שתי שאלות: א. מה זאת אורטיקריה? ב. האם יש אפשרות להגדיל חזה באמצעות תרופות ולא ניתוח? אפשר לקבל תוספים של הורמונים, למשל? באילו מקרים ואיך?

לגבי אורטיקריה, חרלת, ראי תשובה שנשלחה בשבוע האחרון. לגבי הגדלת החזה באמצעות תרופות, ניתן אכן להגדילו באמצעות הורמונים, אך הדבר אינו מומלץ על ידי רוב הרופאים בגלל הסכנה לגידול בשד. [19/09/2000] חזרה לעמוד שאלות ותשובות

הפסקתי לקחת גלולות למניעת הריון לפני שבועיים (כולל את המחזור) והתחלתי לקחת היום חומצה פולית. ברצוני להיכנס להריון. אי לכך, האם כדאי לקחת תקופה מסוימת חומצה פולית ולשמור בלא להיכנס להיריון? מה עדיף?

בעיקרון, ההמלצה היא ליטול חומצה פולית כ- 3 חודשים לפני נסיונות להרות.

מה פירוש מצג POP בלידה?

Persistant Occiput Posterior הוא אחד המצגים הפתולוגיים השכיחים ביותר אצל עובר במצג ראש. אסביר את המונחים שבהם מתארים את מצבו של העובר. מצג מתייחס לחלק הקדמי בתעלת הלידה. לרוב, ראש העובר מוביל, והוא זה שמגיח ראשון החוצה לאויר העולם. בדרך כלל נמצא הקודקוד מלפנים ביחס לבטן האם, אך קורה שהמצג הוא אחורי. מנח הוא מצב העובר ביחס לציר האורך של האם. בדרך כלל, בסוף ההריון העוברים שוכבים בציר אורכי, מקביל לציר האורך של האם. POP הוא מצב בו הקודקוד נמצא במצב אחורי ולא קדמי כמו שהוא אמור להיות. המצג ה&quotנורמלי&quot הוא מצב קדמוני ולא אחורי. המצג האחורי עשוי לגרום לסיבוכים קלים במהלך הלידה כתוצאה מלידה ממושכת יותר, שיעור גבוה יותר של לידה מכשירנית, כאבים חזקים יותר ועוד. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

אני מבקש לדעת את היעילות והסיכונים בשיטת האל לפתרון בעיית טחורים. שיטת ניתוח האל לטחורים (HAL) היא אחת השיטות היותר חדשות. היא מתבססת על זיהוי כלי הדם המזינים את הטחורים בעזרת דופלר. לאחר זיהויים נעשית תפירה מדוייקת. שיטת טיפול זו מוגבלת בדרך כלל לטחורים קטנים ומדממים, מדרגה 1 או 2 לכל היותר. הסיבוך העיקרי בעקבות טיפול זה עלול להיות דמם לאחר התפירה. סיבוכים אחרים, שכיחים פחות, יכולים להיות כאבים, אי נוחות, הופעת תרומבוזה בטחורים חיצוניים. מובן שהישנות הטחורים אפשרית, אולם לא נחשבת לסיבוך אלא לחוסר הצלחה בטיפול. שיעור מקרי החזרה של הטחורים הוא בין 10% ל-30%. תוכל לקרוא בפורטל אינפומד תשובות אחרות שלי העוסקות בנושא ניתוחי טחורים. בברכה ד"ר נחום ורבין

מומחה לכירורגיה כללית

בבדיקות הדם של בני, בן 8, אשר נערכו לפני כשבועיים, התקבלו התוצאות הבאות: alkp 319.6 ggt 20 pt (seconds) 11.5 hepatitis A igM negative hepatitis A igG positive hepatitis B Surface Ag negative hepatitis B Surface Ab undetectable hepatitis C Ab (EIA) negative לאור התשובות, האם בני זקוק לטיפול כלשהו?

או שהיתה לבנך חשיפה לנגיף הגורם צהבת נגיפית מסוג A בעבר, או שבנך קיבל חיסון כנגד הנגיף. בשני המקרים מופיעים נוגדנים מסוג IgG. נוגדנים אלה מספקים הגנה מפני הדבקה חוזרת בנגיף. צהבת נגיפית מסוג A היא מחלה חדה, ללא נטייה להפוך לכרונית, מתבטאת בכאבי בטן, שלשולים, צהבת בעור ועלייה ברמת אנזימי הכבד. העובדה שאצל בנך, התוצאה בבדיקת הנוגדנים מסוג IgM שלילית אומרת שאין מחלה פעילה. אין בבדיקות עדות להדבקה בצהבת נגיפית מסוג B או C. יש לשים לב שבנך אינו מחוסן כנגד צהבת נגיפית מסוג B: לפי התוצאה hepatitis B Surface Ab undetectable אין לו נוגדנים נגד הנגיף. היום מחסנים את כל היילודים (החל משנת 1992), וזה אומר אומר שבנך לא קיבל את החיסון. יש להחליט אם לחסנו כעת. נגד צהבת נגיפית מסוג C אין חיסון. רמת ה- ALP של בנך מעל הנורמה. אם בנך בן 8, זה יכול להיות בגלל תקופת הגדילה של העצמות. האנזים מצוי בכמות רבה בעצם, וזה יכול להיות המקור לעלייה. אם לא, יש לחפש סיבה אחרת. האנזים נמצא גם בדרכי המרה. ד"ר שירי אורי - אינפומד

כינין (Quinine)

2 דקות קריאה

כללי
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
שאלות ותשובות

מידע נוסף

מרשם רופא כן
סיכון ממנת יתר גבוה
סיכון מפיתוח תלות נמוך
שייך לקבוצת נוגדי קדחת

שמות מסחריים

כינין סולפאט Quinine Sulphate

כינין, חומר המופק מקליפת עץ הכינין, הוא התרופה הראשונה נגד קדחת הביצות (מלריה). כיום השימוש בכינין אינו כה נפוץ בגלל תופעות הלוואי שלו (ראה להלן). עם זאת, משתמשים בכינין לעיתים לקדחת עמידה בפני טיפולים בטוחים יותר. בחלק מהמקרים נותנים כינין דרך הפה בשילוב עם תרופות אחרות. כינין ניתן במינונים נמוכים למניעת התכווצויות ליליות מכאיבות של הרגליים, וזהו למעשה השימוש העיקרי בו היום. בנוסף, משמש הכינין כחומר טעם במשקאות מרירים, כגון מי טוניק. במינונים הגבוהים הניתנים לטיפול בקדחת הביצות, כינין עלול לגרום צלצולים באוזניים, כאבי ראש, בחילה, איבוד השמיעה וטשטוש הראייה - קבוצת תסמינים הידועה בשם הרעלת כינין (cinchonism). במקרים נדירים התרופה עלולה לגרום לדימום תת עורי בגלל ירידה במספר טסיות הדם.

מידע

אופן נטילת התרופה

טבליות, זריקות.

תדירות וזמן נטילה

קדחת הביצות: כל 8 שעות (טבליות או זריקות); התכווצות שרירים: פעם ביום לפני השינה, או פעמיים ביום, אחרי ארוחת הערב ולפני השינה.

טווח המינון

מבוגרים: קדחת הביצות: עד 1.8 גרם ליום. התכווצות שרירים: 200-300 מ"ג ליום.

תחילת ההשפעה

קדחת: 1-2 ימים; התכווצויות: 2-3 שעות.

משך ההשפעה

עד 24 שעות.

אחסון

לשמור במיכל סגור במקום קריר ויבש, הרחק מהישג ידם של ילדים. להגן מפני אור.

מנה שנשכחה

יש לקחת מייד כשנזכרים. אם צריך לקחת את המנה הבאה תוך 4 שעות, דלג על המנה שנשכה וחזור ללוח הזמנים הרגיל.

הפסקת התרופה

בטיפול בקדחת הביצות יש להשלים את הטיפול במלואו. גם אם חל שיפור בהרגשה, הזיהום המקורי עשוי עדיין להיות קיים והוא עלול לחזור אם מפסיקים את הטיפול מוקדם מדי. בטיפול בהתכווצויות שרירים ניתן להפסיק את התרופה בביטחון כאשר אין בה צורך יותר.

מינון עודף

יש לפנות לחדר מיון מייד. יש לנקוט באמצעי חירום במקרה של קשיי נשימה, פירכוסים, או איבוד הכרה.

אזהרות

תזונה

אין הגבלות.

הריון

לא ניתן. התרופה עלולה לגרום להפלה ולמומים לא הפיכים במבנה המוח, הלב, גפיים, פנים, לנזק בראייה ובשמיעה ועוד, בתינוק המתפתח. יש להיוועץ ברופא (X)

קשישים

סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.

נהיגה

אין בעיות ידועות.

אלכוהול

מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.

דווח לרופא במקרה של

מחלת כליה
צלצולים באוזניים
דלקת עצב הראייה
חולשת שרירים
חוסר באנזים G6PD (רגישות לפול)
מחלת לב
נטילת תרופות אחרות

תופעות לוואי

במינונים נמוכים אין לצפות לתופעות לוואי. במינונים הניתנים לטיפול בקדחת הביצות תופעות של הפרעות בשמיעה, כאבי ראש וטשטוש הראייה הן שכיחות יותר. עלולה להופיע בחילה.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

[דיגוקסין]: כינין מעלה רמת דיגוקסין בדם. [נוגדי קרישה הנלקחים דרך הפה]: כינין עלול להגביר את פעולתן של תרופות אלה. [סימטידין]: תרופה זו מעלה רמת כינין בדם. [אצטאזולאמיד, מטפורמין]: תיתכן עלייה בריכוז כינין בפלסמה. [אסטמיזול]: מתן משולב אינו מומלץ. ריכוזו עלול לעלות בעקבות מתן כינין ולגרום לתופעות רעילות של הלב הבאות לידי ביטוי ברישום א.ק.ג. לא תקין ואף לדום לב. [מפלוקווין]: מתן משולב אינו מומלץ. עלול לגרום להופעת עוויתות ולהפרעה בתפקוד החשמלי של הלב הבא לידי ביטוי ברישום א.ק.ג. לא תקין. אם אין ברירה, יש לתת במרווחי זמן של 12 שעות זה מזה.