- אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בערוץ בריאות הנפש במבוגרים
- אפשר להקל על אדם עם פוסט טראומה
אפשר להקל על אדם עם פוסט טראומה
המלחמה הזו לבטח הולידה כבר אנשים עם פוסט טראומה, ולצערנו הרב סביר להניח שאליהם יתווספו אנשים נוספים. כיצד תוכלו לעזור לאדם שחי עם פוסט טראומה? התשובה בפנים
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא פסיכיאטריה, פסיכולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לפסיכיאטריה, פסיכולוגיה:
ד"ר מרים ברן
רופאה בכירה פסיכיאטרית מבוגרים
ד"ר אולגה קובלצ׳וק
פסיכיאטרית של הילד והמתבגר
ד"ר אבלין שטיינר
פסיכיאטרית בכירה, מנהלת לשעבר של מרפאה לבריאות הנפש - הנוטרים של בית חולים פסיכיאטרי שלוותה
ד"ר מיכאל דוברוסין
פסיכיאטר/פסיכוגריאטר, עצמאי בקליניקה פרטית, פסיכיאטר עצמאי בקופ"ח מכבי, יועץ במע' שיקום פסיכיאטרי ארצי של משרד הבריאות
ד"ר מיכאל שפרינץ
פסיכיאטר מומחה בטיפול בהפרעות אפקטיביות (דיכאון ודו-קוטבי) ובהתמכרויות.
ד"ר טל ויצמן
מנהל את תחום בריאות הנפש מחוז ירושלים – שפלה במכבי שירותי בריאות
ד"ר אגאט בריסו
סגנית מנהלת מחלקה במחלקת פסיכיאטריה בבית חולים תל השומר
ד"ר יוליה וקאלו
פסיכיאטרית מומחית למבוגרים, עוסקת טיפול ומעקב במגוון רחב של מצבים והפרעות פסיכיאטריות, בעלת ניסיון רב בתחום הפרעות תקשורת במבוגרים כולל אבחון
ד"ר רוני שילה
מומחה עולמי בהתאמת טיפול תרופתי למאפייניו הספציפים של המטופל. קשוב, רגיש, סבלני ואמפתי!
ד"ר נעמה באומל
מומחית בפסיכיאטריה, העוסקת באבחונים ובטיפולים פסיכיאטריים בקליניקה FYM ברעננה.
ד"ר מיכאל קון ברטשניידר
פסיכיאטר מומחה מטפל בקליניקה, בית המטופל, טיפול ומעקב מקוונים. בהפרעות מצב רוח, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות פסיכוטיות אקוטיות וכרוניות, הפרעות אישי...
ד"ר נדב גולדנטל
פסיכיאטר מומחה, אחראי היחידה להפרעות התפתחות בוגרים בשיבא ומנהל מרכז גולדנטל, מומחה ל-PTSD, אוטיזם ומצבים פסיכיאטריים כלליים, מחקר וייעוץ לארגוני...
ד"ר אינה מרנזון
פסיכיאטרית מומחית שעובדת בשיטה אינטגרטיבית, מנהלת מרפאה פרטית לטיפול הוליסטי לגוף ונפש
מל"ר - מרכז לפתרונות רפואיים
מרכז מומחים מל"ר נהריה | ייעוץ רפואי פרטי עם אפשרות להחזר מחברות הביטוח | בהובלת ד"ר אלה קרול
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר מומחה, משמש כמנהל הרפואי של MindMe, המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם
ד"ר פבלו אריאל רויטמן
פסיכיאטר מבוגרים, אוטיזם במבוגרים - אבחון וטיפול, מגבלה שכלית ובעיות פסיכיאטריות, תורים פיזיים ובזום
ד"ר סוניה סונקין
ד"ר סוניה סונקין הינה רופאה מומחית בעלת התמחות כפולה – בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ובפסיכיאטריה של מבוגרים.
ד"ר איגור ארונוב
פסיכיאטר מבוגרים שמטפל מגיל 18 ומעלה
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא פסיכיאטריה, פסיכולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
פוסט טראומה יכולה להשפיע על אנשים בצורה שונה, ולכן התמיכה שאדם זקוק לה תלויה בחוויות, בתסמינים הספציפיים ובמצבו הנפשי. אז איך לעזור לאדם קרוב לעבור את המסע הזה קצת פחות לבד? התשובה בכתבה שלפניכםן.

צילום: shutterstock | Ground Picture
מה חווים אנשים עם PTSD?
זה טבעי להרגיש פחד וחרדה לאחר אירוע מסוכן או טראומתי. בקרב רוב האנשים, הרגשות הללו דועכים עם הזמן, אלא שבמקרים אחרים אנשים ממשיכים לחוש את הרגשות האלה במשך חודשים או שנים לאחר מכן, והדבר עלול לפגוע בשגרת החיים, כמו למשל הימנעות מפגישה עם אנשים מסוימים או הגעה למקומות שיכולים להזכיר את מה שקרה[1].במרבית המקרים אנשים המפתחים PTSD יחוו תסמינים זמן קצר לאחר האירוע הטראומטי, אך לפעמים התסמינים אינם מופיעים במשך חודשים או אפילו שנים לאחר מכן. חשוב לדעת שאנשים עם PTSD למעשה ממשיכים לחוות את האירוע הטראומטי באמצעות פלאשבקים, סיוטים או זיכרונות שהם לא יכולים לשלוט בהם. מחשבות אלו עלולות ליצור כאב רגשי קשה, מה שבתורו יכול להוביל לבעיות בבית, בעבודה, בבית הספר או במערכות יחסים[2].
איך ניתן להקל על אנשים עם פוסט טראומה?
תקשורתדיבור מאפשר לאדם עם PTSD לחלוק את רגשותיו וחוויותיו, ולקבל תוקף והבנה של הרגשות שלו, ולכן חשוב להקשיב, ולא רק לשמוע[3]:
- קשב מלא - חשוב להעניק את מלוא תשומת הלב והנוכחות שלנו. נסו להימנע מעצות של מה צריך לעשות, להגדיר דברים או לחפש אשמים במצב, גם אם הכוונות טובות, כי זה עלול להצטייר מעט שיפוטי ולא מועיל.
- אל תפחיתו מעוצמת הרגש - אדם עם פוסט טראומה עלול להיראות מפוחד, חסר תקווה ורגיש באופן קיצוני, אבל חשוב להבין שהרגשות האלה ממשיים. הימנעו מהקטנת הפחדים או מאמירות כמו "תסתכל/י על הצד החיובי".
- סבלנות – לפעמים לוקח זמן לאדם להיפתח ולבטא את הרגשות. נסו לתת מקום לדבר בקצב המתאים לקרוב הסובל מפוסט טראומה.
- לכבד שתיקה – במקרה ויש צורך או רצון לדבר עם פסיכולוג קליני, פסיכיאטרית, קבוצות תמיכה או כל אופציה טיפולית אחרת מתחום בריאות הנפש, כבדו החלטה זו. חשוב להדגיש שהרצון להקשיב לאדם עם PTSD זו הזמנה פתוחה ולא מחייבת ואתם יכולים להיות שם אם צריך מישהו לדבר איתו בשלב מאוחר יותר.
טריגרים
טריגר הוא גירוי שגורם למישהו עם PTSD לחוות מחדש את האירוע הטראומטי. זה יכול להיות כל דבר: רעש, ריח, מקום, פעילות, רעיון ואפילו מילה. לא תמיד קל לחזות מה יהווה טריגר, אבל הדברים הבאים יכולים לעזור:
- פחות חשיפה לחדשות – תסמיני PTSD עלולים להחמיר בחלק מהמקרים בהם ישנה חשיפה לתקשורת, שכן המראות בחדשות עלולים לשקף את מה שקרה בזמן הטראומה. שימו לב אם מתגלים לסימנים של כעס, דיכאון, דאגה או רגשות שליליים אחרים, ודאגו להציע לקחת פסק זמן מהחדשות[4].
- זיהוי טריגרים - זה יכול לקחת זמן, למעשה אפילו אנשים עם PTSD לא תמיד יודעים מה עלול להוות טריגר. ניהול יומן שבו יש תיעוד של חוויות שהובילו לפלאשבקים או למצוקה עשוי להועיל. עם הזמן, ייתכן שתוכלו לזהות דפוסים או גירויים המעוררים פלאשבקים[5].
- צמצום חשיפה לטריגרים מזוהים - אם קהל גדול מהווה טריגר, הימנעו מלהגיע עם אדם הסובל מ-PTSD להופעה המונית; אם אלו רעשים חזקים, נסו להציע לו אטמים וכו'[6].
פלאשבקים
אנשים עם PTSD עלולים לחוות פלאשבקים בעקבות חשיפה לטריגרים. פלאשבק הוא למעשה "החייאה" של האירוע הטראומטי, אשר מלווה בתסמינים גופניים כגון דופק מואץ, הזעה, שינויים פתאומיים בהתנהגויות, הבעה מפוחדת, קיפאון, רעידות, ניתוק ועוד. הדברים הבאים עשויים לעזור[7]:
- מעבר למקום שקט – מומלץ לקחת אדם שחווה פלאשבק למקום פרטי ושקט. שאלו אם הוא רוצה עזרה ואם כן, מה הוא צריך מכם.
- רוגע - בלהט הרגע, אדם שחווה פלאשבק לא תמיד יודע לזהות מה יכול לעזור לו. הישארו רגועים ושמרו על קול חלש ונעים, נוכחות רגועה וחמה יכולה לייצר תחושת ביטחון ולהרגיע אותו.
- עידוד – בזמן פלאשבק חשוב להזכיר לקרוב שהוא בטוח ולעודד אותו לעשות תרגילים שיחזירו אותו אל הקרקע, כמו התמקדות בנשימות או תיאור הסביבה שבה הוא נמצא. לצד זאת, חשוב להימנע מללחוץ אדם שעובר פלאשבק לדבר.
לסיכום, התמיכה באדם עם פוסט טראומה יכולה להיות משמעותית ולעזור לו לעבור את הקשיים קצת פחות לבד. אם אינכםן בטוחים כיצד לתמוך באדם קרוב הסובל מ-PTSD, מומלץ לפנות לאיש או אשת מקצוע מהתחום לצורך התייעצות.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
[1] J Trauma Stress. 2013 Oct; 26(5): 537–547. doi: 10.1002/jts.21848.
[2] National Institute of Mental Health. (2016). Post-Traumatic Stress Disorder.
[3] https://www.healthline.com/health/how-to-help-someone-with-ptsd#communication
[4] https://www.ptsd.va.gov/understand/what/trauma_triggers.asp
[5] https://www.ptsduk.org/what-is-ptsd/understanding-ptsd-flashbacks-and-triggers/
[6] https://www.healthline.com/health/how-to-help-someone-with-ptsd#triggers
[7] https://www.healthline.com/health/how-to-help-someone-with-ptsd#flashbacks
האם המאמר עניין אותך?