מפתיע: זמן מסך קשור רק מעט לבעיות התנהגות, ואף יש לו יתרונות

הרבה פעמים נוטים לדבר על זמן מסך במונחים של שחור או לבן – הגבלות זמן קפדניות, שאלות נחרצות כמו מזיק או מועיל. אלא שעם השנים, הגישה הזו התחילה להשתנות, ויותר פסיכולוגים/ות ואנשי מקצוע אחרים מתחום התפתחות הילד בוחנים יותר לעומק את הנושא ומוצאים יותר ניואנסים הקשורים לשימוש של ילדים ובני נוער בטאבלטים, בטלפונים ובמסכים אחרים. כיום, חוקרים מקדישים יותר תשומת לב לסוג התוכן שילדים צורכים, לסביבה המקיפה את זמן המסך, כולל הורות ומעמד סוציואקונומי, ולמעשה, הנטייה היא דווקא ללמוד את היתרונות הפוטנציאליים של המסך, למשל ככלי הוראה, ולא רק את החסרונות הפוטנציאליים[1]. בינתיים שאלות רבות עדיין נותרו עלומות בכל הנוגע להשפעות של פעילויות עם מסך, והמחסור במחקרים מקיפים הוביל לכך שאין כיום הנחיות חד משמעותיות בנושא זה1. כעת, ממחקר חדש[2], הנחשב לאחד המחקרים הגדולים ביותר שנעשו בתחום, עולים כמה נתונים מפתיעים.

 Business Images | Shutterstock

זמן מסך שונה בין בנים לבנות

לצורך המחקר החוקרים השתמשו במאגר נתונים של מחקר מתמשך (הארוך ביותר שנעשה בארה"ב בתחום) על בריאות הילד והתפתחות המוח. הם ניתחו מידע של כ-12 אלף ילדים בני 9 ו -10, הכולל שאלונים על זמן מסך, דיווחי הורים על בעיות התנהגות, ציונים ומצב בריאות הנפש.

בממוצע, בנים בילו כ-45 דקות יותר זמן מסך בכל יום מאשר בנות, כאשר הזמן היומי הגיע לכמעט 5 שעות ביום בסופי שבוע, ו-4 שעות בימי חול.

סוג השימוש במסכים היה שונה גם הוא בין המינים: בנים בילו פי 2 יותר זמן במשחקי וידאו, בעוד שבנות בילו יותר זמן במדיה החברתית (הנתונים נאספו לפני מגפת וירוס הקורונה והם לא כוללים זמן מסך של שיעורי בית או למידה מקוונת).
 

פחות מזיק ממה שחשבנו

בדומה למחקרים קודמים וקטנים יותר, המחקר החדש מצא שילדים שבילו יותר זמן מול המסכים נוטים לישון פחות טוב, לקבל ציונים נמוכים יותר ולסבול יותר מבעיות התנהגותיות כגון ADHD, הפרעת התנגדות ועוד.

עם זאת, בהשוואה לגורמים אחרים המשפיעים על חייהם, לזמן המסך הייתה השפעה זעירה. כך למשל, למעמד הסוציואקונומי הייתה השפעה פי 2.5 יותר גבוהה על ההתנהגות.

לטענת החוקרים, ישנם קשרים בין זמן מסך לתוצאות שליליות, אך הם אינם גדולים ואינם גרועים כמו שמחקרים רבים העלו בשנים האחרונות, וייתכן שהתופעות השליליות הוערכו יתר על המידה.

חברויות טובות יותר

למרות הקשר בין זמן מסך למספר בעיות, אין זה בהכרח אומר שזמן המסך הוא מה שגרם להן. למשל – ילדים הגדלים בסביבה תוקפנית בבית, יכולים למצוא עצמם משחקים יותר במשחקי מחשב כדי לברוח, כך שקשה לשים את האצבע על הגורם האמיתי למצבם.

החוקרים מאמינים שסוג התוכן שאותו צורכים מול המסך, הוא הגורם המשפיע ביותר. למעשה, לטענת החוקרים, ילדים המבלים יותר זמן במשחקי וידיאו המשוחקים עם אחרים, נוטים לטפח קשרי חברות טובים יותר. לצד זאת, צפייה ממושכת בטלוויזיה הראתה תוצאות שליליות.

לסיכום, למרות שהתמונה עדיין אינה חד משמעית, המחקר הנ"ל מראה כי יש להמשיך ללמוד את השפעות התכנים שאליהם נחשפים ילדים, ולא רק את השפעת זמן המסך, כמו גם להפנים שלפעילויות מול מסך יש יתרונות, ואותם צריך להמשיך לחקור.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.