דרכי טיפול חדשניות במיאלומה נפוצה

מה היא מיאלומה נפוצה?

מה גורם למיאלומה נפוצה?

סברה נוספת היא שמבנה המערכת החיסונית, המורכבת מתאים גמישים מאוד מבחינת יכולותיהם הגנטיות, מהווה את הסיבה למחלה, שכן גמישות זו מאפשרת לתאים להתאים את עצמם, "להיצמד" ולהילחם בחיידקים ווירוסים שונים, ועל ידי כך למנוע את התפשטותם. על פי אותה סברה, ייתכן כי הגמישות הזו, המאפשרת להם לשנות את המבנה שלהם, עלולה לעיתים לגרום לשינוי בעייתי, המשבש את מנגנוני הבקרה של התא ומוביל למחלה סרטנית.


צילום: shutterstock | Nemes Laszlo

מה הם התסמינים האפשריים למיאלומה נפוצה?

• אנמיה - מאחר שתאי המיאלומה מתרבים במח העצם, שהוא "בית החרושת" לייצור מרכיבי הדם השונים, הם מפריעים לייצור כדוריות הדם האדומות, ולכן חלה ירידה משמעותית ברמת ההמוגלובין. 
• כאבים בעצמות - חולי מיאלומה נפוצה סובלים לעיתים תכופות מפגיעה בעצמות בשל חומרים המיוצרים על ידי תאי המיאלומה. תאים אלו גורמים להאצת תהליכי הפירוק של העצם ולהאטת תהליכי הבנייה של העצמות, כתוצאה מכך עלולים להיווצר בעצמות חורים המכונים "נגעים ליטים", שבמצבים קשים יכולים להוביל לשברים. מאחר שהשברים הללו מופיעים ללא חבלה או עם חבלה מינימלית, הם נקראים שברים פתולוגיים. המיקום השכיח ביותר לשברים פתולוגיים הוא בחוליות עמוד השדרה, והם מלווים בכאבי גב.
• אי ספיקת כליות - תאי המיאלומה מפרישים חלבונים (נוגדנים) שעלולים להפריע לתפקודם התקין של הכליות.
• דיכוי מערכת החיסון - תאי המיאלומה המתרבים במח העצם במהלך המחלה  מדכאים את פעילות תאי הפלזמה התקינים. כתוצאה מכך רמת הנוגדנים התפקודיים של החולה יורדת משמעותית, כלומר – המערכת החיסונית מדוכאת ועולה הסיכון להידבקות  בזיהומים מחיידקים או מוירוסים.

איך מאבחנים את המחלה?

• בדיקות דם ושתן - החשד הראשון למחלה עולה לעיתים בעקבות תלונות מטופלים/ות על כאבים, חולשה, ירידה במשקל, וזיהומים שונים. לעיתים החשד עולה בעקבות תוצאות בדיקות בהם נמצאת הפרעה בתפקוד הכליות (עליה בקרטינין) ירידה בהמוגלובין (אנמיה), עליה ברמת החלבון בדם או בשתן. בשלב הראשון, כשעולה החשד, לרוב נלקחות בדיקת דם מיוחדות לבחינת רמת החלבונים החד שבטיים בדם ובשתן, בדיקות המאפשרות זיהוי של חלבוני מיאלומה.
• ביופסיית מח עצם - במקרה של חשד גובר למחלה בעקבות ממצאי בדיקות אלו, נדרשת אבחנה נוספת באמצעות ביופסיית מח עצם. בתהליך זה נלקחת מהחולה דגימה של מח העצם בעזרת מחט זעירה בהרדמה מקומית. הדגימה נשלחת למעבדה, שם נבחן האם יש ריבוי של תאי פלזמה חד שבטיים במח העצם. ניתן גם לבדוק שינויים גנטיים אופייניים בתאי המיאלומה, מהם ניתן ללמוד על רמת הסיכון של המיאלומה. בחולים עם מיאלומה בסיכון מוגבר משך התגובה לטיפול קצרה יותר.
• הדמיה - הבדיקה הבסיסית היא סיטי שלד, ובה מתבצעת סריקת כל העצמות מהגולגולת ועד לקרסוליים, וניתן לגלות נוכחות של נגעים ליטיים או של שברים. בדיקת פט סיטי (PETCT) כוללת צרוף של סיטי שלד יחד עם מיפוי על ידי סוכר המסומן באיזוטופ רדיואקטיבי. מאחר שחילוף החומרים בתאים הסרטניים מוגבר, הסוכר המסומן נקלט באופן מוגבר בתאים אלו וכך מסמן אותם. הבדיקה מאפשרת לגלות נגעים בעצמות ולעקוב אחרי התגובה שלהם לטיפול. היא חשובה גם במקרים בהם יש חשד שהמיאלומה נמצאת מחוץ לגבולות העצמות (מחלה אקסטרה מדולרית).   

כיצד מטפלים במיאלומה נפוצה?