מהו הגיל בו אפשר להתחיל? כך תדברו על מיניות עם הילדים

השיחה עם הילדים על נושא המיניות עשויה להיות משימה מאתגרת ואף מביכה. הורים רבים מתחבטים בשאלות מתי כדאי לקיים את השיחה, ובאיזה אופן. כדי להקל על הסיטואציה המביכה הרכבנו עבורכם את המדריך המלא לשיחה המורכבת
כתבה פרסומית כתבת חסות



האינטרנט והרשתות החברתיות, הפכו בעלות השפעה מרכזית על ההתקשרות בין אדם אחד לרעהו, על מערכות היחסים ועקב כך גם על צורת החיזור והחשיפה למסרים מיניים. המצאתה של הגלולה למניעת הריון בשנות החמישים, המהפכה הנשית ושחרור מיניות האישה, נתנו לגיטימציה לעצמאותן של נשים רבות והשפיעו על הבחירות וההתנהלות המינית. כך, הפכה הצעת חברות נרגשת של נער מהוסס לבחירת ליבו, למסרון קצר ותכליתי אותו מלווה אימוג'י של זר פרחים. מאידך בכל הנוגע לזוגיות בגיל הצעיר, דבר אחת נותר כפי שהיה- חששם של ההורים לדבר על מין מיניות וכל מה שקשור לנושא. מדוע השיחה מהווה אתגר כה גדול ומהו הגיל המומלץ לקיומה? מרגנית ארז, מרצה ליחסים ומיניות בריאה לילדים, נוער, הורים ואנשי מקצוע. רכזת סניף 'דלת פתוחה' - רשת ייעוץ לבני נוער בנושאים של התבגרות זוגיות ומיניות, מסבירה כיצד ניתן לדבר על מין עם ילדינו. 




מדוע קשה לנו לדבר על מין עם הילדים שלנו ולמה כן חשוב לדבר על הנושא?

"אנו מתקשים לדבר על נושא כי עם רובנו מעולם לא שוחחו על מין. בנוסף, קיים פחד מהותי לעשות טעויות גורליות במהלך השיחה. הורים רבים חוששים כי השיחה תוביל לחדירה לחייהם האישים והפרטיים או שעצם הדיבור, יכניס רעיונות לראשו של הילד וייצור קרקע פורייה לפעילות מינית בעתיד הקרוב או הרחוק. גבולות השיח לעיתים אינם ברורים, מה מותר לנו לומר וממה עדיף להימנע, ואצל רובנו האיסור לשוחח על מין היה בבחינת טאבו ולכן גורם לנו אי נוחות. התרבות מלאה גם היא בבושה ואשמה סביב הנושא ומשכך הורים רבים לא רכשו כלים שיסייעו להם לגשת לשיחה על מין עם הילדים. כאשר ההורים מעדיפים להימנע משיח על יחסים ומיניות, נוצר קשר שתיקה שבו קיים מסר מובהק- על זה לא מדברים או על הנושא לא ראוי לדבר, דבר שעובר לילדים ועלול לגרום להם לחפש תשובות במקומות אחרים.


ישנם הורים המתייגים מיניות כנושא המיועד למבוגרים בלבד למרות שבפועל, העיסוק במין מתחיל מרגע הלידה. מחקרים שנערכו לאורך השנים מראים כי ילדים שדיברו איתם על הנושא התחילו לקיים יחסי המין בגילאי מאוחרים יותר, משום שקיבלו מידע עליו והבינו מה המשמעות ואת ההשלכות של פעולה זו.  למעשה הסקרנות הטבעית הקיימת אצל הילדים מחד, וקשר השתיקה של ההורים מאידך, יוצרים חלל - ואקום, אותו ממלאים האינטרנט, הרשתות החברתיות והמדיה. באחראיות ההורים לתת מענה במטרה למלא את החלל בצורה טובה ובריאה. למרות שההורים חוששים 'לחפור' בפועל וגם אם לעיתים נראה שלא, הילדים כן מקשיבים להורים."







מהו הגיל בו מומלץ להתחיל לדבר על הנושא?

"המושג יחסי מין כולל בתוכו גם את המילה - יחסים שהם הבסיס לכל פעילות מינית או שיח בנושא, כבר בשלבי ההיריון. אין צורך לקיים שיחה אחת רצינית בגיל מסוים שעלולה להיות מפחידה ומאיימת אלא, לקיים שיח רציף בהתאם לגיל הילד ולהעלות את הנושא על סדר היום המשפחתי החל מרגע הלידה. חשוב גם לשים לב לדברים שעולים וצצים על פני השטח ודורשים התייחסות. 


בין אם השיחה יזומה או שמדובר בהתייחסות לנושא כתגובה לפעילות מסוימת או למסרים להם נחשף הילד, חשוב שההורה יגבש דעה מבעוד מועד ויגיע נינוח וללא שיפוטיות. שיח על מיניות לא יוביל בהכרח לשאלות אינטימיות על יחסיהם של ההורים וגם אם כן, לגיטימי להסביר לילד כי הזווית הזו מחוץ לתחום, כי ההורה לא מרגיש נוח לחשוף פרטים מהיחסים האינטימיים שלו וגם לנצל זאת כהזדמנות לדיבור נוסף על המרחב הפרטי".



כיצד נדע להתאים את השיח לגילו של הילד?

"כבסיס לשיח על הנושא, כדאי שיהיה מדובר באותה צורה בה מדברים על הלימודים, אוכל וכל נושא אחר שנדון בבית. חשוב לדעת כי חינוך מיני מתרחש בכל גיל השאלה היא, האם אנחנו ההורים לוקחים בזה חלק או לא. ככלל עלינו להתייחס לאברי המין כפי שאנו מתייחסים לשאר חלקי גופינו ללא הענקת כינויי חיבה, כמו "שם למטה" וכדומה אלא: פות ופין. 


ללימוד שמות איברי המין ישנם שני אפקטים חיוביים: ראשית, היכרות עם האיבר ושמו תאפשר לגיטימציה בגיל ההתבגרות, שלב בו קיימת התעוררות מינית וריגוש, לקבלת המתרחש בגוף ובאיברי המין ללא רגשות בושה ואשמה, גם במסגרת הדיבור הפנימי של הילד עם עצמו. בנוסף, ובמידה וישנה חוויה של פגיעה מינית, יהיה קל יותר לדבר על מה שהיה ולהתלונן כפי שהיה קורה במקרה של אלימות פיזית או מילולית.



קראו עוד: מחקר מצא: סביר יותר שבנות יסבלו מהפרעה פוסט טראומטית מבנים



כאשר פעוט בגיל שלוש או ארבע נוגע באיבר המין ליד בני המשפחה, חשוב לשקף לו את הסיטואציה ולומר לו בנינוחות ולא מתוך מקום של כעס: 'אני רואה שזה נעים לך יחד עם זאת, נגיעה הפות/פין כדאי שתעשה בפרטיות בחדרך'. אופן התגובה שלנו תעביר לילד כמה מסרים : ראשית היא תאפשר  שיח על הנושא, שנית, התגובה תספק לגיטימציה לכך שניתן לבצע פעולה נעימה עם גופך ושלישית היא תספק אבחנה בין פעילות המתקיימת במרחב הפרטי לציבורי. ילדים המשחקים משחקים מיניים, במידה והדבר מרחיק לכן ואחד הילדים אינו מעוניין או שמתקיימת חשיפה של אברי המין,חשוב להגיב בהתאם ואז להציע לילדים להכיר את האיברים הפרטיים באמצעות ספר ואף לפתח שיח מותאם גיל בנושא. חשוב לא להגיב בפאניקה תוך חיתוך מהיר וביקורתי של הסיטואציה. זכרו כי האינטונציה והמסרים המילוליים שאנו מעבירים בצורה בה אנו אומרים את הדברים ולא רק במלל עצמו, חשובה ומועברת לילד. 


בגילאי בית הספר היסודי (כיתות א-ג) חשוב לשוחח עם הילדים על נושא החברות, תוך שימת דגש על מיהו חבר טוב, מהם לחצים חברתיים, כיצד להגיב במידה ומישהו לוחץ עלי לעשות דברים שאני לא רוצה, במטרה ליצור בסיס איתן לבחירות העתידיות והאבחנה בין טוב לרע. החל מכיתה ד' מומלץ להתחיל ולדבר עם הילדים על המעבר לקראת גיל ההתבגרות והשינויים הצפויים בגוף, בעיקר אצל ילדים המקדימים להתבגר: בנות בסביבות גיל שמונה ובנים בגיל תשע. 





בכיתות ו'  בדרך כלל מתקיים שינוי נוסף והוא המעבר מבית הספר היסודי ללימודים בחטיבת הביניים, הדורש גם הוא הכנה כחלק משלב נוסף בהתבגרות. מומלץ לעודד את הילד לחקירת גופו והבנה מה עושה לו טוב ומה פחות וגם ולעשות את האבחנה בין קשר בריא ללא בריא. בגילאים הללו ואף מעט לפני כן, חשוב לשים לב לנושא הפורנוגרפיה ולהדגיש כי הסרטונים אליהם נחשפים בני הנוער אינם משקפים את המציאות וגם להסביר את האבחנה בין הלגיטימציה ולסקרנות מינית לבין קיום יחסי מין בפועל. למעשה, הגיל הממוצע בו נחשפים הילדים לפורנו הינו 11, והנושא הופך לנגיש יותר ויותר עם התפתחות הטכנולוגיה והעול הגלובאלי ולכן, חייבים לדבר עליו עם בני הנוער ולעיתים אף בגילאים צעירים יותר.


בגילאים בוגרים יותר, חשוב לשוחח באופן כללי על הנושא של יחסי מין: כיצד אנו יכולים להגן על עצמנו רגשית ופיזית, מה המשמעות של אמצעי מניעה וההשלכות של יחסי מין שאינם מוגנים. חשוב להדגיש כיצד ניתן לדעת האם היחסים טובים, מהי מיניות טובה והשלכותיה וכמה חשוב לכבד את המרחב הפרטי. 


"בכל מה שקשור ליחסי מין, אני נתקלת פעמים רבות בחשש מהכאב שיכול להיות כרוך בפעילות מינית ראשונה. אני מסבירה לבני הנוער כי תקשורת טובה, בה שני בני הזוג סומכים האחד על השני , מספרים על החששות והפחדים, יוצרת מרחב של אמון ובטחון שיכולים למנוע את הכאב, שלא חייב להיות חלק בלתי נפרד מ'הפעם הראשונה'".



איך ניגשים לנושא? מהן מילות הפתיחה בהן עלינו לבחור כדי להתחיל את השיח?

"קיימות שתי סיטואציות אפשריות: שיחה שתעלה כתגובה למסר שקיבל הילד כתוצאה מצפייה בסרט, באינטרנט, בפרסומת או כאשר רואים אישה בהיריון וכדומה. אפשרות נוספת היא שיחה יזומה של ההורה עם הילד או בעקבות שאלה שהציג כדוגמת השאלה הנפוצה: איך באים ילדים לעולם. מומלץ לענות בתשובות קצרות ולא לספק באותו רגע את כל המידע שיש ברשותכם על הנושא, אלא להתקדם שלב אחר שלב בהתאם למידת ההתעניינות של הילד.


 בדקו מה הילד באמת שואל וכמענה ראשוני הסבירו לו כי מדובר במפגש של הזרע והביצית המוביל ללידה של ילד. במידה וימשיך לשאול ניתן להסביר לו כי הזרע מגיע מהגבר והביצית מהאישה וכך הלאה. במסגרת השיח חשוב גם לתת את הדעת על ההבדל בין עולמם של הילדים לזה של המבוגרים באופן כללי ובהתייחס לניהול יחסים ויחסי מין. חשוב לזכור כי הילדים חשופים למסרים מיניים בעולם הגלובאלי ובסביבתם הקרובה ולכן, התיווך מאוד חשוב.



קראו עוד: המדריך להורה המודאג: כך תדריכו את ילדכם לשימוש בטוח באינטרנט



כאשר אני עובדת עם בני נוער אני שואלת אותם על גיל ההתבגרות, הם מתייחסים לנושאים כמו: הופעתם של פצעונים, שינוי במצב הרוח, מריבות עם ההורים וכדומה. אני מסבירה להם שהגיל בו הם נמצאים משמש בסיס למעבר מילד לגבר פורה ומילדה לאישה פורה. למעשה, אני נותנת לגיטימציה לדבר על הנושא, על ההשלכות וההיבטים הגופניים והרגשיים. 


בספרו של אל ורנקיו 'לדבר על מין עם ילדינו' בהוצאת שוקן, מדובר רבות על הסיטואציה בה הורים רבים נאלמים דום כאשר הם נדרשים לדבר על מין עם ילדיהם ועל העבודה כי ילדינו מדברים, מתבוננים ולומדים על הנושא מידי יום. ורנקיו מציג תיבת שאלות וכמה הצעות לפתיחת שיחה, כצידה לדרך להורים המעוניינים לפתוח בשיחה על הנושא אך לא יודעים איך: אפשר להתחיל מסרט או סדרה בו צפינו בטלוויזיה, להשאיר פתק בחדר או על המיטה עם המילים: הגוף שלך יפה כמו שהוא, להתייחס לשיר הכולל יחס מסוים לנשים או לגברים או לומר במפורש - 'כעת את/ה מספיק בוגר/ת כדי לנהוג/לקבל טלפון נייד/לישון מאוחר, לדעתי את/ה מספיק בוגר/ת כדי שנדבר על...' מומלץ כי ההורה שמרגיש יותר נוח לשוחח על הנושא, יהיה זה שיוביל את השיח מול הילד באופן עקבי גם אם מדובר על אב שמדבר עם ביתו או אם המשוחחת עם בנה. באופן כללי, אצל גברים קיים קושי גדול יותר לדבר על הנושא ובהרצאות אותן אני מעבירה הנוכחות הנשית גדולה הרבה יותר יחד עם זאת, לא כדאי להכליל ולבדוק כל מקרה לגופו. כפי שהסברתי קודם לכן, חשוב לגשת לנושא ממקום של התעניינות ונינוחות, ללא כעס, שיפוטיות או חרדה".



מהם הטיפים החשובים ביותר להתמודדות מוצלחת עם הנושא?

"קודם כל, חשוב מאוד שיהיו שיח ופתיחות בנושא ולא רק 'שיחה רצינית' אחת החל מגיל לידה ובהתאם לגיל הילד, אופיו ובשלותו. כך או כך, הילדים נחשפים לנושא של מיניות במדיה, רשתות חברתיות בבית שלהם, של חבר או במסגרות אחרות. באמצעות הלגיטימציה שתינתן לדיון בנושא יתאפשר פתח לחשיבה ביקורתית בעולם בו הם חיים. בנוסף הראשונה תספק להם גם את ארגז הכלים, בדיוק כפי שאנו ההורים עושים בתחומים אחרים כגון: אוכל בריא, נהיגה בטוחה, שימוש נכון בטלפון הסלולארי ועוד. בנוסף, השתדלו למקם את המחשב בפינה בה תוכלו לשלוט במידת האפשר והסביר, בתכנים בהם צופים הילדים. 


במידה וההורה מגלה כי הילד נחשף למסרים אלימים או מיניים שלא בהתאם לגילו, חשוב הגיב בצורה יפה ולהסביר כי הדרך בה אדם אחד מתייחס לרעהו אינה יפה. במידה ואתם מחליטים כי הילדים לא יצפה בתוכן מסוים הסבירו לו מדוע אתם עושים זאת, כחלק מהשיח הכללי בבית על נושאים של יחסים ומיניות.


אני גם ממליצה שההורים יציצו מידי פעם בטלפונים הניידים של הילד ויבדקו את התכנים להם הוא נחשף. המכשיר הנו כלי נשק שיכול להיות חיובי או להיות הרסני מאוד. דברו עם הילדים על התוכן הויראלי - מה המשמעות של שליחת סרטון או תמונה ומי יכול לעשות בהם שימוש. בקשו מהם לחשוב פעמיים לפני שהם לוחצים על כפתור ה-send. זכרו כי ההורים והבית הם הבסיס לכל דבר בחייו של הילד. גם אם קיימים שיעורי חינוך מיני בבתי הספר - ההורים אמורים להיות המחנכים העיקרים בנושאים של יחסים ומין. הבית הוא המודל הילד רואים וממנו הם לומדים ולכן חשוב לנהל  שיח שהוא עקבי מגילאים צעירים  ועד בגרות. זכרו שכשההורים פותחים דלת הילדים נכנסים וכאשר ההורה אינו פנוי, הילד עלול לחפש את המידע במקומות אחרים.


לפני שחושבים על יחסי מין חשוב לתת את הדעת על היחסים של הילד עם עצמו, אילו יחסים קיימים בינו לבין חבריו, אליו חברויות גורמות להרגשה טובה ואילו הרסניות, האם יש כבוד הדדי ועזרה הדדית, האם טוב לבני זוג יחד, האם הם סומכים האחד על השני ומסוגלים לדבר על רגשות ולהביע דעות באופן חופשי, דבר שיכול להוביל לשיח חשוב על רגשות וציפיות לפני האקט עצמו. בנוסף, חשוב לוודא כי קיימת חלוקה הוגנת של כוח, דבר שעלול להיות בעייתי כאשר נוצרת זוגיות עם פער גילאים של כשלוש שנים ומעלה בגילאים צעירים. דברו איתם על שוב עסקה (זלזול או חוסר כבוד) לבין מקדם עסקה - הכלה, הבנה וכבוד הדדי.


לבסוף, זכרו כי גם אם הילד שואל שאלה או מציג אתגר שעליו אינכם יכולים לענות באותו הרגע, הסבירו לו כי תבררו את הנושא ותחזור אליו עם התייחסות. ילדים יודעים על מין הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים שהם יודעים ולכן חשוב שנפתח מודעות והתנהלות חכמה בנושא במטרה ליצור בסיס טוב וחיובי למערכות יחסים בריאות ולא הרסניות, פיתוח חשיבה ביקורתית ובנייה של מיניות בריאה וחיובית מבוססת כבוד, הדדיות ושוויון זכויות". 



פורומים טיפול זוגי, טיפול משפחתי

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
ריב מאד קשה עם בן הזוג מיכל 25/09/2020 22:10
  • הי אנחנו מכירים כבר 3 שנים ודי מהר הרצנו הכל.. הכרנו ואחרי כחצי שנה התחלנו לעבוד על ילד כי שנינו לא צעירים והכל רץ. הקשיים החלו כשנכנסתי להריון - חלק בשל הדינמיקה בינינו, ההורמונים וחלק מדברים שהחלו לצוץ. אחרי הלידה היה משבר נוראי בינינו ובכל זאת אחרי ייעוץ זוגי החלטנו לתת לזה צאנס. היו ימים חביבים וימים פחות. אין בינינו קרבה, מגע. כלום אפילו מתחלקים בהוצאות. מרגישה כמו שותפים לדירה. כשיום אחד צץ משהו ופניתי אליו. הוא ענה בחריפות על משהו שאמרתי לטובת הבית/הילד ואני התחלתי לבכות. כשראה שאל למה ואמרתי שנמאס לי לריב ושזו לא זוגיות. הוא הודה בזה ויותר מאוחר פתחנו הכל ובאמת עלו דברים מהעבר, המשבר שהיה. ואמרתי לו שלא נתקדם אם לא נתקרב. ואז ענה משהו שככ נפגעתי ממנו... את צריכה להשקיע בעצמך.. לשנות את סגנון הלבוש. כדי להיות אינטימי אני צריך לראות בשר. במילים האלה ואני הייתי בשוק. לא שיניתי כלום בלבוש שלי. אני רזה, נראית טוב. מה גם אני קמה לילד מהבוקר ומטפלת בו 90% מהיום למעט כשעובדת והוא בגן. גם אם אתה חושב ככה, לא מדברים ככה למישהי שאתה רוצה לקרב חזרה, לאמא של הבן שלך. זה ככ מעליב, לא מכבד. מי ישמע הוא לובש טישירט וגינס... לא המתלבש הכי... זה הגיע למצב שנאמר שאם לא הולך אז שנחתוך. הוא שאל אותי אם מנסים שוב ועניתי בכנות שאני לא יודעת. קשה לי להתנער מזה הוא עוד למחרת פתאום יש לו זמן להתקשר... לסמס.. לשאול לשלומי. מה שבעבר לא קורה וזה אחד הדברים שעלו. בקושי עניתי, נותנת כתף קרה כי כרגע לא מסוגלת לדבר איתו הרבה. עוד שאל ממה נפגעתי ככ... מה, הוא באמת לא יודע. לא יודעת איך להתקדם מפה..

  • + הוסף תגובה
אכזבה מטיפול אני 13/09/2020 23:41
  • אני ובעלי בטיפול זוגי אך לחוד אצל אותה המטפלת שנינו מאוד התחברנו ואהבנו אותה. זו המטפלת הראשונה שאי פעם סמכתי והתחברתי אליה יחד עם זאת אני מאוד רשמית ושומרת על גבול לעומת בעלי בקשר חברי איתה פתוח יותר...יש להם שפה אחרת כי הוא כזה .כמובן הכל בגבול הדוק וטיפולי . מעבר לשעת טיפול היא מעניקה גם שיחות טלפוניות כשאנו זקוקים לכך . זה הרקע... הערב אני ובעלי רבנו התקשרתי כדי להתייעץ איתה ושאלתי אם אוכל לחזור אליה כעבור כמה דקות . אמרה שתהיה פנויה . חזרתי אליה כמתוכנן אך היא לא ענתה וגם לא חזרה הרגשתי אכזבה כי בכל זאת להתקשר אליה זה מאמץ עבורי הנחתי שכנראה עסוקה כעבור שעתיים התקשרה לבעלי ואלי עדין לא חזרה. ממש נפגעתי מזה , מרגישה נבגדת מצד אחד היא לא חייבת לי מצד שני אם היא התקשרה אליו מבלי שהתקשר אליה ולא חזרה אלי . אני מרגישה שאין לי ברירות היא האדם היחיד שיודעת את בעלי , היא האדם היחיד שאני יכולה לפנות אליה אבל מצד שני היא פגעה בי ומצד אחד שוב היא לא חייבת לי . מה דעתך בנושא?? בא לי לא ללכת לשיחות איתה אבל אני צריכה את השיחות האלו ורואה בכך שהיא גם של בעלי יתרון

  • + הוסף תגובה
המטפל הזוגי כמי שמחזיק את הסיפור הזוגי, בשירות שני בני הזוג עדית רונן סתר 20/09/2020 12:09
  • שלום לך וחג שמח, אחד האתגרים של המטפל הזוגי הוא להיות אוזן קשבת וטיפולית, ללא יצירת תחושה של נטייה לאדם אחד בקשר, להיות בעמדה שמחזיקה את הקשר הזוגי, לטובת שני בני הזוג, ולסייע לבני הזוג לפתח הקשבה והכלה לשני. ייתכן שהמטפלת מצליחה לחוות את שניכם באופן אמפתי, ייתכן שהיא מצליחה לראות את נקודות הפגיעות של שניכם ולהעריך את החוזק והיכולות של כל אחד מכם. ולצד זאת, עדיין יכולה להיווצר אצלך תחושה של אפליה, של נטייה לבן זוגך ופחות אליך. התחושה יכולה לנבוע מפעולות שקורות בשטח (כמו אלה שתיארת) ויכולה גם לנבוע או להתעצם על ידי חוויות קודמות שלך עם אנשים אחרים. הדבר הנכון שיוכל לפתוח את הקשר שלכם למקום יותר פתוח, ועל כן יותר בטוח, הוא להביא את הקושי והחוויה שלך, אל הטיפול. לפתוח איתה באומץ ובפתיחות את מה שאת חווה וחווית, להסביר מה נוצר אצלך ומה זה מעורר בך. אז האחריות תעבור אל המטפלת הזוגית, להכיל את הקושי והכאב שלך, לקחת אחריות על חלקה, להבין כיצד ניתן לתקן, על מנת לחזוק לטיפול אפקטיבי הטוב עבור שניכם. בהצלחה!

  • + הוסף תגובה
משבר בזוגיות נועה 13/09/2020 13:37
  • הי אני בזוגיות כבר 3 שנים.. הכרנו והחלטנו מפאת גילי להביא ילד לעולם - שהיא היום בת שנתיים. תחילת ההיכרות היתה מדהימה ועם הזמן התחילו הקשיים במהלך ההריון ובמיוחד אחרי הלידה שהובילו לכך שבחודשים הראשונים לחייה של בתנו המשותפת, לא גרנו יחד. היינו בייעץ והחלטנו לתת לזה הזדמנות שנייה ולגור יחד. מאז עברה שנה ויש דברים שצפים כל הזמן. דיברנו תמיד שנביא עוד ילד בסמיכות שלא תגדל לבד בעולם והוא אומר שלילד צריך כסף ולחשב עם אקסלים וכו', הכל נאמר בצורה מאד קרה. שנינו עובדים, שוכרים דירה, משתכרים יפה. אני מכירה אנשים עם הרבה פחות שמביאים עוד ילדים. מה גם אמא שלי טיפלה בה שנה וחצי ללא עלות וחסכה לנו עלויות גן.. בכלל הוריי מאד עוזרים לנו בניגוד להוריו. בנוסף, הוא נמנע ממגע ... הוא אף פעם לא היה בנאדם חם אבל עכשיו בכלל, אין בינינו כלום. אני מרגישה שאנחנו נטו שותפים לדירה. כל העלויות חצי חצי רק במה שקשור אליו... טיפולי פוריות ובדיקת רופא מומחית לילדה למשהו אני שילמתי (כי הוא קמצן) וזהו. בהתחלה בטיפולים אמר שישלם חצי וכמובן שלא עשה זאת ועלק אמר שהבעיה היתה שלי ושנכנס לתהליך שכבר החלטתי אצל מי מטפלת וכו.. אני אומרת לו שהיה עדיף אם היה אומר את זה אז ולא עכשיו אחרי שזה כבר נעשה. אולי אז הייתי שוקלת אם להיות עם בנאדם כזה בכלל. לא חיבוק.. מילה טובה.. נשיקה.. כלום. כשניסיתי פעם להעלות את הנושא אמר שקשה לו להיות אינטימי עם מישהי שנגעלת ממני. עכשיו הוא מגזים ואני אסביר.. יש לו מדי פעם הרפס בשפה ואני שומרת על עצמי כשיש לו התפרצות כי הוא לא שומר - מכרסם ציפורניים, כל הזמן נוגע בפה ובעוד דברים גם בזמן ההתפרצות. ואני צריכה לשמור שהילדה ואני לא נידבק. אם באמת הייתי נגעלת, כנראה שלא הייתי גרה איתו.. אוכלת ממה שמכין וכו.. לדעתי, הוא לא מתקרב אינטימית כי הוא חושש שאכנס בטעות להריון או שהוא מושך זמן שיהיה לו שותף להוצאות וכשהקורונה תירגע ויתייצב בעבודה, יתקדם הלאה.. אני לא חייבת אותו.. כרגע גם לא בא לי עליו בכלל כי הוא רק מוריד לי כל הזמן. אבל כן חיפשתי להתקרב שיהיה יותר נעים בינינו ושזה יקרב והקשר יהיה כמו בעבר. אני רוצה לעשות את המאמץ בשביל הילדה. השאלה איך להעלות את זה מולו. אני רוצה לדעת מה הסיבה האמיתית שהוא לא מנסה להתקרב.. אם הוא רוצה עוד ילד או לא. אני לא רוצה שיצא שיש לו יד על העליונה (שהוא יקבע ילד כן/לא) אבל כן רוצה לדעת איפה אני עומדת ולהחליט למשל אם חותכת ומביאה לבד. כל התחושות שלי אומרת לי להעיף אותו אבל שוב הילדה היא בראש העדיפויות שלי. ואני גם לא מסוגלת לחשוב שלא תהיה איתי חלק מהזמן. אני מרגישה שלפני שעושה צעד קיצוני, שאני חייבת ליזום שיחה כי הוא לא יעשה את זה. לא טוב לי לחיות באוויר מצד שני גם אני דוחה את זה מחשש של מה שזה יוליד אבל זה לא חיים.. זו לא זוגיות. אני חייבת למצוא דרך להעלות את זה בצורה חכמה. תודה

  • + הוסף תגובה
תחושות בלבול ואי-בהירות בזוגיות עדית רונן סתר 13/09/2020 15:52
  • שלום לך, את מתארת תחושות בלבול ועמימות, חוסר בהירות שלך עם עצמך, לגבי רצונך להיות איתו. נשמע ששניכם נמצאים בהתלבטויות לגבי קירבה ומרחק. במקרה כזה, ועל מנת שלכל אחד מכם יהיה ברור יותר מה אתם רוצים וצריכים, רצוי לפנות לטיפול זוגי. בטיפול זוגי, תוכלו לייצר מרחב בטוח יותר, מרחב שיאפשר לכם לחוות רגעים של חיבור ושל "ביחד"ת להתמודד עם הדברים שמפריעים ולייצר שינויים. רצוי לפנות למטפל זוגי ומשפחתי מוסמך (או מטפל הנמצא בהכשרה הרשמית) של האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. בברכה, עדית.

  • + הוסף תגובה
ובכל זאת... נועה 13/09/2020 20:46
  • הוא קמצן וספק אם יוציא בתקופה כזו ייעוץ (והיינו בייעוץ אחרי הלידה וזה לא ממש עזר כי כל מה שנאמר שם לא הופנם מבחינתו) אני חייבת לפתוח את הנושא איכשהו.אני בת 41 ומטיפולי הפוריות ידוע לשנינו שהשעון שלי טס, לא רץ. טס... ובכלל לדעת איפה אני עומדת בקשר הזה. יש לך רעיון הכל זאת איך לגשת לנושא מולו?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!