בדיקת אבחון דידקטי (Didactic Diagnosis)

3 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
פענוח תוצאות
מאמרים

בעבר, ילדים אינטליגנטיים שנכשלו בלימודים נחשבו לעצלנים וחסרי מוטיבציה. כיום, הולכת וגדלה המודעות לכך שהיכולת הלימודית מושפעת מגורמים רבים אשר לאו דווקא קשורים למידת המוטיבציה של הילד. גורמים אלו יכולים להיות ליקויים נוירולוגיים הגורמים לליקויי למידה, גורמים רגשיים המקשים על הקצאת האנרגיה הדרושה ללימוד, או הפרעות קשב וריכוז המקשות על הריכוז ומימוש הפוטנציאל הלימודי.

עם העלייה במודעות לגבי גורמים המשפיעים על התפקוד וההישגים הלימודיים, נבנו בשנים האחרונות מספר מבחני אבחון המיועדים לאיתור הגורמים לקשייו של הילד.

קיימות שלוש לקויות למידה מרכזיות, אשר עשויות להופיע במקביל או בנפרד:

דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה. דיסלקציה או לקות בקריאה מתבטאת בקושי ברכישת כישורי שפה וקריאה; דיסגרפיה או לקות בכתיבה היא לקות הפוגעת ברכישת מיומנויות כתיבה ואיות; דיסקלקוליה או לקות בהבנת חשבון היא לקות בלמידת כישורים ומיומנויות חשבוניות.

במהלך האבחון הדידקטי, יאתר המאבחן האם קיימת לקות למידה הפוגעת בביצועי הילד ואם לקות הלמידה אכן קיימת - מהו סוגה. בשלב הבא, ימליץ המאבחן על תכנית הוראה מותאמת הכוללת טכניקות לימוד בהתאם לקשיי הילד. ההמלצות השכיחות הן למידה בקבוצות קטנות, הנחיה ועידוד לשאילת שאלות ובקשת עזרה.

הישגים לימודיים נמוכים לאורך זמן עלולים לגרום לא רק לפערים ביכולות, אלא גם לרתיעה מהמסגרת החינוכית ולפגיעה בתפיסה ובהערכה העצמית. על כן, חשוב לקיים את האבחון הדידקטי כאשר מתעורר חשד לקיומו של ליקוי למידה, בכדי להתאים לילד תכנית אשר תאפשר לו לממש את יכולותיו.
בעלי המקצוע המוסמכים לערוך אבחונים דידקטיים הם פסיכולוגים חינוכיים או אנשי חינוך אשר הוסמכו לעריכת האבחון. אדם הפונה לאבחון רשאי לקבל מידע על הסמכתו והשכלתו של המאבחן.

אוכלוסיות בסיכון

האבחון הדידקטי כולל הערכה של תפקודים החיוניים לרכישת מיומנויות לימודיות בסיסיות כגון קריאה, כתיבה וחשבון. במהלך האבחון, מוערכים כישורים מילוליים וצורניים, יכולות הסקה, הבנת הנקרא, יכולות תפיסתיות (תפיסה חזותית וכמותית, קשב, זיכרון), כישורים גרפו-מוטוריים ומגוון מיומנויות ארגון. הישגיו הלימודיים של הנבחן נבדקים בהתאם לגילו. ניתן לאבחן ילד החל מהגיל הרך.

אופן ביצוע הבדיקה

אבחון דידקטי הוא אבחון הנועד לזהות האם קשייו של הילד נובעים מליקויי למידה וכן לאתר את הקשיים הספציפיים הפוגעים בביצוע. בהתאם לתוצאות האבחון, ימליץ המאבחן על דרך לימוד או על תכנית לימודים המותאמת ליכולותיו, צרכיו וקשייו של הילד.

ליקויי למידה הם ליקויים נוירולוגיים מולדים, הבאים לידי ביטוי בפער בין היכולת השכלית לביצועים הלימודיים בפועל. החשד הראשוני לקיומם של ליקויי למידה מתעורר, במרבית המקרים, בבית הספר היסודי, כאשר ילד, בעל מנת משכל (IQ) תקינה, מתקשה לרכוש מיומנויות בסיסיות של קריאה, כתיבה ו/או חשבון.

פענוח תוצאות

מה לא ניתן לאבחן באמצעות אבחון דידקטי?

ליקוי למידה הוא רק אחד מהגורמים לפער בין יכולות שכליות להישגים לימודיים. אבחון דידקטי בנוי לזיהוי ליקויי למידה בלבד ולכן אינו מאפשר אבחון של הפרעות קשב וריכוז או זיהוי גורמים רגשיים אשר יכולים להסביר פער בין יכולות שכליות להישגים.

ברוב המקרים בהם מדובר בהפרעת קשב וריכוז, יוכל המאבחן הדידקטי לזהות האם קיים חשד לקיומה של אחת ההפרעות. אז ימליץ המאבחן על פנייה לפסיכיאטר או נוירולוג אשר יחוו את דעתם ויתנו את המלצותיהם באשר לקיומן של הפרעות קשב וריכוז, שכן פסיכיאטרים ונוירולוגים בלבד רשאים לתת אבחנה של הפרעת קשב וריכוז.

מאחר והאבחון הדידקטי אינו מאפשר זיהוי של גורמים רגשיים המשפיעים על ההישגים הלימודיים, במרבית המקרים ההפניה היא לאבחון פסיכו דידקטי. אבחון פסיכו דידקטי הוא אבחון מקיף אשר משלב בין מבחני האבחון הדידקטי למבחנים פסיכולוגיים.

מבחנים פסיכולוגיים בודקים אינטליגנציה ואספקטים רגשיים שונים אשר נוגעים למיומנויות חברתיות, תפיסה והערכה עצמית וכדומה. במסגרת אבחון פסיכו דידקטי ניתן לזהות, למשל, כי ילד סובל מקשיי למידה קלים המתעצמים עקב הערכה עצמית נמוכה וקשיים חברתיים אשר אינם מאפשרים לו להתפנות ללמידה. את האבחון הפסיכו דידקטי רשאי לבצע פסיכולוג חינוכי או קליני בלבד. אפשרות נוספת היא שהילד יעבור את חלקו הדידקטי של האבחון אצל מאבחן דידקטי ואת חלקו הפסיכולוגי - אצל פסיכולוג.