- אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בערוץ בריאות הנפש במבוגרים
- אפשר להקל על אדם עם פוסט טראומה
אפשר להקל על אדם עם פוסט טראומה
המלחמה הזו לבטח הולידה כבר אנשים עם פוסט טראומה, ולצערנו הרב סביר להניח שאליהם יתווספו אנשים נוספים. כיצד תוכלו לעזור לאדם שחי עם פוסט טראומה? התשובה בפנים
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא פסיכיאטריה, פסיכולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לפסיכיאטריה, פסיכולוגיה:
ד"ר אינה מרנזון
פסיכיאטרית מומחית שעובדת בשיטה אינטגרטיבית, מנהלת מרפאה פרטית לטיפול הוליסטי לגוף ונפש
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר מומחה, משמש כמנהל הרפואי של MindMe, המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם
ד"ר פבלו אריאל רויטמן
פסיכיאטר מבוגרים, אוטיזם במבוגרים - אבחון וטיפול, מגבלה שכלית ובעיות פסיכיאטריות, תורים פיזיים ובזום
ד"ר מיכאל קון ברטשניידר
פסיכיאטר מומחה מטפל בקליניקה, בית המטופל, טיפול ומעקב מקוונים. בהפרעות מצב רוח, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות פסיכוטיות אקוטיות וכרוניות, הפרעות אישי...
ד"ר מרינה ארביטמן
מנהלת ארצית של מחלקת אשפוז בית פסיכיאטרי בצבר רפואה
ד"ר מרים ברן
רופאה בכירה פסיכיאטרית מבוגרים
ד"ר עמיקם טל
פסיכיאטר מומחה בעל ניסיון מקצועי רב. מייעץ ומטפל במגוון הפרעות נפשיות.
ד"ר מיכאל שפרינץ
פסיכיאטר מומחה בטיפול בהפרעות אפקטיביות (דיכאון ודו-קוטבי) ובהתמכרויות.
ד"ר סוניה סונקין
ד"ר סוניה סונקין הינה רופאה מומחית בעלת התמחות כפולה – בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ובפסיכיאטריה של מבוגרים.
ד"ר איגור ארונוב
פסיכיאטר מבוגרים שמטפל מגיל 18 ומעלה
פרופ' לאון גרינהאוס
פסיכיאטר מומחה באבחון וטיפול דיכאון, חרדה, מאניה דיפרסיה ומצבים פסיכיאטרים מורכבים-פרופסור אמריטוב האוניברסיטה העברית, לשעבר מנהל בית חולים
נובולוג מדיקל
מחברים בין טיפול, טכונולוגיה ואנשים
ד"ר אבלין שטיינר
פסיכיאטרית בכירה, מנהלת לשעבר של מרפאה לבריאות הנפש - הנוטרים של בית חולים פסיכיאטרי שלוותה
ד"ר רננה איתן
פסיכיאטרית מומחית, מנהלת יחידת מחקר ומרפאה בנוירופסיכיאטריה, המרכז הירושלמי לבריאות הנפש והאוניברסיטה העברית, יו"ר יוצאת האיגוד לפסיכיאטריה ביולו...
ד"ר טל שחר-מלאך
רופאה מומחית בפסיכיאטריה ופסיכוגריאטריה
ד"ר לימור גבעון
מנהלת מחלקה בבית חולים פסיכיאטרי שער מנשה
ד"ר שלומית כהן
מומחית בפסיכיאטריה מבוגרים, בעלת ותק של כ-20 שנות ניסיון. מקבלת מטופלים באופן פרטי כולל החזרים למבוטחי ביטוחים פרטיים בלבד
ד"ר נעמה באומל
מומחית בפסיכיאטריה, העוסקת באבחונים ובטיפולים פסיכיאטריים בקליניקה FYM ברעננה.
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא פסיכיאטריה, פסיכולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
פוסט טראומה יכולה להשפיע על אנשים בצורה שונה, ולכן התמיכה שאדם זקוק לה תלויה בחוויות, בתסמינים הספציפיים ובמצבו הנפשי. אז איך לעזור לאדם קרוב לעבור את המסע הזה קצת פחות לבד? התשובה בכתבה שלפניכםן.

צילום: shutterstock | Ground Picture
מה חווים אנשים עם PTSD?
זה טבעי להרגיש פחד וחרדה לאחר אירוע מסוכן או טראומתי. בקרב רוב האנשים, הרגשות הללו דועכים עם הזמן, אלא שבמקרים אחרים אנשים ממשיכים לחוש את הרגשות האלה במשך חודשים או שנים לאחר מכן, והדבר עלול לפגוע בשגרת החיים, כמו למשל הימנעות מפגישה עם אנשים מסוימים או הגעה למקומות שיכולים להזכיר את מה שקרה[1].במרבית המקרים אנשים המפתחים PTSD יחוו תסמינים זמן קצר לאחר האירוע הטראומטי, אך לפעמים התסמינים אינם מופיעים במשך חודשים או אפילו שנים לאחר מכן. חשוב לדעת שאנשים עם PTSD למעשה ממשיכים לחוות את האירוע הטראומטי באמצעות פלאשבקים, סיוטים או זיכרונות שהם לא יכולים לשלוט בהם. מחשבות אלו עלולות ליצור כאב רגשי קשה, מה שבתורו יכול להוביל לבעיות בבית, בעבודה, בבית הספר או במערכות יחסים[2].
איך ניתן להקל על אנשים עם פוסט טראומה?
תקשורתדיבור מאפשר לאדם עם PTSD לחלוק את רגשותיו וחוויותיו, ולקבל תוקף והבנה של הרגשות שלו, ולכן חשוב להקשיב, ולא רק לשמוע[3]:
- קשב מלא - חשוב להעניק את מלוא תשומת הלב והנוכחות שלנו. נסו להימנע מעצות של מה צריך לעשות, להגדיר דברים או לחפש אשמים במצב, גם אם הכוונות טובות, כי זה עלול להצטייר מעט שיפוטי ולא מועיל.
- אל תפחיתו מעוצמת הרגש - אדם עם פוסט טראומה עלול להיראות מפוחד, חסר תקווה ורגיש באופן קיצוני, אבל חשוב להבין שהרגשות האלה ממשיים. הימנעו מהקטנת הפחדים או מאמירות כמו "תסתכל/י על הצד החיובי".
- סבלנות – לפעמים לוקח זמן לאדם להיפתח ולבטא את הרגשות. נסו לתת מקום לדבר בקצב המתאים לקרוב הסובל מפוסט טראומה.
- לכבד שתיקה – במקרה ויש צורך או רצון לדבר עם פסיכולוג קליני, פסיכיאטרית, קבוצות תמיכה או כל אופציה טיפולית אחרת מתחום בריאות הנפש, כבדו החלטה זו. חשוב להדגיש שהרצון להקשיב לאדם עם PTSD זו הזמנה פתוחה ולא מחייבת ואתם יכולים להיות שם אם צריך מישהו לדבר איתו בשלב מאוחר יותר.
טריגרים
טריגר הוא גירוי שגורם למישהו עם PTSD לחוות מחדש את האירוע הטראומטי. זה יכול להיות כל דבר: רעש, ריח, מקום, פעילות, רעיון ואפילו מילה. לא תמיד קל לחזות מה יהווה טריגר, אבל הדברים הבאים יכולים לעזור:
- פחות חשיפה לחדשות – תסמיני PTSD עלולים להחמיר בחלק מהמקרים בהם ישנה חשיפה לתקשורת, שכן המראות בחדשות עלולים לשקף את מה שקרה בזמן הטראומה. שימו לב אם מתגלים לסימנים של כעס, דיכאון, דאגה או רגשות שליליים אחרים, ודאגו להציע לקחת פסק זמן מהחדשות[4].
- זיהוי טריגרים - זה יכול לקחת זמן, למעשה אפילו אנשים עם PTSD לא תמיד יודעים מה עלול להוות טריגר. ניהול יומן שבו יש תיעוד של חוויות שהובילו לפלאשבקים או למצוקה עשוי להועיל. עם הזמן, ייתכן שתוכלו לזהות דפוסים או גירויים המעוררים פלאשבקים[5].
- צמצום חשיפה לטריגרים מזוהים - אם קהל גדול מהווה טריגר, הימנעו מלהגיע עם אדם הסובל מ-PTSD להופעה המונית; אם אלו רעשים חזקים, נסו להציע לו אטמים וכו'[6].
פלאשבקים
אנשים עם PTSD עלולים לחוות פלאשבקים בעקבות חשיפה לטריגרים. פלאשבק הוא למעשה "החייאה" של האירוע הטראומטי, אשר מלווה בתסמינים גופניים כגון דופק מואץ, הזעה, שינויים פתאומיים בהתנהגויות, הבעה מפוחדת, קיפאון, רעידות, ניתוק ועוד. הדברים הבאים עשויים לעזור[7]:
- מעבר למקום שקט – מומלץ לקחת אדם שחווה פלאשבק למקום פרטי ושקט. שאלו אם הוא רוצה עזרה ואם כן, מה הוא צריך מכם.
- רוגע - בלהט הרגע, אדם שחווה פלאשבק לא תמיד יודע לזהות מה יכול לעזור לו. הישארו רגועים ושמרו על קול חלש ונעים, נוכחות רגועה וחמה יכולה לייצר תחושת ביטחון ולהרגיע אותו.
- עידוד – בזמן פלאשבק חשוב להזכיר לקרוב שהוא בטוח ולעודד אותו לעשות תרגילים שיחזירו אותו אל הקרקע, כמו התמקדות בנשימות או תיאור הסביבה שבה הוא נמצא. לצד זאת, חשוב להימנע מללחוץ אדם שעובר פלאשבק לדבר.
לסיכום, התמיכה באדם עם פוסט טראומה יכולה להיות משמעותית ולעזור לו לעבור את הקשיים קצת פחות לבד. אם אינכםן בטוחים כיצד לתמוך באדם קרוב הסובל מ-PTSD, מומלץ לפנות לאיש או אשת מקצוע מהתחום לצורך התייעצות.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
[1] J Trauma Stress. 2013 Oct; 26(5): 537–547. doi: 10.1002/jts.21848.
[2] National Institute of Mental Health. (2016). Post-Traumatic Stress Disorder.
[3] https://www.healthline.com/health/how-to-help-someone-with-ptsd#communication
[4] https://www.ptsd.va.gov/understand/what/trauma_triggers.asp
[5] https://www.ptsduk.org/what-is-ptsd/understanding-ptsd-flashbacks-and-triggers/
[6] https://www.healthline.com/health/how-to-help-someone-with-ptsd#triggers
[7] https://www.healthline.com/health/how-to-help-someone-with-ptsd#flashbacks
האם המאמר עניין אותך?