מחקר מצא: סביר יותר שבנות יסבלו מהפרעה פוסט טראומטית מבנים

גברים ונשים נבדלים אלה מאלה במובנים רבים. תחומי עניין, רגשות וכישורים הם רק דוגמה לפרמטרים שבזכותם הורכב המשפט "גברים ממאדים ונשים מנוגה". 

מחקרים רבים בדקו את מקור השוני בין שני המינים, וההסברים לו נעוצים בתחומים מגוונים, כמו נורמות חברתיות, הבדלים פיזיולוגים וביולוגים. למעשה, ההנחה העדכנית קובעת כי לא ניתן לסווג את המוח האנושי לשני סוגים, נשי וגברי. מוחו של כל אדם יוצר תמונה ייחודית המשלבת בתוכה את מאפייני שני המגדרים. 

מאידך כבכל מערכת גופנית, גם במוח קיימים הבדלים תפקודיים בין שני המינים ואלה מגיבים אחרת למצבים נפשיים ופיזיים. מחקר חדש, שבוצע באוניברסיטת סטנפורד, מצא כי בנים מגיבים אחרת מבנות למצבים טראומטיים.

 קראו עוד: איך מטפלים בפוסט טראומה?

התגלה כי אזור במוחנו, האינסולה, המתקשר לרגשות ואמפתיה, הינו קטן במיוחד בקרב בנות אשר סבלו מטראומה משמעותית, בעוד שאצל בנים שסבלו מחוויה קיצונית חלק זה גדול מהממוצע. מהי האינסולה, כיצד היא מושפעת ממצבי לחץ, ואיך כל זה מתקשר לפוסט טראומה? כל השאלות- התשובות להן.

המחקר הוכיח את הטענה כי קיימים הבדלים רגשיים בין שני המינים וכי בנות מגיבות אחרת לפוסט טראומה

מקור הרגש: הקורטקס האינסולרי 

הקליפה האינסולרית, הינה אזור מגוון ומורכב הממוקם בעומקו של המוח ולו תפקידים רבים, הכוללים עיבוד רגשות, תחושת כאב, למידה ואיתור של אותות מאזורים אחרים בגוף.

המחקר הנוכחי ניסה להבין כיצד מצבי טראומה משפיעים על האזורים השונים במוח. במהלכו, סרקו החוקרים את מוחם של 59 ילדים בגילאי 9-17, ואלה חולקו לשתי קבוצות: הראשונה, כללה בני נוער בגילאי 14-16 שסבלו ממצב טראומטי קיצוני אחד או יותר. השנייה, כללה נערות ונערים בני 14-15 אשר לא סבלו מכל סיטואציה של לחץ קיצוני עד כה.

בקרב הקבוצה הראשונה, נמצא כי חלק מסוים בקליפה האינסולרית (the anterior circular sulcus), השתנה בגודלו ובנפחו, בהשוואה לקבוצה השנייה שלא סבלה כלל מטראומה. מסקנתם העיקרית של החוקרים הייתה כי האינסולה משתנה כתוצאה מחשיפה ללחץ קיצוני וממושך והאזור משחק תפקיד מפתח בהתפתחותה של הפרעת דחק פוסט טראומטי.

 קראו עוד: גמילה מעישון: האונה המסתורית במוח שמקשה עליכם להפסיק לעשן

מהי פוסט טראומה?

פוסט טראומה, או בשמה המקצועי הפרעת דחק פוסט טראומטית, הינה הפרעת חרדה מוכרת אשר מופיעה לאחר התרחשותו של אירוע מובחן וברור הנקשר לסכנת חיים של האדם עצמו או של קרוביו. למעשה, בהתמודדות עם מצבי קיצון מתקיימת תגובה של הגוף והנפש, אך עם חלוף הזמן השפעת האירוע יורדת והוא הופך לזיכרון. בקרב אלה הלוקים בפוסט טראומה, התגובה הפיזיולוגית נמשכת זמן רב לאחר האירוע, עובדה אשר מונעת ממנו להפוך לזיכרון גרידא.

כיצד המחקר מסייע לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית?

מחקר זה מספק צידוק פיזיולוגי להנחה הגורסת כי סביר יותר שבנות יפתחו פוסט טראומה מאשר בנים. בנוסף, ממצאיו מצבעים על כך שבנים ובנות יציגו סממנים שונים לטראומה ויזדקקו לשיטות טיפול שונות בתסמונת ומשכך כדיי לבחור בשיטה היעילה ביותר, יש לשקול גם את ההבדל המגדרי.