חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
- אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בערוץ בריאות הנפש במבוגרים
- שתי מלחמות: זו שבעזה וזו שבראש
שתי מלחמות: זו שבעזה וזו שבראש
לצד המלחמה של החיילים בשטח, מתנהלת לוחמה פסיכולוגית ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת, אשר משפיעה על אזרחים רבים. למה זה מסוכן ואיך מנצחים במלחמה הזו? הפרטים בכתבה
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא פסיכיאטריה, פסיכולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לפסיכיאטריה, פסיכולוגיה:
ד"ר אינה מרנזון
פסיכיאטרית מומחית שעובדת בשיטה אינטגרטיבית, מנהלת מרפאה פרטית לטיפול הוליסטי לגוף ונפש
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר מומחה, משמש כמנהל הרפואי של MindMe, המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם
ד"ר פבלו אריאל רויטמן
פסיכיאטר מבוגרים, אוטיזם במבוגרים - אבחון וטיפול, מגבלה שכלית ובעיות פסיכיאטריות, תורים פיזיים ובזום
ד"ר מיכאל קון ברטשניידר
פסיכיאטר מומחה מטפל בקליניקה, בית המטופל, טיפול ומעקב מקוונים. בהפרעות מצב רוח, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות פסיכוטיות אקוטיות וכרוניות, הפרעות אישי...
נובולוג מדיקל
מחברים בין טיפול, טכונולוגיה ואנשים
ד"ר אבלין שטיינר
פסיכיאטרית בכירה, מנהלת לשעבר של מרפאה לבריאות הנפש - הנוטרים של בית חולים פסיכיאטרי שלוותה
ד"ר טל שחר-מלאך
רופאה מומחית בפסיכיאטריה ופסיכוגריאטריה
ד"ר מיכאל שפרינץ
פסיכיאטר מומחה בטיפול בהפרעות אפקטיביות (דיכאון ודו-קוטבי) ובהתמכרויות.
ד"ר ילנה ויטנברג
ד"ר ילנה ויטנברג היא מומחית בפסיכיאטריה ורופאה פסיכיאטרית בכירה, בעלת ניסיון קליני וניהולי של למעלה משני עשורים בתחום בריאות הנפש.
ד"ר יוליה וקאלו
פסיכיאטרית מומחית למבוגרים, עוסקת טיפול ומעקב במגוון רחב של מצבים והפרעות פסיכיאטריות, בעלת ניסיון רב בתחום הפרעות תקשורת במבוגרים כולל אבחון
ד"ר מרים ברן
רופאה בכירה פסיכיאטרית מבוגרים
ד"ר רוני שילה
מומחה עולמי בהתאמת טיפול תרופתי למאפייניו הספציפים של המטופל. קשוב, רגיש, סבלני ואמפתי!
ד"ר סוניה סונקין
ד"ר סוניה סונקין הינה רופאה מומחית בעלת התמחות כפולה – בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ובפסיכיאטריה של מבוגרים.
ד"ר דן מנשס
פסיכוגריאטר ופסיכיאטר של הגיל המבוגר
ד"ר לימור גבעון
מנהלת מחלקה בבית חולים פסיכיאטרי שער מנשה
ד"ר נעמה באומל
מומחית בפסיכיאטריה, העוסקת באבחונים ובטיפולים פסיכיאטריים בקליניקה FYM ברעננה.
ד"ר איתן נחשוני
ד"ר איגור ארונוב
פסיכיאטר מבוגרים שמטפל מגיל 18 ומעלה
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא פסיכיאטריה, פסיכולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
התחזקותה של המדיה החברתית
אנשים בישראל, באוקראינה וברחבי העולם צופים במלחמות לא רק דרך חדשות מסורתיות, אלא גם במדיה החברתית באמצעות סרטוני TikTok, אינסטגרם וציוצים. מדובר במלחמת מדיה לכל דבר, שהשפעותיה הן בעיקר פסיכולוגיות. אמנם המדיה החברתית שימשה בעבר לצורך תיעוד סכסוכים, כמו מלחמת סוריה שהחלה ב-2011, אבל האופן שבו מלחמות מסוקרות ברשתות החברתיות השתנה באופן דרסטי עם הזמן. זרם המידע הוא עצום ומאלץ אותנו להיחשף לאנשים הנמצאים המצוקה ותחת אש, דבר אשר יכול לעלות במחיר יקר. מחקרים מצביעים על כך שסיקור חדשותי של אירועים טראומטיים יכול להשפיע על בריאותם הנפשית של הצופים - ועם צילומים ותמונות המציפים את המדיה החברתית ומידע שגוי שמתפשט ללא רסן, ההשלכות הבריאותיות על הציבור עלולות להיות כבדות[1].
צילום: shutterstock | Antonio Guillem
אסון התאומים: טראומה מכוננת
ההשפעות הנפשיות ארוכות הטווח של חשיפה לטראומה הן משמעותיות, ואנשים שצופים בתכנים טראומטיים נמצאים גם הם בסיכון. למעשה, אזרחים שצורכים את המלחמה באמצעות מדיה חברתית יכולים לפתח פרופיל פסיכולוגי טיפוסי של טראומה. ובזמני משבר, יותר אנשים פונים למדיה האלקטרונית כמקורות מידע. אנשים רבים משתמשים במדיה חברתית כדי להתמודד עם לחץ או כהסחת דעת. צפייה באירועים על מסך מאפשרת הזדהות עם מי שנפגע וקבלת מידע. אבל זמן מסך מוגבר וחשיפה לתוכן טראומטי עלולים לעלות ביוקר. חוקרים מאמינים שאסון התאומים, שהיה האסון הראשון בטלוויזיה שנחשף במלוא עוצמתו בשידור חי, היה האירוע המכונן הראשון שהוביל לתסמיני טראומה. מחקרים הראו שאנשים שצפו באירוע זה בטלוויזיה היו בסבירות שווה, אם לא יותר, לפתח תסמינים דמויי טראומה בהשוואה לאלה שגרו בניו יורק[2].השפעות פסיכולוגיות של פייק ניוז
בשנת 2019 נחשפנו למגפה עולמית. ככל שהקורונה התפשטה ברחבי העולם, כך ההתפשטות המהירה של החדשות גרמה לאי ודאות באוכלוסייה. חדשות כוזבות השתלטו על המדיה החברתית והשפיעו עלך חייהם של אנשים רבים. מחקר משנת 2021 ערך סקירה שיטתית של 14 מחקרים מתקופת הקורונה, אשר בדקו את השפעת הפצת מידע במדיה החברתית על הבריאות הנפשית. המחקרים כללו מדדים של חרדה, מצוקה פסיכולוגית שנגרמה ממידע מוטעה, פחד, אי ודאות ופאניקה. לאחר ניתוח של תופעת הפייק ניוז נמצא שמידע שגוי עלול לגרום להפרעות פסיכולוגיות, לפאניקה, לפחד, לדיכאון ולעייפות[3].דרכים לנצח את הלוחמה הפסיכולוגית
הדרך הכי טובה לנצח את הלוחמה הפסיכולוגית היא פשוט לכבות את המסכים, אך זה כמובן לא ריאלי, שכן רובינו רוצים להישאר מעודכנים. עם זאת, כדאי ליישם כמה מהדברים הבאים כדי לשמור על צריכה מוגבלת של מדיה בתקופת מלחמה[2]:- הוסיפו מגבלת זמן בהגדרות המכשיר הנייד.
- הימנעו מזמן מסך לפני השינה או מיד כשמתעוררים, ולא רק בגלל שהאור מהמכשיר יכול להזיק אלא גם בגלל שתמונות וסרטונים מטרידים עלולים לגרום ללחץ, להוביל לקשיי הירדמות ולגרום לחרדה שיכולה להימשך כל היום.
- ודאו שהתוכן שאתם צופים בו מגיע ממקור מהימן. אל תשתפו אותו אם הוא מטעה או לא מדויק.
- אם אתם מתחילים לחוש חרדה, קחו צעד אחורה וכבו את הטלפון, המחשב או הטלוויזיה.
- בזמן שהמלחמה נמשכת, במקום לצפות בה מתפתחת במדיה וברשתות החברתיות, מעורבות באמצעות תמיכה והתנדבות במקומות הקשורים למשבר יכולים לשפר מאוד את הבריאות הנפשית.
לסיכום, לפני שאתם ממשיכים לגלול עם הנייד לחדשות או לפוסט הבא, עצרו רגע ובדקו מה מצב הנפשי שלכםן. יכול להיות שהגיע הזמן לקחת הפסקה מהחדשות ומהרשת החברתית, וכדאי לפנות לחברים, למשפחה, להתנדבות, לפעילות קהילתית, לאנשי או נשות מקצוע בתחום בריאות הנפש או לכל דרך אחרת שתעניק לכם תמיכה נפשית.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
מקורות
האם המאמר עניין אותך?
נושאים מרכזיים
-
מחלות קשורות
-
דיכאון קליני
-
דיכאון
-
התקף חרדה
-
חרדה, הפרעת חרדה
-
הפרעות שינה
-
טיפולים וניתוחים קשורים
-
נוגדי חרדה ודיכאון
