על היחס לבני אדם בניסויים קליניים
על היחס לבני אדם בניסויים קליניים
רוצה להתייעץ? לתאום ייעוץ אישי עם המומחים שלנו:

מרכזי הזרקה אזור מרכז-שפלה

מומחי בזלת פארמה

מרכזי הזרקה אזור צפון-שרון

מרכזי הזרקה

סונוביה .
פיתוח ציפויים אנטי בקטריאליים בתחום הטקסטיל

jmedical רשת מרכזים רפואיים פרטיים

מרכזי הזרקה אזור דרום-ירושלים

לקוח בדיקות - טלי

מרפאת מדיקל J

אסכרית בע"מ
אסכרקס – תוסף תזונה צמחי מוכח קלינית

המרכז הישראלי לטיפול במיגרנה
רוצה להתייעץ? לתאום ייעוץ אישי עם המומחים שלנו:
בכנס של המרכז לאתיקה במשכנות שאננים שנערך ב- 17 באוקטובר 2006 בנושא דילמות אתיות בניסויים קליניים אמר פרופ' עמוס שפירא, ראש הקתדרה למשפט ואתיקה ביו-רפואית באוניברסיטת תל-אביב וחבר הועדה העליונה לניסויים רפואיים בבני-אדם, כי : "בני אדם- זוכים ליחס גרוע מחיות בניסויים קליניים. באשר לניסויים בחיות, יש חוק, לגבי בני אדם, יש רק תקנות, עדיין לא הספיקו לחוקק חוק לניסויים בבני אדם... "
פרופ' שפירא הדגיש בהתייחסו למצב בישראל: "אין אצלנו שום בקרה לאחר אישור ניסוי במהלך ביצועו. אין מעקב, אין ניטור ואין שום בדיקה וחקירה שתמנע את הנושא הכספי, תמריצים ופיתויים בלתי הוגנים."
עוד ציין כי כללי הלסינקי אינם הדבר המתקדם והמפותח ביותר: " יש כיום מסמכים מפורטים יותר, ומתקדמים יותר באיחוד האירופאי. כדאי שאלו העוסקים בנושא יכירו גם הסכמים אלו ולא יחזרו שוב ושוב רק על הלסניקי. "
בכנס זה של המרכז לאתיקה, טען פרופ' רכס כי יש בעיה חמורה בפרסום מחקרים קליניים. חברות התרופות מעלימות מידע שלילי, מפרסמות נתונים חלקיים, מאלצות את הרופאים להתחייב לסודיות בנוגע לתוצאות המחקרים שהם עורכים. לדבריו: "חברות התרופות לא מרמות בדאטה (בנתונים), אבל הן שואלות שאלות כך שמראש התוצאות יהיו טובות... יש מניפולציות בדאטה. לדאטה חיובי יש סיכויים פי 3 להתפרסם מאשר דאטה שלילי. את האנפורמציה השלילית מחביאים מתחת לשולחן ולא מפרסמים."
עוד נאמר בכנס כי למרות הבעיות האתיות הקשות הנובעות מן המחקרים הקליניים, הם נחוצים לפיתוח המדע. מדינת ישראל משקיעה בכל שנה 14,000,000 ש"ח בלבד בניסויים קליניים ובכך משאירה את הדלת פתוחה לחברות התרופות לממן מחקרים בישראל בתקציבים גבוהים בהרבה וכמות הניסויים ירדה ביותר מ 30% בשנים האחרונות.
הידיעה באדיבות המרכז לאתיקה
[22/10/2006]
פרופ' שפירא הדגיש בהתייחסו למצב בישראל: "אין אצלנו שום בקרה לאחר אישור ניסוי במהלך ביצועו. אין מעקב, אין ניטור ואין שום בדיקה וחקירה שתמנע את הנושא הכספי, תמריצים ופיתויים בלתי הוגנים."
עוד ציין כי כללי הלסינקי אינם הדבר המתקדם והמפותח ביותר: " יש כיום מסמכים מפורטים יותר, ומתקדמים יותר באיחוד האירופאי. כדאי שאלו העוסקים בנושא יכירו גם הסכמים אלו ולא יחזרו שוב ושוב רק על הלסניקי. "
בכנס זה של המרכז לאתיקה, טען פרופ' רכס כי יש בעיה חמורה בפרסום מחקרים קליניים. חברות התרופות מעלימות מידע שלילי, מפרסמות נתונים חלקיים, מאלצות את הרופאים להתחייב לסודיות בנוגע לתוצאות המחקרים שהם עורכים. לדבריו: "חברות התרופות לא מרמות בדאטה (בנתונים), אבל הן שואלות שאלות כך שמראש התוצאות יהיו טובות... יש מניפולציות בדאטה. לדאטה חיובי יש סיכויים פי 3 להתפרסם מאשר דאטה שלילי. את האנפורמציה השלילית מחביאים מתחת לשולחן ולא מפרסמים."
עוד נאמר בכנס כי למרות הבעיות האתיות הקשות הנובעות מן המחקרים הקליניים, הם נחוצים לפיתוח המדע. מדינת ישראל משקיעה בכל שנה 14,000,000 ש"ח בלבד בניסויים קליניים ובכך משאירה את הדלת פתוחה לחברות התרופות לממן מחקרים בישראל בתקציבים גבוהים בהרבה וכמות הניסויים ירדה ביותר מ 30% בשנים האחרונות.
הידיעה באדיבות המרכז לאתיקה
[22/10/2006]





