מדוע חלק מהטיפולים החדשים לסרטן הדם אינם נגישים לחולים?

מדי שנה מאובחנים אלפי ישראלים כחולים בסרטן הדם, ולמרות שקיים שיא במספר התרופות החדשות לטיפול במחלות סרטן הדם - עדיין לא כולן נגישות לחולים. עמותת חליל מציינת את שבוע המודעות למחלה ופועלת לשינוי המצב

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 20/09/2016


עמותת חליל האור מציינת את שבוע המודעות למחלות סרטן הדם, במטרה להעלות את רמת המודעות בקרב הציבור אודות מחלות אלו ואופן השפעתן על איכות חייהם של החולים ובני משפחותיהם. מדי שנה מאובחנים בישראל כ-3000 חולים חדשים באחת מהמחלות הממאירות של הדם (ע"פ נתוני משרד הבריאות). בשנים האחרונות חלה פריצת דרך משמעותית בטיפול במחלות של גידולים ממאירים של הדם, אולם חולים רבים בישראל עדיין ממתינים לטיפולים החדשים בעוד שמצבם הרפואי מדרדר.



קראו עוד: לא רק אמיר פיי גוטמן: כך הסרטן מצליח לבלבל את הרופאים



"כיום, ישנן תרופות חדשות המאפשרות להציל את חייהם של חולים רבים שלקו בגידולים ממאירים של הדם, דבר שבעבר הלא רחוק היה בגדר חלום", מסביר גיורא שרף, מנכ"ל עמותת חליל האור. "הבעיה היא, שלא כל החולים זוכים לקבל תרופות אלה משום שאינן נמצאות בסל התרופות, בשל עלותן הגבוהה. עם הגדלת סל הבריאות השנה, העמותה מקווה שתרופות רבות יותר תהיינה זמינות לחולים, הזקוקים להן כמו אוויר לנשימה. בכוונת העמותה להילחם על מנת שכל החולים בישראל יוכלו לקבל את התרופות החדשות, ללא אפליה, ושהן תהיינה נגישות לכלל החולים בישראל. העמותה תפנה לחברי ועדת הסל להכניס אותן לסל הבריאות 2017".



מהו סרטן הדם?

ישנם כ-8 סוגים כלליים שונים של גידולים ממאירים של הדם, ובתוכם גם תתי סוג לכל מחלה. המחלות של הגידולים הממאירים של הדם השכיחות ביותר בישראל הינן לימפומה, לוקמיה לימפטית כרונית ולוקמיה חריפה. כיום, כאשר הטיפולים המתקדמים למחלות אלו הפכו להיות ממוקדים יותר ומותאמים לכל סוג מחלה, חשוב מאד שהחולה יידע מהו סוג המחלה שלו ומהם המאפיינים הספציפיים של תת הסוג שלו, וזאת כדי להתאים את הטיפול היעיל ביותר עבורו.



לוקמיה

לוקמיה היא השם הכללי הניתן לקבוצה של מחלות ממאירות המתפתחות במוח העצם. תאי הלוקמיה מתרבים באופן לא מבוקר ואינם מגיעים לבגרות באופן הצפוי. כיוון שלא התבגרו כראוי, תאים אלו אינם יכולים לתפקד בצורה יעילה. מרבית מקרי הלוקמיה מקורם בהתפתחות תאי דם לבנים.


קיימים מספר סוגים שונים של תת-סוגים של לוקמיה. לוקמיה יכולה להיות חריפה או כרונית. המונחים ‘חריפה’ ו’כרונית’ מתייחסים למהירות שבה המחלה מתפתחת ומתקדמת. מקרי לוקמיה חריפה מתפתחים ומתקדמים במהירות ודורשים טיפול מיד עם אבחונם. מקרי לוקמיה חריפה מאופיינים בהתרבות של תאי דם מאוד לא בשלים, המונעים מהם להתבגר כראוי.




מקרי לוקמיה כרונית מתפתחים באופן איטי במהלך שלבי המחלה המוקדמים ומתקדמים אט אט לאורך שבועות, חודשים או שנים. מקרים של לוקמיה כרונית, בדרך כלל, כרוכים בהצטברות של תאים לבנים בשלים יותר, אך לא תקינים. לוקמיה יכולה להיות גם מיאלואידית או לימפתית. המונחים מיאלויד ולימפתי מתייחסים לסוג התאים של הלוקמיה.


לפיכך, קיימות ארבע קבוצות עיקריות של לוקמיה:

1.לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML)

2.לוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL)

3.לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML)

4.לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL)



לימפומה

לימפומות הן סוג של גידולים ממאירים הפוגע במערכת הלימפתית, המתחוללים כאשר לימפוציטים (סוג של תאי דם לבנים) מתפתחים וחל בהם שינוי ממאיר והם מתרבים באופן לא מבוקר. מספר הולך וגדל של לימפוציטים אנורמליים הנקראים תאי לימפומה מצטברים ויוצרים מקבצים של תאים ממאירים הנקראים גידולים בקשרי הלימפה (בלוטות) וחלקי גוף אחרים. עם הזמן, תאי לימפומה מחליפים את הלימפוציטים הרגילים, ומחלישים את יכולתה של המערכת החיסונית להיאבק בזיהומים.



מחלות מיילופרוליפרטיביות

קבוצה של הפרעות שבהן תאי מח העצם גדלים ומתרבים באופן א-נורמלי. בגידולים מיילופרוליפרטיביים תאי גזע אנורמליים במח העצם מייצרים מספר עודף של תאי דם מסוג אחד או יותר (תאים אדומים, תאים לבנים ו/או טסיות). תאים אנורמליים אלה אינם יכולים לתפקד בצורה תקינה ויכולים לגרום לבעיות בריאות חמורות אם לא יטופלו כהלכה ובאופן מבוקר. 


חשוב לזכור כי גידולים מיילופרוליפרטיביים הם מחלות כרוניות אשר ברוב המקרים נותרות יציבות במשך שנים רבות או מתקדמות בהדרגה עם הזמן. התסמינים והסיבוכים של מחלות מיילופרוליפרטיביות אינם מתרחשים אצל כל אחד ועשויים לא להופיע במשך שנים רבות.



כיצד מטפלים בסרטן הדם?

"תחום ההמטו-אונקולוגיה התקדם מאוד בשנים האחרונות ואנו עדים לפריצות דרך משמעותיות ביותר. הטיפולים הופכים להיות יותר ויותר מכווננים כנגד אותם גורמים שנותנים לתא הממאיר יתרון על פני התאים הנורמאליים", מסבירה פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי בבתי החולים הדסה בירושלים ויו"ר האיגוד הישראלי להמטולוגיה ורפואת עירויים. ומוסיפה כי באופן זה, הם מצליחים לחנך מחדש את מערכת החיסון כנגד תאי הגידול, להשרות תמותת תאים בתאים הממאירים, למרות שהם רכשו את היכולת לא למות, לפגוע במנגנוני בקרה של התאים ועוד". 



קראו עוד: מה הטיפול הטוב ביותר ללוקמיה



"התרופות החדישות הן יקרות מאוד, ולמרות שבמדינת ישראל קיים אחד מסלי הבריאות הטובים בעולם, עדיין יש תרופות שאינן זמינות לחולים שלנו. אנו מקווים ששיתוף פעולה הדוק בין משרד הבריאות, חברות התרופות, קופות החולים, עמותות החולים והרופאים המטפלים, יאפשר לחולים נגישות לכמה שיותר תרופות, שהוכחו כיעילות בגידולים המטולוגיים ממאירים", היא מסכמת.



פורום סרטן המעי הגס

ד"ר רונן ברנר

ד"ר רונן ברנר
ד"ר רונן ברנר מנהל תחום גידולי מערכת העיכול בוולפסון (ושט, קיבה, לבלב, כבד, מעי דק, מעי גס, רקטום, אנוס, גידולים נוירו אנדוקריניים ו-GIST). בוגר התמחות באונקולוגיה, עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • שליטה על סוגרים לאחר ניתוח השקת מעי.
  • יא
  • 20/05/2019 12:50
  • בן 77. לפני 8 חודשים גילו גידול במעי וניתחו. היה עם סטומה ועבר הקרנות וכימו של חודש וחצי. לפני 6 ימים עבר ניתוח השקת מעי לביטול הסטומה וחיבור המעי בחזרה. עדיין מאושפז. אין שליטה בסוגרים. סובל מאוד מאי השליטה, קם בלילה 5-6 פעמים בגלל חוסר השליטה ( עם חיתולים) ומצב רוח מאוד ירוד כתוצאה מכך לאור זאת. אשמח לדעת מה הסיכוי שתחזור השליטה על הסוגרים. מה הבעיות ומה לשים לב. האם לוקח זמן רב? מה הסיכוי שהשליטה על הסוגרים לא תחזור? מה עושים במקרה שלא חוזרת השליטה? תודה מראש.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • התייעצות
  • אתי
  • 18/05/2019 11:47
  • שלום,בת 34 לפני 3 שנים עשיתי קולונוסקופיה בגלל שלשולים וכאבי בטן לא מוסברים .מצאו פוליפ 7 מ"מ קולון בנגי והוציאו במלואו.לאחרונה מזה 3 חודשים כאבי בטן בעיקר אחרי אוכל (שומני אבל לא רק)ושלשולים.הייתי אצל רופאת משפחה עשיתי בדיקות דם שיצאו תקינית .המליצה על קולונוסקופיה שוב. אני אמא ל2 ילדים ומאוד לחוצה.האם יכול להיות שגדל שוב וזה כרגע סרטני? האם יכול להיות שזה מעי רגיז? אין היסטורייה משפחתית. אודה לתשובתך מאוד מאוד לחוצה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • סרטן המעי הגס
  • טלי
  • 06/05/2019 11:01
  • שלום, אמא שלי בת 72, עשתה בדיקת סקר לדם סמוי בצואה שיצאה חיובית.היא עושה את הבדיקה כל שנה ותמיד התוצאות חזרו שליליות.היא סובלת מגזים באופן קבוע וביומיים האחרונים יש לה שלשולים. תופעת השלשולים חוזרת מדי פעם לפעם אבל אף פעם לא הייתה רציפה. כלומר יש לה לפעמים בבקרים שלשול\צואה רכה אבל שלא חוזר על עצמו.עד הקולונסקופיה... זה בהכרח נכון? האם כשיש תסמינים שבמקרה שלה זה שלשולים וגזים (סליחה, גזים מסריחים מאד כמה פעמים ביום בלי כאב או משהו אחר) האם זה באמת מעיד על שלב מתקדם במחלה? כמה מתקדם זה יכול להיות? אני לא מצליחה להבין דרך גוגל כמה נורא זה באמת שהגילוי הוא בשלב התסמינים? ו... האם יש איזושהו סיכוי שלא מדובר בזה? השילוב של דם סמוי ושלשולים בגילה אכן מעיד לרוב על סרטן מעי הגס? מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי מהלחץ... תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום טלי. שינוי הרגלי היציאה ותוצאת הדם הסמוי החיובית דורשים קולונוסקופיה בהקדם. הקליניקה שאת מתארת לא מכוונת דוקא למחלה מתקדמת.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • לאחר קולונסקופיה
  • טלי
  • 16/05/2019 18:38
  • שלום ד"ר ותודה על התגובה אז אחרי בדיקת קולונסקופיה ברוך ה לא נמצא משהו מיוחד מלבד סעיפים בודדים ופוליפ בגודל 3 ממ שנשלח לפתולוגיה. הבנתי שהפוליפ קטן מאד ולכן הסיכויים שיימצא בו משהו סרטני קלושים. הומלץ על קולונסקופיה נוספת בעוד 5 שנים. השאלה שלי היא כזו: הבנתי שהבדיקה החדשה FIT בודקת דם סמוי בעיקר מאזור המעי הגס, האם הממצאים הנל תומכים בזה? זאת אומרת, האם ייתכן שהדם הסמוי הוא מהפוליפ הקטן הזה או שצריך להמשיך לחקור ולהבין מאיפה זה בא? בהנחה שאין תסמינים נלווים של הקיבה, כמו כאב בטן, הקאות וכו, האם צריך לעבור גסטרוסקופיה? או שאפשר לסגור את הסיפור ולסכם שהיה דם סמוי בצואה, בוצעה קולונסקופיה והוצא פוליפ? תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר רונן ברנר ד"ר רונן ברנר
מנהל תחום גידולי מערכת העיכול בביה"ח וולפסון קרא עוד
פרופ' רענן ברגר פרופ' רענן ברגר
מנהל המערך האונקולוגי במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ