רוב הנזק של נשק כימי וביולוגי הוא פסיכולוגי

ההשפעות החברתיות והפסיכולוגיות לטווח הארוך של נשק כימי וביולוגי
גורמות, כפי הנראה, יותר נזק מההשפעות לטווח הקצר של נשק זה. כך
על-פי מאמר מערכת אשר פורסם בגיליון האחרון של ה British Medical
Journal.

המחברים של המאמר מארה"ב, בריטניה ואוסטרליה, העריכו את הנזק
האפשרי לטווח הקצר והארוך של השימוש והאיום בשימוש בנשק ביולוגי
וכימי. הם ציינו כי לנשק מסוג זה יש שימוש צבאי מוגבל, והוא בעיקר
אמצעי יעיל להשלטת טרור, פחד, בלבול ואי-ודאות בחיי היום-יום של
הציבור. אחת ההשפעות שכבר ניתן להבחין בה היא מחלה
פסיכולוגית-חברתית המונית. תגובות חירום לשימוש הממשי או האפשרי
בנשק כימי או ביולוגי, כגון הופעה של חוקרים בחליפות מגן מיוחדות,
רק מעלות את רמת החרדה בציבור.

המחברים העריכו, בהסתמך על ניסיון העבר של שימוש או חשד לשימוש
בנשק כימי וביולוגי, כי את ההשפעות לטווח הארוך של האירועים
האחרונים ניתן לחלק לארבע קבוצות: פגיעה ממושכת ומחלות הנובעות
ישירות מהנשק הרעיל, חוסר ודאות לגבי ההשפעות המשניות הנובעות
מהשימוש בנשק הרעיל, השפעות פסיכולוגיות ממושכות, ושכיחות גדולה של
תסמינים גופניים. הם מציינים כי ייתכן שההשפעות החברתיות
והפסיכולוגיות לטווח הארוך גורמות יותר נזק מכל השפעה קצרת-טווח
אחרת.

להשפעות האלו יהיו תוצאות לוואי גם על הקהילה הרפואית. על-פי הערכת
המחברים, הציבור יהיה מתוסכל יותר וייתן פחות אמון במומחים לרפואה
בגלל חוסר היכולת שלהם להגדיר בוודאות את ההשפעות של חשיפה מוגבלת
לנשק ביולוגי וכימי. הם גם העריכו כי ההשפעה של חשיפה לחומרים
הרעילים עלולה לגרום לעימותים וחילוקי דעות בתוך הקהילה הרפואית,
כפי שקורה לגבי תסמונת מלחמת המפרץ.

BMJ Oct 20 2001;323:878-9
https://bmj.com/cgi/content/full/323/7318/878

[24/10/2001]