מלחמה על הבית: כיצד ניתן להסביר לילדים את המצב הבטחוני?
האם לשקף את המצב כפי שהוא או לטשטש את האמת? אילו השפעות עלולות להעיד על חרדה בקרב ילדים כתוצאה מהמצב? ד"ר מיכאל ינקו, פסיכיאטר מומחה לילדים ובני נוער, מסביר
מלחמה היא אירוע טראומטי שיכול להשפיע על הבריאות הנפשית של כל מי שנמצא בסביבתה, ובמיוחד ילדים. ילדים בכל הגילאים יכולים לחוות חרדה, פחד, עצב ותגובות פיזיות כמו כאבי ראש, כאבי בטן ובעיות שינה.
חשוב להתייחס לילדים בגילאים שונים בצורה שונה בהתאם להתפתחותם הרגשית והקוגניטיבית.
צילום: shutterstock | Rawpixel.com
התייחסות לילדים בגילאי 3-5
ילדים בגילאים אלו עדיין מתפתחים מבחינה קוגניטיבית ורגשית. הם עשויים שלא להבין את המשמעות של מלחמה, אך הם יכולים לחוות חרדה ופחד מהרעשים וההרס שהם עשויים להיחשף אליהם.
הדרך הנכונה לתווך את המצב לילדים בגילאים אלו היא תוך התייחסות לדגשים הבאים:
כנות - היו כנים עם הילדים על המתרחש. הסבירו להם בצורה פשוטה מה קורה, אבל אל תכנסו לפרטים מיותרים.
שמירה על סדר יום קבוע- הקפידו על סדר יום קבוע ככל הניתן. זה ייתן לילדים תחושת יציבות וביטחון.
עידוד ביטוי לרגשות - עודדו את הילדים לבטא את רגשותיהם. אפשרו להם לצייר, לשחק או פשוט לדבר את אשר על ליבם.
הישארו רגועים ככל האפשר- ילדים לומדים ממה שהם רואים, וחשוב להראות להם שהם בטוחים ומוגנים על ידכם ובכלל.
התייחסות לילדים בגילאי 6-11
ילדים בגילאים אלו מתחילים להבין את המשמעות של מלחמה. הם עשויים לחוות חרדה, פחד ואף אשמה. הדרך הנכונה לתווך את המצב לילדים בגילאים אלו היא תוך התייחסות לדגשים הבאים:
כנות – בדומה להמלצה בגילאים רכים יותר, גם בגיל זה קיימת חשיבות רבה לכנות ופתיחות עם הילדים על המתרחש. הסבירו להם בצורה ברורה מה קורה, כולל הסיבות למלחמה. בגיל זה ניתן לפרט מעט יותר מאשר בגילאים הצעירים ולהסביר למשל מי נלחם במי, מי מגן עלינו וכדומה.
תקשורת פתוחה - הקפידו על תקשורת פתוחה עם הילדים. תנו להם לשאול שאלות ולבטא את רגשותיהם.
הקניית תחושת בטחון - עודדו את הילדים לבטוח בעצמם וביכולותיהם. זה יעזור להם להתמודד עם המצב.
התייחסות לילדים בגילאי 12-18
בני הנוער בגילאים אלו חשופים במיוחד לסרטונים קשים ואכזריים כמו גם לפייק ניוז ברשתות החברתיות ובראשן טיקטוק. חשוב להבהיר ולהסביר להם את המצב כפי שהוא, תוך הפחתת החרדה ככל הניתן. כמו כן מומלץ להגביל את החשיפה למראות הקשים ברשתות החברתיות.
בגיל זה ההשפעה מהמצב יכולה לבוא לידי ביטוי בין היתר בקשיי שינה, חוסר תאבון, כאבים פיסיים, התבודדות הן מבני משפחה והן מחברים, והסתגרות.
ילדים בגילאים אלו עשויים להרגיש תחושת חוסר אונים וחוסר שליטה. הם עשויים גם לחוות תחושת אשמה על כך שהם לא יכולים לעשות משהו על מנת לעזור. כמו כן בקרב ילדים רבים בגיל זה תיתכן נסיגה לשלבי התפתחות מוקדמים יותר כגן הרטבות, פחד מחשיכה או ממקומות סגורים, הצמדות להורים, סירוב ללכת לגן או לבית הספר ועוד.
הדרך הנכונה לתווך את המצב לילדים בגילאים אלו היא תוך התייחסות לדגשים הבאים:
כנות – כמו שאר בגילאים הצעירים יותר, גם בגילאים אלו קיימת חשיבות רבה לכנות.
היו כנים עם הילדים על המתרחש. הסבירו להם בצורה מקיפה מה קורה, כולל הסיבות למלחמה וההשלכות שלה.
תקשורת פתוחה - הקפידו על תקשורת פתוחה עם הילדים. תנו להם לשאול שאלות ולבטא את רגשותיהם.
איתור דרכי התמודדות עם המצב - עודדו את הילדים למצוא דרכים להתמודד עם המצב. זה יכול לכלול פעילות גופנית, יצירתיות או התנדבות.
דרכים נוספות העשויות להקל על ילדים ובני נוער במצב מתוח כמו מלחמה הם שמירה על קשר שוטף עפ בני המשפחה והחברים, תוך מתן תחושת חיבור ותמיכה, פעילות גופנית המאפשרת הורדת מתח וחרדה, ועוד.
חשוב לזכור שכל ילד מגיב למלחמה בצורה שונה. חשוב להיות סבלניים ומכילים כלפי הילדים ולתת להם את התמיכה והעזרה שהם צריכים ככל הניתן.
ד"ר מיכאל ינקו פסיכיאטר מומחה לילד והמתבגר, מייסד ומנהל קליניקה פרטית רב מקצועית בראשון- לציון. הקליניקה פועלת מזה כ-15 שנה, בשיתוף פעולה עם צוות רב מקצועי הכולל פסיכולוגים, מטפלים פרא- רפואיים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, מנתחי התנהגות ועוד. כמו כן, ד"ר ינקו עובד עם קופת חולים לאומית ועם כל חברות הביטוח הרפואי הפרטיות המוכרות.
חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
ד"ר מיכאל ינקו
