כיצד תדעו אם ילדכם 'בשל' לעלות לכיתה א'?

הרישום לבתי הספר והגנים בעיצומו, והורים רבים לילדים בגילאי חמש ושש מתחבטים בשאלה האם  הילד שלהם אכן מתאים לעלות לכיתה א', או שאולי הוא צריך להישאר בגן שנה נוספת. כיום השארה של ילד לשנה נוספת בגן היא הליך שכיח הנעשה מסיבות שונות ומגוונות, החל מספקות באשר להצלחתם של אותם ילדים בלימודים ועד לשאלה כיצד תהיה הסתגלותם הרגשית-חברתית אליו.

חוקרים רבים הוכיחו כי התקופה שבין גיל חמש עד שמונה שנים היא ייחודית מבחינה התפתחותית. שלב זה הוא שונה בצרכיו הן מגיל הילדות המוקדמת והן מגיל בית הספר. בזמן זה מבשילים בילד כישורים המאפשרים לו ללמוד מיומנויות יסוד ולהסתגל חברתית ורגשית לבית הספר. בחברה המערבית במאה האחרונה מקובל לחשוב שבשלות זו מגיעה בגילאי שש עד שבע אצל רוב הילדים, אך למעשה לא מדובר בשלב ברור וחד משמעי, אלא בתהליך הדרגתי השונה מילד לילד. 

קראו עוד: הטריק שיעזור לתינוק שלכם ללמוד טוב יותר

המעבר לבית הספר הינו מעבר למסגרת פורמלית, בה נדרש הילד לשבת ליד שולחן כארבע עד חמש שעות ביום, להקשיב לדברי המורה, למלא הוראות ולתרגל את הנלמד. הוא נידרש לגלות מסוגלות, להתרכז ולעמוד במשימות ובעיקר - לדחות סיפוקים.

מהי "בשלות לכיתה א'"?

אז מהי אותה "בשלות" מדוברת, המשפיעה על המשך דרכו של הילד וחורצת את גורלו  להמשך שנה נוספת בגן או עליה לכתה א'? "בשלות" או "מוכנות הינה תהליך טבעי והדרגתי, שאינו מושפע מתרגול, אימון או התנסות. ה"למידה" היא שינוי ועיצוב של התנהגות והרגלים בעזרת אימון וחינוך מצד הסביבה. במהלך התפתחותם של הילדים יש שילוב בין שני התהליכים הללו. חשוב להבין שאין למידה ללא בשלות, כיוון שהיא הינה תנאי מקדים והכרחי. בגיל הגן כל חודש תורם להתפתחות הילדים. 

הבשלות לבית הספר מורכבת מהתפתחות הילד בארבעה תחומים עיקריים: התחום הפיזי-מוטורי, התחום התפיסתי והשפתי, התחום החברתי והתחום הרגשי. אנשי מקצוע רבים נוהגים להמשיל את ארבעת התחומים לארבעה גלגלי עגלה. אם כל ארבעתם מתגלגלים היטב - העגלה נוסעת בקלות וביעילות. אם אחד הגלגלים חורק - משתבשת הנסיעה והיא אינה חלקה. 

אך הידיעה מהו הגלגל החלש מאפשרת את חיזוקו ואת שיפור איכות "הנסיעה". לעומת זאת, "חריקות" רבות יגרמו לנו לשקול את דחיית ה"נסיעה", או במילים אחרות: להשהות את העלייה לכיתה א' ולהשאיר את הילד שנה נוספת בגן הילדים.

חשוב לזכור שילדים אינם  מתפתחים  בכל התחומים באותו קצב. ילד יכול לקרוא היטב אך לגלות קשיים בתפקודיו החברתיים ובמוטבציה שלו ללמידה. לכן חשוב מאוד לקבל חוות דעת מקצועית לאיתור הבעיה. הגננת המיומנת תשים לב לקשיים ולאי התאמה בין התהליכים. היא יכולה להיות הגורם הראשון שאיתו יכולים ההורים להתייעץ בכל מקרה של ספק. יחד עם זאת, לעיתים יש צורך באבחון מקצועי ומקיף יותר.

1. בשלות פיזית-גופנית 

ההתפתחות המוטורית הינה מתנועות גדולות וכלליות, המכונות  מוטוריקה גסה, ועד לתפקודים עדינים וספציפיים - המכונים מוטוריקה עדינה. המוטוריקה הגסה כוללת את היכולת לתפקד במרחב, להפעיל את הגוף באופן מתוכנן או ספונטני, יציבות, יכולת ללכת על קו מסומן מבלי לאבד את שיווי המשקל,  יכולת ללכת על בהונות הרגליים ועל העקבים, לעמוד ולקפוץ עת רגל אחת, להתמסר בכדור וללכת הליכת שיווי משקל על קורה או על מעקה. 

קראו עוד: יותר מדי מחמאות הופכות ילדים לנרקסיסטים

המוטוריקה העדינה כוללת את התפקוד מהכתף ועד כף היד והאצבעות, קשר עין יד, אחיזת עפרון וגזירה. בתחום המוטוריקה העדינה אמור הילד העולה לא' לדעת  לצייר, לגזור, לקפל דפים, לחרוז חרוזים, לכפתר כפתורים, לחבר נקודות בקו, לצבוע בתוך תחום מוגדר, להעתיק צורות (משולש, ריבוע, עיגול) ולצייר דמות אדם. 

חוסר בשלות יתבטא בחוסר תיאום של התנועות, סרבול ורישול, קושי להתלבש, להתרחץ ולשרוך שרוכים לבד, דומיננטיות מעורבת (חוסר ביד "חזקה"), קשיים בריכוז, בהתמדה ובתכנון פעולות. בנוסף הוא יתבטא בקשיים בשיווי משקל, נפילות, הימנעות מעבודות יצירה, קושי בהתמצאות בכיוונים וחוסר התמצאות במרחב.

2. בשלות תפיסתית-שפתית

בשלות המוח ומערכות החושים: שמיעה, ראייה ועוד. התהליכים המוחיים הקשורים בתפיסה חזותית, שמיעתית. היא כוללת אסטרטגיות למידה וחשיבה, יכולת קשב וריכוז, סינון גירויים, הפרדה בין עיקר לטפל, ידיעת מושגי חשבון, הכרת המספרים בסדר עולה ויורד, ידיעת מושגי מרחב ועוד.

בנוסף דרושה בשלות של מערכות הראיה והשמיעה, שכל אחד מהם הוא בעל חשיבות  רבה לתהליכי הלמידה. הבשלות השפתית מתבטאת באוצר מילים ומושגים, ידע התחביר, הבשלות לרכישת קריאה וכן הבנת הקשר בין צלילי השפה לבין הייצוג הצורני של האותיות בכתיבה. 

התפתחות תקינה של השפה מאפשרת לילד לשייך חפצים ולתאר את תכונותיהם, להתבטא במשפט מורכב, למלא הוראות, להסביר מעשים ופעולות ועוד. חוסר בשלות בתחום התפיסתי-שפתי יתבטא בהימנעות מדיבור, קושי לנסח משפט או רעיון, קושי לספר סיפור ברצף נכון, חוסר סקרנות או עניין בלמידה, קושי לקבל הנחיות ולעבוד בקבוצה ועוד.  

3. בשלות רגשית 

זו היכולת של ילד להתמודד עם מטלות שונות ועם תסכולים, לעשות גם מה ש"לא מתחשק" ולקבל הוראות מדמות סמכותית. בנוסף נדרשת יכולת עמידה בזמנים, היכולת להיעזר ולבקש סיוע, לדעת להשתמש בפתרונות מגוונים בסיטואציות חברתיות שונות ובאופן כללי ליצור קשרים חברתיים משמעותיים. 

ילד בשל רגשית יכול להיפרד ללא קושי מהוריו. הוא יהיה מודע לעצמו, יכיר בערך עצמו וביכולותיו, יפגין  עצמאות וידע לטפל בעצמו בסיטואציות שונות. הילד יתייחס לעצמו כאל בוגר ובעל מסוגלות, הוא יראה סקרנות וישאף להישגיות. 

חוסר בשלות רגשית יתבטא בהימנעות מקשרים חברתיים, קושי לוותר, חוסר עצמאות, קושי לוותר על סיפוק מיידי, בכי וסף תסכול נמוך, קושי לקבל כללים, חוקים והוראות. קושי להתמודד עם כשלונות וקשיים וכן חוסר יכולת לקבל הוראות מדמויות סמכותיות וחוסר יכולת לפתרון בעיות חברתיות. חשוב להדגיש כי בשלות רגשית תקינה מאפשרת  גם בשלות  חברתית.  

4. בשלות חברתית 

התחום החברתי משמעותי במעבר לבית הספר בשל ההתמודדויות החברתיות המצפות לילד בבית הספר ובשל השפעתן על הדימוי העצמי שלו. בשלות חברתית תקינה תפנה את הילד רגשית ללמידה.

מה זה אומר בשלות חברתית? הילד צריך להיות מסוגל להתמודדויות חברתיות תוך שמירה על דימוי עצמי אישי חיובי. הוא צריך להיות בעל יכולת לשחק ולשתף פעולה עם ילדים, לעבוד בצוות, לשחק משחקי דמיון ובמשחקים בהם הוא נדרש לנהוג על פי חוקים וכללים. הוא צריך לדעת לחכות לתורו, ליזום ולתכנן פעילות חברתית, להיות מסוגל לוותר ולהתחשב בחבריו, לחלוק בחפצים, לקבל ולתת. ילד בשל חברתית יבקש לבקר אצל חבר ולארח אצלו חברים. הוא גם ידע לקבל סמכות מבוגרים ולהיעזר בהם לפתרון בעיות.

הכותבת היא מדריכה פדגוגית ומרצה במכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון