה כל כך גרוע בדלקת הזאת שאין לבלפריטיס תרופה?

  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר עדי נחום
  • 12/04/2015 10:15
  • לפי התיאור כדאי לשקול מתן אנטיביוטיקה בכדורים, אם טרם ניתנה. לחלופין, יש לשקול מחדש האם באמת מדובר בבלפריטיס

  • הדפס
  • הפרעה בראיה
  • טופז
  • 11/04/2015 21:43
  • עברתי 3 הזרקות של אבסטין לאחר אבחנה של סתימת וריד ראשי שגרמה לדימום ובצקת ברשתית ונפילה חזקה בחדות הראיה בעין אחת. הראייה שבה כמעט לקדמותה, אבל התחילה בעין שטופלה, תופעה שלא הייתה בה קודם: קווים ישרים במציאות אני רואה כעין זיגזג (או "קוצים" שיוצאים מהקו). מה המלצתך לגבי המשך בירור, בדיקות וטיפולים ?

  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר עדי נחום
  • 12/04/2015 10:06
  • בביקורת הבאה עם בדיקת ה-OCT ציין בפני הרופא/ה הבודק/ת את ההפרעה החדשה: עליו לחפש הסבר לתופעה. לעיתים מדובר בשארית בצקת או נוזל תת-רשתי למרות כיוון של שיפור ולעיתים מדובר בהתפתחות ממברנה על גבי הרשתית (נקראת EPIRETINAL MEMBRANE או בקיצור ERM)

  • הדפס
  • משקפיים
  • גל
  • 11/04/2015 17:14
  • שלום,יש לי בעיה קצת מוזרה, כשנבדקתי לאחרונה ב2 חנויות אופטיקה נאמר לי שהמספר שלי הוא 2 וחצי ב2 העיניים ורבע צילינדר בימין. העניין הוא שעד היום ב4 שנים האחרונות הייתי עם משקפיים 2 ורבע ב2 העינים והצילינדר אותו דבר, וזה לפי בדיקת עיניים שהיתה בזמנו. כשאני מרכיבה את המשקפיים עם המספר היותר גבוה אני אומנם רואה חד וברור יותר אך עם זאת מורגש לחץ בראש ובעיניים והתחושה היא התעייפות וכאבי ראש כאילו התאמצתי. ובמשקף הישן בעל המספר הנמוך יותר אני אומנם רואה קצת פחות טוב אך מסתדרת איתם והחשוב הוא שהם לא יוצרים לי תחושת לחץ ומאמץ תוך כדי הרכבתם ולאחר הורדתם. בקיצור התחושה עם המס הגבוה יותר לא נעימה. מה עושים במצב כזה? ניסיתי להתרגל אליהם אבל זה ממש לא נעים לי.

  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר עדי נחום
  • 12/04/2015 10:02
  • עפ"י תיאורך ניתן לנחש כי חלה טעות במרשם למשקפיים: ככל הנראה הותאמו משקפיים "חזקות" מידי (טעות נפוצה בצעירים הנקראת OVER-MINUS במקרה של קצרי-רואי, לעיתים נדירות יותר UNDER-PLUS ברחוקי-רואי, לעיתים מדובר בטעות בחוזק או בכיוון הצילינדר ולעיתים בקביעת המרווח בין האישונים, נתון הנקרא PD.) ככלל, כדאי למשתמשי הפורום, בתיאור הבעיה, לציין גיל והאם מדובר בפלוס או במינוס במשקפיים! המלצה: גשי להבדק ע"י רופא עיניים כיוון שרופא בלבד רשאי לטפטף טיפות משתקות-מיקוד שביכולתן לחשוף את המצב האופטי האמיתי: עם המספר שנמצא ע"י רופא/ת העיניים גשי לאופטומטריסט לתיקון הטעות.

  • הדפס
רופאים בתחום
פרופ' אבינועם אופיר פרופ' אבינועם אופיר
מומחה למחלות עיניים קרא עוד
דר' אהוד רייך דר' אהוד רייך
רופא מומחה בשירות לגידולי עיניים במרכז רפואי רבין קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ