- אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בערוץ בריאות הנפש במבוגרים
- ישראל חווה טראומה קולקטיבית
ישראל חווה טראומה קולקטיבית
תכניסו את זה טוב טוב לראש – כולנו עוברים תקופה טראומתית בימים אלו. זה לא אומר שכולנו נפתח הפרעה נפשית או שהשגרה שלנו תצא מאיזון, אבל זה בהחלט עלול להשפיע עלינו עכשיו ובעתיד. מה חשוב לדעת על טראומה קולקטיבית? הפרטים בפנים
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא פסיכיאטריה, פסיכולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לפסיכיאטריה, פסיכולוגיה:

ד"ר פבלו אריאל רויטמן
פסיכיאטר מבוגרים, אוטיזם במבוגרים - אבחון וטיפול, מגבלה שכלית ובעיות פסיכיאטריות, תורים פיזיים ובזום

ד"ר אינה מרנזון
פסיכיאטרית מומחית שעובדת בשיטה אינטגרטיבית, מנהלת מרפאה פרטית לטיפול הוליסטי לגוף ונפש

ד"ר מיכאל קון ברטשניידר
פסיכיאטר מומחה מטפל בקליניקה, בית המטופל, טיפול ומעקב מקוונים. בהפרעות מצב רוח, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות פסיכוטיות אקוטיות וכרוניות, הפרעות אישי...

ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר מומחה, משמש כמנהל הרפואי של MindMe, המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם

ד"ר נעמה באומל
מומחית בפסיכיאטריה, העוסקת באבחונים ובטיפולים פסיכיאטריים בקליניקה FYM ברעננה.

ד"ר איתן נחשוני

ד"ר מיכאל שפרינץ
פסיכיאטר מומחה בטיפול בהפרעות אפקטיביות (דיכאון ודו-קוטבי) ובהתמכרויות.

נובולוג מדיקל
מחברים בין טיפול, טכונולוגיה ואנשים

ד"ר סוניה סונקין
ד"ר סוניה סונקין הינה רופאה מומחית בעלת התמחות כפולה – בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ובפסיכיאטריה של מבוגרים.

ד"ר טל שחר-מלאך
רופאה מומחית בפסיכיאטריה ופסיכוגריאטריה

ד"ר איגור ארונוב
פסיכיאטר מבוגרים שמטפל מגיל 18 ומעלה

ד"ר אבלין שטיינר
פסיכיאטרית בכירה, מנהלת לשעבר של מרפאה לבריאות הנפש - הנוטרים של בית חולים פסיכיאטרי שלוותה

ד"ר יוליה וקאלו
פסיכיאטרית מומחית למבוגרים, עוסקת טיפול ומעקב במגוון רחב של מצבים והפרעות פסיכיאטריות, בעלת ניסיון רב בתחום הפרעות תקשורת במבוגרים כולל אבחון

ד"ר לימור גבעון
מנהלת מחלקה בבית חולים פסיכיאטרי שער מנשה

פרופ' אברהם ויצמן
פסיכיאטר ילדים ונוער, מנהל יח' המחקר במרכז גהה

ד"ר עמיקם טל
פסיכיאטר מומחה בעל ניסיון מקצועי רב. מייעץ ומטפל במגוון הפרעות נפשיות.

פרופ' לאון גרינהאוס
פסיכיאטר מומחה באבחון וטיפול דיכאון, חרדה, מאניה דיפרסיה ומצבים פסיכיאטרים מורכבים-פרופסור אמריטוב האוניברסיטה העברית, לשעבר מנהל בית חולים

ד"ר ילנה ויטנברג
ד"ר ילנה ויטנברג היא מומחית בפסיכיאטריה ורופאה פסיכיאטרית בכירה, בעלת ניסיון קליני וניהולי של למעלה משני עשורים בתחום בריאות הנפש.
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא פסיכיאטריה, פסיכולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:

צילום: shutterstock | View Apart
מה זו טראומה קולקטיבית?
טראומה קולקטיבית היא אירוע או סדרה של אירועים טראומטיים המשפיעים על קבוצה, קהילה או חברה שלמה. לעתים קרובות, אך לא תמיד, טראומה קולקטיבית נחווית כבעלת שלבם מובהקים של התחלה, אמצע וסוף[1].ההתאוששות מטראומה קולקטיבית יכולה להיות איטית ולעיתים אף עלולה להתרחש לאורך שנים רבות. דוגמאות לטראומה קולקטיבית כוללות התקפות טרור, ירי המוני, משבר כלכלי, סכסוך פוליטי ומלחמה, מגפות ומחלות זיהומיות, ואסונות טבע[2].
אחד המאפיינים הייחודיים של טראומה קולקטיבית הוא שמעבר למצוקה ולהשלכות שליליות שהיא עלולה לגרום לאנשים רבים, היא גם יכולה לשנות את המרקם של קהילה או חברה שלמה[3].
מה ההשפעות של טראומה קולקטיבית על האינדיבידואל?
טראומה קולקטיבית יכולה להשפיע על מערכות יחסים, לשנות מדיניות ותהליכים ממשלתיים, לשנות את אופן התפקוד של חברה מסוימת, ואף לשנות את הנורמות החברתיות שלה[4]. לצד זאת, טראומה קולקטיבית גם משפיעה על האינדיבידואל – היא כרוכה בדרך כלל באיום על החיים או על שלמות הגוף, או על אישיות קרובה או מפגש עם אלימות ומוות. היא מעמתת אותנו עם חוסר אונים ואימה. למעשה, טראומה קולקטיבית גורמת לגוף ולנפש שלנו להפעיל את מערכות הגוף הרגילות שנותנות תחושה של שליטה, חיבור ומשמעות[5].לאחר אסון התאומים בארה"ב ב-11 בספטמבר 2001, כ-63% מהאמריקאים אמרו שהם לא יכולים להפסיק לצפות בסיקור תקשורתי של הפיגועים, 71% חשו מדוכאים, 49% התקשו להתרכז ו-33% התקשו לישון[6].
דוגמה נוספת היא מגפת וירוס הקורונה. ישנן עדויות על אנשים שמצאו את עצמם מרגישים כבויים, אחרים איבדו עבודה, ישנם אנשים שאף איבדו קרובים או ראו אותם נלחמים במחלה, ואפילו כאלו שפשוט צפו בחדשות וראו מציאות מצמררת ומדאיגה שעוברת על מיליונים ברחבי העולם, ומצאו את עצמם חסרי אונים, סובלים מדיכאון, מחוסר מוטיבציה, מעייפות, מכאבי ראש ומכאבי גוף[7].
אירועים טראומטיים כגון אלו יכולים להוביל להשלכות פיזיולוגיות, פסיכולוגיות, קשרים זוגיים, יחסי משפחה וחברים ועוד. החוויות והתגובות האישיות יכולות להשתנות מאוד מאדם לאדם[7].
השפעה חוצה דורות
זיכרונות וחוויות טראומטיות נוטים לעתים לעבור מדור לדור, מה שמוביל להשלכות פסיכולוגיות ורגשיות שליליות כמו חוסר תקווה, פחד, חרדה, דיכאון ועוד. כך למשל במחקר שכלל ילדים ונכדים בוגרים של ניצולי שואה, התגלה כי 35% מהם סבלו מהפרעת חרדה כללית, 26% עברו אפיזודה של דיכאון מג'ורי, ו-14% מהם סבלו מהפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD)[8].במחקר אחר נחקרה ההשפעה הבין-דורית של רצח עם הולודומור (הרעבה עד מוות) בשנים 1932-1933 באוקראינה. ההשפעה נחקרה על שלושה דורות במשפחות אוקראיניות והתוצאות הראו שמגוון עצום של רגשות, מצבים רגשיים ואסטרטגיות התמודדות מבוססות טראומה הופיעו אצל הניצולים במהלך תקופת רצח העם, אך גם הועברו לדור השני והשלישי. תגובות פסיכולוגיות, רגשיות ופיזיולוגיות אלו תוארו על ידי המשתתפים כמצב הישרדותי הכולל פחד, חוסר אמון, עצב, ירידה בערך העצמי, עוינות חברתית ועוד[9].
איך להתמודד עם טראומה קולקטיבית?
בתור אינדיבידואלים ישנן דרכים רבות בהן ניתן להתמודד ואף להתגבר על החוויה הטראומטית. הנה כמה דוגמאות[10]:- מיינדפולנס - תרגול מדיטטיבי המלמד למתן את תגובות הטראומה, לקבל את המחשבות והרגשות ולהיות פחות מושפעים מהם.
- שינה - הרבה אנשים נוטים לסבול מהפרעות שינה ולכן חשוב מאוד לאחר חוויה טראומטית לבסס שגרת שינה נכונה.
- פעילות גופנית - פעילות גופנית סדירה עשויה להפחית מאוד תסמיני דיכאון ולהועיל לאנשים עם הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD).
- תמיכה חברתית - יחסי אנוש חשובים ביותר בהתמודדות עם טראומה, שכן היא מפחיתה את חומרת תסמיני ה-PTSD ומגבירה את החוסן הנפשי.
- קבוצת תמיכה - אתםן לא לבד בהתמודדות עם ההשפעות של השבעה באוקטובר. רבים אחרים גם מתמודדים עם בעיות דומות, ולשמוע קבוצה של אנשים מדברים, יכול לתת תובנות כיצד לפתור דברים אישיים. בנוסף, זה משחרר לחלוק את הרגשות ולדבר עם אנשים אחרים על מה שקרה.
- קהילה - להיות חלק מקהילה ולעזור לאחרים יכולים להועיל. זה יכול לתת משמעות ומטרה, להגביר את החוסן ולספק נחמה.
- תרגול הכרת תודה - זה אולי נראה בלתי אפשרי להיות אסירי תודה אחרי הטרגדיה הזו, אבל תמיד יש דברים בחיים שלנו שעדיין חשובים וכדאי להוקיר עליהם תודה. זה עשוי לשפר את המצב הנפשי.
לסיכום, הטראומה הקולקטיבית שעברנו משפיעה על כולנו בדרך זו או אחרת והיא עלולה להשאיר צלקות רגשיות ופסיכולוגיות שירדפו אותנו עוד שנים רבות. נסו להיות פתוחים לגבי הרגשות שלכםן, נסו להיות חלק מקהילה ולהסתמך על אנשים אחרים, וכמובן פנו לעזרה אם אתם מרגישים שאתם לא יכולים לסבול את זה יותר. דיבור ושיתוף ברגשות עם מטפל/ יכולים להועיל מאוד לבריאות הנפשית שלכםן.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
מקורות:
האם המאמר עניין אותך?






















