פרויקט מיוחד: כשהרפואה מגיעה למקום הכי מבודד בעולם

כתבנו נדב בנדל, פראמדיק וסטודנט לרפואה, יצא עם משלחת של רופאים וסטודנטים כדי לספק שירותי רפואה לכפרים נידחים לאורך נהר האמזונס בפרו. בין אכילת בשר אלפקה לביצוע ניתוח בתנאי שטח – הוא בדק איך חיים כשהמים היחידים שזמינים לשתייה הם מי נהר מזוהמים וטיפולים רפואיים ניתנים על ידי רופא האלילים של הכפר

מאת: נדב בנדל, מערכת אינפומד

תאריך פרסום: 26/09/2017

5 דקות קריאה

"אתם יכולים להביא תיק אחד. כדאי שהוא יהיה קל מספיק כדי שתוכלו לסחוב אותו ואת הציוד הרפואי שאנחנו מביאים, כי אף אחד לא יסחב אותו בשבילכם" – כך נפתחה ההרצאה שהתקיימה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת זגרב בקרואטיה לפני מספר חודשים. אריק לינדר, ראש המשלחת ששירת ביחידה 669 וכיום חבר האקדמיה האמריקאית לרפואת שטח, היה מאוד ברור בהגדרה של מיהו המועמד האידיאלי לצאת למשימה: סטודנט לרפואה משנה שלישית ומעלה, בעל ניסיון בעבודת שטח או שירות צבאי, בעל חוסן פיזי ומנטלי ועם מוטיבציה לתרום במקומות שאליהם לא הגיע מעולם האדם הלבן. "מתאים לי" חשבתי לעצמי, ומספר חודשים לאחר הגשת המועמדות, ואחרי עוד שלוש טיסות שנמשכו כמעט 24 שעות – מצאתי את עצמי בבית מלון בעיר פוקלפה, על גדות נהר האוקאיילי שמתנקז לאמזונס, יחד עם שאר חברי צוות Team5.

Team 5: "כדי להיות מעורב - קודם כל צריך להגיע"

דמיינו צוות מצומצם של אנשים בעלי ידע וניסיון בהישרדות, רפואת סְפָר ורפואה צבאית, שמשקיעים מזמנם וממונם כדי להגיע לפינות המרוחקות ביותר על כדור הארץ. זהו ככל הנראה התיאור המדויק ביותר של Team5: ארגון ללא מטרות רווח שמורכב ממתנדבים בעלי רקע ברפואת שטח ורפואה צבאית, ומטרתו לספק שירותי רפואה וחינוך רפואי לאוכלוסיות במקומות שאליהם אף אדם מערבי לא הגיע קודם. לצורך השוואה – ארגונים אחרים, כמו "רופאים ללא גבולות", מגיעים בדרך-כלל לאזורים שבהם קיימת תשתית מוכנה, ואילו team5 דוגל בהגעה למקומות נידחים, בדרך כלל באמצעות מסוקים או סירות ובשיתוף עם כוחות צבא מקומיים, על מנת לפרוץ דרך עבור משלחות אחרות שיגיעו בעתיד.

כשמו כן הוא, team5 כולל חמישה אנשי צוות רפואי בכל משימה, כשבצוות המשימה הפעם נכחו, בנוסף לאריק כראש המשלחת, גם: דייב שניידר (פראמדיק בכוחות המיוחדים של צבא ארה"ב), ד"ר ריצ'ארד האריס (רופא משפחה), ד"ר קית' רוז (מנתח פלסטי), ד"ר אוסוולד "אוזי" קמרון (רופא שיניים) ובריג'יט אדאמס (אחות אחראית בטיפול נמרץ ילדים). בנוסף נכחו גם אריקה (מתורגמנית ואחראית לוגיסטית), ג'ייד (צלם) וארבעה סטודנטים: לאה, ברניס, מרקו ואנוכי. זו הפעם הראשונה שארגון team5 לוקח תחת חסותו סטודנטים לרפואה, ולמרות שהתכנית מוגדרת כ"תצפית" (shadowing) – בפועל עשינו הכל, בדומה לשאר אנשי הצוות ותחת חניכה שלהם. כך, כולנו זכינו לקבל אין-ספור חולים באופן עצמאי תוך ביצוע אנמנזה ובדיקה פיזיקלית, לקחת חלק פעיל בחדר ניתוח, לנקז ולתפור פצעים ואבצסים, לבצע הרדמות מקומיות ואפילו לעקור כמה שיניים – כל מה שנדרש כדי לסייע לצוות לטפל בכמה שיותר חולים במסגרת זמן נתונה. "התכנית היתה הצלחה גדולה ונשמח לשלב סטודנטים במשימות שלנו בעתיד", סיכם אריק ביום האחרון למשלחת, והסטודנטים מצידם הסכימו כי מדובר בחוויה חד פעמית, ותחושות השליחות והסיפוק – שוות את הכל.

חברי Team 5 יחד עם נציגי חיל הים הפרואני

בשבוע אחד: רפואת משפחה, רפואת שיניים, בית מרקחת וחדר ניתוח

חת מהסיבות להצלחתה של המשלחת היתה שיתוף הפעולה הפורה עם חיל הים הפרואני, ומפקד הפלוגה שהתלוותה אלינו הודה שמדובר ב"משימה לא שגרתית" עבורו ועבור החיילים שעוסקים רוב הזמן בפעילות יזומה נגד מבריחים בגבול עם ברזיל. מעבר לעזרה בסחיבת ציוד, בניית המרפאות ותרגום, הצי גם העניק לנו גישה חופשית לחדר ניתוח בבית חולים קטן שבו בוצעו ניתוחים פלסטיים לתיקון חיך שסוע, שפה שסועה ותיקונים קוסמטיים אחרים.

אחד המקרים הקיצוניים שטופלו בחדר הניתוח היה של טטיאנה, ילדה בת 8 שסבלה מפגם התפתחותי שגרם לחוסר סגירה של הלחי מצד שמאל ויצירה של "שפתיים" ארוכות שנמשכו כמעט עד האוזן. טטיאנה לא הלכה לבית הספר וכמעט לא יצאה מהבית, עד שהיא ואימה שמעו על הצוות הרפואי שעומד להגיע מארצות הברית לבצע ניתוחים קוסמטיים בחינם. אנה התקבלה לניתוח שארך כ-7 שעות בניצוחו של ד"ר רוז ובשיתוף פעולה עם ד"ר אצ'בריה, מתמחה מקומי בכירורגיה, במהלכו היא זכתה בשפתיים ואוזן חדשים. לאחר תקופת החלמה של כמה שבועות היא תזכה ללכת, לראשונה בחייה, לבית הספר - הפעם עם ילקוט חדש שנרכש עבורה על ידי חברי צוות team 5.

אין חדר ניתוח? אין בעיה!

בעוד שהשאיפה היתה לבצע פעולות כירורגיות בחדר הניתוח – הדבר לא תמיד היה אפשרי. דוגמה אחת מיני רבות היא הפציינטית לורה, בת 30, שמגיעה למרפאה עם בליטה בגב שהופיעה לפני מספר חודשים ומאז המשיכה לגדול. "זה לא כואב" היא אומרת, "אבל זה מפריע לי, וזה מפחיד". ד"ר רוז, הכירורג במשלחת, בודק אותה ומחליט שמדובר בגידול מסוג לא ידוע שיש להסירו. "תצמידו שני שולחנות ושימו עליהם סדין" הוא מצווה, ומוסיף: "הכינו ערכה כירורגית, חומר חיטוי והרדמה מקומית". תוך שניות הציוד מוכן ולורה מתבקשת לשכב על צד שמאל. האור החלש במבנה אינו מספיק וקית', יחד עם עוד סטודנט, נעזרים בפנסי ראש. "את תרגישי דקירה קטנה" אומרת אריקה המתורגמנית רגע לפני מתן ההרדמה, ודקה לאחר מכן כבר מבוצע חתך ראשון בעור.

הגידול שהוסר מגבה של לורה: "לא רואים כאלה במדינות מפותחות"

הדקות חולפות, ומימדי הגידול נחשפים: מדובר בגידול שמקורו ברקמת שומן, ככל הנראה מסוג ליפומה, במשקל של כחצי קילו. "כמעט לא רואים גידולים בגודל הזה במדינות מפותחות, מכיוון שהאבחנה והניתוח קורים הרבה יותר מוקדם" אומר דייב. לורה, מצידה, מתאוששת תוך דקות, מודה לצוות, עוברת בבית המרקחת לקבל אנטיביוטיקה ועוזבת את המרפאה, לא לפני שהיא דואגת לברך ולהודות לכל אחד מחברי הצוות. "אתם מלאכים", היא אומרת, "תודה שבאתם".

נגמרו התחבושות, אין יותר חומר הרדמה

תמיד הייתי קשור לרפואה מערבית. בין אם בתור מתנדב במד"א, קצין רפואה או סטודנט לרפואה – תמיד מצאתי שיש לי את כל הציוד הדרוש, כולל גישה לבדיקות דימות כמו רנטגן או MRI. כשאתה בבית חולים בעיר גדולה נדירים הם המקרים שאתה מוצא את עצמך מאלתר, אבל מסתבר שזוהי המציאות היום-יומית כאשר מגיעים לצד השני של העולם.

"יש לנו מלאי מוגבל של תרופות וציוד וזה צריך להספיק לשבוע", אומר דייב, האחראי על מלאי התרופות. ואכן, כבר ביום הרביעי למשלחת אנו מבינים שהשתמשנו ביותר ציוד ממה שתוכנן במהלך הימים הראשונים. כך, לדוגמא, נגמרו ערכות התפירה הכירורגיות שנשלחו במיוחד מארה"ב ואי אפשר לרכוש אותן בשום מקום בעיר. גם רוב הפדים נצרכו במהלך הימים הראשונים בחדר הניתוח ולא נותרה ברירה אלא להשתמש בפדים אחרים, קטנים יותר ונוחים פחות. ובעוד שהבעיות הללו מהוות בעיות שוליות שגורמות לכך שהטיפול יהיה פחות נוח (אבל עדיין אפשרי) – הבעיה הגדולה היא שהתרופות שמשמשות להרדמה מקומית הולכות ואוזלות במהירות. "בקצב הזה", אומר אוזי רופא השיניים, "אני אתחיל לעקור שיניים בלי הרדמה". אוזי הוא הרופא העסוק ביותר במשלחת: מרפאת השיניים שלו מטפלת בכ-40 חולים ביום, אך טווח הטיפולים הוא צר ונע בין חינוך להגיינה אוראלית לעקירה של שן אחת או יותר. כשהוא מדבר על עקירת שן ללא הרדמה זה ברור שהוא צוחק, אבל מצד שני – האם יש אלטרנטיבה? האם יותר מוסרי להשאיר בפה שן רקובה שגורמת למטופל סבל שנמשך חודשים? ומה אם המטופל יחליט לעקור אותה בעצמו, ללא הרדמה או סטריליות?

חומרי הרדמה מקומית מגיעים באמפולות משולבות שכוללות לידוקאין (חומר מאלחש) ואדרנלין (מכווץ כלי-דם). למזלנו, ולמזלם של החולים של אוזי, קיבלנו תרומה של אמפולות לידוקאין ואמפולות אדרנלין בנפרד, וכל שנותר הוא לערבב אותן ביחס הנכון. חישוב ובדיקה מהירה בגוגל מגלים את הדרך הנכונה למהול את שתי התרופות, ואוזי נושם לרווחה: "ברוכים הבאים לרפואה בג'ונגל".

בפעולה: ד"ר אוזי יחד עם ד"ר קירה, רופאת שיניים שעובדת עם חיל הים הפרואני

"זהו רק הצעד הראשון במסע הארוך של הנגשת הרפואה לאזורים מבודדים"

בכל ערב התכנסו חברי המשלחת לצורך תיחקור, תרגול ולמידה משותפת: הרופאים בצוות העבירו הרצאות לסטודנטים ולחובשים מהצבא הפרואני, שכן מטרת המשלחת, מלבד מתן שירותי בריאות, היא ללמד את האוכלוסייה באזור לדאוג לעצמה כאשר אין מתקן או צוות רפואי בסביבה. בסופו של דבר טיפלו חברי המשלחת בכמעט 1000 חולים, ביצעו 14 ניתוחים בחדר הניתוח ועוד 6 ניתוחים בתנאי שטח, נתנו טיפול נגד טפילים לאוכלוסיות בחמישה כפרים וחילקו עשרות ערכות סולריות לתאורה. מפקד הבסיס שבו התארחנו תיאר את השבוע האחרון כלא פחות מ"מהפיכה שתביא להגעה של צוותים נוספים מרחבי העולם".

בפן האישי – זו היתה חוויה של פעם בחיים. המשימה הזו היתה המשימה הרפואית הראשונה שלי במדינת עולם שלישי והיא לימדה אותי שיש רפואה אחרת, בסיסית, שרובנו לא מכירים. היכולת להגיע לאבחנה על סמך אנמנזה ובדיקה פיזיקלית בלבד היא מוגבלת אבל הכרחית בתנאים מסוימים, ובכל מקרה מהווה סוג של אומנות ומיומנות נרכשת. קשה להשתחרר מהפחד שאולי אתה מפספס משהו, כשאתה נמצא לבד בלי יכולת לבצע בדיקות בסיסיות כמו צילום או בדיקות דם, ועדיין, אני בוחר לאמץ את המנטרה של הרופאים במשלחת שאומרת "זה או אתה או כלום. אתה הסיכוי הכי טוב של האנשים האלה, תתנהג בהתאם".

אם ברצונכם ללמוד עוד על team5 ועל הפעילות שלהם – אתם מוזמנים לבקר באתר https://www.team-5.org/ וללמוד עוד על המשלחת הזו ועל משלחות עתידיות.

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום

ד"ר תמר פדות קלויזמן עיניים

4.9

( 39 חוות דעת )

"נותחתי ע"י ד"ר פדות, מרגע ההגעה קבלתי הסבר מקצועי על כל תהליך הקבלה הניתוח והשחרור וכן הסבר לאורך כל תהליך הניתוח, בגמר הניתוח המוצלח קבלתי הסבר מפורט על המשך הטיפול בבית כולל תאריך לביקורת."