דלג לתוכן
ד"ר דני בלוצרקובסקי ד"ר דני בלוצרקובסקי

כך תוכלו להתמודד עם המצב הביטחוני טוב יותר

לשמור על שגרת חיים, לשלב פעילויות נעימות להורים ולילדים כאחד, לחלק משימות מתאימות לכל אחד ואחת מבני המשפחה ולהיות בקשר עם קרובים וחברים. ד"ר דני בלוצרקובסקי, פסיכיאטר ילדים ונוער, מסביר מהי חרדה בעת מלחמה וכיצד ניתן להתמודד טוב יותר עם המצב

מאת: אינפומד בשיתוף ד"ר דני בלוצרקובסקי
תאריך פרסום: 15/10/2023
3 דקות קריאה
ד"ר דני בלוצרקובסקי בשיתוף עם ד"ר דני בלוצרקובסקי i

מלחמה היא אירוע טראומטי עבור כולנו, אך במיוחד עבור מי שהתגוררו או עודם גרים באזורים שנפגעו או חשופים יותר למצב הקשה. החשש הבלתי פוסק לביטחון האישי והמשפחתי, החדשות המלחמתיות המציפות את המרחב הציבורי, והתחושה הכללית של חוסר וודאות - כל אלו יכולים לעורר חרדה קשה. מהי, בעצם, חרדה? ממה היא נגרמת וכיצד ניתן להתמודד עם המצב טוב יותר? ד"ר דני בלוצרקובסקי, פסיכיאטר ילדים ונוער, מסביר.


מה היא חרדה?


"ראשית, חשוב להבין מה ההבדל בין פחד לחרדה, מדובר בהפרעות רגשיות שיש להן מאפיינים של פחד מופרז וחרדה וקשורות להפרעות התנהגותיות. פחד הינו תגובה רגשית לאיום ממשי וברור, חרדה הינה הציפייה לאיום בעתיד או תחושה של פחד ללא סיבה ברורה. שני מצבים אלה גם חופפים, אבל יש ביניהם הבדלים.

בעוד שפחד נקשר יותר לעליה חדה של התעוררות מערכת העצבים הסימפתטית שפועלת במצבים של "התקף או ברח", מערכת אשר גורמת לתגובה גופנית שנועדה לשמור עלינו כמו למשל לברוח או להילחם בגורם שגרם לנו לפחד או לתגובה של קיפאון, הרי שחרדה נקשרת יותר למתח בשרירים, תחושה של דפיקות לב חזקות, לדריכות בהתכוננות לקראת סכנה עתידית ולהתנהגויות של הימנעות וכן וגם לתחושות של פחד ללא סיבה ברורה. חשוב להבין שלחרדה יכולים להיות היבטים גופניים נוספים רבים כגון סחרחורת, בחילות, הקאות, תחושה של עילפון ולעיתים אף תחושה של ניתוק מהגוף. הפרעות חרדה נבדלות ביניהן בסוגי המצבים היוצרים את הפחד, החרדה או התנהגויות של הימנעות, ובחשיבה הקוגניטיבית הנקשרת לכך". 
 

 NadyaEugene | Shutterstock
 

מהם הגורמים לחרדה ופחד במצב מלחמה?


"במצב מלחמה קיימת הידיעה הברורה שמתרחשת לחימה העלולה להוביל לסכנת חיים או לפציעה. ישנם מקרים בהם תחושת פחד היא לא תמיד לרעה: מידה מסוימת של פחד בשדה קרב למשל יכולה להיות חיונית וביכולתה להציל את החייל או החיילת מפגיעה, נוכח הידיעה שעליהם לנקוט משנה זהירות גדול יותר במצבי סיכון מסוימים ולפעול במקצועיות רבה. גם מי שאינו חייל, ברגע שנשמעת אזעקה, יודע שצריך להיכנס במהירות למקום מוגן. ככלל, חרדה גורמת בעיקר לדריכות והתכוננות לקראת סכנה עתידית אפשרית".
 

כיצד חרדה יכולה להשפיע על התפקוד היומיומי?


"חרדה יכולה לגרום לתחושת אי שקט, לקשי הירדמות, עייפות, חוסר סבלנות ואף תוקפנות". 
 

איך ניתן להתמודד עם המצב הביטחוני טוב יותר?


"חשוב מאוד במיוחד בימים אלו לשמור על שגרת חיים, לשלב פעילויות נעימות ומהנות להורים ולילדים כאחד ולשמור על קשר עם קרובי משפחה וחברים. כך, לדוגמה, מומלץ לחלק משימות מתאימות לכל אחד מבני המשפחה כמו הכנת אוכל, ארגון הציוד הנדרש במרחב המוגן,   בדיקת סוללות, טעינת מכשירים ניידים, הפעלה ומשחק עם האחים או האחיות הקטנים יותר ועוד. פעולות אלו נחוצות על מנת לחזק תחושת מסוגלות ושליטה. בנוסף, מוטב לאפשר זמן איכות משותף לפעילות משפחתית כגון הכנת ציורים לחיילים, אריזת בגדים ומשחקים עבור ילדים שנאלצו להתפנות מבתיהם וכדומה. במקביל, חשוב מאוד לתת מקום לתקווה, לכך שהמצב הקשה של היום הוא זמני ושבקרוב המצב ישתפר".
 

אילו פעולות פשוטות ניתן לעשות על מנת להתמודד טוב יותר עם המצב?

"קודם כל חשוב להבין שאם כרגע אתם חווים תחושת חרדה, אפשר לדבר עם חברים, בני משפחה שהצליחו בעבר להרגיע אתכם במצבים מאתגרים וכדומה. אם מוכרים לכם מהעבר דרכי הרגע שעוזרות לכם להתמודד בסיטואציות קשות כגון נשימות, פעילות גופנית, שיחה, מדיטציה או אפילו טיפול תרופתי שנהגתם לקחת במצבים מלחיצים קודמים, ניתן לחזור לכך.

במידה ואתם חשים חוסר אונים או שהפעילות שבחרתם לטובת הרגעה לא עוזרת מספיק, מומלץ לפנות לעזרה רגשית טלפונית במוקד של קופת החולים אליה אתם משתייכים, או למוקדים טלפוניים של ארגונים כגון עמותת ער"ן או מרכזי "חוסן" לפי העיר שלכם. כמו כן ניתן להתייעץ עם רופא משפחה או פסיכיאטר".

 

האם כדאי להימנע מחשיפה לחדשות?

"יש אנשים שמרגישים בשליטה רבה יותר אם הם עוקבים אחרי חדשות ועדכונים. במידה והדבר מגביר אצלכם תחושת חרדה, עדיף לצמצם חשיפה כזו ולהימנע ככל שניתן מחשיפה לתמונות וסרטונים מעוררי אימה".
 

כיצד להפחית את האפשרות לחרדה בקרב ילדים בזמן מלחמה?


"ככלל, מוטב להימנע לגמרי מחשיפת ילדים למשדרי חדשות בטלוויזיה וברדיו ומסרטונים מפחידים ברשתות החברתיות. חשיפות אלו עלולות לגרום להעלאת רמות החרדה והמתח. נסו להימנע מצפייה או האזנה לחדשות ליד הילדים בטלוויזיה או במכשירי הטלפון ככל הניתן.

בנוסף, בכל הנוגע לילדים, צריך להקפיד על שימור שגרת החיים ולאפשר להם לשחק.  במקביל, חשוב  להסביר מה קורה סביבם.  זכרו שכאשר אנחנו טרודים וחרדים, התחושות הללו עוברות לילדים. המידע לגבי המציאות יגיע אליהם בכל מקרה וחשוב שיגיע בתיווך הורי. כאשר נמנעים מלדבר עם ילדים מתוך רצון להגן עליהם הם נשארים לבד בניסיון שלהם להבין מה קורה או מה קרה, והדבר עלול לעיתים לגרום להם להבנה שגויה של המציאות או לתחושות אימה וחרדה.

ילדים יכולים לפתח סימפטומים שונים במצבים של חרדה ופחד כגון קשיים בהרדמות, התנהגות רגרסיבית של הרטבה או עשיית צרכים במכנסיים,  היצמדות להורים יתר על המידה, בכי מוגבר, אי שקט, עצב וכדומה. ילדים לא תמיד יכולים לתאר במילים מה הם מרגישים ועל כך חשוב לשים לב לשינויים בהתנהגות ובתפקוד.

חשוב להיות לצד ילדינו במצבים מפחידים אלו ולעזור להם להתמודד על ידי שיחה איתם, קרבה פיזית, חיבוק, משחק, פעילויות ומסרים מרגיעים על העתיד". 


שנדע ימים טובים ושקטים יותר במהרה.

 

אינפומד בשיתוף ד"ר דני בלוצרקובסקי, ,פסיכיאטר ילדים ונוער. 

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
ד"ר כוכבי גלנטי
ד"ר כוכבי גלנטי פסיכולוגיה קלינית
ד"ר עומרי זידאן
ד"ר עומרי זידאן עור ומין
רופא עור מומחה בתחום אבחון מוקדם של סרטן העור בבית החולים בילינסון
ד"ר מיכל שמעונוביץ מור
ד"ר מיכל שמעונוביץ מור כירורגיה
5.0
( 5 חוות דעת )
"רופאה מקסימה ורגישה. הסבירה כל דבר עד הפרטים הקטנים ונתנה תחושת ביטחון. ממליצה בחום."
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר

עדיין מתלבטים?
השאירו פרטים להתייעצות עם ד"ר דני בלוצרקובסקי

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו