שאלה: אני בן 33. מה ההבדל בין התרופות השונות ל- ADD? מהם השיקולים בבחירת התרופה? איזה רופא נותן מרשם לתרופה? האם הגיל הוא פקטור בבחירת התרופה? האם העובדה שאני סובל מדיסגרפיה עם סימנים דיסלקטיים משפיעה על השיקולים לבחירת הכדור?
תשובה: התרופות לטיפול ב- ADD נחלקות לתכשירים המכילים ריטלין ותכשירים שאינם מכילים ריטלין. בקבוצת התכשירים המכילים ריטלין ישנם כמה תכשירים הנבדלים זה מזה בעיקר במשך פעולתם בגוף (ריטלין "רגיל" - 4 שעות, ריטלין SR וריטלין LA - בערך 6-8 שעות, קונצרטה - 12 שעות). בקבוצת התכשירים שאינם מכילים ריטלין נכללים בעיקר כמה נוגדי דיכאון עם פעילות אדרנרגית. הרופא שיכול לתת מרשם לתרופות אלו הוא רק פסיכיאטר או נוירולוג. לאחר קבלת המלצה ממומחה באחד התחומים האלה, רופא המשפחה או רופא הילדים יכול להמשיך לתת מרשמים בהתאם להמלצת המומחה. הגיל הוא פקטור בבחירת התרופה, אך חשוב יותר, את הטיפול יש להתאים לצרכי המטופל. זאת אומרת שיש להתחשב במבנה הגוף שלו, בשעות היממה שבהן הוא זקוק לריכוז מקסימלי, בהרגלי האכילה, בתופעות לוואי אם הופיעו, ביכולת הכלכלית שלו לרכוש את התרופות, ועוד. העובדה כי אתה סובל גם מדיסגרפיה או מדיסלקסיה אינה מהווה שיקול בבחירת הכדור. לרוב נדרש טיפול נוסף, לא תרופתי, אלא בתחום החינוכי, על מנת להתגבר על הליקויים הללו. חלק נכבד מהלוקים ב- ADD סובלים בנוסף גם מליקויי למידה שונים. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
לפתיחה בעמוד חדש >שאלה: האם קיים טיפול ל ADHD?
תשובה:
הטיפול הרגיל ב-ADHD (הפרעות קשב וריכוז) עשוי לכלול תרופות כגון מתאילפנידאט (ריטאלין) או דקסטרואמפטמין (דקסדרין), שהם חומרים מגרים המפחיתים את האימפולסיביות ואת ההיפר-אקטיביות ומגבירים את כושר הריכוז. רוב המומחים מסכימים כי על הטיפול ב-ADHD להתייחס להיבטים רבים של תפקוד המטופל ולא להיות מוגבל לשימוש בתרופות לבדו.
על הטיפול לכלול ניהול מובנה בכיתה, חינוך ההורים (על מנת להתייחס לצרכים כמו משמעת והצבת גבולות) והוראה פרטית ו\או ריפוי בעיסוק לילד עצמו.
לפתיחה בעמוד חדש >שאלה: אם קיים חשד ל-ADHD, לאן יכולה המשפחה לפנות? לאילו מומחים היא תזדקק?
תשובה:
באופן אידיאלי, על האבחון להתבצע בידי בעל מקצוע עם הכשרה ב-ADHD (הפרעות קשב וריכוז) או באבחון הפרעות נפשיות באזור מגוריכם. פסיכיאטרים ופסיכולוגים של ילדים, רופאי ילדים בעלי התמחות במדעי ההתפתחות וההתנהגות, או נוירולוגים התנהגותיים הם אלה שלרוב מחזיקים בהכשרה לאבחנה מבדלת. גם לעובדי רווחה קליניים עשויה להיות ההכשרה הנדרשת.
לפתיחה בעמוד חדש >שאלה: לפני כארבע שנים עברתי לגור בדירה שנמצאת בסמיכות לחנות שפועלת בה מערכת אוורור במשך 24 שעות ביממה. בשלב מסוים הרעש שהיא משמיעה הוציא אותי מדעתי עד כדי כך שרציתי לעזוב את הבית. אני נשוי עם שני ילדים. לא יכולתי להתרכז בשום דבר ובשלב מסוים חלפו במוחי מחשב
תשובה: לפני שאתייחס לפן הנפשי, עלי להמליץ שתפנה דרך רופא המשפחה שלך לבדיקת רופא אף-אוזן-גרון או לבדיקת נוירולוג, על מנת לשלול מקור גופני, לא נפשי, שגורם לך לשמוע רעש. לגבי גורם כזה תוכל לקרוא בתשובות בפורטל אינפומד העוסקות בתופעה הנקראת טיניטוס. שנית, בהנחה שמקור הרעש הוא נפשי, התשובה לשאלתך היא חיובית, ניתן להקל על תופעה מסוג זה באמצעות תכשירים נוגדי דיכאון וחרדה. הטיפול הוא יחסית פשוט ולא יקר, ומאד מומלץ להיעזר בו במקום לסבול ולחשוש שאתה פוגע במשפחתך. לצורך התחלת הטיפול מומלץ לשוב למרפאת בריאות הנפש בה טופלת או לבקש הפניה לפסיכיאטר דרך רופא המשפחה. תרגיש טוב ובהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
לפתיחה בעמוד חדש >האם אפשר לטפל בהפרעות קשב וריכוז ללא טיפול תרופתי? האם דיקור, נוירופידבק, וואטסו, שינוי באורח החיים וטיפולים נוספים... לכתבה המלאה
מוצפים במידע מבלבל בנושא טיפול תרופתי בריטלין? קבלו תשובות לשאלות נפוצות בנושא. לכתבה המלאה