דלג לתוכן

זה המחיר הנפשי שהילדים שלנו משלמים בעקבות מגפת הקורונה

מגפת הקורונה גבתה מכולנו מחיר נפשי, חברתי ובריאותי כבד, אבל מה לגבי הילדים? מהן ההשלכות של המגפה על רווחתם של ילדים, האם גם עכשיו שמדינת ישראל מתחילה לחזור לשגרה, כיצד שינויים אלה מתבטאים ואיך ניתן להתמודד? התשובות בכתבה

מאת: ד"ר מאשה קרני
תאריך פרסום: 08/11/2021
5 דקות קריאה
ד"ר מאשה קרני בשיתוף עם ד"ר מאשה קרני i פסיכיאטרית ילדים ונוער 073-7594469

על פי נתוני ארגון ה-OECD , אחד מכל תשעה ילדים מתמודד עם בעיות נפשיות בזמן שגרה. מגפת הקורונה, ששינתה את שגרת החיים המוכרת לנו, לא פסחה גם על האוכלוסיות הצעירות יותר והובילה לעלייה בשיעור הילדים ובני הנוער הסובלים ממצבים נפשיים שונים: מחקר מסוים שנערך באוניברסיטת תל אביב השנה מצא כי בני נוער דיווחו על יותר רגשות שליליים בעקבות התפרצות הנגיף בהשוואה לשנים 2017-2018. זאת ועוד, במחקר נוסף שבחן את ההתדרדרות הנפשית בתקופת הקורונה כרבע מההורים דיווחו על החמרה במצבם הנפשי של הילדים בזמני הסגרים. למעשה, לא מדובר רק בפגיעה ברווחה הנפשית, גם כמות הפניות לארגונים מקצועיים ומוקדי חירום העוסקים במצבים שונים בבריאות הנפש, עלתה מאז פרוץ המגפה. התופעות העיקריות היו התנהגות מסוכנת, מחשבות אובדניות, דיכאון קליני ופגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי.

הסגירה של בתי הספר, הלמידה מרחוק והריחוק החברתי יצרו קשיים נוספים לילדים שהתמודדו עם בעיות נפשיות עוד טרם המגפה, אולם הם הובילו גם לפגיעה בהתפתחות הרגשית ובתחושת הרווחה של ילדים שלא סבלו בעבר ממצבים אלה.
למרות שלמדנו להתנהל בצל הקורונה וגם הילדים ובני הנוער זכו לחזור לשגרה מסוימת, העלייה בכמות הסובלים מקשיים נפשיים אינה מפסיקה. למעשה, גם עכשיו אנו עדים לתופעות נפשיות ארוכות טווח בילדים ושיעור הילדים הסובלים מההשלכות המנטליות של הקורונה רק הולך וגדל.

אילו גורמים תרמו למחיר הרגשי הכבד שמשלמים ילדים ובני נוער בשל משבר הקורונה, האם התא המשפחתי תורם גם הוא להחמרה במצב ואילו טיפים יסייעו לנו לעזור להם להסתגל למצב החדש? התשובות בכתבה.

ילדה סובלת מדיכאון מול הטלפון אחרי תקופה של סגרים בגלל הקורונה
Burdun Iliya | Shutterstock


זמני מסך ארוכים וריחוק חברתי

התפתחות רגשית נורמטיבית של ילדים אינה מושפעת רק ממטען גנטי או ממאפיינים פיזיולוגיים אלא גם מהסביבה. ילדים זקוקים לסביבה חמה ואמפתית שתענה על צרכיהם הרגשיים ואם קיים סדק באחד מהמאפיינים הסביבתיים הוא עלול להשפיע על ההתפתחות הרגשית.

המדיה והרשתות החברתיות שיחקו תפקיד מרכזי בהחמרת המצב הנפשי של ילדים ובני נוער בתקופת המגפה. בזמנים של בידוד חברתי וסגרים עלתה משמעותית צריכת המדיה על-ידי ילדים. מחקרים שונים אף הראו כי כשני שליש מהילדים דיווחו כי זמני המסך עלו משמעותית בתקופת הקורונה, ובמקביל הזמן בו הם משקיעים בפעילויות לימודיות ירד בצורה דרסטית. צריכה גבוהה של מסכים עלולה להוביל להתמכרות למסכים, וכתוצאה מכך גם לגרום להתפתחות של שלל תופעות, כמו חרדה, דיכאון, פוביות מסוימות ועוד. לצד זאת, החשיפה המוגברת למדיות השונות מעלה גם את הסיכון לחשיפה לתכנים שאינם מותאמים לילדים ולהתפתחות של התנהגויות מסוכנות, לילד עצמו או לסביבתו.

ההנחיות לריחוק פיזי שהובילו להפחתה משמעותית במפגשים עם קבוצת השווים ובשימור של קשרים חברתיים שלא דרך המסך, גרמו גם הן להחמרה במצב הנפשי: 80% מהילדים דיווחו שלא בילו עם חבריהם בני גילם בתקופות הסגרים. גם אם כן יצרו קשר בצורה ווירטואלית, כמות ומשך באינטראקציות ירדו משמעותית. אותו ריחוק פיזי גורם להחמרה בתחושת הבדידות וכתוצאה מכך יכול להוביל להתפתחות של חרדה, דיכאון ואף נטיות אובדניות.


האם גם לסביבה המשפחתית יש השפעה על מצבם הנפשי של הילדים?

מגפת הקורונה יכולה להשפיע על מצבם הרגשי של ילדים באופן ישיר ובאופן עקיף: מחד, הם מתמודדים עם חשש קיומי לשלומם ושל קרוביהם וחלקם אף איבדו חבר או בן משפחה קרוב. מאידך, המשברים המשפחתיים שהתפתחו בעקבות המגפה, כמו למשל מצב כלכלי ירוד ומצוקה נפשית של ההורים, עלולים גם הם להשפיע על רווחת הילדים. גורמים אלה במשולב עלולים להיות בעלי השפעה נפשית שלילית ארוכת טווח.

מחקרים שונים שבחנו את השינויים בתא המשפחתי בעקבות מגפת הקורונה מצאו כי הרוב המוחלט של הנבדקים (כ-70%) מעידים על התדרדרות במצב הנפשי בשל המשבר. כחצי מהנבדקים הבוגרים העידו כי הם שינו את הגבולות שהציבו לילדים בעבר כדי שיוכלו לעבוד בצורה סבירה. היעדר הצבת גבולות לילדים לצורך יצירת מעין "שקט תעשייתי" הוא אמנם מובן נוכח הנסיבות המורכבות, אך בו בזמן עלול לגבות מחיר נפשי לא פשוט.  כפי שציינו לעיל, ילדים זקוקים לסביבה תומכת לשם התפתחות רגשית תקינה והצבת גבולות ברורים מהווה חלק אינטגרלי ממנה.

חשוב לזכור כי מצבם הנפשי של ההורים עלול גם הוא להשליך לרעה על רווחת הילדים: הפסקת עבודה ודאגות כלכליות מהוות גורם משמעותי להתפתחות של בעיות נפשיות במבוגרים. שינוים נפשיים אצל ההורים  ומצבי דחק בתוך המשפחה עתידים להוות פגיעה עקיפה במצבם הנפשי של הילדים.
המצב הנפשי הירוד והסטרס המוגבר של ההורים בתקופת המגפה אינם רק מוקרנים לילדים, אלא יכולים להוביל לשינוי ביחס אותו הם מקבלים. המצוקה הנפשית יכולה לגרום לירידה משמעותית בגילויי אהבה וחיבה, בין אם בגלל השהייה המוגברת בצוותא ובין אם בשל המתח והחרדה הגדולים בהם שרויים ההורים.
ילדים רואים בהוריהם כמטפלים העיקריים ולכן הם זקוקים לתגובת מראה עקבית להישגיהם ולשגיאותיהם. היעדר הפידבק המותאם מצד הדמויות המבוגרות, בייחוד בתקופה של בידוד חברתי וסגירת בתי הספר, עלול לגרום אצל ילדים ונוער לירידה בדימוי העצמי , להופעה של התפרצויות זעם מתוך רצון למשוך תשומת לב ולעיתים אפילו לנטייה להתנהגויות מסוכנות.
הנסיבות המתוארות  לעיל יכולות לגרום לעלייה בקונפליקטים המשפחתיים, ובמקרים קיצוניים אף לאלימות במשפחה. ואכן, משרד הרווחה דיווח על עלייה משמעותית במקרי האלימות במשפחה בתקופת הסגרים.


האם יש אוכלוסיות בקרב ילדים ובני נוער שנפגעו במיוחד?

ילדים בגיל הרך ועד לגילאי 6-8, ילדים עם צרכים מיוחדים וכן גם ילדים מרקע סוציו-אקונומי נמוך או שמצויים במשפחות המכילות גורמי סיכון (כמו למשל תאים משפחתיים בהם יש אלימות או משפחות בעלות קונפליקט גבוה), סבלו מפגיעה נפשית משמעותית יותר במהלך משבר הקורונה. כך למשל, בסגר הראשון כ-30% מההורים לילדים עם צרכים מיוחדים דיווחו על עלייה בתסמיני דיכאון וחרדה, דבר שהוביל באופן עקיף גם להחמרה במצבם הנפשי של הילדים. בסגר השני בו מסגרות החינוך המיוחד היו פתוחות נצפתה ירידה בשיעור הסובלים מבעיות נפשיות במשפחות אלה, זאת בהשוואה למשפחות שבהן הילדים נמצאים במסגרות חינוך רגילות שלמדו מרחוק.  

אילו סימני אזהרה יכולים להעיד על החמרה במצב הנפשי בילדים ומתבגרים?

למצב הנפשי פנים רבות והחמרה בו יכולה להתבטא בשלל היבטי חיים. עם זאת ישנם מספר סימני אזהרה מרכזיים אותם כדאי להכיר:
- ירידה בתפקוד היומיומי – שינוי בדפוסים של הילד, כמו למשל ירידה בציונים, הסתגרות והיעדר רצון להיפגש עם חברים, סירוב ללכת לבית הספר ואפילו שינויים באכילה, כל אלה עלולים להעיד על מצב נפשי ירוד.
- עלייה בקונפליקטים עם חברים ובני משפחה- התפרצויות זעם, עצבנות יתר, הזנחה עצמית והסתגרות, פגיעה עצמית (גם אם בצורה שטחית), עלייה בקונפליקטים עם חברים ובני משפחה.
- צריכה מוגברת של מסכים - מעבר למה שהילד היה רגיל אליו טרם למגפה. הצריכה המוגברת מלווה לרוב בחוסר עניין בפעילויות שהילד אהב בעבר. 

 

מהן העצות שיסייעו לילדים ולבני הנוער להסתגל למצב החדש וימנעו החמרה במצב הנפשי?

משבר הקורונה לא פסח על אף תא משפחתי והתמודדות עמו מגוונת ואינדיווידואלית. עם זאת, לנו ההורים חשוב תמיד לזכור שהקשיים עמם אנו מתמודדים ומצבנו הנפשי עלול להשליך על רווחת הילדים. על כן, במקרים שבהם אנו מזהים קושי מנטלי ומתקשים להתמודד מומלץ לפנות לעזרה מקצועית כדי לקבל כלים.
אם זיהית סימני אזהרה מדאיגים אצל הילד.ה חשוב לפנות בהקדם לגורם מקצועי בתחום בריאות הנפש, לרבות פסיכיאטר או פסיכולוג בבית הספר, כדי לאבחן נכונה את המצב ולקבל כלים להתמודדות יעילה.

לבסוף, בואו ננסה  לשים את עצמנו במקום הילדים ולנסות לדמיין מה עובר בראשם ובנפשם. יתכן שהם חשים חוסר וודאות וחרדה במשך תקופה לא מבוטלת. גילויי הזדהות ואמפתיה וביסוס מערכת יחסים של אמון עם הילד ישפרו את היחסים בתא המשפחתי ואת החוסן הנפשי של הילדים, ויסייעו להם לצלוח את התקופה המאתגרת.

הכתבה בשיתוף עם ד"ר מאשה קרני פסיכיאטרית ילדים ונוער, מרכזת תחום קליני וייעוצי כפסיכיאטרית עירונית באגף החינוך של עיריית רחובות. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד 

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
ד"ר חוזה גובזנסקי
ד"ר חוזה גובזנסקי פסיכיאטריה
ד"ר פאני בנימיני
ד"ר פאני בנימיני פסיכיאטריה
ד"ר דני בלוצרקובסקי
ד"ר דני בלוצרקובסקי פסיכיאטריה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר

עדיין מתלבטים?
השאירו פרטים להתייעצות עם ד"ר מאשה קרני

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו