דיכאון: מתי העצבות שלכם דורשת טיפול

15% מהאוכלוסייה יסבלו מדיכאון במהלך חייהם, מרביתם נשים. כיצד יודעים שמדובר בדיכאון ולא בעצב חולף, מהם הטיפולים המוצעים וכיצד מסייעים לבן זוג שסובל?

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 07/06/2016

"זוהי שקיעתה של הזריחה", שר פעם פורטיס, ומי שחש בדיכאון, יכול להבין על מה הוא מדבר. אובדן הנאה, מצב רוח ירוד וחוסר משמעות לחיים הם רק חלק מהתסמינים המאפיינים דיכאון. לדברי ז'אנה פורת, פסיכולוגית קלינית ומטפלת במרפאת מצבי רוח בבית החולים "שניידר", כ-15% מהאוכלוסייה יחוו דיכאון או תקופה דיכאונית במהלך חייהם, כאשר נשים סובלות מדיכאון פי שניים מאשר הגברים.


קראו עוד: 6 מזונות שיהפכו אתכם לשמחים יותר


מה ההבדל בין דיכאון לסתם עצבות?

"צער וכאב הם רגשות נורמליים אצל אדם שעובר תקופה קשה. לכן, אם הדיכאון חולף תוך זמן קצר סביר להניח שלא מדובר בדיכאון קליני", קובעת פורת. "בשונה ממצב רוח ירוד, שלרוב נובע כתוצאה מנסיבות סביבתיות ונעלם תוך מספר ימים, הדיכאון נמשך למעלה משבועיים ועשוי להתבטא בתסמינים כגון הערכה עצמית נמוכה ואובדן הנאה או עניין בדברים שעניינו אתכם קודם לכן".

   

הדיכאון בא לידי ביטוי במספר מישורים:


במישור הפיזיולוגי: פגיעה בשינה (הכוונה היא בדרך כלל להפרעות בשינה, ולעתים גם תיתכן שינת יתר), חוסר תאבון או יתר תאבון וחולשה.


במישור הרגשי: תחושה של עצב, ייאוש, חוסר משמעות, חוסר הנאה או נטייה לעיסוק יתר במחשבות על האופי והמעשים.


במישור הקוגניטיבי: תסמינים המאפיינים שינוי מחשבתי, כגון חשיבה פסימית (פירוש המציאות כשחורה), חשיבה שלילית, מחשבות אובדניות, חוסר תכלית בחיים, ירידה בריכוז ופגיעה בזיכרון. בנוסף, אצל מבוגרים עשויה להופיע איטיות מחשבתית.


לדברי פורת אצל אנשים מדוכאים ניתן להבחין לעתים בנטייה לעיוותים תפיסתיים ומחשבתיים ("הטיות חשיבה"). "הכוונה היא שאותם אנשים רואים את המציאות באופן שאינו רציונלי", היא מסבירה. "כך, למשל, רואה המדוכא את החיים ב'שחור ולבן' או בצורה קטסטרופלית, כלומר הוא מפרש עניין כגרוע יותר ממה שהוא באמת".


ביטוי נוסף לדיכאון ניתן לראות במישור התפקודי. "קיימת ירידה בתפקוד היומיומי של הסובל מדיכאון, כתוצאה מהשפעתן של אותן תופעות האופייניות לדיכאון", מסביר ד"ר מיכאל קרסנושטיין , פסיכיאטר בכיר ומנהל המחלקה לגרייה מגנטית מוחית באיכילוב.


מדוע אנחנו סובלים מדיכאון?

"הדיכאון נובע משילוב של גנטיקה, כלומר מרכיב מולד שמייצר רגישות של אדם ללקות בדיכאון, וכן בשל סיבות סביבתיות, כגון מוות, פיטורין או חוויות טראומטיות", אומרת פורת.


דיכאון

דיכאון. ירידה בתפקוד היומיומי


"בנוסף באותם מרכיב גנטי, שקשה לנו לשים עליו את האצבע, ולגורמים הסביבתיים ידוע לנו כי ישנם גם גורמים ביולוגיים אחרים, כמו רקע הורמונלי לדוגמה", מוסיף קרסנושטיין. "הסיבה לכך אינה ברורה לחלוטין, ובחלק מהמקרים סיבה חיצונית עלולה לעורר את התחושות הללו".


קראו עוד: מדינה בהדחקה: איך דווקא הישראלים אופטימיים יותר?


כיצד ניתן לטפל בדיכאון? ישנם כיום מספר אפשרויות העומדות בפני החולים:


1.  טיפול קוגניטיבי-התנהגותי קלאסי (CBT)

"מטרת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הקלאסי היא להראות למטופל מדוע המחשבות שלו אינן נובעות ממציאות אובייקטיבית, אלא מ'עיוותי המחשבה' שלו", מסבירה פורת. "במהלך הטיפול המטפל עובד על מחשבותיו ואמונותיו אלו, כגון מחשבות של 'אני לא שווה כלום', ולכן סביר להניח שבמהלך הטיפול ייבדק הבסיס למחשבות אלה.


"בנוסף המטפל יעזור למטופל להתמודד עם הפחד שלו מפני סיטואציות מלחיצות ויחשוף אותו להתמודדות עמן, במטרה שיוכל להיווכח שהוא מסוגל להתמודד עמן. במקביל יכוון המטפל את המטופל להמשך חיי שגרה רגילים, למרות התחושות הקשות, על מנת שלא יכנס ל'מעגל קסמים' שקשה מאוד לצאת ממנו, כאשר המטופל עוצר את חייו ושרוי בתוך מחשבותיו".


2. טכניקות פסיכולוגיות חדשות המבוססות על המונח "קבלה"

זהו סוג חדש של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שעוסק ב"קבלת המחשבות" (במקום הפרחתן והתנגדות להן). כלומר, במקרה שהמטופל חש עצב, תודגש הלגיטימציה והנורמטיביות לתחושה זו.


"ככל שאנחנו מקבלים רגשות שליליים כחלק מהחיים וכחוויה לגיטימית וטבעית וממעטים להתעסק ולנסות לשלוט או להבין את מקורן של התחושות הללו, כך יפחת הדיכאון", מסבירה פורת. "המונח החשוב בהקשר זה הינו המיינדפולנס (mindfulness), כשהכוונה היא להתבוננות סקרנית ולא שיפוטית ב'כאן ועכשיו', מבלי לנסות לשנות או לשלוט בחוויה. כלומר, במקום להתעסק בעבר (איפה טעיתי, למה לא פעלתי אחרת וכו') או בעתיד (אני בחיים לא אצליח, אין שום סיכוי להתקדם בעבודה וכו'), המטופל מונחה להתייחס רק לחוויה הנוכחית ולתרגל קבלה שלה.


"במהלך הטיפול, מנסים להציב את המחשבות, באופן מטאפורי, מול עיני המטופל, ובמקום שהוא יתבונן דרכן על העולם, הוא עוצר ומביט בהן מהצד. המסקנה המתבקשת היא שמחשבה היא רק מחשבה, ולא המציאות בהכרח. לכן אפשר להאמין שהיא נכונה או לבחור להאמין שלא".


3. טיפול תרופתי

הטיפול בכדורים הוא אחד הנפוצים שקיימים כיום, אך לדברי ד"ר קרסנושטיין טיפול תרופתי מוצלח אינו עומד בפני עצמו, אלא משלב גם טיפול פסיכולוגי, טיפול סוציאלי (סדר יום, תעסוקה, מערכת תמיכה, חיי חברה, משפחה וכו') וטיפול גופני (טיפול בבעיות גופניות והמלצה לפעילות גופנית).


בנוסף, מציין ד"ר קרסנושטיין, ישנם מטופלים שכלל אינם מגיבים לטיפול התרופתי, מה שמעלה עוד יותר את חשיבות הטיפול המשולב. "כשליש מהמטופלים אינם מגיבים לטיפול תרופתי, ולעתים גם לוקח זמן עד שמוצאים את המרשם המתאים או שעובר זמן יקר עד שהתרופה מתחילה להשפיע. לכן ההמלצה היא לקבל טיפול משולב, על מנת לא להחמיר את מצב הדיכאון".


דיכאון

טיפול תרופתי. מומלץ לא להסתמך רק עליו


-כמו לכל טיפול תרופתי, גם לכדורים נוגדי דיכאון יש תופעות לוואי. מהן?

"בין תופעות הלוואי של נוגדי הדיכאון נראה השמנה, עלייה בתאבון, הפרעות בתנועה ופגיעה בתפקוד מיני", מסביר ד"ר קרסנושטיין. "באופן כללי, התרופות החדשות גורמות לפחות תופעות לוואי מאלה שקדמו להן, אך עדיין ישנן תופעות לוואי. בנוסף, נשים בהריון מוגבלות מבחינת השימוש בתרופות פסיכיאטריות, ולא מומלץ שיעשו שימוש בנוגדי דיכאון, אך ישנם גם מקרים יוצאים מן הכלל".


-האם, לדעתך, היד קלה מדי על ההדק בכל הקשור למרשם כדורים נגד דיכאון?

"אני מאמין שכן", אומר קרסנושטיין. "בשל העובדה שהתרופות החדשות גורמות לפחות תופעות לוואי, יש נטייה לרשום אותן אפילו במקרים של דיכאון קל. יש מקרים שבהם זה מוצדק, אך לעתים המרשם ניתן ביתר קלות. כך, למשל כאשר המטופל מגיע לרופא המשפחה, המוסמך לרשום תרופות אנטי דיכאוניות אך אין לו את הידע המורחב שיש לפסיכיאטר בנושא, הוא לרוב ייקבל מרשם לכדורים נוגדי דיכאון, אך ייתכן שפסיכיאטר לא בהכרח היה ממהר להמליץ על כדורים במקרה דומה. 


קראו עוד: ציפרלקס תרופה לטיפול בחרדות ודיכאון


4. גרייה מגנטית

טיפול בגרייה מגנטית מתאים בעיקר למקרים קשים של דיכאון, כאלו שבהם הטיפול התרופתי לא נמצא כיעיל. "הנתונים מראים כי הטיפול בגרייה מגנטית משיג עד כ-70% שיפור בתחושת הדיכאון  בקרב מטופלים שבהם הטיפול התרופתי לא היה יעיל", אומר קרסנושטיין. "בנוסף, טיפול זה יעיל במקרים של נשים מניקות, שעבורן קשה להתאים טיפול תרופתי מחשש לפגיעה בתינוק, ולאנשים מבוגרים הנוטלים תרופות באופן קבוע, ששילובן עם טיפול תרופתי פסיכיאטרי אינו אפשרי".


-כיצד מתבצע הטיפול?

"בשלב הראשון יידרש המטופל להגיע לטיפול בן חצי שעה בכל יום במשך ארבעה שבועות", מסביר קרסנושטיין. "הטיפול אינו דורש הרדמה או הכנה מיוחדת. הטיפול מתבצע לאחר שנבחנו הפרמטרים האישיים של המטופל, לפיהם נבחרת עוצמת הטיפול, שבמהלכו חובש המטופל קסדה, שבתוכה נמצא סליל אלקטרו מגנטי, המגרה אזור מסוים בתוך המוח ומשפיע עליו".


-האם הטיפול כרוך בתופעות לוואי?

"ייתכנו תופעות כגון תנועות בלתי רצוניות של הגוף, העשויות להתרחש רק במהלך הטיפול וסביר שיפסקו מיד לאחריו", מסביר קרסנושטיין. "לעתים יחוש המטופל כאב ראש קל. הטיפול אינו נעים אך אינו כואב ובמהלכו מורגש זרם קל".


-למי הטיפול אינו מתאים?

"הטיפול אינו מתאים לנשים בהריון, למטופלים שעברו ניתוח ראש שכלל השתלת ברזלים מעל לקו האף או לאנשים עם קוצבי לב".


בן הזוג שלכם סובל מדיכאון? כך תפעלו

פעמים רבות הראשונים לזהות כי אדם סובל מדיכאון הם בן או בת הזוג שלו. אך גם החשד כי זהו המצב אינו מספיק, וחשוב לדעת כיצד לגשת אליו בכדי לסייע לו להשיג טיפול. המטפלת הזוגית שלי פרופר-רוזן, (עו"ס MA) מסבירה כיצד עליכם לפנות אליו.


זמן שיחה: קיימו את השיחה בזמן נוח ולא לחוץ. נסו לדבר ברגישות ובעדינות על השינויים אליהם שמתם לב (בכי, הסתגרות בן הזוג) במטרה להציע את עזרתכם.


היו קשובים: חשוב שהם ידעו שאתם שם לצידם, תומכים ואוהבים. מאידך, דעו לכבד את בקשותיהם ונסו לא לקבל את המצב באופן אישי, ואם הם לא מעוניינים בשיחה על המצב נסו להבין זאת. חשוב שידעו שאתם נמצאים שם עבורם כשכן ירצו לדבר.


דאגו גם לעצמכם: קחו בחשבון שזו תקופה לא פשוטה, וכי סביר להניח שלא תקבלו מהקשר את מה שהתרגלתם לקבל עד כה. מאחר שמדובר במחלה לכל דבר, תצטרכו להיאזר בסבלנות והבנה. כדאי שתבנו גם לעצמכם מערך חברים תומך, שיהיה עבורכם אוזן קשבת, והיעזרו בעצמכם באיש מקצוע אם תרגישו צורך בכך.


אל תהפכו למטפלים שלהם: אל תנסו להיכנס למקום המטפלים, משום שאתם עלולים להפסיד  תפקיד אחר לא פחות חשוב ונחוץ לאדם שסובל מדיכאון - והוא להיות הפרטנר שלהם.


שמרו על חיי שגרה: לצד היכולת שלכם לתמוך בהם ולהיות שם עבורם, המשיכו גם לשמור על עצמכם ועל חייכם וזאת על מנת לא "להישאב" לדיכאון. כך גם תביאו את ה"בחוץ" למקום החשוך של הדיכאון וייתכן שתוכלו לעזור.


גשו בעצמכם לטיפול: כאשר בן הזוג נמצא במצב של הדחקה או חוסר יכולת להבין, כשישנה התמודדות עם משבר לא פשוט וגם כאשר הוא מבין שמשהו עובר אליו, ההמלצה החד משמעית היא ללכת לטיפול בעצמכם. זה יעזור לכם להתמודד עם הקושי – וגם לעזור לו בצורה טובה יותר.


הבינו שדברים עשויים להשתנות מהבחינה המינית: גם אם אתם ביחד כבר תקופה ארוכה, המצב בין הסדינים עשוי להשתנות בעקבות המחלה. הציפיות לקיום יחסים מין כמו כבעבר, או בכלל, לעתים לא ריאליות כשאחד מבני הזוג סובל מדיכאון. חשוב להיות גלויים ולדבר על החששות והשינויים, ובמקרה של קושי לפנות למטפל זוגי ומיני.



פורומים, חרדה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
מחשבות טורדניות כרוניות והחמרה במצב רעות 15/12/2019 07:18
  • לפני יותר מחודשיים לאחר התקף חרדה התחילו לי מחשבות שאולי מה שאני רואה זה לא באמת למרות שאני רואה? למה המחשבות האלה מביאות איתן פחד מאובדנות או מחשבה שיש דחף לכך? או כל מיני מחשבות טורדניות ? כל הזמן אני בעיסוק סביב הפחד והספקות האלה לגבי כל דבר כמעט אפילו לגבי הקיום של עצמי. מחפשת הגיון בכל דבר ומרגישה שאני בהצגה. ניתוח מתמיד של כל דבר ומה זה החיים האלה. מרגישה כאלו אני רואה אבל לא מרגישה, לא חווה את הסיטואציה, מצבים של בהייה וחלימה, חודשיים ויותר. אציין שטופלתי 7 שנים בציפרלקס ולפני יותר מחצי שנה הפסקתי כי רציתי להתמודד בלי ולצערי לפני יותר מחודשיים חזרתי לכדור והוא הופסק שוב מאחר ולא עזר כבר. אשמח לשתף בדוגמאות למחשבות הטורדניות שיש לי, איך אני מתנהלת איתן ומה התוצאה וכן מה הציפיות שלי מהכדורים ומה החששות שלי מהן. -מחשבות אובדניות לא רצוניות, מפחדת שאני אובדנית, מפחדת לבצע מעשה אובדני, חשוב לציין שאיני אדם אובדני ואין לי שום סיבה לפגוע בעצמי. המעשה הכפייתי: עמידה ליד החלון ובדיקה האם אני אובדנית, מחפשת אישורים מהסביבה, בודקת באינטרנט ומעלה שאלות בפורומים יותר מפעם אחת. התוצאה: לא פוגעת בעצמי, אך מבוהלת ונתקפת חרדה קשה. לא נכנסת לחדר שלי כי מפחדת מהחלון. נכנסת רק להחליף בגדים ולהתאפר. כתוצאה מהמצב נרתעת מכדורים פסיכיאטריים מהפחד שיגרמו לי להיות באמת אובדנית מאחר וכתוב בתופעות לוואי שזה עלול להתרחש. -פחד להשתגע לבד או בציבור המעשה הכפייתי: בודקת אם אני באמת משתגעת, זה בא לידי ביטוי שאני בכוח מנסה כביכול להשתגע קורה במיוחד בבית, אם זה לנסות להוציא קולות/צעקה לדוגמא. לפעמים עובר בראש לנסות להרביץ או לתת מכה למישהו אבל זה בעיקר בראש ואני עוצרת את עצמי מלבצע אקט באופן אמיתי. אני לא בן אדם אלים, אך בילדות הייתי תוקפנית יותר כלפי ההורים. התוצאה: תחושה שאני חייבת לפרוק משהו תסכול ופאניקה קשה . -פחד שהמציאות לא אמיתית למרות שהיא עומדת לנגד עיני, פחד שאין דבר כזה באמת עולם, פחד שאני לא באמת נוכחת למרות שאני כן, פחד שהכל סתמי. המעשה הכפייתי: בדיקה שהכל אמיתי, מסתכלת ובודקת ללא עצמים, חפצים, על הסביבה, על אנשים שזה קורה לעיתים גבוהות. מנתחת כל דבר שאני אומרת או מישהו אחר אומר או עושה ומנסה להבין מה המשמעות, מנסה להבין מה ההגיון שעומד מאחורי כל דבר. לפעמים נוגעת בעצמי ומסתכלת במראה לבדוק שאני נמצאת אבל זה קורה לעיתים נמוכות. גם כאן חוזר על עצמו העניין שאני מחפשת אישורים מהסביבה, בודקת באינטרנט ומציפה בפורומים. התוצאה: חוסר ביטחון וספקות, עדיין מרגישה שזה לא מספיק משכנע אותי וכתוצאה מכך נתקפת בחרדה קשה ולא מסוגלת לחוות את החיים בצורה ספונטנית. מפחדת שלא אבין משמעויות או שאפרש סיטואציה בצורה לא נכונה. מרגישה שהגוף פועל על אוטומט ולא מצליחה להבין איך אני עושה את זה. תחושה שהמודע התערער, מרגישה מודעות יתר לפרטים שאצל אדם נורמטיבי לא קיימים. מודעות יתר למתרחש, בדיבור,בתנועות גוף, לסביבה לאנשים.... -פחד שיש לי מחלה מסויימת המעשה הכפייתי: דבר ראשון שאני עושה זה בודקת באינטרנט, מחפשת תשובות בפורומים, שואלת אנשים פונה לכמה רופאים כי לוודא ולבטל את הספקות. התוצאה: ברוב המקרים אין שום מחלה והכל נובע מלחץ נפשי. אציין שבמקרה של המצב העכשווי מתקשה עדיין להשתכנע שאין לי שום הפרעה נפשית אחרת. -חייבת שהכל יהיה מאותה קבוצה, למשל מוצרים שכולם חייבים להיות מאותה סדרה. המעשה הכפייתי: קנייה של מוצרים מאותה סדרה, למשל מוצרי טיפוח לפנים ולשיער חייבת שכולם יהיו מאותה סדרה X למשל. התוצאה: מרגישה סיפוק,מרגישה נוח מרגישה בטוחה. לפעמים זה גם מגיע למצב שהמוצר ספציפית לא עונה על הצורך ואז נוצר מצב של בזבוז כסף. מה הציפיות שלי מהכדורים/איזו תועלת אני רוצה להפיק מהם: -הרגעת החרדות מבחינה סימפטומית: הרעידות בגוף, הזרמים, הסחרחורות, דפיקות לב... - הרגעת דחפים: מיניים, התקפי עצבים וזעם - הפסקת המחשבות הטורדניות הספקות והאובססיות - העלמת הניתוק (הדה ריאליזציה/דה פרסונליזציה)- רוצה לחזור לעצמי. - הגברת התיאבון אך לא ברמה דרסטית, לא ברמה של התקפי זלילה עד כדי איבוד שליטה באכילה - הרגעת התסמינים שלפני ובזמן קבלת הווסת (מתבטא במצב נפשי קשה יותר וכאבים ) - שינה מספקת רציפה ומלאה עם כוחות ליום הבא והכי חשוב עם כמה שפחות תופעות לוואי וסיכון לפיתוח תלות!!! בשורה התחתונה: איזון חוסר האיזון במוח. *** אציין שאמי סובלת גם מאוסידי, מה שמעלה את השאלה האם מדובר בהפרעה תורשתית "שהתברכתי" בה ושאינה בשליטתי והיא קשורה בחוסר איזון במוח שקיים מלידה? מה החששות שלי מהכדורים: - שאצטרך יותר מכדור אחד - שיגרמו לתוצאה הפוכה, שיגרמו להחמרה ולאובדנות ואולי לפסיכוזה. שחס וחלילה יביאו אותי למצב של אשפוז. - שידכאו לגמרי את התחושות שלי ושיהפכו אותי לאפטית וחסרת פחד במצבים מפחידים נורמטיבית אני רוצה להצליח להרגיש עצב, שמחה, צחוק, פחד במידה מסויימת וכשצריך. - שיגרמו לי לעייפות עד כדי חוסר תפקוד וחוסר שליטה בעייפות וכתוצאה מכך לא אוכל לעבוד, ללמוד ולנהל אורך חיים נורמטיבי. - שיגרמו לי לירידה ביכולת הקוגנטיבית, ירידה בזיכרון שיביאו לירידה בהישגים ולירידה בתפקוד. - שידכאו את החשק המיני עד כדי אובדן החשק ואז כתוצאה מכך לא אוכל לנהל מערכת יחסים תקינה. - שירוקנו את הגוף שלי מויטמונים ויגרמו לי למחלות שלא היו קיימות. -שיגרמו לי לנשירת שיער. - שיגרמו לי לתלות לכל החיים. - שלא אוכל להוציא רשיון נהיגה, שלא אוכל להשתלב במסגרת מסויימת בגלל שאני לוקחת כדורים, שהם יפגעו לי בעתיד. היכן האוסידי מפריע לי ופוגש אותי? בעבודה, בלימודים- שאיפה לפרפקציוניזם, פחד מלטעות וכתוצאה מכך לחפש אישורים, לחזור כמה פעמים על אותן שאלות מהחשש שלא הפנמתי מספיק, ואפילו חיזוקים חיוביים מהסביבה/מהממונים. השאיפה לפרפקציוניזם מביאה למצב של איכות על חשבון זמן- לא מצליחה לעמוד בזמנים : במבחנים, במשימות, אפילו בלהגיע בזמן. האוסידי גוזל זמן ומביא איתו לתוצאות שליליות ולירידה בביטחון. למשל ציון גרוע במבחן כי לא הספקתי לענות על כל השאלות, נזיפה מהבוס, במקרה הגרוע פיטורים ממקום העבודה (קרה אולי פעמים בודדות)ישנם מצבים בהם אני בעצמי מתפטרת כי לא מסוגלת להתמודד עם הלחץ. מרגישה תמיד שאני לא טובה מספיק. לא מפריע כל כך אך קיים הגועל מלנקות שירותים במסגרת העבודה, חשיפה למקומות מלוכלכים, עשיית צרכים במקומות ציבוריים, נגיעה במתקנים ציבוריים, גועל ורתיעה מאוכל בבתי חולים. תחום המיני- מתעורר גועל בעת קיום יחסים אינטימיים שמקשה מאוד. טרם קיום היחסים עולה הצורך שלי להתנקות אך בעיקר לבקש זאת מהפרטנר ולעיתים הצד השני מרגיש שאני לא סומכת עליו מספיק. כמו כן לא מסוגלת לקיים יחסי מין מלאים מהחשש להידבק במחלה, להכנס להריון לא רצוי גם אם נעשה שימוש באמצעי מניעה, קיים חשש תמידי מכאב ומחדירה. בנוסף יש בי את התפיסה שיחסי מין מלאים יתקיימו בתנאי שאני במערכת יחסים זוגית לטווח הארוך ועם פרטנר שאני סומכת עליו. יש בי את הרצון והדחף לקיים יחסים אינטימיים גם אם לא מלאים גם מחוץ למערכת יחסים קבועה ויציבה, וכשזה קורה כמה שעות לאחר מכן ישנה תחושה של פאניקה עזה ותחושה של גועל רצון להקיא ורגשות אשם. לקח לי ימים ארוכים להתאושש מהמצב. כלומר יש דחף ורצון לקיים אינטימיות עם גבר מצד אחד ומאידך יש גם רתיעה מכך. מצד אחד יוצאת מורווחת ומסופקת ומצד שני נתקפת בחרדה קשה וברגשות אשם על הנעשה. בעבר היו ספקות לגבי נטייה מינית. בתחום חברתי- אני יכולה להתקע על משהו שמישהו אמר שלא לרוחי ולא להתקדם הלאה ולהתעקש ולנתח את הנעשה/נאמר ולא לשחרר, ואז נוצר מצב של מריבה ואף ריחוק במקרים מסויימים. לפעמים מדברת יותר מידי ולא יודעת מתי לעשות את הסטופ. תלותיות- נקשרת בקלות, ואם הקשר נגמר מתקשה לשחרר ואף עושה הכל כדי להחזירו ומצב זה נכשל ולא מביא לתוצאות חיוביות, אולי אפילו לרתיעה. מרגישה קושי לשחרר מן העבר ולפעמים מנסה "לשחזר" אותו אך ללא הצלחה ומכאן האכזבה הקשה שמביאה לעצב ולדיכאון. תחושה שהאושר שלי תלוי באדם/מקום אחר ומכאן הקושי להתקדם הלאה ולהיות עצמאית. דוגמאות מהחיים: הפרידה מהמחנכת ומבית הספר. עזיבת מקום עבודה. פרידה מהחבר. פרידה מדמות אימהית. התחושה של הנטישה מאוד קשה עבורי. מה אני מרגישה עכשיו: -חרדה קשה -בלבול -זעם/עצבים בגוף - פוחדת להשתגע/לפגוע בעצמי/לאבד שליטה בלי סיבה -מחשבות טורדניות, ספקות -ניתוק מעצמי ומהסביבה, מרגישה שאיבדתי את העצמי וכבר לא יודעת מי ומה אני. -פחד שהמחשבות ישלטו בי ולא אני בהן ושאשאר תקועה במצב הזה -מפחדת לצאת מהבית - מפחדת למות -מפחדת שיש לי מחלה נפשית נוספת, מפחדת שאני פסיכוטית - מרגישה מצד אחד "נקייה" מכל הכימי ומצד שני עדיין סובלת ומתחבטת בשאלה האם טיפול פסיכולוגי לבד ייתר את הצורך בכדורים או שאני במצב שמחייב שילוב של השניים. מרגישה מצוקה גדולה, מפחדת להגיע למצב של ייאוש ודיכאון וחס וחלילה לאובדנות ואיני רוצה בכך.

  • + הוסף תגובה
סה"כ חרדה רעות 15/12/2019 16:09
  • רעות יקירה מה שאת חווה זאת חרדה שמשבשת לך את החיים עובדה שלא השתגעת וגם לא תשתגעי החרדה גורמת לך למחשבות ההזויות האלה כשהחרדה תעלם תחזרי לעצמך

  • + הוסף תגובה
פחדים חרדות ספקות מה זה??? תותית 09/12/2019 22:04
  • מה יכולה להיות הסיבה להתפרצות של מחשבה שאולי מה שאני רואה זה לא באמת למרות שאני רואה? למה המחשבות האלה מביאות איתן פחד מאובדנות או מחשבה שיש דחף לכך? או כל מיני מחשבות טורדניות ? כל הזמן אני בעיסוק סביב הפחד והספקות האלה לגבי כל דבר כמעט אפילו לגבי הקיום של עצמי. מחפשת הגיון בכל דבר ומרגישה שאני בהצגה. ניתוח מתמיד של כל דבר ומה זה החיים האלה. מרגישה כאלו אני רואה אבל לא מרגישה, לא חווה את הסיטואציה, מצבים של בהייה וחלימה, חודשיים.יכול להיות שהציפרלקס החמיר את המצב?

  • + הוסף תגובה
תגידי שלום לדה ריאליזציה די 11/12/2019 10:04
אשמח לעזור לך ישראל 11/12/2019 14:32
  • המייל שלי זה apfyk153@gmail.com אשמח לעזור ולייעץ בתור אחד שעוברמועבר את זה 4 שנים ויותר והצלחתי ומצליח עדין להגיע להמון תובנות מה גורם לזה איך מטפלים ואיך משתחררים ברוך השם מזה, אשמח לעזור

  • + הוסף תגובה
פחדים חרדות ספקות מה זה??? ד"ר יששכר הרמן 14/12/2019 17:08
  • מחשבות טורדניות כאלו יכולות להיות ביטוי של כמה הפרעות (כולל גם OCD). לא ניתן דרך הפורום להעריך במה בדיוק מדובר.

  • + הוסף תגובה
מדובר בפסיכוזה/ סכיזופרניה? תותית 14/12/2019 17:16
טיפול יעיל לocd עקשן וחמור רעות 14/12/2019 07:41
  • מהו הטיפול היעיל ביותר לocd חמור ועקשן שאני סובלת ממנו כבר כמעט 3 חודשים? מדובר בספקות שאולי מה שאני רואה זה לא באמת למרות שאני רואה. המחשבות האלה מביאות איתן פחד מאובדנות או מחשבה שיש דחף לכך, או כל מיני מחשבות טורדניות .כל הזמן אני בעיסוק סביב הפחד והספקות האלה לגבי כל דבר כמעט אפילו לגבי הקיום של עצמי. מחפשת הגיון בכל דבר ומרגישה שאני בהצגה. ניתוח מתמיד של כל דבר ומה זה החיים האלה. מרגישה כאלו אני רואה אבל לא מרגישה, לא חווה את הסיטואציה, מצבים של בהייה וחלימה, חודשיים. פחד לא להבדיל בין מציאות לדמיון, מפחדת שאני בעולם אחר למרות שהמציאות עומדת לנגד עיני. מרגישה ממש מבולבלת ומפחדת להאמין למחשבות האלה. הן גוזלות כל כך הרבה זמן והתפקוד שלי הוא כמעט אפסי. החרדות לא מניחות. ציפרלקס לקחתי במשך 7 שנים ועזר, הופסק לפני יותר מחצי שנה וחזרתי אליו לפני כחודשיים וחצי אך ללא הצלחה. חוששת נורא מכדורים פסיכיאטרים ומפחדת שיגרמו לתופעות לוואי קשות של אובדנות או פסיכוזה. כעת אני באשפוז יום ובינתיים ללא שום תרופות אלא רק שיחות והפסיכולוגית האישית שלי זו שטופלתי אצלה 10 שנים לדעתה מצבי כן מצריך כדורים וטיפול שיחתי. השאלה איזה כדור הכי יעיל להפרעה ובאיזה מינון והכי נטול תופעות לוואי מסוכנות.

  • + הוסף תגובה
טיפול יעיל לocd עקשן וחמור ד"ר יששכר הרמן 14/12/2019 17:15
  • ציפרלקס הוא טיפול מצויין ל- OCD, ואת כבר מכירה ויודעת את תופעות הלוואי ממנו. חודשיים זה לא זמן מספיק כדי לחשוב שהתרופה אינה יעילה עבורך.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!