הפרעות קשב וריכוז ADHD

 ADHD הינו המונח המגדיר שילוב של הפרעות קשב וריכוז (ADD) המלווה בהפרעה של פעילות יתר (היפראקטיביות). המונח ADHD מתאר את שני ההיבטים העיקריים של ההפרעה: חוסר קשב בנוסף לפעילות יתר (היפראקטיביות) המלווה בהתנהגות פזיזה (אימפולסיביות).

בעוד שחלק מן הילדים המאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז המלווה בפעילות יתר (ADHD) נוטים לסבול רק מצד אחד של המשוואה, רוב הילדים סובלים משילוב של שתי ההפרעות, קשב וריכוז ופעילות יתר, גם יחדיו. הסימנים הראשוניים והתסמינים של הפרעת ADHD עולים וצפים על פני השטח בעיקר בפעילויות המצריכות מיקוד ומאמץ מחשבתי.

אצל מרבית הילדים המאובחנים כסובלים מ- ADHD, הסימנים הראשוניים והתסמינים מופיעים לפני הגיעם לגיל 7. אצל חלק מן הילדים הסימנים הראשונים של ADHD מופיעים כבר בגיל מוקדם יותר עוד בגיל הינקות.

תסמינים המצביעים על הפרעות קשב וריכוז כוללים בין השאר:

·               הילד אינו מצליח ברוב המקרים לשים לב לפרטים או שהוא נוטה לבצע טעויות הנובעות מחוסר תשומת לב במטלות בית הספר או בפעילויות אחרות

·               הילד אינו מצליח ברוב המקרים לשמור על ערנות בזמן ביצוע משימות, מטלות או בשעת משחק

·               נראה כי הילד אינו מקשיב לנאמר לו למרות שהפנייה התבצעה ישירות אליו

·               הילד מראה קושי בביצוע או במעקב אחר הוראות, אינו מצליח לסיים ברוב המקרים את מטלות בית הספר, מטלות הבית או משימות אחרות

·               הילד מראה קושי בהתארגנות בזמן ביצוע מטלות או משימות אחרות

·                הילד נמנע מביצוע מטלות שאינו אוהב אשר דורשות מאמץ מחשבתי, כגון מטלות לימודיות בבית הספר או הכנת שיעורי בית

·               הילד נוטה לעיתים קרובות לאבד חפצים כגון ספרים, עפרונות, צעצועים או כלים

·                ניתן להסיח את דעתו בקלות רבה

·               הילד נוטה לשכוח דברים לעיתים קרובות

·               הילד חסר מנוחה, מתנועע בעצבנות ומתפתל לעיתים קרובות

·               הילד נוטה לנטוש את מקום מושבו בכיתה לעיתים קרובות, או שאינו מצליח לשבת לזמן רב במצבים אחרים כאשר מצפים זאת ממנו

·               הילד נוטה לרוץ או לטפס לעיתים קרובות בצורה מוגזמת כאשר הדבר אינו הולם את המצב, במקרה והוא בגיר הוא יהיה בעל נטייה לחוש חסר מנוחה לעיתים קרובות

·               הילד אינו מסוגל לשחק בשקט ובשלווה ברוב המקרים

·                הילד נראה בפעילות ובתזוזה מתמדת רוב הזמן

·               הילד נוטה לדבר בצורה מגוזמת

·               הילד נוטה לפלוט את התשובה עוד בטרם השאלה נשאלה במלואה

·               הילד אינו מסוגל לחכות לתורו ברוב המקרים

·               הילד נוטה לקטוע או להפריע בזמן שיחה או בזמן משחק של אחרים

תסמינים המצביעים על הפרעת פעילות יתר והתנהגות פזיזה כוללים בין השאר:

ההתנהגות אצל הסובלים מ- ADHD שונה אצל בנות ואצל בנים

·               הבנים נוטים יותר לפעילות יתר (היפראקטיביות), בעוד שהבנות נוטות יותר לחוסר קשב

·               בעוד שאצל הבנות חוסר הקשב מתבטא בעיקר בחלומות בהקיץ, אצל הבנים חוסר הקשב יתבטא בנטייה לשחק או להתעסק בדברים ללא מטרה מסוימת

·               הבנים נוטים להיות פחות צייתנים אל מול מוריהם או מבוגרים אחרים, ועקב זאת התנהגותם הבעייתית היא לרוב יותר בולטת על פני השטח

 ייתכן ויעלה אצלכם חשד כי התנהגות ילדכם היא כתוצאה מ- ADHDבמקרה והבחנתם בהתנהגות עקבית של פעילות יתר או חוסר קשב כאשר:

·               ההתנהגות נמשכת מעבר לפרק זמן של שישה חודשים

·               היא מופיעה ביותר ממסגרת אחת (לרוב גם בית הספר וגם בבית)

·               הילד מפריע באופן קבוע בבית הספר, בזמן משחק או פעילויות יום יומיות אחרות

·               הילד מועד לבעיות במסגרת יחסיו עם מבוגרים או ילדים אחרים

התנהגות רגילה מול התנהגות ADHD

מרבית הילדים הבריאים סובלים מחוסר קשב, פעילות יתר או התנהגות פזיזה בשלב כלשהו במהלך חייהם. 

לדוגמא, הורים עלולים להיות מודאגים כאשר בנם בן ה- 3 אינו מסוגל להאזין לסיפור שלם מתחילתו ועד לסופו ועקב כך לחשוד כי בנם סובל מ- ADHD. 

אבל ברוב המקרים ילדים בגיל טרום בית הספר נוטים לזמני ריכוז קצרים ואינם מסוגלים להיצמד לפעילות אחת לאורך זמן. יתר על כן גם אצל ילדים בגיל בית הספר ומתבגרים, טווח הריכוז לעיתים תלוי ברמת העניין של הפעילות. 

רוב בני הנוער יכולים להאזין למוזיקה או לשוחח עם חבריהם במשך שעות, בעוד שהם מתקשים להישאר ממוקדים לאורך זמן על מנת לבצע את שיעורי הבית שלהם.

הדבר נכון גם לגבי פעילות יתר (היפראקטיביות). ילדים צעירים הם מלאי מרץ באופן טבעי – הם לרוב מצליחים להתיש את הוריהם הרבה לפני שהם עצמם מתעייפים. ואף ייתכן כי הם יהיו פעילים יותר דווקא כאשר הם חשים עייפות, רעב, חרדה או כאדר הם נחשפים לסביבה חדשה. 

יתר על כן, חלק מן הילדים הם מלאי מרץ מטבעם יותר מאשר ילדים אחרים. לעולם אין לסווג ילד כלוקה ב- ADHD רק מכיוון שהוא שונה בהתנהגותו מאחיו או מילדים אחרים. 

ילדים אשר מראים בעיות רק במסגרת בית הספר, אך הם מתנהגים כיאות בביתם או בזמן בילוי עם חבריהם, אין לסווג אותם כמי שיש להם הפרעות קשב וריכוז, ADHD. הדבר נכון גם לגבי ילדים המסווגים כסובלים מפעילות יתר או מחוסר קשב בעוד שמטלות בית הספר או יחסיהם עם חבריהם אינם מושפעים לרעה בעקבות התנהגותם.

הורים רבים נוטים להאשים את עצמם כשר ילדם מאובחן כסובל מ- ADHD, אבל החוקרים מאמינים במידה הולכת וגוברת כי הגורמים האחראיים להפרעה מורכבים יותר מתכונות תורשתיות מאשר מבחירות שגויות שביצעו ההורים. 

בה בעת, ישנם גורמים סביבתיים מסוימים אשר עלולים להשפיע או להחמיר את התנהגותו של הילד. 

למרות שעדיין רב הנסתר על הגלוי בכל הידוע על הפרעת קשב וריכוז, החוקרים הצליחו לבודד מספר גורמים אשר ייתכן והם בעלי השפעה על ההפרעה:

שינוי מבני או תפקודי של המוח. בעוד שהגורם המדויק ל- ADHD נותר תעלומה, סקירות של המוח הראו כי ישנם שינויים חשובים במבנה ובתפקוד של המוח אצל אנשים שיש להם הפרעות קשב וריכוז. לדוגמא, נראה כי יש פעילות נמוכה יותר באזורים של המוח אשר אחראים על הפעילות והקשב.

תורשה. נראה כי ADHD נוטה לעבור במשפחה בתורשה מדור לדור. לילד אחד מתוך ארבעה ילדים הסובלים מ- ADHD יש לפחות בן משפחה אחד הסובל מן ההפרעה.

עישון האם הזמן הריון, שימוש בחומרים ממכרים וחשיפה לרעלים. נשים הרות שנוהגות לעשן מגבירות את הסיכוי שלהן ללדת ילדים עם הפרעת קשב וריכוז. שימוש מופרז באלכוהול או צריכת חומרים ממכרים בזמן תקופת ההיריון עלולים להוביל לירידה בתפקוד תאי העצב (נוירונים) המייצרים את המעבירים הכימיים הבין עצביים (נוירוטרנסמיטרים (נשים הרות אשר נחשפות לזיהומים של רעלים סביבתיים מועדות יותר ללדת ילדים בעלי תסמינים של הפרעות קשב וריכוז.

גורמי הסיכון של הפרעת קשב וריכוז כוללים בין השאר:

·               חשיפת העובר לרעלים

·               עישון, שתיית אלכוהול או שימוש בחומרים ממכרים בזמן ההיריון

·               היסטוריה משפחתית של ADHD או של הפרעות התנהגותיות ונפשיות אחרות

·               לידה טרם הזמן (פגות)

הפרעת ADHD מופיעה בדך כלל בשילוב של תופעות אחרות וביניהן:

·               פעילות יתר של בלוטת התריס

·               ליקוי למידה או גאונות

·               הפרעה מרדנית מתנגדת (Oppositional Defiant Disorder, O.D.D)

לא קיים מבחן בודד עבור אבחון ADHD, עניין המקשה לעיתים באבחנת ההפרעה. איסוף מידע רב ככל האפשר בנוגע לילדכם הינה הדרך הטובה ביותר לקבלת אבחנה מדויקת ולשלילת מגוון הפרעות ילדות אחרות מהן ילדכם עלול לסבול.

השלב הראשון של אבחון הבעיה מתחיל בדרך כלל בביצוע בדיקה רפואית מקיפה, בליווי שאלות הנוגעות לבריאות הכללית של ילדכם, בעיות רפאיות, הופעת תסמינים, ובעיות וסוגיות הצצות ועולות בבית הספר או בבית.

ילדים המאובחנים כסובלים מ- ADHD מראים סימנים על פני תקופה ארוכה ומראים קושי רב במצבים מלחיצים ותובעניים במיוחד, או בזמן ביצוע פעולות אשר דורשות מהם לשמור על קשב וערנות, כגון קריאה, פתרון בעיות חשבוניות, או משחקי קופסא.

מרבית הרופאים מאמינים כי אין לסווג ילד כסובל מהפרעת ADHD אם לא הופיעו סימנים מובהקים וברורים לכך כבר בתקופת ילדותו המוקדמת אשר תרמו ליצירת מכלול של בעיות הן בבית והן בבית הספר על בסיס קבוע.

אמות המידה לאבחון הפרעות קשב וריכוז / הפרעה היפראקטיבית

על מנת לאבחן אם ילדכם סובל מהפרעת ADHD, על הילד להתאים לפחות לשישה או יותר מן התסמינים בלפחות אחת משתי הקטגוריות (או לפחות שישה או יותר תסמינים מכל אחת משתי הקטגוריות) המובאות להלן:

חוסר קשב

הילד אינו מצליח ברוב המקרים לשים לב לפרטים או שהוא נוטה לבצע טעויות הנובעות מחוסר תשומת לב במטלות בית הספר או בפעילויות אחרות

הילד אינו מצליח ברוב המקרים לשמור על ערנות בזמן ביצוע משימות, מטלות או בשעת משחק

נראה כי הילד אינו מקשיב לנאמר לו למרות שהפנייה התבצעה ישירות אליו

הילד מראה קושי בביצוע או במעקב אחר הוראות, אינו מצליח לסיים ברוב המקרים את מטלות בית הספר, מטלות הבית או משימות אחרות (ולא כתוצאה מהתנגדות לביצוע המטלה או כתוצאה מחוסר הבנת ההוראות)

הילד מראה קושי בהתארגנות בזמן ביצוע מטלות או משימות אחרות

הילד נמנע מביצוע מטלות שאינו אוהב אשר דורשות מאמץ מחשבתי (כגון מטלות בית הספר או שיעורי בית)

הילד נוטה לעיתים קרובות לאבד חפצים (כגון צעצועים, מטלות בית ספריות, עפרונות, ספרים)

ניתן להסיח את דעתו בקלות רבה

הילד נוטה לשכוח דברים לעיתים קרובות

פעילות יתר(היפראקטיביות) או התנהגות פזיזה (אימפולסיביות)

הילד חסר מנוחה, מתנועע בעצבנות ידיים ורגליים ומתפתל לעיתים קרובות בכיסא

הילד נוטה לנטוש את מקום מושבו בכיתה לעיתים קרובות, או שאינו מצליח לשבת לזמן רב במצבים אחרים כאשר מצפים זאת ממנו

הילד נוטה לרוץ או לטפס לעיתים קרובות בצורה מוגזמת כאשר הדבר אינו הולם את המצב, במקרה והוא בגיר הוא יהיה בעל נטייה לחוש חסר מנוחה לעיתים קרובות

הילד אינו מסוגל לשחק או לעסוק בפעילות פנאי בשקט ובשלווה ברוב המקרים

הילד נראה בפעילות מתמדת רוב הזמן ונוהג כאילו הוא מונע על ידי מנוע סילון

הילד נוטה לדבר בצורה מגוזמת

הילד נוטה לפלוט את התשובה עוד בטרם השאלה נשאלה במלואה

הילד אינו מסוגל לחכות לתורו ברוב המקרים

הילד נוטה לקטוע או להפריע לאחרים (לדוגמא מתפרץ לתוך שיחה או למשחק)

בנוסף להתאמה לשישה או יותר מן התסמינים בשתי הקטגוריות שלעיל, ילד הסובל מ- ADHD:

כאשר הוא מראה סימנים של פעילות יתר ופזיזות הגורמים להתנהגות לקויה עוד בטרם מלאו לו 7 שנים

כאשר הוא מראה התנהגות אשר אינה הולמת ואינה מתאימה לילדים רגילים אשר אינם סובלים מהפרעת ADHD

כאשר הוא מראה תסמינים לפרק זמן העולה על שישה חודשים

כאשר הוא מראה סימנים של ליקוי בהתנהגותו בבית הספר, בחיי היום יום בביתו, ביחסים עם הסובבים אותו וזאת ביותר מסביבה אחת (לדוגמא הן בבית הספר והן בביתו)

בנוסף לכך ילד הסובל מהפרעה ADHD לרוב יקבל אבחון נקודתי יותר כגון:

ADHD הפרעות קשב וריכוז ניכרת, ילד אשר מצביע על לפחות שישה תסמינים ברשימת תסמיני הקשב והריכוז שלעיל

ADHD הפרעת פזיזות ופעילות יתר, ילד אשר מצביע על לפחות שישה תסמינים ברשימת תסמיני פעילות יתר (היפראקטיביות) או התנהגות פזיזה (אימפולסיביות) שלעיל

הפרעת ADHD משולבת, ילד אשר מצביע על לפחות שישה תסמינים מתוך כל אחת משתי הרשימות שלעיל

הפרעות אחרות אשר עשויות להיות דומות להפרעת ADHD

הרופא המטפל בכם ירצה בוודאי לבצע מספר בדיקות על מנת לבחון את מגוון האפשרויות הגורמות להתנהגות החריגה של ילדיכם.

ישנם מספר מצבים רפואיים אשר עלולים להראות תסמינים הדומים מאוד להפרעת ADHD הכוללים בין השאר:

·               לקויי למידה או ליקויי שפה

·               הפרעה נפשית (כגון חרדה או דיכאון)

·               פעילות יתר של בלוטת התריס

·               הפרעות המלוות בהתקפי כיפיון

·               תסמונת העובר האלכוהוליסט

·               לקות ראייה או שמיעה

·               תסמונת טורט

·               הפרעות שינה

·               תסמונת אספרגר

·               אוטיזם

לא רק שחלק מן המצבים הרפואיים שהובאו לעיל עלולים לגרום לתסמינים אשר דומים מאוד תסמינים של הפרעת ADHD, אלה ומצבים רפואיים דומים להם התגלו אצל לא פחות מאחד מכל שלושה ילדים הסובלים מהפרעת ADHD.

אבחון הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים קטנים

למרות שהתסמינים להפרעת ADHD יכולים להופיע אצל ילדים במסגרת גן החובה או אפילו אצל ילדים צעירים יותר, האבחון של ההפרעה אצל ילדים מאוד צעירים היא מסובכת וקשה. 

זאת מכיוון שבעיות בהתפתחות, כמו למשל עיכוב בהתפתחות הלשונית, עוללה לעיתים להיות מאובחנת בטעות כהפרעת ADHD. מסיבה זו, ילדים בגיל גן טרום החובה או ילדים צעירים יותר, הנחשדים כלוקים בהפרעת ADHD, יזדקקו לאבחון והערכה אצל מומחה בעניין כגון פסיכולוג או פסיכיאטר, קלינאית תקשורת או אצל מומחים בהתפתחות הילד.

שאלונים וראיון

מכיוון שהתסמינים ל- ADHD לרוב אינם נראים לעין בבדיקת רופא שגרתית, רופא ילדים שמטפל בכם יפנה לעזרת שאלונים וראיון על מנת ללמוד יותר על התנהגות ילדכם. ייתכן ורופא הילדים יבקש לשוחח עם המורים של ילדכם או עם אנשים נוספים המכירים את ילדכם היטב, כגון השמרטפית שלו, מדריכים ומאמנים אותם הוא פוגש על בסיס קבוע. ייתכן ורופא הילדים ייעזר בסולם דירוג מיוחד על מנת לאסוף ולהעריך את המידע על הילד שלכם.

הפרעות קשב וריכוז יכולה להקשות על חייהם של הילדים הלוקים בה. ילדים הלוקים בהפרעת ADHD הם:

לרוב נאבקים ומתקשים בזמן השיעור, דבר העלול להוביל לכישלון בהישגים הלימודיים ובנוסף לכך הם נתונים לביקורת הן מצד ילדים אחרים והן מצד המבוגרים

מועדים להיות מעורבים בתאונות שונות, חבלות ופציעות יותר מילדים אחרים אשר אינם סובלים מן ההפרעה

נוטים לקשיים בשיתוף פעולה עם ילדים בני גילם או עם מבוגרים

נמצאים בסיכון גבוה יותר לשימוש יתר באלכוהול וצריכת חומרים ממכרים או שהם מועדים יותר לפתח התנהגות עבריינית

הפרעות אחרות כפועל יוצא

הפרעת קשב וריכוז אינה גורמת ישירות לבעיות נפשיות או התפתחותיות אחרות. 

אולם, ילדים הלוקים בהפרעת ADHD חשופים יותר מילדים אחרים למגוון בעיות נוספות, ובהן בין השאר:

·               הפרעה מרדנית מתנגדת (Oppositional Defiant Disorder, O.D.D)

·               הפרעות התנהגות

·               דיכאון

·               הפרעות חרדה

·               לקות למידה

·               תסמונת טורט

<<לפורום הפרעות קשב וריכוז>>

הטיפולים המקובלים להפרעת ADHD אצל ילדים כוללים מתן טיפול תרופתי וייעוץ. טיפולים אחרים המסייעים בהקלה על התסמינים כוללים ארגון מתחם מיוחד בתוך הכיתה, כמו גם תמיכה משפחתית וקהילתית.

טיפול תרופתי

כרגע תרופות ממריצות ותרופות ההרגעה הן הנפוצות ביותר הניתנות ללוקים בהפרעת ADHD.

תרופות ממריצות לטיפול ב- ADHD כוללות בין השאר:

·               (Ritalin, Concerta,) Methylphenidate

·               (Adderall) Dextroamphetamine-amphetamine

·                (Dexedrine) Dextroamphetamine

אף על פי שהמדענים אינם מבינים לגמרי כיצד תרופות אלה פועלות בדיוק, נוצר הרושם כי התרופות ממריצות את המוח ומאזנות את רמות הכימיקלים של המוח המכונים "המעבירים הכימיים הבין עצביים". 

תרופות אלה לטיפול בהפרעת ADHD מסייעות לשפר את התסמינים העיקריים המלווים את ההפרעה, כגון חוסר קשב, פזיזות (אימפולסיביות) ופעילות יתר (היפראקטיביות) – וזאת לפעמים בצורה דרמטית. אולם, ההשפעה של תרופות אלה מתפוגגת במהירות רבה.

תופעות לוואי לטיפול בתרופות ממריצות

אלו הן תופעות הלוואי הנפוצות ביותר בזמן טיפול תרופתי של ממריצים אצל ילדים:

·               חוסר תיאבון

·               ירידה במשקל

·               בעיות שינה

·               חוסר שקט ועצבנות כאשר השפעת התרופה מתפוגגת.

ייתכן כי מספר ילדים הנוטלים תרופות מסוג זה יפתחו תנועות שריר קופצניות, כגון עשיית פרצופים, או עוויות (טיקים), אך אלה לרוב נעלמים כאשר מווסתים ומורידים את המינון של התרופות. 

בנוסף לכך תרופות ממריצות עלולות להיות בעלות השפעה גם בהאטה בצמיחה אצל ילדים, למרות שברוב המקרים העיכוב בצמיחה אינו נשאר לצמיתות. התעוררה דאגה מסוימת לגבי השימוש בתרופות ממריצות אצל ילדים הסובלים מהפרעת ADHD ושנמצאים בגיל טרום בית הספר.

תרופות לטיפול ב- ADHD ובעיות לבביות

למרות שמדובר בתופעה נדירה, מספר מקרי מוות שנגרמו כתוצאה מכשל לבבי אירעו אצל ילדים ומתבגרים הנוטלים תרופות ממריצות.

טיפול בתרופות הרגעה 

ניתן בעיקר לילדים הלוקים בהפרעת ADHD כאשר הטיפול בתרופות ממריצות אינו יעיל או מלווה בתופעות לוואי.

תרופות אחרות לטיפול ב- ADHD כוללות בין השאר:

נוגדי דיכאון

Clonidine (Catapres) ו- guanfacine (Tenex). תרופות אלה נועדו לטיפול ביתר לחץ דם, והוכחו כיעילות לטיפול גם בהפרעת ADHD

טיפול בהפרעת ADHD בעזרת ייעוץ ותרפיה

ילדים הלוקים בהפרעת ADHD מפיקים לרוב תועלת רבה משיחות ייעוץ והכוונה או טיפול התנהגותי. כל אלה יכולים להינתן על ידי פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי או עובדים אחרים של בריאות הנפש המוסמכים לכך. חלק מן הילדים הסובלים מהפרעת ADHD עלולים לסבול מתופעות נלוות כגון הפרעת חרדה או דיכאון. במקרים אלה, ייעוץ והכוונה יכולים לסייע בטיפול הן בהפרעת ה- ADHD והן בתופעות הנלוות אליה.

סוגי הייעוץ הנפוצים כוללים בין השאר:

·               טיפול נפשי (פסיכותרפיה)

·               טיפול התנהגותי

·               טיפול משפחתי

·               תרגול מיומנויות וכישורים חברתיים

·               קבוצות תמיכה

·               תרגול מיומנויות הוריות

התוצאות הטובות ביותר מתקבלות כאשר עובדים בשיתוף פעולה מלא בין המורים, ההורים, המטפלים והיועצים או פסיכיאטר, וכולם עובדים יחד כקבוצה למען השגת מטרה משותפת. ההורים יכולים לסייע על ידי עשיית מאמצים לעבוד בשיתוף פעולה עם המורים של הילד, ועל ידי הפנייתם למקורות מוסמכים לקבלת מידע ותמיכה לשיפור המצב בזמן הלימודים.

אין שום דרך למנוע את ה- ADHD. אולם, ישנם מספר צעדים אותם תוכלו לנקוט על מנת למנוע את הבעיות הנוצרות כתוצאה מהפרעת ה-ADHD ובכדי להבטיח שילדכם בריא מבחינה גופנית, נפשית ורגשית ככל הניתן:

בזמן ההיריון יש להימנע מכל דבר אשר עלול להזיק להתפתחות התקינה של העובר. אין לשתות אלכוהול, לעשן סיגריות או לצרוך חומרים ממכרים.

יש לשמור על הילד מפני חשיפה לחומרים מזהמים ולרעלים, אשר כוללים בין השאר: עשן סיגריות, כימיקלים תעשייתיים או חומרי הדברה חקלאיים וצבעי עופרת (העלולים להימצא בבתים ישנים)

היו עקביים, הציבו גבולות ברורים והפיקו מסקנות ברורות מהתנהגות ילדיכם.

דאגו לארגן סדר יום יומי קבוע לילדכם המגדיר במפורש את ציפיותיכם ודרישותיכם בצורה ברורה בכל הנוגע לשעת השינה, היקיצה בבוקר, זמני הארוחות, ביצוע מטלות פשוטות בבית וזמני הצפייה הטלוויזיה.

הימנעו מריבוי משימות בזמן שאתם משוחחים עם ילדכם, צרו קשר עין כאשר אתם נותנים הוראות, וקחו לכם מספר דקות מדי יום על מנת לשבח את ילדכם.

עבדו בשיתוף פעולה מלא עם המורים והמטפלים של ילדיכם על מנת לאבחן בעיות מוקדם ככל הניתן. במידה וילדכם אובחן כלוקה ב- ADHD או בכל לקות אחרת המפריעה ללימודים או ליחסים החברתיים של ילדכם, טיפול מוקדם יכול לסייע במיתון ההשפעה וההפרעה על ניהול אורח חייו התקין.

ישנם מחקרים מועטים בלבד היכולים להצביע על כך שטיפול אלטרנטיבי יכול לסייע במיתון משמעותי של התסמינים המלווים את תסמונת ה- ADHD, למרות שנראה כי חלקם אכן כן מצליחים לסייע בכך. 

טיפולים אלה כוללים בין השאר:

יוגה

דיאטות מיוחדות. רוב הדיאטות לטיפול בהפרעת ה- ADHD מורכבות מהימנעות ממזון הנחשב כגורם לפעילות יתר (היפראקטיביות), כגון סוכרים וקפאין, ומעוררי אלרגיות נפוצים, כגון חיטה, חלב וביצים. חלק מן הדיאטות ממליצות להימנע מצבעי מאכל מלאכותיים ותוספי מזון. עד כה, המחקרים אינם מצביעים על קשר עקבי בין הדיאטה לבין שיפור בתסמינים של הפרעת ה- ADHD, למרות שמספר מחקרים מצביעים כי ייתכן ושינויים תזונתיים מסוימים יכולים להיות בעלי השפעה חיובית.

ויטמינים ותוספי מינרלים

תוספים על בסיס צמחי. עדיין אין קביעה חד משמעית האם נטילת פרע (hypericum), ג'ינסנג, ג'ינקו, תרופות סיניות מסורתיות או תרופות אחרות על בסיס צמחי מסייעים לטיפול ב- ADHD.

חומצות שומן חיוניות. קבוצת שומנים זו, אשר כוללים שמני אומגה 3, הינם חיוניים לתפקוד יעיל של המוח.

גליקונוטריינתים (Glyconutrients). המושג גליקונוטריינתים מצביע על קבוצה של שמונה סוכרים אשר באופן תיאורטי עוזרים בצמצום התסמינים על ידי סיוע ביצירת תרכובות חיוניות הנקראות תרכיב חלבוני סוכר. בעוד שסוכרים הכרחיים לפעולה תקינה של המוח, עדיין לא ברור האם לתרכיבי חלבוני הסוכר יש השפעה כלשהי על תסמיני ה- ADHD.

אימון בהיזון חוזר נוירולוגי (Neurofeedback).נוירופידבק הינו היזון חוזר נוירולוגי הרושם את הפעולות החשמליות של גלי המוח. טיפול זה מורכב מפגישות קבועות בהם הילד נדרש להתרכז במספר פעולות מסוים בעודו משתמש במיכשור אשר מציג את תבנית גלי המוח שלו. באופן תיאורטי, הילד לומד לשמור ולשלוט על תבניות גלי המוח שלו – באזור קדמת המוח – ועל ידי כך מקל על התסמינים של הפרעות קשב וריכוז.