ורידים בולטים ברגליים (דליות) וגודש ורידי באגן: גורמים וטיפול

מהן הבעיות הנפוצות בוורידי הרגליים ובוורידי האגן, מהם הגורמים להן, אילו תסמינים יעידו על בעיות ורידים ומהן שיטות הטיפול שיסייעו בפתרון הבעיות הנפוצות? כל המידע בכתבה שלפניכם

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 20/03/2019


מערכת הורידים היא מערכת צינורות שאוספת את הדם מחלקי הגוף השונים ומחזירה אותו ללב. קיימות שלוש מערכות ורידים ברגליים: 


מערכת עמוקה 

הכוללת את הורידים הנמצאים בתוך השרירים.


מערכת הורידים השטחית

הכוללת את הורידים המצויים בין העור לבין עטיפת השרירים. 


מערכת מגשרת 

הנקראת גם המערכת הפרפורנטים.




אילו בעיות ורידים נפוצות קיימות בוורידי הרגליים?

מקורן של רוב הבעיות של ורידים בולטים ברגליים הוא במערכת הורידים השטחית. הבעיה השכיחה ביותר היא אי ספיקה מסתמית: המסתמים נמצאים בכל ורידי הרגליים הגדולים ותפקידם הוא למנוע חזרה של הדם אל הרגליים מכיוון הלב.


במצב תקין, הדם הזורם בוורידים נדחף לכיוון הלב באמצעות שרירי הרגליים, והמסתמים מביאים לכך שזרימת הדם בוורידים תהיה חד כיוונית. אם קיימת אי ספיקת מסתמים, חלק מהדם חוזר או נשאר ברגליים – דבר שמעלה את לחץ הדם בוורידים השטחיים. כתוצאה מכך, נוצרת התרחבות של הורידים והופעה של דליות ורידים (ורידים כחולים הבולטים על פני עור). דליות עלולות להוביל לבצקות ברגליים, לאי נוחות בעמידה ממושכת (אשר גורמת לפגיעה בתפקוד) ולגרד בעור. סימנים אלה מחמירים בעמידה ממושכת, במזג אוויר חם, בזמן הוסת בנשים, או בהריון.


בחלק מהסובלים מבעיות ורידים וכתוצאה מלחץ ורידי מוגבר לאורך הזמן, מופיעים שינויים בעור בעיקר באזור השוקיים, הנקראים גם שינויים טרופיים. בעקבות שינויים אלה עלולים להתפתח גם כיבים או פצעים ורידיים. הכיבים עלולים לחזור ואף להזדהם והם גורמים לנזק ניכר לסובלים מהם, לכאבים, לפגיעה בתפקוד ואף לאשפוזים חוזרים ונשנים.


דליות עלולות להוביל גם לפקקת בוורידים השטחיים. פקקת ורידים היא תופעה הכוללת היווצרות של קריש דם בווריד המורחב המלווה בסימני דלקת, כמו אודם מקומי, רגישות מקומית וכאב מקומי. הסכנה במחלה זו היא התפשטותה לוורידים העמוקים, מצב שעלול להוות סכנת חיים בשל העובדה שקריש הדם עלול להגיע לריאות ולגרום לתסחיף ריאתי ואף למוות פתאומי. 


לפני שנים הדעה הרווחת הייתה כי הטיפול בדליות בנשים יתבצע רק  לאחר הלידה האחרונה. כיום הטיפול מומלץ לפני ההריונות והלידות כדי להקטין את הסיכון ואת סבלה של המטופלת. 



הבעיה השכיחה ביותר בורידי הרגליים היא אי ספיקה מסתמית





מהן דרכי הטיפול בבעיות ורידים ברגליים?

בכל הנוגע לאי ספיקה מסתמית ברגליים קיימות מספר טכניקות טיפוליות:



1. הטרשה (sclerotherapy) ורידית

במהלך הטיפול מחדירים לווריד תמיסה באמצעות מחט דקיקה לוורידים המטופלים.


קיימים שני סוגים של הטרשה: 

הטרשה על ידי תרופה נוזלית
המיועדת לוורידים קטנים המהווים לרוב בעיה קוסמטית.


הטרשה על ידי תמיסה מלחית מוקצפת עם אוויר
מיועדת לוורידים גדולים יותר לרוב לצרכים רפואיים. 



מהם היתרונות בטיפול הטרשה ורידית?

הזריקות נעשות ללא כל הרדמה או טשטוש ומיד אחרי טיפול המטופל יכול לחזור לשגרה היומית. 



מהם החסרונות?

לאחר הטיפול יש צורך בשימוש בגרב אלסטית שעלולה לגרור אי נוחות קלה. בנוסף, הטיפול דורש לרוב מספר מפגשים בהפרש של כחודש בין מפגש למפגש. 


לעיתים מתפתחת דלקת מקומית חמורה יותר באזור ההזרקה המובילה לאודם רגישות וכאב שעלולים לגרום לאי נוחות משמעותית במשך מספר ימים. סיבוך נוסף של ההזרקות עלול להיות פיגמנטציה – הופעת צבע חום על גבי העור באזור הורידים שהוזרקו. הפיגמנטציה לרוב מתבהרת ונעלמת עם הזמן, אך במקרים בודדים היא נשארת לתמיד. יש לציין כי ככל שהעור כהה יותר כך הסיכון לפיגמנטציה גדול יותר. 



2. טיפולים תרמיים

הטיפול התרמיים השונים עובדים על חימום של דופן הוריד. טיפולים אלה נועדו בעיקר לוורידים שטחיים ראשיים וישרים. השיטות התרמיות כוללות שימוש בלייזר תוך ורידי, שימוש באנרגיה חשמלית בתדר של גלי רדיו, שימוש בקיטור. 


הטיפול מתבצע על ידי החדרת צנתר אל תוך הוריד. לאחר החדרת הצנתר מתבצעת הרדמה מקומית מסביב לווריד המטופל והטיפול נעשה בזמן הוצאת הצנתר אל מחוץ לווריד, תוך כדי צריבתו מבפנים. המטרה בסוג טיפול זה , בדומה לטיפול בהטרשת קצף, היא לחסום את הורידים החולים ולנתב את זרימת הדם אל הוורידים הבריאים. 


תוצאות הטיפול התרמי בוורידים מתאימים, טובות יותר בהשוואה להזרקות קצף. כיום, המלצת האיגודים המקצועיים היא לטפל בשיטה התרמית כאשר מדובר בבעיה בוורידים הראשיים. 


ענפים או ורידים נוספים שלא נסגרו בזמן טיפול זה מטופלים על ידי הטרשת קצף או על ידי ניתוח מינורי של הוצאת הורידים המפותלים תוך כדי הטיפול התרמי עצמו. 



מהם היתרונות בטיפול התרמי?

תוצאות הטיפול התרמי בוורידים מתאימים טובות יותר בהשוואה להזרקות קצף. כיום, המלצת האיגודים המקצועיים היא לטפל בשיטה התרמית כאשר מדובר בבעיה בוורידים הראשיים. 


ענפים או ורידים נוספים שלא נסגרו בזמן טיפול זה מטופלים על ידי הטרשת קצף או על ידי ניתוח מינורי של הוצאת הורידים המפותלים תוך כדי הטיפול התרמי עצמו. 


בנוסף, מדובר בפעולה קצרה הנמשכת כשעה ומאפשרת חזרה מהירה של המטופל לשגרה. כמו כן הסיבוכים הכרוכים בטיפול התרמי נדירים. 



מהם החסרונות?

הטיפול התרמי עלול לגרום לפגיעה בעצבים שטחיים בעור שלרוב חולפת במשך עד שנה. לאחר הטיפול יכולה להיות מורגשת רגישות קלה באזור שטופל ובמקרים נדירים עלולים להיות דימומים בעור. קיים סיכוי קטן מאוד גם לפקקת ורידית עמוקה – הסכנה שקיימת בכל סוגי טיפולים בוורידים כולל ניתוח stripping.



3. טיפול בדבק ביולוגי 

הטיפול בדבק הביולוגי מתבצע בעיקרון דומה לזה עליו מבוסס הטיפול התרמי. במהלך הפעולה מחדירים צנתר לווריד המטופל, אליו מוחדר דבק מיוחד המצוי בשימוש ברפואה שנים רבות ומשמש להדבקת חתכים קטנים מאוד וגם לחסימת כלי דם חולים במוח. 


הדבק גורם להדבקת דפנות הוריד וכתוצאה מכך לחסימת הוריד המטופל. בדומה לטיפול התרמי, הדבק מיועד לטיפול בוורידים גדולים וישרים, אך לפעמים קיימת חריגה ורופאים מבצעים טיפול בדבק גם בוורידים נוספים. הענפים המפותלים זקוקים בהמשך לטיפול בהטרשת קצף או לניתוח להוצאתם, אם אינם נסגרים לאחר תקופה של מספר שבועות. 



מהם היתרונות בטיפול בדבק ביולוגי?

הטיפול בדבק אינו מתבצע תחת הרדמה ואין צורך בשימוש בגרב אלסטית לאחר הטיפול. בשונה מהטיפולים התרמיים, הטיפול בדבק אינו כרוך בפגיעה בעצבים שטחיים בעור. 



מהם החסרונות?

הטיפול בדבק גורם לתגובה דלקתית מקומית. תגובה זו צפויה לחלוף לרוב לאחר מספר ימים של טיפול באמצעות תרופות נוגדות דלקת. 








4. טיפול כירורגי 

קיימים שלושה ניתוחים המשמשים לטיפול בבעיות ורידים ברגליים:


ניתוח סטריפינג (Stripping)

הכולל שליפה של הוריד השטחי הראשי. שיטה זו חלפה מהעולם כי היא כוללת ניתוח מורכב יחסית חתכים, תפרים וזמן ארוך יותר של חזרה לשגרה. 



כריתת דליות אמבולטורית (Ambulatory Phlebectomy)

הסרת הדליות דרך חורים או חתכים זעירים. ניתוח זה נערך לרוב בהרדמה מקומית. אצל חולים מתאימים התוצאות הקוסמטיות של הניתוח לעיתים טובות יותר מהתוצאות של טיפול בהטרשת קצף. 


חשוב לציין כי ניתוח פלבקטומיה מיועד לטיפול בוורידים משניים בלבד, והוא אינו מומלץ לטיפול בוורידים ראשיים. על כן, ניתוח זה יכול להתבצע כפעולה יחידה לטיפול בוורידים המתאימים או כפעולה משלימה לטיפולים תרמיים או להזרקת דבק. 


כריתת דליות בעזרת טכנולוגיית TRIVEX

סוג ניתוחים נוסף הוא ניתוח על ידי טכנולוגיית TRIVEX. שיטה זו מאפשרת לטפל בוורידים רבים מכל הגדלים הממוקמים על שטחים נרחבים ברגליים. הניתוח מיועד לאנשים הסובלים מעודף משקל, אלה שעברו ניתוחים קודמים לטיפול בדליות, מטופלים שסבלו בעבר מפקקת ורידית שטחית, לנשים שעברו הריונות מרובים ועוד. הטיפול אגרסיבי מאוד ונערך בהרדמה מקומית, אך לא קיימת כל מגבלה בנוגע לכמות או גודל הורידים המטופלים.


החלמה לאחר ניתוח זה מתאפיינת לעיתים בכאבים משמעותיים, אך האלטרנטיבות בקבוצת חולים זו אינן מוצלחות. שיטה כירורגית זו מאפשרת לטפל גם בקבוצת החולים שאינה מועמדת לטיפולים הנוספים. 



מהן הבעיות הנפוצות בוורידי האגן? 

חסימה בוורידי האגן מתפתחת לרוב במערכת הורידים העמוקה, והיא יכולה לנבוע מלחץ חיצוני המופעל על ורידי האגן או מפקקת בוורידי האגן העמוקים. התסמינים לחסימה בוורידי האגן דומים לאלה המאפיינים חסימה בוורידי הרגליים, לרבות כיבים חוזרים, בצקות ברגליים וכאבים. למרות זאת במצבים אלה בדיקה של ורידי הרגליים עשויה להיראות תקינה. 


שיטות הדמיה שונות של האגן יראו לחץ חיצוני על הוריד, אשר מפריע לניקוז הדם מהרגליים ומהאגן עצמו או חסימתו. כמו כן, עלולים גם להופיע תסמינים שונים המעידים על גודש ורידי האגן. תסמינים אלה יתבטאו בעיקר אצל נשים בכאבים בלתי מוסברים באגן המופיעים במועד הוסת ולאחר קיום יחסי מין, והופעת דליות בפות. 



כיצד ניתן לטפל?

צנתור וורידי האגן היא שיטה הטיפול המוכרת עבור מטופלים הסובלים מפקקת בוורידי האגן או מלחץ חיצוני על וורידי האגן המוביל להפרעה בניקוז וורידי הרגליים. במהלך הצנתור מזריקים חומר ניגוד אל הווריד החולה ומשתילים תומכן (סטנט) במידת הצורך. כיום הכנסת התומכן מתבצעת תחת הכוונת טכנולוגיית IVUS  (אולטרה סאונד תוך ורידי).  היתרון בשימוש בטכנולוגיית ה-IVUS  (מומלצת ע"י איגודים מקצועיים) כפול: היא מספקת יכולת אבחון מדויקת וכן גם מאפשרת מיקום מדויק של הסטנט המושתל.


לעיתים גודש בוורידי האגן אצל נשים נגרם בשל הרחבה של ורידי השחלות בלבד. הטיפול במצב זה הוא על ידי תסחוף (embolization) אמבוליזציה של ורידים אלה בעזרת צנתור. 



הכתבה בחסות  ד"ר אלכסנדר קנטרובסקי, מנתח כלי דם בכיר במרכז רפואי הלל יפה, חדרה. עוסק בכירורגית כלי דם – מחלות ורידים ועורקים.  


עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר אלכסנדר קנטרובסקי השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים, כירורגית כלי דם

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
חסימת כלי דם ברגליים ספיר 02/12/2019 11:45
  • שלום רב, בבדיקת אולטרסאונד של אבי התגלו הממצאים הבאים לאחר נפיחות וכאב בהליכה (בן 75): הפרעה המודינמית קשה בסגמנט פמורו פפוליטאלי ובעורקי שוק. אינדקס קרסול זרוע במנוחה 0.38 ולאחר היפרמיה טסט 0.17. אותו דבר בשתי הרגליים. מה משמעות התוצאות ומה הטיפול בממצאים אלו? האם יש אפשרות לטיפול תרופתי ולאו שווקא כירורגי? בנוסף יבצע בשבוע הבא בדיקת סיטי. תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
חסימות ד"ר אסף לבנון 02/12/2019 14:48
  • שלום ספיר . על פי הרשום בפנייתך לאביך יש מחלת כלי דם קשה בשתי הרגליים ואני גם מניח שכבר ראה כירורג כלי דם. אם תלונותיו מאוד מגבילות מבחינת איכות חייו יש מקום לשקול ביצוע צינטור כדי לנסות ולשפר את אספקת הדם לרגליים. אני מניח שהוא מתוכנן לבדיקת CT כדי להעריך את היקף הבעייה ולתכנן את הצינטור. ההחלטה האם לבצע פעולה פולשנית תלויה במידת החומרה של התלונות. אם יש סימנים המעידים על סכנה לרגל כגון- כאב במנוחה , פצע שאינו מתרפא או נמק בכף הרגל אזי הרגל בסכנה וללא חידוש אספקת דם התוצאה יכולה להיות עגומה מבחינת הרגל. אם אין את אחד הסימנים האלה אזי מטרת הטיפול הינה שיפור איכות חייו מבחינת היכולת ללכת והצורך בכך צריך להימדד מול הסיכון בפעולה פולשנית אשר אותו קשה להעריך בצורה מדוייקת. כל הנושא של סיכון מול תועלת צריך לעלות בשיחה מול כירורג כלי דם המטפל במקרה. אם יש עוד שאלות אשמח לענות. אנא צייני בפנייתך הבאה- אם תהיה- מה הן מחלות הרקע של אבא, מה הטיפול התרופתי אותו הוא מקבל והאם הוא מעשן או עישן בעבר.

  • + הוסף תגובה
המשך ספיר 03/12/2019 18:13
  • תודה רבה על התגובה המפורטת. אבא עישן במשך 60 שנה וסובל מסוכרת אך לא מהשמנה. הגיע למיון עקב קושי רב בהליכה והוצע לו לעבור ניתוח מעקפים בשתי הרגליים. מה הסיכונים בפרוצדורה זו ומה אחוזי ההצלחה? אנחנו מאד חוששים גם עקב גילו

  • + הוסף תגובה
המשך ד"ר אסף לבנון 05/12/2019 08:25
  • מצטער על העיכוב. לשאלתך...כדי לענות על שאלותיך צריך להכיר את המקרה יותר לעומק, לבדוק את המטופל ולהתרשם בדיוק ממה הוא סובל והאם יש סימנים לסכנה לרגליים. יש לראות את ממצאי הסיטי ואחר כך לקבל החלטה לגבי צורך בטיפול ומה סוג הטיפול הנחוץ: צינטור, ניתוח, פעולה משולבת או לחלופין מעקב בלבד עם טיפול שמרני מקסימלי. חשוב להבין שיש הבדל בין מה ניתן לבצע לבין מה צריך לבצע וזאת כדי להגדיל עד כמה את תועלת הטיפול תוך תקווה שהנזק יהיה מינימלי. זו שאיפה שאנו תמיד מתכוונים אליה אך לא תמיד מצליחים לעמוד בה. מקווה שעזרתי ולא בלבלתי. אשמח להמשיך לנסות לסייע.

  • + הוסף תגובה
תוצאה של דופלר ורידים עמוקים ועורקים ברגליים משה 04/12/2019 19:41
  • תשובות לדופלר עורקי רגליים: לחצי דם בזרוע דו צדדי-100 mmhg אינדקס קרסול זרוע במנוחה LT 1.19 RT 1.07 אינדקס קרסול זרוע במאמץ LT1.15 RT1.03 תשובות לדופלר ורידי רגליים עמוקים: מצד ימין אין עדות לDVT בזמן ולסלבה אין עדות לאי ספיקה מעל הברך.מתחת לברך הזרימה תקינה מצד שמאל אין עדות ל DVT,בזמן ולסלבה אין עדות לאי ספיקה מעל הברך.מתחת הברך הזרימה תקינה. אודה על הסברים מה משמעותן של התוצאות.

  • + הוסף תגובה
תוצאות ד"ר אסף לבנון 05/12/2019 08:27
  • שלום משה לפני שאענה על שאלותיך מבקש לדעת כמה דברים: 1. מה הסיבה לביצוע הבדיקות? מהן חלומותיך? 2. בן כמה אתה? 3. מה מחלות הרקע והטיפול התרופתי?

  • + הוסף תגובה
בהמשך לשאלתי על תוצאות דופלר ורידי ועורקי רגליים משה 05/12/2019 23:40
  • אני בן 81,סובל מזה כשנתיים מנוירופתיה פריפרית אקסונלית סנסורית אידיאופתית. מזה כחצי שנה הופיעו כאבים בשוק בעת הליכה,עמידה ולעיתים גם במנוחה.רופאת המשפחה בקשה לבדוק כלי דם מאחר שהקרדיולוג שלל שהכאבים שבעיקר בשוק אחת הם כתוצאה מהשפעת סטטינים. מטופל בליריקה וסימבלטה ומזה חודשיים בקנביס רפואי ללא הטבה. אשמח שוב להתיחסותך לתוצאות. משה

  • + הוסף תגובה
חסימה בעורק אריה 05/12/2019 15:53
  • יש לי חסימה בעורק שמזרים דם לרגל שמאל באיזור החוליה בגב L4 לאחר ניתוח גב עשיתי כבר 5 פעמים צינטור כשכל פעם זה נסתם שוב באותו מקום, ולאחר מכן בוצע מעקף באיזור המותן מרגל לרגל ולאחר הניתוח אני מרגיש את אותו דבר רק שהבעיה עברה לרגל ימין השאלה שלי האם ניתן לעשות מעקף באיזור הפגוע וללא מרגל לרגל ומה הסיכוי והסיכון תודה מראש אריה

  • + הוסף תגובה
פורטקט ניצה 05/12/2019 10:11
  • היי, לפני עשור התמודדתי עם סרטן וקיבלתי טיפולים אינטנסיביים באשפוז, לכן הכניסו לי פורטקט לבית החזה. כשהכריזו שהחלמתי חשבתי להשאירו עוד קצת ליתר ביטחון. כאמור, מאז עברו 10 שנים והוא שם. לא מפריע לי ולא נדרש גם. עכשיו רופאת המשפחה קלטה אותו בצילום חזה ונחרדה. היא טוענת שעליי למהר להוציא אותו כי עלולה להיות לי דלקת וזה יכול להסתבך. שלחה אותי דחוף לכירורג וסקולארי. שאלתי - האם כדאי בכלל להתעסק עם הוצאתו? זה כשלעצמו לא עלול לעורר בעיות? חן חן מראש על התשובה

  • + הוסף תגובה
פורטקט ד"ר אסף לבנון 05/12/2019 12:41
  • שלום ניצה! התעניינתי עם המצנטר שלנו שעוסק בנושא זה - גם הכנסה וגם הוצאה. הוא לא חושב שצריכה להיות בעיה עם הוצאת הפורט אך כמובן שלא ניתן להבטיח זאת או לדעת מראש האם זה ילך בקלות או לא. לא נראה לי שקיימת דחיפות לבצע אופן מיידי- בכל זאת זה כבר שם 10 שנים. שיהיה בהצלחה.

  • + הוסף תגובה
תודה רבה :-) ניצה 05/12/2019 12:53

הצטרפו לאינדקס הרופאים!